ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה
ישיבה שהייתה בעיר העתיקה של ירושלים בתקופה העות'מנית
ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה הוקמה בשנת ה'תק"ז (1747) ברחוב הקראים בעיר העתיקה של ירושלים, מעזבונו של ר' אברהם נתן מרשיד. אחד מראשי הישיבה היה רבי דוד פארדו.[1] פטירת הרב יעקב שאול אלישר השפיעה קשות על הישיבה.
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תק"ז–הווה |
| מיקום | |
| מיקום | רחוב הקראים, ירושלים |
  | |
ספריית הישיבה הכילה אלפי ספרים ומאות כתבי יד. בהמשך עברה הספרייה לישיבת תפארת ירושלים, שם רבים מהספרים נגנבו ואבדו וכ-1,500 ספרים וכתבי יד נמסרו לבסוף לישיבת פורת יוסף. הספרים אבדו לבסוף לאחר שמבנה הישיבה נהרס בעקבות כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות על ידי הלגיון הערבי ב-1948.
תלמידי הישיבה עריכה
- הרב אליהו ישראל.
- הרב בנימין מרדכי נבון, לימים כיהן כראש הישיבה.
לקריאה נוספת עריכה
- רבי שלמה חזן, ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה, בספרו "המעלות לשלמה" דף ק"ג ע"א, באתר היברובוקס
- שלמה רוזאניס, ישיבת חסד לאברהם, קורות היהודים בטורקיה וארצות הקדם - חלק ה, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' דוד בר' יעקב פארדו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר היברובוקס
