פתיחת התפריט הראשי

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש הוא שמה של רשת ישיבות חב"ד מסוג ישיבה קטנה וישיבה גדולה, הממוקמות במספר ערים בישראל. הישיבה המרכזית היא ישיבה גדולה בעיר צפת, שהיא גם הישיבה החב"דית הגדולה בישראל[1]. סניפי הישיבה קיימים גם בערים: חיפה, נצרת עלית וישיבה קטנה נוספת בעיר צפת. רשת הישיבות משתייכת לפלג המשיחיסטי בחב"ד.

שם הישיבהעריכה

בתחילה הישיבה (בצפת, ואחריה שאר הישיבות ברשת[דרוש מקור]) נקראה בשם ישיבת תומכי תמימים, אך על פי הוראת הרבי מלובביץ'[2] שונה שמה לישיבת חב"ד ליובאוויטש. בשנת תשמ"ז כתב הרבי במכתב את שמה של הישיבה ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וכך נקבע שמה. לישיבה שתי שמות נוספים 'בית מנחם' (משמש את הפנימייה) ו'בית לוי יצחק' (משמש כשם כולל לכל המוסדות).

היסטוריהעריכה

בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג לרב אריה ליב קפלן, שליחו של הרבי מלובביץ' לצפת, להקים ישיבה חב"דית בעיר. הרב קפלן שאל את הרבי מלובביץ' שהשיב להצעה בחיוב.

היסוד לניהול הישיבה כבר היה קיים. כבר שנה קודם לכן, בשנת תשל"ו, שלח הרבי מלובביץ' כעשרה שלוחים לירושלים ועשרה שלוחים לצפת. השלוחים לצפת מונו לרבניה ולמנהליה. לתפקיד ראש הישיבה מונה הרב יוסף יצחק וילשנסקי.

הישיבה נפתחה באייר תשל"ז, (1977) קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד עברה ללמוד בישיבה החדשה. תחילה הזאל מוקם בבית הכנסת וויז'ניץ-תוניס בעיר העתיקה. כעבור שנה נקבע מקום זה לבית כנסת הרידב"ז, אולם הלימוד התרחב עם השנים.

בהמשך התרחבה הישיבה, ומוסדות נוספים הוקמו בערים שונות, כחלק מהרשת: שתי ישיבות בנצרת עלית, ישיבה בחיפה, וישיבה קטנה נוספת בצפת.

הישיבה הגדולה בצפתעריכה

בניין הפנימייה היה תחילה במלון 'הרצליה' ואחר כך עבר בשנת תשמ"ד למלון 'רקפת'. כעבור שנים הבניין נקנה על ידי הישיבה, בסיוע יוסף יצחק גוטניק. בתחילת שנת תשע"ח לאחר מאבק משפטי ארוך על הבעלות על הבניין הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד לסוף 2017. יום לפני הפינוי המיועד, הושהה הפינוי[דרושה הבהרה].[3] בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד לסוף ינואר 2018. בעקבות כך פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להשיג את הסכום[4], ובו הושג הסכום והמבנה נרכש.[5].

בישיבה שוכן כולל בו לומדים כעשרים אברכים.

מחלקה לבעלי תשובהעריכה

בשנת תשל"ח הוקמה בישיבה מחלקה לבעלי תשובה. המחלקה מנוהלת כיום בידי הרב יוסף דניאל.

מחלקה לדוברי אנגליתעריכה

בישיבה מחלקה לתלמידים בני חו"ל, בעיקר מארצות הברית. המחלקה הוקמה בשנת ה'תשל"ט ונוהלה על ידי הרב יעקב רייצס. כיום המחלקה מנוהלת על ידי הרבנים יונתן הסופר, יהודה ליפסקר ולוי ווילשאנסקי.

שערי ישיבהעריכה

בישיבה שתי מערכות הוצאה לאור של קובצי חידושים תורניים, פרי תלמידי הישיבה. אחת מוציאה ספרים מדי שנה לקראת סופה. השנייה קבצים מעת לעת במהלך השנה החולפת.

הישיבה הקטנה בצפתעריכה

בשנת תשמ"ח הקימה הישיבה גם מסגרת לתלמידים צעירים יותר, בראשה עמד הרב יצחק אייזיק לנדא. בשנת תשנ"ט נסגרה הישיבה ונפתחה מחדש בשנת תשס"ט. בישיבה הקטנה (נכון לתשע"ח) בסביבות 130 תלמידים. הישיבה הקטנה מנוהלת על ידי הרבנים מנחם מנדל פרידמן, לוי יצחק ניסילביץ' וישראל ווילשאנסקי.

הישיבות בנצרת עליתעריכה

הישיבה בחיפהעריכה

הישיבה הוקמה בשנת תש"ס, ובראשה עומד הרב מנחם מנדל וילשנסקי. בין רבניה נמנה הרב אסף חנוך פרומר.

רבני הישיבה (חלקי)עריכה

בהווה:

  • הרב יוסף יצחק וילשנסקי
  • הרב שלמה זלמן לבקיבקר
  • הרב יוסף יצחק אופן (משמש גם כמשפיע בישיבת תורת אמת)
  • הרב ירון יחזקאל נאמן
  • הרב עופר מיודובניק
  • הרב חיים הלל שפרינגר

בעבר:

הערות שולייםעריכה