פתיחת התפריט הראשי

ישיבת גרודנא (ישראל)

ישיבת גרודנא היא ישיבה גבוהה השוכנת בקריית פוניבז' שברובע ג' באשדוד. משתייכת לזרם החרדי-ליטאי. בשנת תש"ס (2000) התפצלה הישיבה כאשר חלק מהרבנים והתלמידים פרשו ופתחו ישיבה השוכנת כיום בבאר יעקב. הישיבה באשדוד התפצלה שוב בשנת תשע"ו (2016), כאשר חלק מהתלמידים פרשו לישיבת "מאירת שמועה" הממוקמת אף היא באשדוד.

ישיבת גרודנא
אין תמונה חופשית
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
מייסדים הרב יוסף שלמה כהנמן
מנהל יעקב לבין
ראש הישיבה הרב משה שמידע
תלמידים כ - 250
מיקום אשדוד
קואורדינטות 31°47′56″N 34°39′30″E / 31.79875°N 34.65825°E / 31.79875; 34.65825
(למפת אשדוד רגילה)
Israel ashdod location map.svg
 
ישיבת גרודנא
ישיבת גרודנא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הקמת הישיבהעריכה

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ, ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה - גרודנא בליטא. בתחילה שכנה הישיבה בבני ברק, ובי"ח בשבט ה'תשכ"ז עברה הישיבה לאשדוד ועמדה תחת חסות מוסדות פוניבז'. בראשות הישיבה כיהנו הרב דב צבי קרלנשטיין, הרב צבי דרבקין והרב יצחק הקר (חתנו של הרב רוזובסקי). גם ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, נחשבו מראשי הישיבה והגיעו בקביעות למסור שיעורים בישיבה.

פיצול הישיבהעריכה

בשנת תש"ס (סוף 1999), בעקבות חיכוכים בין ראשי הישיבה וקבוצות תלמידיהם, התפצלה הישיבה באשדוד לשתיים. הרבנים דרבקין והקר ושאר הצוות, למעט הרב קרלנשטיין, עזבו עם קבוצת תלמידים והקימו ישיבה חדשה בקריית ישמח משה, שעברה לאחר מכן לבאר יעקב, שם נקראה הישיבה בשם "גרודנא - באר יעקב". מוסדות פוניבז' של אליעזר כהנמן עברו לפרוס את חסותם על ישיבה זו. באשדוד נשאר הרב דב צבי קרלנשטיין והישיבה המשיכה להתקיים בראשותו באופן עצמאי, ולאחר פטירתו בראשות חתנו הרב משה שמידע. מנהלה הוא יעקב לבין, מנכ"ל העיתון "הפלס". לישיבה מסונפת ישיבת "קדוש יעקב - לצעירים", בראשות הרב אברהם מלאכי, הנקראת על שמו של יעקב כהנמן, בנו של הרב יוסף שלמה כהנמן, שנספה בשואה.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהלו בעקבות הפיצול מאבקים משפטיים בין הישיבה באשדוד לבין הישיבה-האם, ישיבת פוניבז', לפי דרישת נשיא ישיבת פוניבז' אליעזר כהנמן לקבל את הבעלות על מבני הישיבה, השוכנים על קרקע עירונית שנחכרה על ידי ישיבת פוניבז'. פנייתו לערכאות עוררה את התנגדותם של כמה רבנים ליטאיים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שפרסם איגרת בנושא בעיתון יתד נאמן, הרב כהנמן השיב כי הוא מגובה על ידי הרב נסים קרליץ. בית המשפט קיבל את תביעתו והוציא צו המורה לישיבה באשדוד לפנות את המבנים עד מוצאי תשעה באב תש"ע (10 ביולי 2010)[1]. בעקבות צו בית המשפט התפנתה הישיבה ממקומה[2], והעתיקה את משכנה למבנה סמוך שמשמש אותה זמנית. בעקבות הסכם פשרה בין שני הצדדים מכרו מוסדות פוניבז' לישיבת גרודנא מבנה במתחם הישיבה שהרב יוסף שלמה כהנמן החל בבנייתו ולא השלימו. לאחר השלמת בנייתו על ידי הנהלת ישיבת גרודנא תעבור אליו הישיבה. בנוסף לזה הוקצה לישיבה שטח נוסף שעליו יוקמו מבנים נוספים. כמו כן הוסכם שישיבת גרודנא תחדל מלהשתמש בשם זה[3], ולכן היא משתמשת כיום בשמה המקורי של ישיבת גרודנא בליטא "שער התורה".

בעשור השני של המאה ה-21עריכה

בחורף תשע"ב (2012) הוקם סניף לישיבה ברובע א' באשדוד, בראשות חתנו של הרב קרלנשטיין, הרב אהוד אייזנטל. הסניף נקרא "זיכרון קדושים". עם מינויו של הרב אייזנטל בתשע"ד לר"מ בישיבת גרודנא משמש כראש הישיבה הרב נחום רוזנבלט.

סביב הישיבה התפתחה קהילה חרדית-ליטאית באשדוד המונה מאות משפחות.

בתשע"ד (2013) מינה הרב קרלנשטיין את חתנו הרב משה שמידע לכהן כראש ישיבה לצדו, ואת חתנו הרב אהוד אייזנטל כר"מ. ר"מים נוספים בישיבה הם הרב יעקב ונדרוולדה והרב מיכאל פלס. המשגיח הוא הרב חיים יהודה ברינגר. בעקבות פטירת הרב קרלנשטיין בחורף תשע"ו (2015) ועל פי צוואתו מונה הרב שמידע לראש הישיבה בעידודו של הרב שמואל אוירבך. בעקבות זאת התפלגה הישיבה וחלק מהתלמידים ובני הקהילה עברו ללמוד בסניף הישיבה ששמו שונה ל"מאירת שמועה", בראשות תלמידו של הרב קרלנשטיין הרב נחום רוזנבלט[4]. בין שתי הישיבות שורר מתח רב וחברי הקהילה מפוצלים בין תמיכה ברב שמידע לתמיכה ברב רוזנבלט.

סדרי הישיבה ודרך הלימודעריכה

הישיבה מדגישה את הלימוד בעיון ומבוססת על דרך הלימוד של רבי שמעון שקופ ותלמידו הרב שמואל רוזובסקי.

הישיבה באשדוד נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית ותלמידיה משתייכים בדרך כלל לגרעין הקשה של חוג תלמידי הרב שך. כיום משתייכת הישיבה לפלג הירושלמי שבהנהגת הרב שמואל אוירבך, ונחשבת כגרעין הקשה שלו. תקנות הישיבה אוסרות על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, ואף לא במכשיר כשר, לנסוע בטרמפים וללכת אל חוף הים (חוץ מזמנים מסוימים)[דרוש מקור].

מבוגרי הישיבהעריכה

רבנים וראשי ישיבות
אישי ציבור

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה