ישראל אברהם רבין

ישראל אברהם רבין
	אין תמונה חופשית
לידה	18 באוקטובר 1882; חמלניצקי, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בספטמבר 1951 (בגיל 68); חֵיפָה, מדינת ישראל
מדינה	האימפריה הרוסית, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, ישראל
השכלה	אוניברסיטת ברן
מעסיק	אוניברסיטת גיסן, אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, אוניברסיטת ורוצלב
בן או בת זוג	אסתר רבין

קורות חיים עריכה

רבין נולד בשנת 1882 בפרוסקורוב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום חמלניצקי, באוקראינה) למשפחת רבנים, וקיבל חינוך מסורתי. נסמך לרבנות בליטא בגיל צעיר, ולאחר מכן למד היסטוריה ושפות שמיות בגרמניה ובשווייץ. בשנת 1907 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברן. לראשונה עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ט (1909), ושימש מורה בבית המדרש למורים של "עזרה" בירושלים. כעבור שנתיים, בשנת 1911, עזב את הארץ כדי לעמוד בראשות הישיבה של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") באודסה, ושימש בה מורה להיסטוריה וספרות עברית עד 1914, אז עזב את אודסה והתיישב בגרמניה. במשך עשרים שנה, עד 1934, שימש מרצה לספרות חז"ל באוניברסיטאות גיסן ופרנקפורט וכן בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בשנת תרצ"א (1931) ערך והוציא את מדרש מכילתא דרבי ישמעאל, יחד עם חיים שאול הורוביץ. היה ממנהיגיה של מפלגת "המזרחי".

בשנת 1935, בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה, חזר לארץ ישראל לצמיתות, התיישב בחיפה וכיהן כמנהל בית הספר "נצח ישראל" בעיר.

נפטר בספטמבר 1951 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה.^[1]

רבין הוא אביהם של הבלשן פרופ' חיים רבין, המתמטיקאי פרופ' מיכאל רבין והפרופסור לחינוך מרים בן-פרץ.

אפרים שמואלי, 'ד"ר ישראל א. רבין', בתוך: שמעון פדרבוש (עורך), חכמת ישראל במערב אירופה, ירושלים – תל אביב: הוצאת עוגן שליד הסתדרות העברית באמריקה בשיתוף עם הוצאת ספרים מ' ניומן, תשי"ט 1958, עמ' 451 ואילך.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

אין תמונה חופשית
לידה	18 באוקטובר 1882 חמלניצקי, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בספטמבר 1951 (בגיל 68) חֵיפָה, מדינת ישראל
מדינה	האימפריה הרוסית, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, ישראל
השכלה	אוניברסיטת ברן
מעסיק	אוניברסיטת גיסן, אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, אוניברסיטת ורוצלב
בן או בת זוג	אסתר רבין