ישיבת ההסדר נתיבות

ישיבת אהבת ישראל
ישיבת הסדר
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הסדר
תקופת הפעילות	ה'תש"ס (2000) – הווה
מייסדים	הרב ישראל פרידמן בן-שלום, הרב דוד אסולין ושמוליק בן שלום
בעלי תפקידים
ראש ישיבת ההסדר	הרב ישראל פרידמן בן-שלום והרב דוד אסולין (מכהן כיום).
באחריות	איגוד ישיבות ההסדר
תלמידים
	כ-50
מיקום
מיקום	נתיבות
קואורדינטות	31°25′24″N 34°35′32″E / 31.423384984199°N 34.592179213114°E
	https://www.yhn.co.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) ישיבת ההסדר נתיבות ישיבת ההסדר נתיבות ישיבת ההסדר נתיבות מפת __ נתיבות; [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מצפון, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית שדות נגב; ממזרח: __ מועצה אזורית מרחבים

ישיבת ההסדר "אהבת ישראל" היא ישיבת הסדר בנתיבות. הישיבה הוקמה בשנת ה'תש"ס (2000) ובה כחמישים תלמידים, מתוכם כ-20 בפרק השירות הצבאי. הישיבה הוקמה על ידי הרב ישראל פרידמן בן-שלום (האדמו"ר מפאשקן), בנו שמוליק בן שלום והרב דוד אסולין המכהן בה כיום כראש הישיבה.

דרך ומטרות עריכה

הישיבה מדגישה את ערכי האחריות, התרומה לכלל והמחויבות האישית כלפי כל אדם מישראל, כמבוטא גם בשמה.^[1] שם זה נבחר על ידי הרב בן שלום גם על שם ספרו של האדמו"ר מחסידות ויז'ניץ, הרב ישראל הגר, ועל שם הסבא ישראל מרוז'ין. הישיבה מדגישה ש”הדבקות בקב"ה היא בראש ובראשונה דבקות במידותיו, אשר כולן מידות של חסד, רחמים והשפעה לזולתו”.^[2] כדי ליישם ערכים אלו מעודדת הישיבה התנדבות נרחבות בתחומי גמילות חסדים ותרומה לקהילה.^[3] מסיבה זו הוקמה הישיבה בעיירת פיתוח.^[4]^[5] הישיבה מעודדת את תלמידיה להמשך תרומה לקהילה ויצירת אינטגרציה עם תושבי הפריפריה גם לאחר סיום לימודיהם בה.^[6]

הישיבה שואפת ”ליצור תודעה בה המושגים: 'אדם מאמין' ו'תלמיד חכם' מכילים בתוכם ערכים של חלוציות, אידיאליסטיות, אכפתיות ונשיאה בעול עם הזולת”.^[2]^[4]

הלימוד בישיבה עריכה

גמרא עריכה

שיטת הלימוד בישיבה מכוונת ליישם את מסקנת התלמוד הבבלי במסכת קידושין, דף מ', עמוד ב', ש”תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה” - יש להסיק מהלימוד מסקנות לחיי המעשה. הלימוד עושה שימוש בכלי לימוד פנומנולוגיים ומחקריים, בעיון בפסוקי הסוגיה ובמקורותיה המוקדמים והמקבילים.

מחשבה עריכה

בנוסף להתמקדות בכתבי הרמב"ם והראי"ה קוק, הישיבה גם הולכת לאורה של חסידות רוז'ין, שעל פי תפיסת ראשיה רואה את מהות החסידות בערכי כלל ישראל. בהקשר זה נלמדת בין השאר תורתו של הרב יעקב פרידמן (האדמו"ר מהוסיאטין). בעבר נלמדה גם תורת הרב עוזיאל בהובלת הרב מוטי מטלון. הרב פרידמן-בן שלום הוא נצר לשושלת רוז'ין, ולכן החיבור לתורת רוז'ין, שסיסמתה - ”לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח” (ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק י"ד).^[7] בכך גם מתקשרת הישיבה למגמה הנאו-חסידית בציבור הדתי-לאומי. הרוח החסידית מתבטאת בישיבה גם בהתוועדויות ובניגונים מיוחדים מבית רוז'ין.

צוות חינוכי עריכה

הצוות החינוכי כולל את ראש הישיבה הרב דוד אסולין, הרב אסף ברלינר, הרב חגי דביר, הרב שמעון ישראלי, הרב מתן אבשטיין והרב ברוך בן-אבו. (ארבעת האחרונים הם בוגרי הישיבה).

הרב ישראל פרידמן בן-שלום לימד בישיבה שיעורים בחסידות וגמרא עד מותו בשנת ה'תשע"ז. לאחר פטירתו המשיך את דרכו בישיבה בנו הושע פרידמן בן-שלום. תלמידי הישיבה נוסעים לטישים מרכזיים הנערכים על ידו בשכונת גילה בירושלים בקהילת בית ישראל.^[8]

בעבר לימדו בישיבה שמוליק בן שלום, הרב מוטי מטלון, הרב יוסי אליצור, הרב אלקנה שרלו, הרב אוריאל עיטם, הרב דביר כהן, הרב פרופ' עודד ישראלי וד"ר צבי צמרת.

פרסומים עריכה

נתיבה - מאמרים תורניים פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה (שלושה כרכים).^[9]
אסופות - כתב עת לענייני אגדה (עד עתה יצאו שבעה גליונות), המביא פירות מלימוד האגדה בישיבה ומימי העיון באגדה המתקיימים בכל שנה לזכרו של תלמיד הישיבה אסף רדמן.^[10]
דרך המלך^[11] - גזענות ואפליית גויים בהלכה, אלטרנטיבה הלכתית ומטא-הלכתית לספר תורת המלך. נכתב על ידי בוגר הישיבה, אריאל פינקלשטיין.
הזכירו לפניו - דיסק ניגוני חסידות רוז'ין שהוקלט על ידי תלמידי הישיבה.