ישראל אריה זלמנוביץ

רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן-בלזן

הרב ישראל אריה זלמנוביץ (ד' בטבת תרע"ז, 29 בדצמבר 1916 - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003) היה רבה של עכו ו"זקן חסידי צאנז" בישראל, לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן-בלזן.

הרב ישראל אריה זלמנוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בדצמבר 1916
ד' בטבת תרע"ז
קכניה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 2003 (בגיל 86)
כ"ג בסיוון תשס"ג
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רומניה, גרמניה, ישראל
תקופת הפעילות ? – 23 ביוני 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידי צאנז-קלויזנבורג
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תפקידים נוספים רב עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
בני דורו הרב יואל הלפרן, הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, הרב ישראל משה אולבסקי
חיבוריו חיי נפש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

נולד בקכניה שברומניה, בנם של שמואל נטע פישר ופרידה מילכה בת מאיר (החליף את שם משפחתו לזלמנוביץ כדי לעבור גבולות). למד בישיבות בטרנסילבניה ובהן וישווה וקלויזנבורג, שם היה מתלמידיו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. לאחר נישואיו, בשנת תש"א (1941), כיהן כר"מ בישיבה בבורשה. בשנת תש"ד (1944) נהרגו אשתו ובתו היחידה במחנה הריכוז אושוויץ. הרב זלמנוביץ היה במחנה ברגן-בלזן, ולאחר שחרורו היה מרבני מחנה העקורים ברגן-בלזן ופעיל מרכזי בקרב הניצולים בברגן-בלזן[1].

בשנת תש"ט (1949) עלה לישראל. עמד בראש הקבוצה שהכתירה את רבו הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם לאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בשנות ה-50 נישא בשנית וכיהן ברבנות ביבנה.

בתחילת שנות ה-60 מונה כרבה האשכנזי הראשי של עכו, וכיהן בתפקידו כעשרים שנה. בהגיעו לגמלאות פרש מן הרבנות בעכו ועבר להתגורר בבני ברק. וכן היה רב של קריית צאנז בנתניה. נחשב זקן תלמידי האדמו"ר מקלויזנבורג וחסידי צאנז בישראל. לאחר פטירת האדמו"ר הכריז על מינוי שני בניו לאדמו"רים - בישראל ובארצות הברית.

נפטר בשנת תשס"ג, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

משפחתו עריכה

  • אשתו בזיווג ראשון היתה בתו של ר' גרשון שטאובר.
  • בזיווג שני נישא ללאה, בת ר' אליהו וייס (מהעיר מאראש-וושערהעלי שברומניה), בן ר' שמואל וייס, בן ר' יצחק אייזיק וייס (אב"ד סוואליווע ואח"כ ראב"ד במונקאטש מחבר ספר "בית יצחק" על מסכת מגילה, ו"דברי יצחק", ו"תולדות יצחק" על התורה), בן אברהם וייס (נכדו הוא ר' יוסף מאיר וייס האדמו"ר מספינקא), בן שמואל צבי וייס (שו"ב בקאלוב), בן גדליה.
  • בנו אליהו, חתנו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. רבי אליהו נפטר בב' בכסלו ה'תשע"ה, ונטמן על יד קבר אביו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה
  • בנו יצחק אייזיק מאיר, משב"ק של האדמו"ר מצאנז נתניה. נכדו הוא העיתונאי החרדי יששכר זלמנוביץ' בנו של משה איש יח״צ חרדי.
  • בנו שמואל נטע, נישא למרים בתו של נח פרום שהיה חתנו של ראובן אהרונוביץ' ראש העירייה השלישי של בני ברק.
  • בתו פריידה מלכה אשת הרב צבי אלימלך פנט, האדמו"ר מקוסון
  • בתו פסיה יענטא, אשת הרב אשר זעליג וייס
  • חתנו הרב יצחק אייזיק לייפר, בן הרב אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג.
  • בתו דרעזי יוטא אשת חיים שלמה יהושע טוביאס, בן הרב שמואל טוביאס אב"ד פיאטרא ניאמץ - רומניה
  • בנו הרב אברהם זלמנוביץ מצפת ושליח האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג לצפת חתן ר' מנחם דוד קוסטינר מחיפה גיסו של האדמו"ר מסערט ויזניץ בעל החכמת אליעזר.

חלק מאחיו ואחיותיו שרדו את השואה ועלו לישראל.

  • אחיו, זאב מאיר פישר נפטר בשיבה טובה באזור הגיל 105 ניצל מהשואה ועלה לארץ התגורר בשיכון סאטמר בבני ברק (שם משפחתו המקורי הוא פישר בזמן השואה החליפו שמות על מנת לעבור גבולות)
  • אחיו ישעיהו זלמנוביץ, הוא אביו של הרב אפרים זלמנוביץ, רבה של מזכרת בתיה.
  • אחותו, הניה וסרשטיין, היא חותנתו של הרב מנחם קליין רבה לשעבר של פרנקפורט.
  • אחיו מאיר יוסף זלמנוביץ נפטר בכ"ב חשוון תש"פ.

ספריו עריכה

  • סדרת חיי נפש – דרוש והלכה (8 כרכים, ובהם כרך על הגדה של פסח)

הערות שוליים עריכה