ישראבלוף הוא ביטוי שמתאר יצירת פיקציות שבאות לעקוף בעיה, בעיקר כאלו שנעשות על ידי מדינת ישראל על זרועותיה השונים או מי מאזרחיה. הביטוי הוא הלחם שנוצר מחיבור המילה "ישראל" עם מילת הסלנג "בלוף", כלומר שקר.

היסטוריית המונח

עריכה

את הביטוי הגה יוסי בנאי במערכון "השליח בבנק" שכתב עבור שלישיית הגשש החיוור. המערכון נכלל בהופעה של השלישייה משנת 1974, "אופסייד סטורי", בבימויו של יוסי בנאי. המערכון מתרחש בבנק דמיוני ששמו "ישראבנק", ובו שלוש דמויות: ברוך, המבקש להתקבל לתפקיד שליח בבנק, מנהל הבנק והעוזר של מנהל הבנק. המנהל ועוזרו מחליטים לקבל את ברוך לעבודה, ולפיכך הם מנהלים משא ומתן על שכרו של ברוך. מעבידיו-לעתיד של ברוך מסרבים לשלם לו את הסכום שביקש, אולם מציעים לו לקבל בנוסף למשכורת כל מיני הטבות פיקטיביות: תקציב לקניית ספרות מקצועית (אף שהוא אינו יודע לקרוא), תשלום עבור החזקת מכונית (אף שהוא מבצע את השליחויות באופניים) וכיוצא באלה. המועמד לתפקיד מסכם את המשא ומתן במילים: "הכל זה כאילו, יענו ישראבלוף".

"ישראבלוף" הפך ביטוי נפוץ ומשמש בהקשרים רבים, תמיד לשלילה[1]. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון[2], כינה השופט אליקים רובינשטיין את התנהלות עיריית תל אביב כ"ישראבלוף ברשות התורה" (על משקל "נבל ברשות התורה"), גם פוליטיקאים השתמשו במילה בהקשרים שונים, בהם אבי גבאי[3], עודד פורר[4], יוסי דגן[5], אופיר סופר[6] ורבים אחרים.

המערכון "השליח בבנק" הניב כמה ביטויים נוספים שהפכו למימרות עממיות, למשל: "אתה הבנת את זה, ברוך?", שפירושו "האם הבנת איך פועלת השיטה?".

ברוך היה שמו הפרטי של השליח של משרד ההפקות בשם ”התיאטרון העממי” של א. דשא פשנל.

הרקע למערכון היה העיוותים במערכת המס בישראל, שהובילו לעיוותים במערכת השכר. לעיוותים במערכת המס ניתן מענה בהמלצותיה של "ועדת בן שחר", שהוגשו ומומשו בשנת 1975.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה