ישיבת מעלה אליהו
ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו. ראש הישיבה הוא הרב חיים גנץ.
 | |
| ישיבת תל אביב "מעלה אליהו" | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ציונות דתית ישיבות הקו |
| תקופת הפעילות | התשנ"ז–הווה |
| מייסדים |
הרב חיים גנץ הרב נדב פרידמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב חיים גנץ |
| תלמידים | |
| 230 | |
| מיקום | |
| מיקום | הנרייטה סולד 6 תל אביב |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′46″N 34°47′31″E / 32.079555555556°N 34.792°E |
|
ytlv | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   ישיבת מעלה אליהו  | |
  | |
הקמה עריכה
הישיבה הוקמה בתל אביב באלול תשנ"ז (1996) על ידי קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב. הקבוצה ביקשה מהרב חיים גנץ, מתלמידי הרב צבי ישראל טאו, ששימש כר"מ בישיבת שבי חברון לעמוד בראש הישיבה. לגרעין המייסדים הצטרפו כ-20 בחורים מישיבות תיכוניות ברחבי הארץ. במשך כחמש שנים שכנה הישיבה במקלט מתחת לבית כנסת ברחוב יהושע בן-נון[1]. בשנת התשס"ד (2004) עברה הישיבה לרחוב הנרייטה סולד בסמוך לבית החולים איכילוב לבית הכנסת "בר כוכבא" ולאחר מכן לאולם ספורט הצמוד אליו ששופץ ומשמש בית מדרש. בקבלת המבנה, הישיבה התחייבה לפנותו את לצורך הקמת בית ספר יסודי לתלמידי האזור כשתידרש.
הסיבה להקמת הישיבה בתל אביב עריכה
הרב גנץ מסביר את הסיבה להקמתה של הישיבה בתל אביב דווקא: "אנחנו נמצאים כאן בליבה של תל אביב ממש. הקריה מצד אחד, הבורסה מצד שני, כיכר המדינה מצד שלישי, אהרון ברק קילומטר מערבית מכאן, אנחנו נמצאים כאן במקום שבאופן חיצוני מנהל את המדינה. והישיבה רוצה להיות נשמה לכל העוצמה המעשית שמתרחשת ונבנית כאן. כי גוף בלי נשמה זה נבלה, זה טומאת מת. אבל גוף עם נשמה - הוא גוף משמעותי מאד כשהוא גוף ללא נשמה". בהמשך דבריו מגדיר גנץ את כל העשייה במדינת ישראל כבניית הקרקעית, "...שזה הכלכלה והארץ הפורחת". אך מוסיף ומגדיר את התחנה הבאה כתחיית הנשמה, וזו מטרת הישיבה.[2]
כיום עריכה
כיום לומדים בישיבה כ-180 בחורים וכ-50 אברכים. סביב לישיבה התפתחה קבוצה של כ-100 משפחות דתיות, שהגיעו אליה מתוך רצון לחיות חיי תורה בעיר חילונית, ולהגביר את התורה והיהדות בה. הישיבה מפעילה תוכנית לימוד לחיילים המשרתים בבסיסים סמוכים, כדוגמת הקריה.
בנוסף לרבני הישיבה הקבועים מגיעים מספר רבנים מחוץ לישיבה ומעבירים בה שיעורים, בהם: הרב מרדכי אוירבאך, הרב יוסף קלנר, הרב משה גנץ, הרב אמציה גנץ, הרב יאיר גלס (רב הישוב שומריה), הרב לביא אנגלמן (אחיו של הרב ליאור אנגלמן) והרב ראובן ששון. עד פטירתם העבירו שיעורים בישיבה גם הרב חיים גדליה צימבליסט והרב מרדכי שטרנברג.
הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל, כמחצית מהבחורים מתגייסים דרך מסלול הסדר מרכז ומחציתם מתגייסים לשירות מלא ולגדוד נצח יהודה.
פעילות חברתית ותורנית עריכה
מלבד הלימודים בישיבה, ישנם כמה גופים תחת חסותה של הישיבה הפועלים בתחומי הזהות היהודית וקירוב לבבות. בין הארגונים ניתן למנות את מכון 'קשר' - המפעיל תוכנית הכנה לבר מצווה לילדי תל אביב ומניינים לתפילות יום כיפור בתל אביב, פרויקט נוסף הוא פרויקט 'מפגשים' אשר מקיים מדי חודש מפגש בין נשות הגרעין לבין נשים חילוניות מהאזור. בנוסף, מפעילה הישיבה בשיתוף חברה קדישא פרויקט עזרה למשפחות אבלות[3] - "קשר של אמת", נשלחים תלמידי הישיבה לסייע למשפחות האבלות במהלך השבעה.
הישיבה מפעילה מספר מעונות יום לילדים במסגרת "מעון דפנה", בהם כ-100 ילדים חילוניים ודתיים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים.
ב-2010 הפיק מכון קשר אלבום בשם "שעת נעילה" המכיל את הלחנים המוכרים של תפילת יום הכיפורים, כאשר המטרה היא שאנשים המשתתפים בתפילות ירגישו שייכות וחיבור לנוסח התפילה. האלבום הופק בשיתוף ארגון צהר המרכז תפילות ציבוריות בכל הארץ, ונמכר באלפי עותקים.[4][5]
בוגרים עריכה
בין בוגריה נמנה אל"מ יהונתן שטיינברג מפקד חטיבת הנח"ל, שנהרג במהלך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר בהיתקלות עם מחבלי חמאס סמוך למעבר כרם שלום.
סיקור תקשורתי עריכה
בשנת 2020 פנה ראש עיריית תל-אביב אל רב הישיבה[דרושה הבהרה] בעקבות אמירות להט"בופוביות בשיעורי הישיבה[6]בשנת 2023 התחילו הפגנות וקמפינים כנגד הרחבת הישיבה[7][8] עיירית תל אביב יפו הודיע שתבחון את הרחבת הישיבה[9]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת מעלה אליהו
ישיבת מעלה אליהו, ברשת החברתית פייסבוק- אתר גיוס תרומות לישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ אריה יואלי, ב-70 שניות: כך בנו בישיבה בתל אביב קומה שנייה. צפו, באתר "סרוגים", 23 בספטמבר 2022
- ^ ערב הורים תשפג התורה - נשמת העם מור רהי הרב חיים גנץ on Vimeo, באתר player.vimeo.com
- ^ יהודה שלזינגר, עזרה לאבלים, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2017
- ^ שעת נעילה – לא רק לדתיים , אתר מורשת
- ^ יואב פרידמן, המדריך המוזיקלי לתפילות יום כיפור, באתר ynet, 13 בספטמבר 2010
- ^ איתי שיקמן, "רעל של להטביסטן": חולדאי נגד הישיבה שנתנה במה לרב הומופוב, באתר https://www.kan.org.il/, 10 מרץ 2020
- ^ הדר כהן, עיצוב מחודש: כך 'הסתירה' עיריית תל אביב הקמת ישיבה חרדית בלב כיכר המדינה, באתר וואלה!, 4 באפריל 2023
- ^ קמפיין הסתה נגד ישיבת מעלה אליהו
- ^ הלחץ עובד: העירייה תבחן מחדש את הגדלת ישיבת הימין המשיחי
- ^ ישיבת מעלה אליהו עברה את היעד - ופתחה חדש