ישראל גורי
ישראל גוּרי (15 באוקטובר 1893 – 17 בספטמבר 1965) היה פוליטיקאי ישראלי ממייסדי מפלגת מפא"י, בה נחשב סמכות מוסרית, חבר הכנסת ויושב ראש ועדת הכספים מן הכנסת השנייה ועד לכנסת החמישית.
צילום מ-1951 מאת תאודור בראונר | |||||
לידה |
15 באוקטובר 1893 הירשאני, מולדובה, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
17 בספטמבר 1965 (בגיל 71) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1919 | ||||
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק | ||||
השכלה | אוניברסיטת אודסה | ||||
מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
חיים פרטיים
עריכהנולד בשם ישראל גורפינקל בהירשאני במולדובה (אז תחת שלטון האימפריה הרוסית). למד לימודי קודש בחדר, סיים בית ספר תיכון בקישינב והיה פעיל בתנועת צעירי ציון שם. למד באוניברסיטת אודסה והיה פעיל ציוני שם – מזכיר הוועד הציוני ומזכיר הוועד המקומי של קרן קיימת לישראל. באודסה הכיר את גילה ווסקובוניק, ונישא לה.
עלה לארץ ישראל ב-1919 באונייה "רוסלאן" והחל לעבוד בעיריית תל אביב (עד 1928). בשנים אלו נולדו לו ילדיו: חנה, חיים וזהר.
פוליטיקה
עריכההיה חבר מפלגת הפועל הצעיר וממייסדי ההסתדרות (בה שימש כחבר מועצת פועלי תל אביב בשנים 1922–1931). ב-1930 היה בין מייסדי מפא"י (שהוקמה כאיחוד של מפלגת אחדות העבודה והפועל הצעיר).
לפני ואחרי קום המדינה מילא תפקידים שונים כמו ציר באספת הנבחרים, מנהל מחלקת התרבות של עיריית תל אביב, מזכיר ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, חבר מועצת עיריית תל אביב (1929–1931), יושב ראש ועדת הביקורת של מפא"י.
בשנת 1949 נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה וכיהן עד הכנסת החמישית. עמד ברציפות בראש ועדת הכספים החל בכנסת השנייה ועד לפטירתו.
ב-25 באפריל 1955 עמד בראש ועדת גורי לעניין תביעות שכר העבודה לעובדי מדינה בכירים מנהלים כלליים והפקידות הגבוהה.
ב-1961 מונה לחבר ולסגן יושב ראש המועצה המייעצת של בנק ישראל.
נחשב לאדם הידוע ביושרו ובהגינותו. רחובה הראשי של שכונת קריית שלום שבדרום תל אביב קרוי על שמו.
פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר" וב"דבר".
הצמחונות
עריכהגורי היה צמחוני, ולאחר שאמירים היה ליישוב צמחוני עבר להתגורר בו[1]. בעת דיון שנערך בכנסת בהצעת חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), שעניינה הסמכת הרשויות המקומיות לאסור מכירת בשר חזיר בתחומן, התבטא בחריפות נגד אכילת בשר באשר הוא:
כל המתיר דמו של בעל־חיים שלא מתוך התגוננות מפני חיה טורפת כי אם על מנת ליהנות מבשרם של בעלי־חיים שאינם פוגעים לרעה בשום יצור, ושכל אשמתם אינה אלא בזה שאלה שהכוח בידם רוצים לספק תאוותם לאכילת בשר – מניין יהיה לו הכוח המוסרי להתקומם נגד רצח אדם? כי יש קשר גומלין הדוק בין רצח לרצח, והם יונקים משורש אחד... מכאן, מן המקום הזה, מהרי ירושלים, הרימו שוב קולכם: 'לא תרצח!'.
— פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 24 ביולי 1956 (קטעים נבחרים באתר אנימלס)
מספריו
עריכה- מנוחה לא בראתי / הביא לדפוס מ' סבר, תל אביב: עם עובד, תש"ל-1960 (כתבים אוטוביוגרפיים).
לקריאה נוספת
עריכה- 'גורפינקל, ישראל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 132. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ישעיהו עשני, חקלאות אורגנית, דבר, 21 בנובמבר 1969