ישיבת בני רחל
ישיבת בני רחל היא ישיבה גבוהה בסמוך לקבר רחל בבית לחם, המחנכת את תלמידיה ברוח הראי"ה קוק לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל מתוך תורת ישראל.
![]() | |
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב | |
ישיבה גבוהה | |
---|---|
השתייכות | ציונות דתית |
תאריך ייסוד | ה' אלפים תש"ע |
מייסדים | הרב בני אלון, הרב חנן פורת |
מגמות | לימודים תורניים גבוהים, הכשרת מחנכים |
בעלי תפקידים | |
ראש הישיבה גבוהה | הרב אליהו מאיר אלקסלסי |
תלמידים | |
כ-80 תלמידים ואברכים | |
שונות | |
ספרים | בית לחם אפרתה - הרב יעקב קליינשפיז |
מיקום | |
מיקום |
קבר רחל, ירושלים, ישראל ![]() |
קואורדינטות | 31°43′07″N 35°12′07″E / 31.718746°N 35.202010°E |
![]() ![]() |
בישיבה לומדים כיום כ-40 תלמידים וכ-40 אברכים.
סביב הישיבה צמח יישוב יהודי, המחובר לישיבה, בו מתגוררים רמי"ם, אברכים וצוות הישיבה.
הקמת הישיבהעריכה
באמצע שנות התשעים, רכשה עמותת "בני רחל", יחד עם הרב בני אלון והרב חנן פורת, מתחם מסחרי המכונה "בית המכולות" מידי שלושה אחים ערבים נוצרים, על כביש 60 בסמוך לקבר רחל, עליו בנויה הישיבה היום.
העסקאות נעשו באמצע שנות התשעים, בזמן הסכמי אוסלו, כאשר קבר רחל היה יעד למתקפות טרור תמידיות.
יהודים לא יכלו להיכנס למתחם, למעט כניסות בודדות ללימוד תורה למספר שעות ביום. העמותה שרכשה את המבנה, העבירה אותו לידי צה"ל, שהשתמש בו כמוצב צבאי.
עד לבניית גדר ההפרדה סביב מתחם הציון, הותרו כניסות מוגבלות אל המתחם. קבוצות של בחורי ישיבה, הגיעו ללמוד במקום, מספר שעות כל יום.
הרב בני אלון החליט להקים ישיבה במבנה. לאחר משא ומתן שניהל מול הצבא, אושרה הקמת כולל אברכים, שיפעל עד השעה חמש בערב, כשבהמשך תבחן האפשרות להקים במקום ישיבה קבועה. לאחר מכן מינה הרב אלון את תלמידו, הרב אלי אלקסלסי, לעמוד בראשות הכולל ולנהל את המקום. באסרו חג פסח התש"ע נפתח כולל האברכים קבוצה של כעשרים אברכים במקום.
לאחר חצי שנה, הרב אלקלסי ביקש ממפקד עוטף ירושלים ארכה לתלמידים שיוכלו להישאר במתחם עד השעה 22:30 בלילה, והבקשה אושרה.
שנה לאחר מכן, בסיוע של הרב יגאל לוינשטיין, הגיע אלוף פיקוד מרכז דאז, אבי מזרחי, עם יועצים משפטיים, לביקור במתחם הכולל, ואישר בביקורו את הרכישה היהודית של מתחם הישיבה כיום.
בליל תשעה באב תשע"א, מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, הגיע לביקור במתחם, ואישר את הלינה במקום.
באותה התקופה ובהמשך לאישור הלינה, אישר ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז את חיבור המבנה לתשתיות (מים, חשמל וטלפון).
בשנת התשע"ד הגיעה קבוצה של עשרה בחורים ממכינות קדם-צבאיות שונות - עטרת ירושלים, בית יתיר, בני דוד ועצמונה - כדי לפתוח את הזמן בישיבה החדשה, ישיבת "בני רחל".
שנה לאחר מכן, בשנת התשע"ה, הגיעו לראשונה בחורים לשיעור א' בישיבה ומאז היא התרחבה.
היישוב היהודי בבית לחםעריכה
לאחר שאושרה הלינה במקום, הוקמה ישיבת "בני רחל". התלמידים התחילו לישון בישיבה בימי החול, בשבתות, בימים הנוראים, ובחגים.
סביב הישיבה צמח יישוב בו מתגוררות כ-11 משפחות, היישוב מחובר לישיבה, ובו מתגוררים הרמי"ם, האברכים וצוות הישיבה.
מדרשת בני רחלעריכה
בתוך הישיבה פועלת מדרשת "בני רחל" ע"ש הרב בני אֵלון. המדרשה מקיימת סיורים לימודיים, הרצאות, ומגוון תוכניות אחרות. ליד המדרשה פועלים מכון מחקר והוצאת ספרים.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של הישיבה בקבר רחל
- העמוד הרשמי של ישיבת בני רחל ברשת החברתית פייסבוק
- הערוץ הרשמי של ישיבת בני רחל ברשת החברתית יוטיוב
- אתר האינטרנט הרשמי של מדרשת "בני רחל"
- העמוד הרשמי של מדרשת "בני רחל" ברשת החברתית פייסבוק
- הביקוש ללימודים בישיבה שהוקמה סמוך לציון רחל אמנו, ישיבת 'בני רחל', הולך וגובר. ההתיישבות נבנית סביב הישיבה באור חזון הראי"ה., באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2019
- תלמידי ישיבת 'בני רחל' מתרגשים בכל בוקר מחדש להתעורר ליד רחל אמנו, וחולמים על היום שבו תחזור בית לחם להיות עיר יהודית, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2017
- בתאל קולמן, "אלפיים שנה לא היה פה יהודי, עכשיו אנחנו חוזרים", בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2019
- ישיבה שהיא התיישבות - כתבה על ישיבת בני רחל באתר ערוץ 7, התש"פ
- משה ניסנבוים: היהודים חוזרים לבית לחם - כתבה בעלון עולם קטן, גיליון 706, פרשת בלק, התשע"ט
- איילת כהנא ויעל צימרמן: תיעוד מיוחד של ההתיישבות היהודית ליד קבר רחל אמנו, כתבה מצולמת על היישוב היהודי במתחם הישיבה בערוץ 20, מר-חשוון, התש"פ
- חגית רוזנבאום: לגור ליד אמא רחל - כתבה על הישיבה באתר ערוץ 7, התשע"ח
- נדב שרגאי, יום לו חיכינו אלפיים שנה, ישראל היום, מוסף חג, כ"ט באלול תשפ"א