ישיבת בני רחל

ישיבת בני רחל היא ישיבה גבוהה בסמוך לקבר רחל בבית לחם, המחנכת את תלמידיה ברוח הראי"ה קוק לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל מתוך תורת ישראל.

ישיבת "בני רחל"
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב
ישיבה גבוהה
השתייכות ציונות דתית
תאריך ייסוד ה' אלפים תש"ע
מייסדים הרב בני אלון, הרב חנן פורת
מגמות לימודים תורניים גבוהים, הכשרת מחנכים
בעלי תפקידים
ראש הישיבה גבוהה הרב אליהו מאיר אלקסלסי
תלמידים
כ-80 תלמידים ואברכים
שונות
ספרים בית לחם אפרתה - הרב יעקב קליינשפיז
מיקום קבר רחל, ירושלים, ישראל ישראלישראל
קואורדינטות 31°43′07″N 35°12′07″E / 31.718746°N 35.202010°E / 31.718746; 35.202010
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בישיבה לומדים כיום כ-40 תלמידים וכ-40 אברכים.

סביב הישיבה צמח יישוב יהודי, המחובר לישיבה, בו מתגוררים רמי"ם, אברכים וצוות הישיבה.

הקמת הישיבהעריכה

באמצע שנות התשעים, רכשה עמותת "בני רחל", יחד עם הרב בני אלון והרב חנן פורת, מתחם מסחרי המכונה "בית המכולות" מידי שלושה אחים ערבים נוצרים, על כביש 60 בסמוך לקבר רחל, עליו בנויה הישיבה היום.

העסקאות נעשו באמצע שנות התשעים, בזמן הסכמי אוסלו, כאשר קבר רחל היה יעד למתקפות טרור תמידיות.

יהודים לא יכלו להיכנס למתחם, למעט כניסות בודדות ללימוד תורה למספר שעות ביום. העמותה שרכשה את המבנה, העבירה אותו לידי צה"ל, שהשתמש בו כמוצב צבאי.

עד לבניית גדר ההפרדה סביב מתחם הציון, הותרו כניסות מוגבלות אל המתחם. קבוצות של בחורי ישיבה, הגיעו ללמוד במקום, מספר שעות כל יום.

הרב בני אלון החליט להקים ישיבה במבנה. לאחר משא ומתן שניהל מול הצבא, אושרה הקמת כולל אברכים, שיפעל עד השעה חמש בערב, כשבהמשך תבחן האפשרות להקים במקום ישיבה קבועה. לאחר מכן מינה הרב אלון את תלמידו, הרב אלי אלקסלסי, לעמוד בראשות הכולל ולנהל את המקום. באסרו חג פסח התש"ע נפתח כולל האברכים קבוצה של כעשרים אברכים במקום.

לאחר חצי שנה, הרב אלקלסי ביקש ממפקד עוטף ירושלים ארכה לתלמידים שיוכלו להישאר במתחם עד השעה 22:30 בלילה, והבקשה אושרה.

שנה לאחר מכן, בסיוע של הרב יגאל לוינשטיין, הגיע אלוף פיקוד מרכז דאז, אבי מזרחי, עם יועצים משפטיים, לביקור במתחם הכולל, ואישר בביקורו את הרכישה היהודית של מתחם הישיבה כיום.

בליל תשעה באב תשע"א, מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, הגיע לביקור במתחם, ואישר את הלינה במקום.

באותה התקופה ובהמשך לאישור הלינה, אישר ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז את חיבור המבנה לתשתיות (מים, חשמל וטלפון).

בשנת התשע"ד הגיעה קבוצה של עשרה בחורים ממכינות קדם-צבאיות שונות - עטרת ירושלים, בית יתיר, בני דוד ועצמונה - כדי לפתוח את הזמן בישיבה החדשה, ישיבת "בני רחל".

שנה לאחר מכן, בשנת התשע"ה, הגיעו לראשונה בחורים לשיעור א' בישיבה.

היישוב היהודי בבית לחםעריכה

לאחר שאושרה הלינה במקום, הוקמה ישיבת "בני רחל". התלמידים התחילו לישון בישיבה בימי החול, בשבתות, בימים הנוראים, ובחגים.

סביב הישיבה צמח יישוב בו מתגוררות כ-11 משפחות, היישוב מחובר לישיבה, ובו מתגוררים הרמי"ם, האברכים וצוות הישיבה.

מדרשת בני רחלעריכה

בתוך הישיבה פועלת מדרשת "בני רחל" ע"ש הרב בני אֵלון זצ"ל. המדרשה מקיימת סיורים לימודיים, הרצאות, ומגוון תוכניות על מנת לספר את סיפורו של המקום ולהנחילו לציבור הרחב. ליד המדרשה פועלים מכון מחקר והוצאת ספרים, לצורך העלאת ערכי רחל אמנו ומורשתה על הכתב והוצאת הדברים לאור.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה