ישראל במשחקים האולימפיים
ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר שלא זכתה במדליה אולימפית בארבעת העשורים הראשונים, מאז שנות ה-90 הצליחה ישראל לזכות ב-9 מדליות במשחקים האולימפיים.
 | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | ISR | |||||
| שם | הוועד האולימפי בישראל | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 | ||||||
הישג השיא של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכייתו של גל פרידמן במדליית זהב בגלישת רוח על גלשן מסוג "מיסטרל" באולימפיאדת אתונה (2004). מלבד זאת, זכתה ישראל במדליית כסף אחת על ידי יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992) (המדליה הראשונה שישראל זכתה בה) וב-7 מדליות ארד נוספות על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי ואורי ששון (בסך הכול שמונה ישראלים זכו בתשע מדליות אולימפיות, כאשר גל פרידמן זכה בשתיים). נציגיה הצליחו להגיע לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.
בסך הכל, לישראל 9 מדליות אולימפיות, כאשר 7 מהן הושגו על ידי גברים ו-2 על ידי נשים. 5 מהמדליות הן בתחום הג'ודו, 3 נוספות בתחום השייט (גלישת רוח) והמדליה הנוספת, בתחום הקיאקים.
ישראל השתתפה בכל אולימפיאדות הקיץ מאז 1952, מלבד החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 יחד עם מדינות מערביות רבות בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן.
באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף באולימפיאדת לילהאמר (1994), כששלחה לאולימפיאדה זו נציג בודד, המחליק האמנותי על קרח מיכאל שמרקין, ומאז היא משתתפת בקביעות.
עד היום שלחה ישראל רק שני ספורטאים ערבים להתחרות באולימפיאדה: אדוארד מרון ורפעת טורק.
תוכן עניינים
הקמת הוועד האולימפי הישראליעריכה
כבר בשנת 1933 הוקם בארץ ישראל "הארגון האולימפי הארץ-ישראלי", ביוזמת ארגון "מכבי". שנה לאחר מכן הוכר הארגון על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד הלאומי המייצג את פלסטיין המנדטורית. למעשה ייצג הארגון אך ורק את מרכז מכבי, ולא כלל את ארגוני הספורט האחרים ביישוב העברי (הפועל, בית"ר ואליצור) ואת הספורטאים הלא-יהודיים. ב-1936 הוזמן האיגוד להשתתף באולימפיאדת ברלין שהתקיימה בשנת 1936, אך החליט לדחות את ההזמנה בשל קיומה בגרמניה הנאצית.
לאחר הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, כחודשיים וחצי לפני תחילת אולימפיאדת לונדון ביולי אותה שנה, ביקש האיגוד להשתתף במשחקים, אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלסטינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.
בקשת ישראל להשתתף באולימפיאדת הלסינקי נדחתה תחילה, לכן מחו על כך הספורטאים היהודים, שהתכנסו לרגל המכביה השלישית, ב-1950[1].
רק בשנת 1951, שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הושג הסכם בין מרכזי הספורט שאיפשר את הקמת הוועד האולימפי בישראל שבו היה ייצוג שווה למכבי והפועל. בינואר 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאפשרה השתתפות משלחת ישראל באולימפיאדת הלסינקי.
משלחות ישראל לאולימפיאדהעריכה
אולימפיאדת לונדון (1948)עריכה
פרידה ליכטבלאו ורעיה ברונשטיין נבחרו לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון (1948), אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלסתינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים[2]. ההזמנה למשחקים האולימפיים הייתה מופנית לוועד האולימפי של פלסתינה, ועד, שלאחר הכרזת מדינת ישראל הכריז על עצמו כוועד אולימפי של מדינת ישראל. בעקבות לחץ ארצות ערב, שאיים בהחרמת המשחקים האולימפיים, ביטלו הבריטיים את ההזמנה למשחקים והקונסול הבריטי בחיפה סירב לתת ויזות לחברי המשלחת.
אולימפיאדת הלסינקי (1952)עריכה
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)
המשלחת הראשונה של מדינת ישראל לאולימפיאדה הייתה לאולימפיאדת הלסינקי בפינלנד. המשלחת כללה 26 ספורטאים, ובהם גם נבחרת הכדורסל שהיוותה מחצית מכלל הספורטאים. הספורטאי הבולט במשלחת היה הקופץ למים יואב רענן שסיים במקום התשיעי. האתלט דוד טבק ניצח במקצים המוקדמים בריצות 100 ו-200 מטר, הישג שאף אתלט ישראלי (גבר) לא חזר עליו. יתר המשתתפים סיימו ללא תוצאות מרשימות.
אולימפיאדת מלבורן (1956)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מלבורן (1956)
בשנת 1956 התקיימה אולימפיאדת מלבורן באוסטרליה. המשחקים במלבורן החלו בנובמבר באותה שנה, שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת סיני. המלחמה גררה את ביטול ההשתתפות של רוב הסגל האולימפי הישראלי, ובהם גם של נבחרות הכדורגל והכדורסל, ונשלחו 3 נציגים בלבד לייצוג סמלי - הקופץ למים יואב רענן, שהשתתף גם באולימפיאדת הלסינקי, השחיינית שושנה ריבנר, והקופץ לרוחק דוד קושניר. כמחאה על פלישת ישראל למצרים החליטו מצרים, עיראק ולבנון להחרים את אולימפיאדת מלבורן, וביטלו את השתתפותן כליל.
אולימפיאדת רומא (1960)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת רומא (1960)
לאולימפיאדת רומא שלחה ישראל 23 ספורטאים. לראשונה השתתפה ישראל בענפים התעמלות, אופניים (הופעה חד פעמית), סיוף והרמת-משקולות. לאולימפיאדה זו נשלח לראשונה ערבי-ישראלי, מרים המשקולות אדוארד מרון.
אולימפיאדת טוקיו (1964)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)
לאולימפיאדת טוקיו ב-1964 נשלחו עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, לאחר שבעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציב לראשונה קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)
בשנת 1968, באולימפיאדת מקסיקו סיטי התרחשה נקודת מפנה לספורט הישראלי האולימפי. נבחרת ישראל בכדורגל, אשר מנתה 19 ספורטאים מכלל ה-31 שישראל שלחה לאותה אולימפיאדה, הצליחה להעפיל עד לשלב רבע הגמר בטורניר הכדורגל, שם שיחקה מול נבחרת בולגריה. בסיום הזמן החוקי הייתה התוצאה 1:1, ומאחר וטרם הוכנסו חוקי הפנדלים במקרה של שוויון, הוכרע לבסוף המשחק על ידי הגרלה. בשלבים המוקדמים ניצחה נבחרת ישראל את גאנה ואת אל סלוודור והפסידה לנבחרת הונגריה.
בנוסף, הצליח אברהם מלמד להעפיל לחצי הגמר בתחרות 100 מטר פרפר, ולסיים במקום הרביעי במקצה ובמקום ה-11 הכללי, הישג שיא לשחיין ישראלי עד אז.
אולימפיאדת מינכן (1972)עריכה
- ערכים מורחבים – ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן
ב-5 בספטמבר 1972, חדרו שמונה מחבלים חמושים מארגון "ספטמבר השחור" לבניין שבו שכנו חברי משלחת ישראל לאולימפיאדה, והשתלטו עליו. בעת ההשתלטות על הדירה רצחו המחבלים שניים מחברי המשלחת הישראלית, ותפסו תשעה בני ערובה, עליהם התמקחו על מנת לגרום לשחרורם של 232 מחבלים שהוחזקו בישראל, ועוד שני מחבלים שנכלאו בגרמניה. בשעות הלילה הועברו בני הערובה והמחבלים במסוקים לשדה התעופה פירסטנפלדברוק, משם היו אמורים לטוס למדינה ערבית. במהלך ניסיון חילוץ של כוחות הביטחון הגרמנים, נרצחו כל תשעת בני הערובה, וחמישה מחבלים ושוטר גרמני נהרגו.
למחרת הרצח נערך טקס זיכרון באצטדיון האולימפי, ולאחריו חודשו התחרויות. המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים וחזרה לישראל.
עד הטבח הספיקו 14 מ-15 ספורטאי המשלחת להשתתף בתחרויות. המתאבק מרק סלבין נרצח ביום שבו היה אמור להתחרות. ההישג הבולט היה של האתלטית אסתר שחמורוב. במוקדמות ריצת מאה מטר היא קבעה שיא ישראלי של 11.45 שניות, שנשבר רק ב-2018. היא העפילה עד לחצי הגמר, בו סיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה במקום הרביעי שעלתה לגמר. שחמורוב העפילה גם לחצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך פרשה ממנה בעקבות הטבח, בו נרצח מאמנה עמיצור שפירא.
באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענפים שיט והיאבקות, וחזרה להשתתף בהרמת משקולות וסיוף אחרי הפסקה של 12 שנים.
אולימפיאדת מונטריאול (1976)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976)
עשרים ושמונה ספורטאים ייצגו את ישראל באולימפיאדת מונטריאול בקנדה, 17 שחקני נבחרת הכדורגל, ואחד עשר ספורטאים בענפים אישיים, כמספר הנרצחים במינכן.
ההישג הבולט היה של אסתר רוט-שחמורוב שהפכה לישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי, כאשר הצליחה להעפיל לגמר ב-100 מטרים משוכות, ולסיים בו במקום השישי, בתוצאה של 13.04 שניות. הישג נוסף שייך לאדוארד וייץ, שסיים במקום החמישי בענף הרמת המשקולות, ההישג הטוב ביותר של ישראל באולימפיאדות עד אז. המתאבק רמי מירון דורג באופן בלתי רשמי במקום השביעי.
נבחרת הכדורגל העפילה בשנית עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה את הישגה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גוואטמלה, מקסיקו וצרפת.
באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, ובפעם השנייה בשיט, היאבקות והתעמלות.
אולימפיאדת מוסקבה (1980)עריכה
ישראל, בדומה למרבית המדינות המערביות ובלחץ של ארצות הברית, החרימה את האולימפיאדה במוסקבה בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן כשבעה חודשים לפני תחילת המשחקים האולימפיים.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
ישראל שלחה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס את המשלחת הגדולה ביותר שלה עד סידני 2000, עם 33 ספורטאים ב-11 ענפים אישיים. ההישגים הבולטים היו של הג'ודוקא אדי קואז שדורג במקום השביעי, הקלע יצחק יונסי אשר סיים במקום השמיני ברובה אויר בתוצאה של 582 נק', תוך שהוא שובר את שיאו הישראלי ב-10 נקודות. השייטים יואל סלע ואלדד אמיר בדגם הולנדי מעופף, ושמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר בדגם 470, סיימו גם כן במקום שמיני.
באולימפיאדה זו ייצג עמוס מנסדורף לראשונה את ישראל בענף הטניס, אשר היה ענף ראווה, ואבירם מזרחי היה הקיאקיסט הישראלי הראשון, כאשר סיים במקום הרביעי בחצי הגמר. כמו כן, השתתפו ספורטאים ישראלים לראשונה באיגרוף, התעמלות אמנותית וגלשני רוח.
אולימפיאדת סיאול (1988)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סיאול (1988)
ישראל שלחה לאולימפיאדת סיאול בקוריאה הדרומית משלחת בת 19 ספורטאים בלבד, הקטנה ביותר מאז אולימפיאדת מינכן (1972).
שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר, שהתחרו בדגם ההולנדי המעופף, היו קרובים מאוד להשיג את המדליה הראשונה לישראל. הם לא השתתפו בשיוט השני מתוך שבעה בתחרות השיט משום שחל ביום הכיפורים, ובעקבות זאת קטנו סיכוייהם לזכות במדליה. לבסוף, סיימו סלע ואמיר במקום הרביעי, הישג שיא לנציג ישראלי במשחקים האולימפיים עד אז. לעומתם, השייטים והאחים רן ודן טורטן שהתחרו בדגם 470 השתתפו בשיוט ביום הכיפורים בניגוד להוראות ראשי המשלחת, ועל כך הורחקו מהמשלחת הישראלית במהלך האולימפיאדה. בגלל יום הכיפורים נאלץ המתאגרף יהודה בן חיים לפרוש מקרב שנקבע ליום זה. מתאגרף נוסף, יעקב שמואל, הגיע עד לשלב רבע הגמר. האולימפיאדה הזו היא היחידה שבה לא השתתפה ישראל בענף האתלטיקה.
אולימפיאדת ברצלונה (1992)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ברצלונה (1992)
בשנת 1992, ארבעים שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, והיוו אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים.
באולימפיאדת ברצלונה זכתה יעל ארד להיות הישראלית הראשונה שזכתה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, כאשר הצליחה לזכות במדליית הכסף בענף הג'ודו (עד 61 ק"ג). יום למחרת זכה נציג ישראלי נוסף, אורן סמדג'ה, במדלית ארד, גם הוא בענף הג'ודו (עד 71 ק"ג). מאז זכייתם של השניים במדליות, בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות הצליחו נציגי ישראל לזכות לפחות במדליה אחת עד לאולימפיאדת לונדון 2012 שבה לא זכתה ישראל באף מדליה אך הצליחה להגיע לתחרויות גמר.
מלבד יעל ארד ואורן סמדג'ה הצליח דני קרסנוב להגיע לגמר בקפיצה במוט ולסיים במקום השמיני, ולהיות הגבר הישראלי הראשון אשר מגיע למעמד זה בענף האתלטיקה.
באולימפיאדה זו זכה השייט יואל סלע להיות הישראלי הראשון שהשתתף ב-4 אולימפיאדות. לולא החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 על ידי ישראל, היה סלע עשוי להשתתף בחמש אולימפיאדות רצופות.
אולימפיאדת אטלנטה (1996)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)
בשנת 1996, שלחה ישראל לאולימפיאדת אטלנטה משלחת בת 25 ספורטאים. גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל, הצליח לזכות במדליית ארד בגלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.
בנוסף לפרידמן, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.
הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.
זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.
אולימפיאדת סידני (2000)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סידני (2000)
בשנת 2000, שלחה ישראל לאולימפיאדת סידני את המשלחת האולימפית הגדולה עד אז שמנתה 40 ספורטאים.
את המדליה האולימפית הישראלית השיג חותר הקייק מיכאל קלגנוב ביום האחרון של המשחקים, כאשר זכה במדליית ארד ב-500 מטר קיאק יחיד. בנוסף, היה במרחק נגיעה ממדליה נוספת, כאשר סיים במקום הרביעי במקצה ה-1,000 מטרים.
בנוסף לקלגנוב, הצליחו ישראלים רבים להגיע להישגי-שיא אולימפיים לנציגים ישראלים, כאשר שני קדמי וענת פבריקנט היו גם כן במרחק נגיעה ממדליית ארד, אך סיימו במקום הרביעי בשיט מפרשיות מדגם 470. המתאבק יורי יבסייבצ'יק סיים גם כן במקום הרביעי, והקופץ לגובה קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום החמישי. אריק זאבי, אשר ארבע שנים מאוחר יותר זכה במדליית הארד, סיים במקום החמישי בענף הג'ודו.
הישג נוסף היה העפלתו של השחיין איתן אורבך לגמר אולימפי שני, הפעם ב-100 מטר גב, שם סיים במקום השמיני הכללי. בחצי הגמר קבע אורבך שיא ישראלי, עם תוצאה של 55.31 שניות.
שייט המיסטרל עמית ענבר השיג את המקום השביעי בתחרות, ואלכס אברבוך סיים במקום העשירי בקפיצה במוט.
אולימפיאדת אתונה (2004)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אתונה (2004)
בשנת 2004, שלחה ישראל לאולימפיאדת אתונה 36 ספורטאים והתחרתה במספר שיא של ענפים, 14 במספר. לראשונה השתתפו ספורטאים ישראלים בטניס שולחן, טקוונדו ושחייה אמנותית.
במהלך האולימפיאדה הצליח נציג ישראלי לזכות לראשונה במדליית זהב. היה זה גולש המיסטרל גל פרידמן, מחזיק מדליית הארד מאולימפיאדת אטלנטה. פרידמן, אשר רק שנתיים קודם לכן זכה באליפות העולם באותו ענף, הצליח להאפיל על מתחריו לענף והמנון התקווה הושמע בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים.
בנוסף לפרידמן, אריק זאבי, אלוף אירופה 3 פעמים, זכה במדליית ארד בענף הג'ודו (עד 100 ק"ג), והביא לישראל מדליה שנייה באולימפיאדה באתונה.
פרט להישגיהם של פרידמן וזאבי, סיימה לריסה פסחוביץ במקום השישי בחתירת קיאקים במקצה ה-500 מטרים, צמד הטניסאים יוני ארליך ואנדי רם העפילו לרבע הגמר בטניס הזוגות ופבל גופמן, העפיל לגמר קרב-רב בהתעמלות מכשירים.
תוצאה מכובדת נוספת הגיעה מכיוונו של הקופץ במוט אלכס אברבוך, שסיים שמיני בגמר עם תוצאה של 5.65 מטרים, אך הייתה זו אכזבה עבורו לאחר שבשנים שקדמו לאולימפיאדה זכה באליפות אירופה באותו ענף ואף הוכתר כסגן אלוף העולם בשנת 2001.
אכזבה מרובה גם חווה אלוף העולם לשנת 2003 בהיאבקות בסגנון יווני-רומי, גוצ'ה ציציאשווילי, אשר הפסיד כבר בסיבוב השני של שלב הבתים.
רץ המרתון היילה סטאין סיים את המרוץ בעודו מבצע הקפה מיותרת של האצטדיון בהגיעו לקו הסיום. לאחר ערעור ראשי המשלחת הישראלית לוועד האולימפי אושר זמנו ומיקומו המקורי של סטאין, המקום ה-20.
אודי וקס, הג'ודוקא, היה מעורב בעל כרחו בתקרית דיפלומטית קטנה כאשר בסיבוב הראשון יריבו האיראני, אראש מירסמאלי, לא התייצב לקרב והפסיד הפסד טכני. האירני טען כי הוא פרש כהזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך כנראה פרישתו באה לאחר לחצים מצד הממשל האיראני שגם הבטיח לו 115,000 דולר פיצוי כבונוס על המעשה. פסילתו של מירסמאלי הביאה את אודי לסיבוב השני בו הפסיד נגד עמר מרידייה מאלג'יריה.
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
לאולימפיאדת בייג'ינג שלחה ישראל משלחת בת 43 ספורטאים ב-10 ענפים, הגדולה ביותר בהיסטוריה האולימפית עד אז ושנייה בגודלה אחרי המשלחת לריו.
הגולש שחר צוברי זכה במדליית הארד בתחרויות דגם הניל פרייד. זו הייתה המדליה השביעית של ישראל בחמש האולימפיאדות האחרונות, והשלישית בתחרות הגלשנים לגברים.
הישגים נוספים ראויים לציון:
- מקום רביעי לשייטות ורד בוסקילה וניקה קורניצקי בדגם 470.
- מקום חמישי לג'ודוקא גל יקותיאל במשקל עד 60 ק"ג.
- מקום ששי לנבחרת ישראל בגמר קרב רב קבוצתי בהתעמלות אמנותית.
- מקום שמיני לאלכס שטילוב בגמר תרגילי קרקע בהתעמלות מכשירים.
- מקום תשיעי לאירה ריסנזון בגמר קרב רב אישי בהתעמלות אמנותית.
- מקום עשירי למעין דוידוביץ' בגלשן רוח מדגם ניל פרייד.
הישגים טובים, יחסית לציפיות, היו גם בענף השחייה, בו נרשמו 4 דירוגים בין 16 המקומות הראשונים (יותר מבכל אולימפיאדה קודמת), ונשברו 11 שיאים ישראליים ב-17 משחים. השחיין הבולט היה גל נבו שדורג במקום 11 ב-400 מטר מעורב אישי ובמקום 13 ב-200 מטר מעורב אישי. כמו כן הגיעו לחצי הגמר נמרוד שפירא בר אור שדורג במקום 12 ב-200 מטר חופשי, וגיא ברנע שסיים במקום 16 ב-100 מטר גב.
אף שההישגים באולימפיאדה זו לא נפלו מבאולימפיאדות קודמות, הייתה אכזבה מכשלונם של מספר ספורטאים שנחשבו כמועמדים למדליות, לדוגמת אריק זאבי, מיכאל קלגנוב ואנדי רם ויוני ארליך; והזכייה במדליה אחת מארד הייתה ירידה לעומת הזכייה ב-2 מדליות, ומתוכן אחת מזהב, באולימפיאדת אתונה.
אולימפיאדת לונדון (2012)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לונדון (2012)
משלחת ישראל כללה 37 ספורטאים, והייתה השלישית בגודלה בהיסטוריה. הענפים הבולטים במשלחת היו התעמלות (10 ספורטאים, מספר שיא לענף), שחייה ושיט (7 כל אחד).
אחרי זכיות במדליות בחמש האולימפיאדות הקודמות, לא זכתה הפעם המשלחת הישראלית אף לא במדליה אחת. האכזבה הגדולה ביותר הייתה בענף השיט, כאשר לי קורזיץ שהייתה מועמדת בכירה למדליה, ירדה בשיוט האחרון מהמקום השני לששי, ושאר השייטים סיימו מחוץ ל-10 הראשונים.
בג'ודו, אליס שלזינגר הייתה היחידה מבין חמישה ג'ודוקא שהגיעה לשלב רבע הגמר, אך הפסידה בשלב זה ליריבה שזכתה בהמשך במדליית הזהב, ולאחר מכן הפסידה בקרב נוסף וסיימה במקום השביעי. שני ג'ודוקא נוספים הודחו בשלב שמינית הגמר, לאחר שניצחו בקרב אחד, ושניים נוספים הפסידו בקרב הראשון, ביניהם אריק זאבי, בעל מדלית הארד באולימפיאדת אתונה (2004).
ההישגים הבולטים הושגו בענפי השחייה וההתעמלות. השחיין יעקב טומרקין עלה לגמר ב-200 מטר גב לגברים, בו סיים במקום השביעי, שמהווה את הישג השיא של שחיין ישראלי בכל האולימפיאדות. גל נבו דורג פעמיים במקום העשירי, במשחי 200 ו-400 מעורב לגברים. עמית עברי דורגה במקום ה-13 ב-200 מטר מעורב, והייתה השחיינית הישראלית הראשונה בהיסטוריה בחצי גמר.
המתעמל אלכס שטילוב עלה לשני גמרים. בגמר הקרב רב סיים במקום ה-12, הגבוה ביותר במקצוע זה. הוא עלה לגמר על מכשיר הקרקע בפעם השנייה ונחשב לבעל סיכוי למדליה, אך סיים רק במקום השישי.
בהתעמלות אמנותית, עלתה לגמר בתחרות היחידות נטע ריבקין, וסיימה במקום השביעי, הישג שיא למתעמלת ישראלית במקצוע זה. נבחרת ישראל עלתה לגמר בתחרות לקבוצות וסיימה שמינית.
הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך, שכמו באתונה הגיעו עד שלב רבע הגמר, הפסידו במשחק צמוד לבוב ומייק בריאן שזכו בהמשך במדליית הזהב.
מישה זילברמן היה הספורטאי הראשון שייצג את ישראל בבדמינטון. לעומת זאת, נעדרו מרשימת הענפים במשלחת הישראלית סייף (לראשונה מאז 1988), קאנו/קיאק (לראשונה מאז 1992), וטאקוונדו (לאחר פעמיים רצופות), שהיו מיוצגים באולימפיאדה הקודמת.
אריק זאבי היה הספורטאי השלישי בהיסטוריה שהשתתף ב-4 אולימפיאדות, יחד עם יואל סלע וגיא סטריק. 6 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-21 בפעם הראשונה. ביחד איתם מגיע מספר הספורטאים הישראלים בכל האולימפיאדות ל-320.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
המשלחת הישראלית, כללה 47 ספורטאים שהתחרו ב-17 ענפי ספורט שונים והייתה הגדולה ביותר ששלחה ישראל מאז שהחלה להשתתף במשחקים האולימפיים.
ירדן ג'רבי ואורי ששון זכו במדליות ארד בג'ודו. המדליה של ג'רבי הייתה המדליה השמינית של ישראל באולימפיאדות, ושל אורי ששון התשיעית. מדליות אלה העלו את מספר המדליות הישראליות בג'ודו ל-5.
הישגים נוספים ראויים לציון:
- מקום חמישי לאתלטית חנה קנייזבה-מיננקו בקפיצה משולשת.
- מקום חמישי לג'ודוקא שגיא מוקי.
- מקום שישי לנבחרת ישראל בגמר קרב-רב קבוצתי בהתעמלות אמנותית.
- מקום שביעי לג'ודוקא לינדה בולדר.
- מקום שביעי לגולשת מעין דוידוביץ' בדגם ניל פרייד (RS-X).
לראשונה השתתפה ישראל בשלושה ענפים: טריאתלון, גולף ואופני הרים. שלוש הופעות הבכורה הללו נחשבו למוצלחות, כאשר רון דרמון סיים במקום ה-26 (טריאתלון), שלומי חיימי סיים במקום ה-29 (אופני הרים) ולטיסיה בק סיימה במקום ה-31 (גולף).
אנסטסיה גלושקוב הייתה האישה הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהשתתפה ב-4 אולימפיאדות, והרביעית בסך הכל, יחד עם אריק זאבי, יואל סלע וגיא סטריק. 4 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-33 בפעם הראשונה. אילנה קרטיש הייתה האישה הראשונה שמייצגת את ישראל בענף ההיאבקות, שני בלוך הייתה האישה הראשונה בענף האופניים ורון אטיאס היה הגבר הראשון שמייצג את ישראל בענף הטאקוונדו.
משחקי החורף האולימפייםעריכה
ישראל החלה להשתתף במשחקי החורף האולימפיים (אולימפיאדת החורף) רק בשנת 1994 באולימפיאדת לילהאמר בנורווגיה. הנציג היחיד של ישראל באולימפיאדה זו היה מיכאל שמרקין שהגיע למקום ה-16 בתחרות הגברים בהחלקה אמנותית.
באולימפיאדת נאגנו ביפן ב-1998 הצטרפו לשמרקין, שדורג הפעם במקום ה-18, גם גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, שהגיעו למקום ה-14 בריקוד על הקרח.
באולימפיאדת סולט לייק סיטי ב-2002 התקדמו חייט וסחנובסקי עד למקום ה-6, המהווה הישג שיא לספורטאים ישראליים במשחקי החורף האולימפיים. אליהם הצטרפו גם נטליה גודינה ואלכסיי בלצקי, אשר סיימו במקום ה-19 באותה תחרות, ואולגה דנילובה בענף החלקה מהירה על קרח במסלול קצר שהישגה הבולט היה המקום ה-14 בתחרות למרחק 1500 מטר.
גם לאולימפיאדת טורינו ב-2006 שלחה ישראל חמישה נציגים. גם הפעם בלטו הזוג חייט וסחנובסקי אשר הגיעו למקום השמיני באולימפיאדה השלישית שלהם. בנוסף אליהם התחרו בריקוד על הקרח גם אלכסנדרה ורומן זרצקי אשר סיימו במקום ה-22. מיכאל רנזין היה הגולש הישראלי הראשון בענף סקי אלפיני. הוא סיים במקום 32 בסלאלום ענק ומקום 37 בסלאלום.
נסיונם של מספר יהודים מארצות הברית וקנדה להקים נבחרת מזחלות (בובסלי) במטרה לייצג את ישראל באולימפיאדה זו נכשל.
באולימפיאדת ונקובר (2010) השתתפו שלושה ספורטאים, כולם בפעם השנייה. אלכסנדרה ורומן זרצקי הגיעו למקום ה-10 בריקוד על הקרח, ומיכאל רנזין דורג במקום 35 בסלאלום ו-55 בסלאלום ענק. המחליקה תמר כץ שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי להשתתפות בתחרות הנשים לא נשלחה לאולימפיאדה על ידי הוועד האולימפי של ישראל מאחר שלא עמדה בדרישות הקריטריון הישראלי המחמיר יותר.
אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)עריכה
- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)
המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פיונגצ'אנג מנתה עשרה ספורטאים והייתה המשלחת הגדולה שישראל שלחה עד כה. הישג השיא של המשלחת היה בענף החלקה אמנותית, בתחרות הגברים בה סיים אלכסיי ביצ'נקו במקום ה-11 עם שיא אישי של 257.01 נקודות ודניאל סמוכין שסיים במקום ה-13 עם שיא אישי של 251.44 נקודות. נוסף לכך, זוהי הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות הקבוצתית בענף החלקה אמנותית בה היא סיימה במקום השמיני. אדם אדלמן היה לנציג הראשון של ישראל בענף סקלטון וסיים במקום ה-28. המשלחת השתתפה גם בתחרויות בענפי סקי אלפיני והחלקה מהירה במסלול קצר.
רשימת נושאי הדגלעריכה
| # | שנה | עונה | נושא הדגל | ספורט | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 23 | 2018 | חורף | אלכסיי ביצ'נקו | החלקה אמנותית | |
| 22 | 2016 | קיץ | נטע ריבקין | התעמלות אמנותית | מקום שביעי בקרב רב ב-2012, הופעה שלישית באולימפיאדה |
| 21 | 2014 | חורף | ולדיסלב ביקנוב | החלקה מהירה | |
| 20 | 2012 | קיץ | שחר צוברי | שיט | זכה במדליית ארד ב-2008 |
| 19 | 2010 | חורף | אלכסנדרה זרצקי | החלקה אמנותית | |
| 18 | 2008 | קיץ | מיכאל קלגנוב | קאנו/קיאק | זכה במדליית ארד ב-2000 |
| 17 | 2006 | חורף | גלית חייט | החלקה אמנותית | פעם שנייה, הופעה שלישית באולימפיאדה |
| 16 | 2004 | קיץ | אריק זאבי | ג'ודו | מקום חמישי ב-2000 |
| 15 | 2002 | חורף | גלית חייט | החלקה אמנותית | |
| 14 | 2000 | קיץ | רוגל נחום | אתלטיקה | הופעה שלישית באולימפיאדה |
| 13 | 1998 | חורף | מיכאל שמרקין | החלקה אמנותית | פעם שנייה |
| 12 | 1996 | קיץ | לידיה חטואל-צוקרמן | סיף | הופעה שלישית באולימפיאדה יעל ארד ואורן סמדג'ה, הזוכים במדליות ב-1992, סבלו ממחלה ופציעה ולא השתתפו בטקס |
| 11 | 1994 | חורף | מיכאל שמרקין | החלקה אמנותית | |
| 10 | 1992 | קיץ | אלדד אמיר | שיט | מקום רביעי ב-1988 (יחד עם יואל סלע) |
| 9 | 1988 | קיץ | יצחק יונסי | קליעה | בעל ההישג הטוב ביותר (מקום שמיני) ב-1984 |
| 8 | 1984 | קיץ | זהבה שמואלי | אתלטיקה | |
| 7 | 1976 | קיץ | אסתר רוט-שחמורוב | אתלטיקה | חצי גמר ב-1972, הספורטאית היחידה במשלחת שהייתה גם במינכן. |
| 6 | 1972 | קיץ | הנרי הרשקוביץ | קליעה | |
| 5 | 1968 | קיץ | גרשון שפע | שחייה | הופעה שלישית באולימפיאדה |
| 4 | 1964 | קיץ | גדעון אריאל | אתלטיקה | פעם שנייה |
| 3 | 1960 | קיץ | גדעון אריאל | אתלטיקה | |
| 2 | 1956 | קיץ | יואב רענן | קפיצה למים | מקום תשיעי ב-1952 |
| 1 | 1952 | קיץ | אברהם שניאור | כדורסל |
טבלאות מדליותעריכה
מדליות לפי משחקיםעריכה
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
| משחקים | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
|---|---|---|---|---|
 1992 ברצלונה |
0 | 1 | 1 | 2 |
 1996 אטלנטה |
0 | 0 | 1 | 1 |
 2000 סידני |
0 | 0 | 1 | 1 |
 2004 אתונה |
1 | 0 | 1 | 2 |
 2008 בייג'ינג |
0 | 0 | 1 | 1 |
 2016 ריו דה ז'ניירו |
0 | 0 | 2 | 2 |
| סך הכל | 1 | 1 | 7 | 9 |
מדליות לפי ענףעריכה
| ענף | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
|---|---|---|---|---|
 שיט |
1 | 0 | 2 | 3 |
 ג'ודו |
0 | 1 | 4 | 5 |
_pictogram.svg){kind=small} קאנו/קיאק |
0 | 0 | 1 | 1 |
| סך הכל | 1 | 1 | 7 | 9 |
רשימת מדליסטיםעריכה
| מדליה | שם | משחקים | ענף | תחרות |
|---|---|---|---|---|
 כסף[3] |
יעל ארד | 1992 ברצלונה |
ג'ודו |
עד 61 ק"ג נשים |
 ארד[4] |
אורן סמדג'ה | 1992 ברצלונה |
ג'ודו |
עד 71 ק"ג גברים |
| ארד[5] |
גל פרידמן | 1996 אטלנטה |
שיט |
מיסטרל גברים |
| ארד[6] |
מיכאל קלגנוב | 2000 סידני |
קיאק |
קיאק יחיד 500 מטרים גברים |
| ארד[7] |
אריק זאבי | 2004 אתונה |
ג'ודו |
עד 100 ק"ג גברים |
 זהב[5] |
גל פרידמן | 2004 אתונה |
שיט |
גלשן רוח גברים |
| ארד[8] |
שחר צוברי | 2008 בייג'ינג |
שיט |
גלשן רוח גברים |
| ארד[9] |
ירדן ג'רבי | 2016 ריו דה ז'ניירו |
ג'ודו |
עד 63 ק"ג נשים |
| ארד[10] |
אורי ששון | 2016 ריו דה ז'ניירו |
ג'ודו |
מעל 100 ק"ג גברים |
משלחות אולימפיותעריכה
אולימפיאדת קיץעריכה
| ענף | 1952 | 1956 | 1960 | 1964 | 1968 | 1972 | 1976 | 1984 | 1988 | 1992 | 1996 | 2000 | 2004 | 2008 | 2012 | 2016 | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אתלטיקה | 7 | 1 | 8 | 5 | 2 | 2 | 1 | 7 | 4 | 4 | 9 | 5 | 4 | 3 | 8 | 70 | |
| בדמינטון | 1 | 1 | 2 | ||||||||||||||
| כדורסל | 13 | 13 | |||||||||||||||
| איגרוף | 2 | 3 | 1 | 6 | |||||||||||||
| קאנו/קיאק | 1 | 1 | 5 | 3 | 1 | 11 | |||||||||||
| אופניים | 2 | 2 | 4 | ||||||||||||||
| קפיצה למים | 1 | 1 | 2 | ||||||||||||||
| סיף | 2 | 2 | 1 | 4 | 1 | 1 | 3 | 1 | 1 | 3 | 19 | ||||||
| כדורגל | 19 | 17 | 36 | ||||||||||||||
| גולף | 1 | 1 | |||||||||||||||
| התעמלות | 3 | 1 | 5 | 3 | 1 | 1 | 2 | 8 | 10 | 7 | 41 | ||||||
| ג'ודו | 1 | 8 | 4 | 2 | 3 | 5 | 3 | 5 | 7 | 38 | |||||||
| שיט | 2 | 1 | 5 | 4 | 5 | 5 | 6 | 6 | 7 | 7 | 6 | 54 | |||||
| קליעה | 4 | 2 | 3 | 4 | 2 | 1 | 2 | 3 | 3 | 2 | 2 | 3 | 1 | 1 | 33 | ||
| שחייה | 1 | 1 | 4 | 2 | 6 | 1 | 2 | 3 | 1 | 5 | 4 | 11 | 4 | 9 | 7 | 9 | 70 |
| שחייה צורנית | 2 | 2 | 4 | ||||||||||||||
| טניס שולחן | 1 | 1 | |||||||||||||||
| טאקוונדו | 1 | 1 | 1 | 3 | |||||||||||||
| טניס | 1 | 4 | 1 | 2 | 4 | 3 | 1 | 16 | |||||||||
| טריאתלון | 1 | 1 | |||||||||||||||
| הרמת משקולות | 2 | 3 | 1 | 1 | 2 | 3 | 1 | 3 | 1 | 17 | |||||||
| היאבקות | 3 | 1 | 4 | 1 | 3 | 1 | 13 | ||||||||||
| סה"כ | 26 | 3 | 23 | 10 | 31 | 15 | 27 | 37 | 20 | 31 | 25 | 41 | 35 | 43 | 37 | 47 | 451 |
אולימפיאדת חורףעריכה
| ענף | 1994 | 1998 | 2002 | 2006 | 2010 | 2014 | 2018 | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| החלקה אמנותית | 1 | 3 | 4 | 4 | 2 | 3 | 7 | 24 |
| החלקה מהירה במסלול קצר | 1 | 1 | 1 | 3 | ||||
| מזחלות סקלטון | 1 | 1 | ||||||
| סקי אלפיני | 1 | 1 | 1 | 1 | 4 | |||
| סה"כ | 1 | 3 | 5 | 5 | 3 | 5 | 10 | 32 |
הישגים משמעותיים במשחקים האולימפייםעריכה
בטבלה מפורטים לפי סדר כרונולוגי הישגים ממקום שמיני ומעלה להוציא זכיות במדליה אולימפית. בתחרויות בשיטת נוק-אאוט מצוינת העפלה לרבע הגמר.
הישגים נוספים ראויים לציוןעריכה
| ספורטאי/נבחרת | הישג | ענף | אולימפיאדה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| יואב רענן | מקום תשיעי | קפיצה למים - קפיצה מ-3 מטר | הלסינקי (1952) | הישג שיא באולימפיאדות במקצוע אישי עד 1976 |
| דוד טבק | עלה לרבע הגמר | אתלטיקה - ריצות 100 ו-200 מטר | הלסינקי (1952) | האתלט (גבר) היחיד שעבר סיבוב בריצת מסלול |
| אברהם מלמד | מקום 11 | שחייה - 100 מטר פרפר | מקסיקו סיטי (1968) | השחיין הראשון שהגיע לחצי הגמר, הישג שיא בשחייה עד 1996. |
| אסתר שחמורוב | מקום תשיעי | אתלטיקה - ריצת 100 מטר | מינכן (1972) | האתלטית הראשונה בחצי הגמר, הפסידה את העלייה לגמר בפוטו פיניש. עלתה לחצי הגמר גם ב-100 מטר משוכות אך פרשה בעקבות טבח י"א הספורטאים. |
הספורטאים האולימפייםעריכה
367 ספורטאים נכללו במשלחות האולימפיות של ישראל, 358 באולימפיאדות קיץ ותשעה באולימפיאדות חורף. ששה מהספורטאים לא נטלו חלק פעיל בתחרויות.
| ענף | ספורטאים | אולימפיאדות | שנים[11] | הישג השיא בענף |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדות קיץ | ||||
| אתלטיקה | 56 | 15 | 1952-1984, 1992-2016 | מקום חמישי - קונסטנטין מטוסביץ' (קפיצה לגובה, 2000), חנה קנייזבה-מיננקו (קפיצה משולשת, 2016) |
| שחייה[12] | 49 | 16 | 1952-2016 | מקום שביעי - יעקב טומרקין (200 מטר גב, 2012) |
| התעמלות[13] | 36 | 10 | 1960, 1976-1992, 2000-2016 | מקום שישי - נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית (קרב רב קבוצתי - 2008, 2016), אלכס שטילוב (קרקע, 2012) |
| כדורגל | 35 | 2 | 1968, 1976 | רבע גמר (פעמיים - 1968, 1976) |
| שיט | 34 | 11 | 1972-2016 | מדליית זהב - גל פרידמן (גלשן מיסטרל, 2004) |
| קליעה | 26 | 15 | 1952, 1960-2016 | מקום שמיני - יצחק יונאסי (רובה אוויר 60 כדור, 1984) |
| ג'ודו | 24 | 9 | 1976-1984, 1992-2016 | מדליית כסף - יעל ארד (משקל 63 ק"ג, 1992) |
| היאבקות | 15 | 8 | 1972-1976, 1988-2004, 2016 | מקום רביעי - יורי יבסייצ'יק (משקל 130 ק"ג, 2000) |
| כדורסל | 13 | 1 | 1952 | שלב מוקדם (1952) |
| סיוף | 13 | 9 | 1960, 1972-1984, 1992-2008 | מקום תשיעי - לידיה חטואל-צוקרמן, לילך פריסקי, אילת אוחיון (רומח קבוצתי נשים, 1996) |
| הרמת משקולות | 12 | 7 | 1960, 1972-1984, 1992-1996, 2016 | מקום חמישי - אדוארד וייץ (1976) |
| טניס | 10 | 7 | 1984-1992, 2004-2016 | רבע גמר - אנדי רם ויוני ארליך (זוגות גברים, פעמיים - 2004, 2012) |
| קיאקים | 6 | 5 | 1984, 1996-2008 | מדליית ארד - מיכאל קלגנוב (קיאק יחיד 500 מטר, 2000) |
| איגרוף | 5 | 3 | 1984-1988, 1996 | רבע גמר - יעקב שמואל (1988) |
| אופניים | 4 | 2 | 1960, 2016 | מקום 29 - שלומי חיימי (מרוץ אופני הרים, 2016) |
| טאקוונדו | 3 | 3 | 2004-2008, 2016 | שמינית גמר - מיה ערוסי (2004), בת אל גטרר (2008), רון אטיאס (2016) |
| טניס שולחן | 1 | 1 | 2004 | שמינית גמר - מרינה קרבצ'נקו (יחידות, 2004) |
| בדמינטון | 1 | 2 | 2012-2016 | שלב מוקדם - מישה זילברמן (יחידים, 2012, 2016) |
| גולף | 1 | 1 | 2016 | מקום 31 - לטיסיה בק (יחידות, 2016) |
| טריאתלון | 1 | 1 | 2016 | מקום 26 - רון דרמון (יחידים, 2016) |
| אולימפיאדות חורף | ||||
| החלקה אמנותית | 24 | 7 | 1994-2018 | מקום ששי - גלית חייט, סרגיי סחנובסקי (ריקוד על קרח, 2002) |
| החלקה מהירה במסלול קצר | 3 | 3 | 2002, 2014-2018 | מקום 14 - אולגה דנילובה (1,500 מטר - 2002) |
| מזחלות סקלטון | 1 | 1 | 2018 | מקום 28 - אדם אדלמן (גברים, 2018) |
| סקי אלפיני | 4 | 4 | 2006-2018 | מקום 32 - מיכאל רנזין (סלאלום ענק, 2006) |
ראו גםעריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ספורט | ||
|
פורטל ישראל | ||
קישורים חיצונייםעריכה
- הוועד האולימפי בישראל - הרגעים הגדולים
- רון עמיקם, מה שעשינו ב-48: חוויות מלונדון, באתר nrg, 10 באוגוסט 2012
הערות שולייםעריכה
- ^ ספורטאי המכביה על אי שיתוף ישראל באולימפיאדה חירות, 1 באוקטובר 1950
- ^ 2 ספורטאיות + 5 מלווים לאולימפיאדה, מעריב, 11 ביולי 1948
- ^ "Yael Arad, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
- ^ "Shay-Oren Smadja, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
- ^ 5.0 5.1 "Gal Fridman". Olympics at Sports-Reference.com.
- ^ "Michael Kolganov". Olympics at Sports-Reference.com.
- ^ "Ariel Zeevi, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
- ^ "BBC SPORT - Olympics - Sailing - Dempsey misses windsurfing medal". bbc.co.uk.
- ^ "Yarden Gerbi wins bronze medal in judo, Israel's first medal of the Rio Olympics - Sports.". Haaretz.com..
- ^ "Or Sassson wins Israel’s second judo bronze at Rio Games.". Times of Israel..
- ^ לא כולל אולימפיאדת מוסקבה 1980
- ^ כולל שחייה אמנותית וקפיצה למים
- ^ התעמלות מכשירים + התעמלות אמנותית