ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים. שיעוריו נדפסו בספרי "קונטרסי שיעורים" על הש"ס.

הרב ישראל זאב גוסטמן

לידה	1908 תרס"ח
פטירה	10 ביוני 1991 (בגיל 83 בערך) כ"ח בסיוון תשנ"א
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
מקום פעילות	וילנה, ארצות הברית, ירושלים
תקופת הפעילות	? – 12 במאי 1991
תפקידים נוספים	דיין, ראש ישיבה
תלמידיו	ראו להלן
חיבוריו	קונטרסי שיעורים

ביוגרפיה

באירופה

שנותיו הראשונות

נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) לאברהם צבי ואיטא גוסטמן. עד גיל עשר ידע את כל ששה סדרי משנה על בוריים. כבר בצעירותו נודע כעילוי, והתקבל לגרודנא לפני הגיעו לגיל 12 שם למד מפי רבי שמעון שקופ והתחבב עליו ועל חתנו הרב שרגא פייבל הינדס, עימם הרבה לדבר בלימוד. בגרודנה גם למד בחברותא יחד עם הרב חיים שמואלביץ, לימים ראש ישיבת מיר שהיה מבוגר ממנו ונחשב מבחירי התלמידים. לאחר מכן עזב הרב שמואלביץ את הישיבה, אך כאשר חזר אליה שוב בתקופה שבין אירוסיו לנישואיו - למדו שוב ביחד והקיפו את סדר טהרות בעיון.

בהמשך למד עם הרב שמואל רוזובסקי שהיה אז נער צעיר, הרב רוזובסקי אמר לימים שמהרב גוסטמן "למד כיצד ללמוד" וכינה אותו כל ימיו "מורי ורבי". לפי בקשתו המיוחדת של הרב אלחנן וסרמן שטרח לנסוע אליו לישיבה לבקש זאת (לאחר שהתפעל מחידוש שהורצה בפניו בשם הרב גוסטמן) - למד גם עם בנו של הרב וסרמן - הרב נפתלי. עד גיל 16 ידע את התלמוד בבלי והתלמוד הירושלמי, ועד גיל 18 הספיק כבר לחזור על התלמוד הבבלי שלוש פעמים. לפי עדותו של הרב שמואל רוזובסקי, מעמדו בישיבה היה כה רם, עד שבחורים חשו מורא לשאול אותו שאלות, כפי שחשו מול ראש הישיבה הרב שמעון שקופ.

בגיל 21, שלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי לברר על חתן מתאים לבתו של ידידו הרב מאיר באסין, שיחד עימו ועם הרב חנוך אייגש (בעל המרחשת) נחשבו ל"שלושת עמודי התווך" של וילנא. ראש ישיבת גרודנא, הרב שמעון שקופ שלח בתשובה שישנו את הרב גוסטמן אשר "בקי בש"ס ופוסקים ויכול להיות פוסק הדור", הרב גרודזינסקי ביקש מהרב שלמה היימן לבדוק את הנושא וזה חזר עם תשובה חיובית, והזוג התארס ונישא לאחר מספר חודשים. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גרודזינסקי פרש את חסותו על הזוג הצעיר ודאג לצרכיהם, הוא אף זה שסידר את קידושיהם, כאשר הרב שמעון שקופ קורא את הכתובה.

עם פטירת הרב באסין, מינה הרב גרודזינסקי את הרב גוסטמן לכהן במקומו ברבנות שניפישוק ובבית הדין, על אף גילו הצעיר - 21 בלבד. הרב גרודזינסקי סמך על פסקיו - ונתן לו לענות בעצמו על שאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. הוא אף סייע לרב גרודזינסקי ברבנות וילנא - ישב עמו על המדוכה בענייני הנהגת העיר, וישב פעמיים בשבוע בקביעות להשיב על שאלות חמורות בבית המטבחיים. במקביל כיהן אף כר"מ בישיבת רמיילס, ובשנת תרצ"ה כאשר עזב שם ראש הישיבה הרב היימן - נתמנה לראש ישיבה במקומו, לצד הרב ישראל ליבוביץ, בנו של המשגיח ממיר רבי ירוחם, כשבנוסף שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בווילנא.

בשואה

לאחר כניסת הנאצים לווילנה במלחמת העולם השנייה הם התעללו ברבני וילנה ובהם הרב גוסטמן, שאיבד דם רב והתעלף. לימים סיפר: "פעם אחת שכבתי בערימה של מתים וחשבתי שאני כבר בעולם האמת, יחד עם כל שאר המתים. ואז שמתי לב שרק אני זז, וידעתי שאני עדיין פה". הוא גזר את זקנו וחזר לגטו. בזמן האקציות הזהיר הרב גוסטמן יחד עם רבנים נוספים את ראש היודנראט יעקב גנס שלפי ההלכה אין הוא רשאי להסגיר יהודים לשלטון. בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו, בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הבזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.

במהלך המלחמה חי כפרטיזן ביערות, והסתתר זמן רב בתוך בור אפל. לימים סיפר שאת חשבון הימים שעברו עליו, חישב - בהיעדר אור שמש - לפי מספר הפעמים ששינן בעל פה את מסכת זבחים ומסכת מנחות.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה חזר לווילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת עגונות. כשנה לאחר המלחמה, בעקבות התרעה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע לארץ ישראל. אולם הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי אגודת ישראל בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באוניה של הצבא האמריקאי. בשנים ה'תש"ו–ה'תש"י כיהן ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק. לאחר מכן הקים את "ישיבת נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בווילנה.

בשנת תשל"א עלה לישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבתו בשכונת רחביה בירושלים, במבנה היסטורי הידוע כבית חבצלת. שיעוריו שנמסרו מדי יום שני נמשכו כארבע שעות והצטיינו בעיון עמוק במיוחד. לשיעור זה היו רשאים להיכנס רק בני הישיבה ואורחים שקיבלו ממנו רשות מפורשת. בימי חמישי היה מעביר שיעור לאנשים עובדים ביידיש, והיה מקפיד לסיימו כעבור שעתיים כדי שיוכלו לחזור לעבודתם. את סיכומי שיעוריו הוציא כסדרת ספרים בשם "קונטרסי שיעורים". סביב ישיבתו התקבצה קהילה של תלמידי חכמים, בהם הרב אליעזר שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, ושל אקדמאים, בהם פרופ' מנחם אלון ופרופ' ישראל אומן.

הרב גוסטמן נפטר בכ"ח בסיון תשנ"א (10 ביוני 1991) ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

בתו היחידה הייתה נשואה לרב מיכל ברניקר, שעמד במקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל" וערך והוציא לאור את סדרת הספרים של שיעורי חמיו "קונטרסי שיעורים". נפטר בתשע"ח.

סדרת 'קונטרסי שיעורים'

יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרת ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: נדרים, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים. הספר כולל שיעורים שנמסרו במשך שעות, במערכות שאורכן מגיע לעשרות עמודים.

חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.

ספרים נוספים

ספר נוסף שנכתב על פי שיעוריו של הרב גוסטמן הוא 'הליכות ישראל', חלק אחד עוסק בהלכות טהרת המשפחה, ובשני דינים והנהגות על סדר שולחן ערוך אורח חיים.

השקפתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב אליעזר מלמד מצטט בשמו שכל חייל שנהרג הוא "קדוש", ושאמרו בשמו שאם היה יותר צעיר הוא היה משתתף בעצמו במלחמת לבנון הראשונה.

מפסקיו

טען שבני תורה צריכים להחמיר כדעת רבינו יונה הסובר שיש בישול אחר בישול בלח, וכפי שנפסק בשולחן ערוך. גם אם הם אשכנזים הנוהגים ככלל על פי הרמ"א שפסק בנידון זה להקל כדעת הר"ן והרשב"א. ולפיכך עליהם להימנע מעירוי מים, אפילו רותחים, לתוך סיר העומד על האש בשבת.

קבע כי באופן גורף, כל חתך בפנים מוגדר כפיקוח נפש ודוחה שבת, ולכן יש לטפל בו באופן המיטבי, כולל תפירה - אם היא נצרכת, ולא להסתפק בנתינת אנטיביוטיקה כדי להמעיט בחילול שבת.

מתלמידיו

• הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע
• הרב ד"ר מרדכי הלפרין
• הרב מנחם ולדמן, ראש מכון שבות עם
• הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים.
• הרב צבי קושלבסקי, ראש ישיבת היכל התורה - פרשבורג
• הרב משה דימנטמן
• פרופ' דוד הנשקה

לקריאה נוספת

דוד פייג', איש האשכולות: תולדות חייו דרכו ופעלו של רבי ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, ירושלים תשע"ז. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• הרב אוריאל בנר, שריד לדור דעה: הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, שביבי אור מאישיותו, באתר ספריית אסיף
• הרב אליעזר מלמד, הגאון האחרון מווילנא, בשבע
• הרב ארי קאהן, הרב והפרופסור
• הספד קצר על הרב גוסטמן, הפרדס, תמוז תשנ"א, עמוד 24
• ישראל זאב בן אברהם צבי גוסטמן (1906-1991), דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

• קונטרסי שיעורים - בבא קמא, באתר היברובוקס
• קונטרסי שיעורים - גיטין, באתר היברובוקס