ישמעאל בן פנחס הכהן

הרב ישמעאל הכהן (18511929) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטיריה (אנ') שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת. נרצח במאורעות תרפ"ט.

הרב ישמעאל הכהן
הרב ישמעאל הכהן.jpg
לידה אפריל 1851
ניסן ה'תרי"א
יזד, איראן
נרצח 29 באוגוסט 1929 (בגיל 78)
כ"ד באב ה'תרפ"ט
צפת, פלשתינה (א"י)
מקום פעילות צפת, צפון אפריקה, טורקיה, מצרים והודו
תקופת הפעילות ? – 29 באוגוסט 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק דיינות
תפקידים נוספים שד"ר
רבותיו הרב יוסף חיים מבגדאד
חתימת ידו של ר' ישמעאל הכהן. טיריה אדר תרס"ז (מרס 1907).

קורות חייםעריכה

 
הרחוב שבו שכן ביתו של הרב ישמעאל בצפת, ובו שלט הנצחה לזכרו

נולד ביזד שבאיראן בחודש אפריל 1851 (ניסן ה'תרי"א) לרבקה ולרב פנחס הכהן, שהיה אב בית דין בעיר. בשנת 1861 (ה'תרכ"א), בעודו עושה את דרכו לארץ ישראל עם אביו, נפטר זה האחרון, והוא עבר להתגורר אצל דודו אג'א הומאיון הכהן בבגדאד שבעיראק. בגיל 18 החל ללמוד בישיבתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, ובשנת 1871 (ה'תרל"א) עלה לארץ ישראל עם דודו והתיישב בצפת.

בשנת 1873 לערך נישא לשרה, בתו של הרב משה הכהן נהר, שהיה רבה של טיריה, ונכדתו של הרב אברהם פלאג'י, ובתקופה זו נמנה עם תלמידי הרב יעקב הכהן סקלי. בשנת 1876 (ה'תרל"ו), בגיל 25, החל לשמש כחבר בבית הדין של העדה הספרדית בצפת.

יצא מספר פעמים בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העיר למרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, הודו ומצרים. כשחזר לצפת בשנת 1900 (ה'תר"ס), מונה לרב הראשי הספרדי וראש הרבנים בעיר, ולאחר פטירת אשתו שרה, נישא לרבקה (ריקוג'ה) בארקי, מן העיר איידין .

בשנת 1906 (ה'תרס"ו) עבר לתירייא (Tire) הסמוכה לאיזמיר שבטורקיה, שם שימש כחכם באשי וכאב בית הדין המקומי במשך 14 שנים. בתקופה זו נפטרה אשתו רבקה, והוא נישא לרושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רב העיר איידין שבטורקיה. לאחר שביתו נשרף יחד עם חיבוריו וספריו, האמין כי זהו מעין עונש על כך שעזב את ארץ ישראל, ולכן שב לצפת בשנת 1919 (ה'תרע"ט) ומונה לשמש שוב כרב וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר עד לשנת 1927 (ה'תרפ"ז)[1].

במשך חייו ניהל התכתבות ערה עם רבני דורו, והשיב לשאלות רבות בענייני הלכה. כן חתם יחד עם הרב אברהם לייב זילברמן והרב אפרים שרגא וינגוט על מכתב המתיר לכהנים לעלות ולהתפלל בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, לאחר בדיקה הלכתית מקיפה ובדיקה מעשית בשטח[2].

בתחילת שו"ת "בד דוד" של קרוב משפחתו[3] רבי דוד חי אדרעי שנדפס בצפת בשנת ה'תרפ"ב מופיע מכתב הסכמה שכתב רבי ישמעאל[4].

כשפרץ הטבח בצפת, ב-29 באוגוסט 1929 (כ"ג באב ה'תרפ"ט), הערבי ששימש כגוי של שבת בקהילה היהודית נקש על דלת ביתו, וכשנפתחה, התפרצו הפורעים אל הבית[5] בעודו לומד ופצעו אותו ואת אשתו רושא. הוא נפטר מפצעיו לאחר מספר שעות, ב-30 באוגוסט 1929 (כ"ד באב ה'תרפ"ט). אשתו הובהלה לחיפה וכעבור מספר ימים נפטרה.

הסטנדר עליו למד בעת הירצחו מוצג במוזיאון בבריטניה[6].

חיבוריועריכה

מספר חיבוריו נותרו בכתב יד, וחלק מחידושיו ושאלותיו הודפסו בספרי חכמי דורו כגון בספר "יש'א איש" לרב יעקב שאול אלישר, בספר "משה האיש", לרב חיים משה אלישר ובספר "ביכורי יעקב" לרב יעקב חי זריהן.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לדברי א' גלנטה, הרב ישמעאל הכהן עזב את טיריה מאחר שלא הסכים להשתתף בלווית קצין יווני שנפטר באותם ימים (A. Galante, Histoire des Juifs d'Anatolie, II, Istanbul 1939, p. 27).
  2. ^ סערה בת 90: הכניסה למירון - מותרת לכהנים, באתר חב"ד און-ליין
  3. ^ בהקדמה למכתב מכנה אותו רבי דוד חי אדרעי בתואר "שאר בשרי". הקרבה המשפחתית בין השניים: הרב אדרעי היה חתנו של ר' שמואל ממן, שאף הוא היה חתנו של ר' משה הכהן נהר, חמיו של ר' ישמעאל הכהן.
  4. ^ בד דוד, צפת, ה'תרפ"ב
  5. ^ יוסף עברון, מאורעות הדמים - בין צפת לחברון, באתר ערוץ 7, 25.8.2010
  6. ^ רבי ישמעאל הכהן, באתר צפת עיר הקודש