ישיבת שבות ישראל
ישיבת שבות ישראל הייתה ישיבת הסדר באפרת שפעלה בשנים תשל"ח-תשע"ו.
 | |
| ישיבת שבות ישראל באפרת בתחילת שנות ה-90. בית המדרש הישן (מימין) היה המבנה הראשון באפרת | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ישיבות הסדר ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשל"ח–ה'תשע"ו |
| מייסדים | הרב יהושע בן-מאיר |
| מיקום | |
| מיקום | אפרת |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°39′36″N 35°09′14″E / 31.659944444444°N 35.15375°E |
|
ysi | |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   ישיבת שבות ישראל | |
  | |
מייסד וראש הישיבה הוא הרב יהושע בן-מאיר. בעבר עמד בראשות הישיבה יחד עמו הרב שבתי רפפורט. בשנותיה האחרונות עמדו בראשה הרב יוני רוזנצווייג והרב שאול יונתן וינגורט.
משנת תשע"ז פועל במקום גרעין של ישיבת מרכז הרב וכולל אברכים.
באלול ה'תשע"ט פתחה ישיבת מרכז הרב במקום ישיבה לצעירים בראשות הרב יעקב אלימלך, המונה כיום כ-100 תלמידים.
תולדות הישיבה
עריכהייסוד הישיבה
עריכההישיבה נוסדה על ידי הרב בן-מאיר בחודש אלול תשל"ח (1978) בתקוע. היא שכנה שם מספר חודשים עד גיוס התלמידים הראשונים לשירות פעיל. את שנתה השנייה פתחה הישיבה באלעזר בתקופה שבה התפרק המושב שהוקם במקום. לאחר תקופה קצרה באלעזר עברה למשכנה הנוכחי באפרת, במקום שמוכר היום כשכונת "גבעת הדקל".
הקמת העיר אפרת
עריכההישיבה התיישבה באפרת כשנתיים וחצי לפני אכלוס היישוב והייתה נקודה מבודדת. מבני הישיבה הוקמו תוך ימים ספורים, כאשר גגות המבנים הועמדו באוויר לפני הקמת הקירות כדי שייראו בתצלומי האוויר של האמריקאים במהלך שיחות השלום בשנת 1980. טקס הנחת אבן הפינה להקמת העיר אפרת התקיים בישיבה עצמה בחודש אוגוסט 1980, זמן קצר לאחר אכלוס המקום על ידי הישיבה.
בתקופה זו קיבלה הישיבה מעמד של יישוב במועצה אזורית גוש עציון ושלחה נציג למליאת המועצה. בתקופה זו נרקמו יחסי ידידות בין תלמידי הישיבה לתושבי הכפר הסמוך אום סלמונה, שרועיו היו עוברים בסמיכות למתחם הישיבה.
גם לאחר אכלוסה של שכונת הרימון, השכונה הראשונה של אפרת, עדיין הייתה הישיבה מרוחקת מרחק של כ-1.5 ק"מ מהשכונה והמשיכה להתנהל כישות כמעט עצמאית. הישיבה קיבלה נציג במליאת אפרת.
בשנים הראשונות פעל החשמל של הישיבה על בסיס גנרטור ולאחר מאמצים רבים להתחבר למערכת החשמל של חברת החשמל, התקבל אישור לא רשמי ממפקד אזור יהודה ושומרון דאז בנימין בן אליעזר לחבר את הישיבה לחשמל דרך הואדי המוליך ליישוב אלעזר השוכן מעבר לכביש 60. לאחר מספר שנים החלה הישיבה לקבל חשמל ממערכת החשמל של אפרת. כיום ממוקמת הישיבה במרכזה של אפרת.
למשך מעט יותר משנה, הישיבה התחברה לישיבת המבתר(אנ') של הרב ברוונדר, השייכת למוסדות אור תורה סטון.
המעבר לגבעות והחזרה לאפרת
עריכה
בשנת תשנ"ז (1997) נתבקשה הישיבה על ידי הרשויות להתיישב בהיאחזות נח"ל גבעות שבמערב גוש עציון. הישיבה שכנה במקום כשבע שנים והקימה בו ב-1998 שכונת אברכים שנקראה "גבעת אריה" על שם אריה בוירסקי, תלמיד הישיבה שנהרג במלחמת שלום הגליל. לאחר שנואשה מהאפשרות הנראית לעין לבנות במקום קמפוס בנוי, למרות ההבטחות שניתנו לה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, חזרה הישיבה למשכנה הקודם באפרת[1]. את שכונת המשפחות במקום המשיכה הישיבה להפעיל עד 2011. באותה שנה הצטרף לראשות הישיבה הרב ברוך אפרתי, אך פרש מתפקידו כעבור זמן קצר. באייר תשע"ג הצטרפו לישיבה שני ראשי ישיבה חדשים, הרב יוני רוזנצווייג והרב שאול יונתן וינגורט (בוגר הישיבה), לקראת יציאתו לגמלאות של הרב בן-מאיר בסוף תשע"ג.
בשנת 2016 ניסתה הישיבה לפתוח מסלול מוזיקלי כדי למשוך תלמידים, אך המהלך לא הצליח והישיבה הודיעה על סגירתה המתוכננת בסוף שנת הלימודים[2].
אופי הישיבה
עריכהבישיבה למדו יוצאי ישיבות תיכוניות בולטות, בדרך כלל מרקע סוציו-אקונומי גבוה, עם יוצאי ישיבות מקצועיות - נערים שנטו בדרך כלל למקצועות ריאליים. הרב בן-מאיר הוביל בשנים אלו קו של מיזוג בין מנהגים. הישיבה עודדה את התלמידים מכל העדות להישאר בימים הנוראים, והתפילה בה נערכה בנוסח "מעורב" שהוכן בידי תלמידים ורבנים. שיעורים מיוחדים נערכו לפני התפילה שבהם נלמדות המנגינות. רבים מראשוני העיר אפרת (משכונת התאנה - היחידה באותם ימים) הגיעו לתפילה זו. הישיבה המשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, כולל הרב בן מאיר, הם בוגריה..
במהלך השנים הגיע מספר התלמידים בישיבה לכ-150.
צוות
עריכהמלבד ראשי הישיבה לימדו בה במהלך השנים מורים רבים: נחמה ליבוביץ, הרב מרדכי הלפרין (שינון משניות בעל פה), הרב מרדכי סבתו (נביא), הרב יעקב מדן (שפת אמת), הרב יעקב חרל"פ (גמרא), דוד נתיב (תנ"ך ואקטואליה), הרב מרדכי ברויאר (ביקורת ואיחוד המקרא), הרב רא"ם הכהן, הרב ישראל סמט (מחשבת ישראל), ויוחנן ברויאר.
בוגרי הישיבה
עריכהבין בוגרי הישיבה: אלחנן גלט, הרב שמואל לורנץ ושלמה פילבר.
ישיבת שבות ישראל לצעירים
עריכהלאחר סגירת הישיבה, נפתח במקום כולל אברכים מישיבת מרכז הרב שעברו להתגורר במקום.
בשנת ה'תשע"ט הודיעה ישיבת מרכז הרב על הקמת ישיבה לצעירים מטעמה במקום, בראשות הרב יעקב אלימלך, בוגר מרכז הרב. הישיבה נפתחה באלול של אותה שנה בשם "ישיבת שבות ישראל לצעירים"[3].
הישיבה מדגישה את נטיעת אהבת הבורא והתורה בקרב נערי ישראל. הישיבה כוללת לימודים תיכוניים מלאים כולל הגשה מלאה לבגרויות. אולם הדגש ברוב הזמן הוא על לימוד תורה וענפיה, בדומה לישיבות קטנות אחרות, והיא שואפת לצקת בתלמידים אהבה ללימוד תורה. מתקיימים בה מדי יום שלושה סדרי גמרא - אחד בעיון ושניים בבקיאות, מלבד לימודי הלכה, אמונה ותנ"ך. הישיבה מתנהלת בהכוונתה הרוחנית של ישיבת מרכז הרב ובניהולה הכספי והטכני של עמותת ישיבת שבות ישראל המנהלת את המקום באפרת מאז הקמתה.
הישיבה מתנהלת במסגרת פנימייתית, ובשעות הערב מתקיימים חוגים שונים למעוניינים - חוג מוזיקה, חוג כתיבת סת"ם, ועוד. נכון לשנת ה'תשפ"ה כוללת הישיבה שני מחזורים בוגרים ועוד ארבעה מחזורים של תלמידים המונים כ-100 תלמידים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת שבות ישראל
ישיבת שבות ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
ישיבת שבות ישראל (אפרת), דף שער בספרייה הלאומית- עמוד ישיבת שבות ישראל לצעירים באתר ישיבת מרכז הרב
הערות שוליים
עריכה- ^ משה ריינפלד, ישיבת הסדר תפוצה על תלאותיה בגוש עציון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 במרץ 2008
- ^ גיל קלנר, הרב רוזנצוויג: ישיבת 'שבות ישראל' תיסגר, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2016; נתנאל לייפר, ישיבת "שבות ישראל" באפרת תסגר, באתר כיפה, 3 באפריל 2016
- ^ ישיבה לצעירים 'שבות ישראל' באפרת, באתר Mercaz Harav | מרכז הרב