ישיבת שפת אמת

ישיבת שפת אמת
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
בית ספר
תקופת הפעילות	1925–הווה (כ־99 שנים)
מייסדים	הרב מנחם מנדל כשר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב משה חיים דנדרוביץ
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′10″N 35°12′47″E / 31.78621389°N 35.21296111°E

ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל. בניין הישיבה נמצא ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

נשיא הישיבה היה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור^[1] ולסגן נשיא הישיבה נתמנה בנו רבי שמחה בונים אלטר. עם הסתלקותו של האמרי אמת היה לנשיא הישיבה עד לפטירתו בשנת תשנ"ב^[2].

במשך השנים הייתה הישיבה ישיבה גבוהה וישיבת הדגל של חסידות גור בישראל, היא פעלה בין השנים תרפ"ה - תשע"ו (1925–2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.

לאחר הרביזיה בישיבות גור הפכה הישיבה ל"קיבוץ" והתקיימה במתכונת זו עד סגירתה ב-2016 כשמספר הבחורים הצטמצם^[^{דרוש מקור]}.

מאז מתנהלת ישיבת שפת אמת במתכונת החדשה של רוב ישיבות חסידות גור לפיה הישיבה הגבוהה היא ישיבת המשך לישיבה הקטנה ובהם התלמידים לומדים עד נישואיהם. במתכונת החדשה, בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב משה חיים דנדרוביץ, ובראשות הישיבה הגבוהה הרב דוד אלתר בן האדמו"ר^[3].

בשנת ה'תשפ"א (2021) פתחה חסידות גור את הישיבה הגבוהה כשבראשה הרב דוד אלטר בנו של רבי יעקב אריה אלטר מגור. אולם תלמידיו של רבי שאול אלתר עדיין מכנים אותו "ראש הישיבה".

היסטוריה עריכה

בשנת תרפ"ה (1925) יצא הרב מנחם מנדל כשר מפולין לירושלים בהוראתו של האדמו"ר מגור דאז רבי אברהם מרדכי אלתר^[4], לייסד ישיבה שתהיה כדוגמת המתיבתא בוורשה, הרב כשר עצמו היה מחברי הנשיאות במתיבתא באותם הימים^[5]. הישיבה נוסדה בשלהי אותה שנה על ידי הרב כשר ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת הספרים "שפת אמת".

בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה^[4], בשנת ה'תרפ"ו לאחר סוכות העתיק רבי נחמיה אלתר אחיו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר את מגוריו לירושלים ונתמנה לעמוד בראשות הישיבה^[6] עד לשנת ה'תרצ"א (1931) שחזר לפולין^[7]. לאחר מכן הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב יעקב חנוך סנקביץ'^[8]. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.

בעת הקמתה שכנה הישיבה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "בתי ורשה"^[1]. עם התרחבות הישיבה עברו הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היו בבעלות 2 חסידי גור^[4].

בט"ו בתמוז ה'תרפ"ו (1926) הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה בהשתתפות רבי נחמיה אלתר וגדולי ירושלים, בט"ו באב ה'תרצ"ג (1933) נחנך בניין הישיבה^[9]^[6].

בשנת תרצ"ז (1937) כאשר ביקר האמרי אמת בארץ פנו אליו חסידים בתל אביב ותינו על הקושי בשיגור ילדיהם ללמוד בישיבה בירושלים, הוא היפנה את החסידים לבנו רבי שמחה בונם אלתר והוא פעל מיד לארגן בחורים שהם היו הגרעין של הישיבה, מקומה של הישיבה נקבע בבית החסידים דגור ברחוב המשביר בו התפלל הרב רבי שאול משה זילברמן שפיקח על הבחורים, הישיבה נקראה "הסניף" של ישיבת שפת אמת, שלימים נקראה חידושי הרי"ם^[10].לימים אמר הלב שמחה "השקעתי בישיבה 'דמים' תרתי משמע, ואף התבזיתי בעבורה^[11].

בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של הבניין ברחוב יוסף בן מתתיהו, על שתי קומותיו^[12].

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.

הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.

בשנת תשס"ב (2002) הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון חל פיחות במעמדה של הישיבה, סיבה מרכזית נוספת לפיחות במעמדה של הישיבה, שהאדמו"ר הקודם רבי פנחס מנחם התגורר בבנין הישיבה והדבר הוביל לביקוש רב ללמוד בישיבה, לעומת זאת האדמו"ר הנוכחי רבי יעקב אריה התגורר בבני ברק^[13].

בשנת תשס"ד (2004), נפתחה בצמוד לישיבה ישיבה קטנה. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן^[14]. כיום ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).

לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים^[^{דרוש מקור]}. באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה במקביל לסגירת 2 ישיבות וותיקות נוספות ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור^[15].

צוות הישיבה עריכה

הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר וחבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח), הרב יצחק זילברשטיין ויצחק רוזמרין (בעל התוקע בבית המדרש של חסידות גור).

בנייני הישיבה בירושלים עריכה

בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו^[16] וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת ה'תשס"ט (2009) נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנציסקי, שקיבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) רכש הנדיב צבי יהודה ביננפלד את הקרקע שעליה הוקם הבניין והוקדש לישיבה, לקראת ביקורו של ה"אמרי אמת" בארץ בשנת ה'תרצ"ה (1935) הקים הנדיב קומה נוספת על הבניין כאשר חלקו הוקדש לבית המדרש, ובחלקו האחר בנה דירה עבור רבי אברהם מרדכי אלטר אשר התגורר בה בימי מגוריו בארץ. כאשר שב לפולין התגורר בדירה בנו האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר. לאחר פטירתו של האמרי אמת המשיכה להתגורר בדירה זו אשתו בזיווג שני, הרבנית פייגא מינטשא. במהלך השנים התגורר בה גם בנם, האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר^[17].

כן שוכנת במקום ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.

אוהל חסידות גור עריכה

בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר שנפטר בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה עריכת מסע לוויה מסודר בירושלים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.

ראו גם עריכה

ראו קטגוריה:בוגרי ישיבת שפת אמת

לקריאה נוספת עריכה

בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, מתולדות חייו של האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר, חלק ב' עמ' קכד-קע, שנת ה'תשס"א

קישורים חיצוניים עריכה

דוד בן מרים, אכסנייה של תורה וחסידות, הצופה, 30 במאי 1941
דוד בן מרים, ארמון התורה והחסידות, הצופה, 5 ביוני 1942
ישיבת "שפת אמת" בירושלים, הצופה, 21 ביולי 1944
א. אדן, בירושלים הוקמה שוב הישיבה של הרבי מגור, שנחרבה בשואה, מעריב, 17 במרץ 1953
ישיבת שפת אמת (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קכז
^ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קנא
^ המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.
^ ¹ ² ³ בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 89
^ דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
^ ¹ ² בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 90
^ הגאון החסיד, הרב שמאי גינצבורג, ירושלים: ה'תשע"א עמ' 96
^ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קל-קלא
^ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמז
^ יובל לישיבה.
^ לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא
^ ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.
^ עוז אלמוג ואליעזר היון, הישיבות הגדולות היוקרתיות בעולם החרדי, באתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏13 באפריל 2008 (ארכיון)
^ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
^ יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
^ בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה ברחוב יוסף בן מתתיהו
הוקם בנין לפנימיה עבור פליטי הגולה תלמידי ישיבת שפת אמת ירושלים, הפרדס – שנה כ"ז חוברת ח', אייר תשי"ג, באתר היברובוקס.
^ בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמה

[אור_זרוע_קכז-1] ¹ ² בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קכז

[2] בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קנא

[3] המתכונת החדשה של ישיבות חסידות גור מתוארת בעיתון "משפחה", 02.07.2020, עמ' 23.

[גינזבורג_89-4] ¹ ² ³ בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 89

[5] דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.

[גינזבורג_90-6] ¹ ² בישיבת "שפת אמת" המעטירה, הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, ירושלים: פלדהיים, תשע"א (2010), עמ' 90

[7] הגאון החסיד, הרב שמאי גינצבורג, ירושלים: ה'תשע"א עמ' 96

[8] בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קל-קלא

[9] בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמז

[10] יובל לישיבה.

[11] לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא

[12] ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.

[13] עוז אלמוג ואליעזר היון, הישיבות הגדולות היוקרתיות בעולם החרדי, באתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏13 באפריל 2008 (ארכיון)

[14] בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009

[15] יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016

[16] בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה ברחוב יוסף בן מתתיהו
הוקם בנין לפנימיה עבור פליטי הגולה תלמידי ישיבת שפת אמת ירושלים, הפרדס – שנה כ"ז חוברת ח', אייר תשי"ג, באתר היברובוקס.

[17] בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך ב, עמ' קמד-קמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]