ישראל דב אודסר

רב ישראלי מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן

הרב ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן. מכונה גם "בעל הפתק", "סבא ישראל" ו"סבא המלך"[1].

הרב ישראל דב אודסר
לידה 1886
ה'תרמ"ו
טבריה
פטירה 23 באוקטובר 1994 (בגיל 108 בערך)
י"ח בחשוון ה'תשנ"ה
ירושלים
כינוי "בעל הפתק", "סבא ישראל", "סבא המלך"
מקום קבורה הר המנוחות בירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 באוקטובר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות ברסלב
רבותיו רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), רבי מרדכי חיים סלאנים
תלמידיו אהרון פץ, מאיר ימיני, מוריס שושן, שרון תל צור (שלצר), דניאל אמבש, דוד אבודרה, ישראל דגן, שמעון מטודי, אורי אליאב, ציון ברזילי, הרב ישראל יצחק בזנסון
בני דורו שמואל הורביץ
חיבוריו ספריו
חתנים שמואל קרויזר, ישראל שפר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

נולד בטבריה למשפחה של חסידי קרלין. לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה שעל קבר רבי מאיר בעל הנס מחוץ לטבריה. שם מצא בפח האשפה ספר "השתפכות הנפש" ללא כריכה, הוא התרשם מאוד מהספר, למד בו בקביעות והחל ליישם את הכתוב בו, בפרט תפילה והתבודדות. הוא לא ידע מי המחבר של הספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב ואסור ללמוד בהם ולאחר ויכוח לקח מאודסר את הספר. אירוע זה הביא את אודסר לחפש קרבה לחסידות ברסלב.

בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך לחסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו במימון חתונתו. התגורר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים סלאנים, אשר קירבו ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. בסוף ימיו התקבצה סביבו קבוצה של בעלי תשובה חסידי ברסלב והחלו לפרסם את הפתק והנ נח נחמ נחמן מאומן.

הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

כ-15 שנים לפני פטירתו החל לפרסם את הפתק, והתראיין בערוצי הטלוויזיה.

בשנת ה'תשמ"ט 1988 נסע לראש השנה לאומן בפעם הראשונה בחייו.

נקבר בהר המנוחות בירושלים.

לאחר פטירתו הקימו תלמידיו חברת הוצאה לאור הנקראת "קרן ר' ישראל דב אודסר" המפיצה את ספריו לצד שאר ספרי חסידות ברסלב. תלמידיו הדפיסו מהדורות מלאות יותר של חיי מוהר"ן עם השמטות מכתבי יד ברסלביים.[2]

בשנת 1999 התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

את דרכו ממשיכות מספר קבוצות, המוכרת שבהן בהנהגת הרב ישראל יצחק בזנסון הפועל בתל אביב.[3]

דעותיו

הרב אודסר ביקר את התמסדותה של חסידות ברסלב סביב רבנים, מה שלדעתו הפך אותה להיות כשאר החסידויות ובכך איבדה את ייחודה. את רבני ברסלב הוא הגדיר כ"מפורסמים של שקר" שאליהם התנגד רבי נחמן[4]. את המקורבים אליו כינה "חברים" והתרחק מכל הנהגה של רבנות. הוא היה ישן עם תלמידיו באותו חדר ושיחותיו נשאו אופי של "שיחת חברים" ששאר המשתתפים נוטלים בה חלק פעיל[5]

ב"אבי הנחל"[6] הוא כותב: "עלינו לשוש ולשמוח לשיר לרנן ולזמר להודות להלל ולשבח לאדון עולם על יום העצמאות יום הניסים והנפלאות אשר עשה ה' עמנו".

הביע תמיכה בהעלאת עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לארץ ובשנת 1994 אף הצליח להביא להסכמת נשיאי ישראל ואוקראינה לכך[7]. מאמץ זה נכשל עקב התנגדותם של שאר חסידי ברסלב ואז התבטא: "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל... אם רבינו היה רוצה היו מסכימים כל הממשלה וכל העולם... הוא לא מתגעגע אחרי הכפירה והפריצות.... רבינו הקדוש אמר לכל הציונים... אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים!"[8].

חסידות ברסלב הממוסדת התנגדה לדרכו, בין היתר בגלל ניסיונו לתאר את עצמו כמחליפו של רבי נחמן.[3]

"הפתק"

  ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
 
"הפתק" המקורי ובו הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן"

הרב אודסר ידוע בשל פתק שמצא בשנת ה'תרפ"ב בין דפי ספר וכלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הוא האמין שהפתק נכתב אליו בידי רבי נחמן, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן, והגיע אליו באורח פלאי, לאחר שהיה שבור כתוצאה מכך שנאלץ לאכול בצום שבעה עשר בתמוז. החולקים טענו שאדם בשם הרב יואל אשכנזי רצה להרגיעו ולשמחו ושם את הפתק בתוך ספריו[9].

הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. כעבור שישים שנים, בהיותו כמעט כבן מאה, סיפר על כך ברבים. השתלשלות העניין היה כך: כשבע שנים שהה רבי ישראל בבית אבות ברעננה בבדידות. במקרה הגיע אהרון פץ למקום, פגש ברבי ישראל שסיפר לו על הפתק ורבי נחמן, ומשם התחיל פרסום הפתק.

אהרון פץ ורבי ישראל הביאו להתקבצות חסידים נוספים סביבו שכל מטרתם היא פרסום הפתק ובעל הפתק ונוצרה הקבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה כולם חוזרים בתשובה והם מפרסמים את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

הקיבוץ בירושלים

מאז פטירתו של רבי ישראל כל ערב ראש השנה מגיעים מאות מחסידיו לקברו, להתפלל ולקבל תיקון מאת הצדיק. את תפילות החג מקיימים החסידים בכותל המערבי ושוכרים דירות ברובע היהודי ועיר דוד.

משפחתו

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. בנו הבכור מת מרעב במהלך מלחמת העולם הראשונה[10]. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר. אחד מנכדיו (בן בתו חוה), הוא גיל שפר. שניים מנכדיו, שלמה ומרדכי (מוטי) אודסר, נרצחו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה[11].

ספריו

  • אב"י הנחל - מכתבים לנשיא זלמן שזר, הספר הראשון יצא לאור על ידי הנשיא שזר ובו 32 מכתבים. התשכ'ט 1969.
  • כתבי רבי ישראל - מכתבי ר' ישראל קרדונר.
  • ליקוטי אמונה - מדריך לאמונה חובר על ידי רבי ישראל דב אודסר.
  • שיחות רבי ישראל - שיכתוב הקלטות בקצרה על ידי אביגדור ומטודי. ראה אור לראשונה בשנת התשנ'ח 1998 <בערך>.
  • ישראל סבא - עיבוד של הקלטות משיחות בשנותיו האחרונות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל'. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • שמע ישראל - דבריו מהקלטות, [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי הוצאת 'קרן רבי ישראל', ירושלים. שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • חיי סבא ישראל - [נערך על ידי אריה בן יצחק] ראה אור לראשונה על ידי 'קרן רבי ישראל' שנת הוצאה: ה'תשס"ח 2008.
  • שיחות מתוך חיי הסבא - תמליל של שיחות מוקלטות [נערך על ידי דניאל אמבש] שנת הוצאה: ה'תש"ס 2000.
  • שיחות סבא, הוצאת 'ועליך אמרתי', חריש
  • כתבי רבי נחמן מברסלב - חיבור בין 'קיצור ליקוטי מוהר"ן' ל'ליקוטי תפילות'. ראה אור לראשונה על ידי רבי ישראל דב אודסר. שנת הוצאה: ה'תשמ"ו 1985.

לקריאה נוספת

  • הסבא - אלבום תמונות, מהחיים הנפלאים של הסבא, הוצאת 'נקודות טובות', ירושלים תשס"ג
  • זה ינחמינו - מאת תלמידו, הרב ישראל יצחק בזנסון על הפתק ועל קורות חייו של רבי ישראל "עם הוספות רבות וחשיפות", הוצאת 'שיר חדש', מהדורה רביעית תל אביב תשס"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אני המלך וככה יהיה - רבי ישראל בער אודסר זיע"א מלך המשיח, באתר יוטיוב
  2. ^ יונתן מאיר, גילוי, כיסוי וצנזורה בחסידות ברסלב, מחשבת ישראל 2, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2020
  3. ^ 1 2 אליעזר באומגרטן, בין מרוקו לאומן: זהויות עדתיות בחסידויות ברסלב, פעמים 131, תשע"ב
  4. ^ ראו מקורות כאן
  5. ^ ישראל סבא, עמוד תד. בעמ' תז שם: "מה שאני קיבלתי במסירת נפש מרבי ישראל (קרדונר) ומכל, ומכל אנשי שלומנו הזקנים, האנשי אמת, לא, לא כמו היום, היום אנשים, אנשים שרודפים פשוט אחרי כבוד וכסף".
  6. ^ מכתב ע"א
  7. ^ "זעזוע בקרב חסידי ברסלב בארץ מפניית הרצוג לקרבצ'וק להעלות עצמות ר' נחמן". נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית
  8. ^ שיחות מתוך חיי הסבא, עמודים רצה-רצז
  9. ^ שאילת שלמה • הרב שלמה אבינר • מאמרים >> נ נח נחמ נחמן מאומן, באתר ספרית חוה
  10. ^ סבא ומשפחתו, אתר 'סבא ישראל'
  11. ^ "פיגוע ירי בשומרון: 2 אחים ישראלים נרצחו". Ynet. נבדק ב-2021-08-09.