ישיבת מערבא

מערבא מכון רוביןאנגלית: Ma'arava Rubin Academy) היא ישיבה תיכונית חרדית שנוסדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרב ברוך חייט. מקור שמה של הישיבה מהמילה הארמית "מערבא" (בעברית: מערב), כינויה של ארץ ישראל בתלמוד הבבלי.

ישיבת מערבא
Yeshivat Maarava.JPG
ישיבה תיכונית
תאריך ייסוד שנות ה־80 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ברוך חייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מתתיהו, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°55′50″N 35°01′37″E / 31.93055556°N 35.02694444°E / 31.93055556; 35.02694444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנימיית הישיבה בלילה
ארון הקודש שעוצב בצורת נבל, בידי יגאל תמיר

היסטוריהעריכה

פתיחת הישיבה לוותה בפולמוס מצד רבנים חרדים, ובראשם הרב אלעזר מנחם מן שך, שהתנגדו למודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לצד לימודי הקודש, אף לימודי חול והשתתפות במבחני הבגרות, בדומה לישיבות התיכוניות בזרם הממ"ד. לדברי הרב חייט, בסופו של דבר הסכים הרב שך להקמת הישיבה, המיועדת לציבור חרדי מודרני ועולים מארצות המערב, אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום בירושלים או בבני ברק - ריכוזים חרדיים מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "ישיבה". הישיבה הועתקה למתתיהו, ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך[1].

למעט ישיבת היישוב החדש הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן ישיבת נהורא (תשנ"ד), ישיבת נהרדעא וישיבת מאורות (שתיהן בתשס"ה).

הישיבה כיוםעריכה

ראש הישיבה הוא הרב ברוך חייט. המשגיח הוא הרב נתנאל לאער חתנו של הרב חייט. מנהל לימודי החול הוא שלמה פולק (שאף משמש כמנהל מכללה ירושלים). הר"מים הם הרבנים אליעזר שטיינברגר, צבי זריל, מיכאל שהם ויוסי קרלינסקי.

הישיבה מדגישה את נושאי בין אדם לחברו ודרך ארץ קדמה לתורה, לצד לימוד התלמוד בשיטה הנהוגה בישיבות הליטאיות.

הישיבה מדגישה אלמנטים מוזיקליים, גם משום שהרב חייט עצמו הוא מוזיקאי. הישיבה מעודדת לימוד נגינה ומספקת חדרי מוזיקה הכוללים פסנתר כנף, מערכת תופים ואולפן הקלטות. הדבר אף מתבטא בדברים בעיצוב הישיבה, כדוגמת ארון הקודש המעוצב בצורת נבל ועוד.

הישיבה מחייבת את התלמידים להתעמל בחדר הכושר שבקמפוס פעמיים בשבוע. הישיבה מדגישה גם את חשיבות הניקיון והסדר, והתלמידים מחויבים להציע את מיטתם בכל בוקר.

רוב בוגרי הישיבה זכאים לתעודת בגרות. רוב הבוגרים ממשיכים לישיבות גדולות חרדיות פתוחות באופן יחסי, כגון איתרי, ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה. חלק מן הישיבות החרדיות מסרבות לקבל את בוגרי מערבא. מעטים ממשיכים לישיבות המשתייכות לזרם החרדי לאומי.

משמרעריכה

בימי חמישי בלילה נאספים התלמידים בחדר האוכל ל"משמר", שבמהלכו עורכים מספר בחורים מדי שבוע סיומים על מסכתות וסדרי גמרא ועל סדרים של משניות. לאחר מכן מוסר הרב צ'ייט שיחת מוסר והתלמידים שרים (לרוב, שירי נשמה) לאור נרות כשהרב צ'ייט מלווה בגיטרה. לעיתים מגיע זמר או מלחין אורח.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם טוב מעטוף, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ • הרב ברוך צ'ייט בראיון מתנגן, באתר קול הזמן, 29 בספטמבר 2015