ויקיפדיה

ישראל זיו

אלוף בצה"ל בדימוס ויועץ בטחוני
פירוש נוסף ערך זה עוסק באלוף בצה"ל. אם התכוונתם ללורד ציוני, ראו ישראל משה זיו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים ריקים [ כינויים נוספים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישראל זיו
לידה 6 ביולי 1957 (בן 67)
ירושלים, ישראל
שם לידה ישראל זילברשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות 1975–2005 (כ־30 שנה)
דרגה אלוף  אלוף
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
ראש חברת ייעוץ ביטחוני

ישראל ברוך זיו (נולד ב-6 ביולי 1957) הוא מנהל ואיש צבא ישראלי. מכהן כמנכ"ל חברת "גלובל גרופ" העוסקת בייעוץ ביטחוני לאימונים צבאיים ובניהול פרויקטים אזרחיים. שירת כאלוף בצה"ל ושימש כמפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים בין השנים 2003–2005.

ביוגרפיה

עריכה

ישראל זיו נולד בשם ישראל זילברשטיין, בשכונת נחלת אחים שבירושלים בשנת 1957, גדל והתחנך בשכונת קטמון.

בשנת 1975 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ סופה, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח (שבאותם ימים כונה "גדוד 50"). עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת כמד"כ ונטל חלק במבצע ליטני כחלק מצוות של קצינים, שם עבר את טבילת האש שלו[1]. שימש בתפקידי מ"מ, סמ"פ ומפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1981 מונה למפקד סיירת צנחנים. ב-19 ביולי אותה שנה, בעת מספר ימי קרב ארטילרי בין אש"ף לצה"ל, שבהם הופגזו יישובי הצפון, פיקד זיו על כוח הסיירת במבצע צלצל, פשיטה שביצעו הצנחנים, בפיקוד יורם יאיר, מדרום למזרעת אל-מצילה, כחמישה קילומטרים מדרום-מזרח לשפך הזהרני שבלבנון. הכוח הוטס במסוקי "יסעור" לקרבת היעד[2], ופשט על מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל[3]. בקרב על היעד נהרגו חמישה מחבלים. לכוח הפושט, בפיקוד יאיר, היו שבעה פצועים והרוג, קצין האג"ם החטיבתי יוסי טהר. לאחר שהמשימה בוצעה במלואה והיעד הושמד[4], חולצו זיו ואנשיו במסוקים מן השטח תחת אש כבדה. המסוק שבו שהה ספג פגיעות רבות, אך המשיך לטוס עד שטח ישראל, ושם נחת נחיתת אונס. טייס המסוק, בועז פלג, קיבל צל"ש על אומץ ליבו[5]. בהמשך פיקד זיו על כוח אבטחה מהסיירת במבצע "בת שיר", במהלכו נשלח צוות בוחנים מחיל האוויר לסודאן לבחון את התאמת מנחת למטוסי תובלה, כחלק ממבצע אחים[6].

זיו שימש כמפקד סיירת צנחנים גם במלחמת לבנון הראשונה[7]. עם פרוץ המלחמה, ביוני 1982, ביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקודו של יורם יאיר, נחיתה מן הים בשפך נהר אל-אוואלי והובילה את אוגדות צה"ל עד מבואות ביירות. זיו ואנשיו לחמו כחלק מ"כוח עוגן", גדוד הסיור של הצנחנים, שאיגד תחתיו לראשונה את היחידות החטיבתיות, הסיירת הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית. הגדוד, בפיקוד דורון אלמוג[8], הוביל את החטיבה, כמשמר קדמי, בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות. זיו הוביל את הסיירת במסע רגלי קשה בציר ההררי לאורך הרי השוף, לאורך שבעים קילומטרים, שהיה רצוף קרבות והיתקלויות עם מחבלי אש"ף, במשימות תצפית וסיור ושימשו ככוח החוד החטיבתי. באחת ההיתקלויות מצפון לדאמור הובילו זיו ואלמוג את לוחמי הסיירת בקרב, הרגו עשרה מחבלים ולקחו בשבי עשרה נוספים[9]. לאחר מכן, בעת שאזל מלאי המים והמזון לכוח הסיירת, קבע זיו כי למרות מצוקת המים אין למנוע מים מן השבויים[10]. במהלך התנועה לכפר קבר שמון, נתקלו זיו ואנשיו במחצבה ובה שלושים פיליפינים הכלואים בה בתנאי עבדות. זיו פקד על חייליו לשחרר את הפיליפינים ואף דאג, תוך איום על הקבלן שהעסיק אותם, ולאחר מכן באמצעות מגעים עם שגרירות הפיליפינים בישראל, לשיבת הפועלים לארצם. לאחר מכן בג'מהור, בסמוך לכביש ביירות–דמשק לחם זיו בראש סיירת צנחנים בקרב קשה. לוחמיו, שהיו נתונים תחת אש חזקה, סירבו לקום ולחתור למגע. זיו הסתער על האויב ואיתו שני לוחמים, מה שהניע את שאר לוחמי הסיירת לעשות כמותו[5].

לאחר המלחמה שימש זיו כעוזר נספח צה"ל בארצות הברית, האלוף אורי שמחוני. ב-1986 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח. בפעילות חודרת אל תוך לבנון עליה פיקד זיו, נהרג מירי דו-צדדי אחד מלוחמי הגדוד, אידור רבינוביץ'. הכוח בפיקוד זיו תוחקר על ידי הרמטכ"ל, דן שומרון[11]. זיו פעל לשיקום הרוח והמורל בגדוד והוביל את לוחמיו במבצע רוח קיץ, מבצע חטיבתי של הצנחנים, נגד תשתיות מחבלים במשולש הכפרים יאטר-כפרא-צדיקין שבדרום לבנון. על הפעולה פיקד מח"ט הצנחנים, שאול מופז. במהלך המבצע הרגו זיו וחייליו כעשרה מחבלים מארגון אמל. באוגוסט 1991 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ושירת בתפקיד עד מאי 1993[12]. ב-1993 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במהלך כהונתו כמפקד החטיבה אירע הפיגוע בצומת בית ליד, בו נרצחו עשרים ואחד חיילים, רבים מהם חיילי החטיבה, ואזרח אחד. תקופת פיקודו על החטיבה התאפיינה בשורת תרגילים ואימונים חטיבתיים קשים ואינטנסיביים במיוחד, וכן ברצף מבצעים מוצלחים שביצעו היחידות החטיבתיות[13] ובהן הסיירת החטיבתית, בפיקוד יוסי בכר, נגד מחבלי החזבאללה, בהם חיסלו הצנחנים עשרים ואחד מחבלים[5]. בשנים 1997 עד 1999 פיקד על עוצבת סיני, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הדרום ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועל מדור תורת חי"ר צנחנים. בשנת 1998 היה יושב ראש ועדה שהוקמה בעקבות פיצוץ מטען צד ליד מוצב תל קבעה. ב-1999 מונה לקצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, ובמשך שנה וחצי מיולי 2001 ועד ינואר 2003 היה מפקד אוגדת עזה[14] ופיקד עליה במבצעים נגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[15].

בדרגת אלוף

עריכה

בשנת 2003 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל[16]. בתפקידו זה היה זיו מעורב בין היתר בתכנונו ובביצועו של מבצע גשם ראשון[17] ומבצע קטיף כלניות[18]. כראש אגף מבצעים היה זיו אחראי להוראות פתיחה באש של צה"ל. בתקופתו אלו אסרו על ירי טילים על בתים שבהם התבצרו מחבלים מחשש לפגיעה באזרחים, וחייבו פשיטות של חיילים על הבתים שהביאו לנפגעים. הוריו של מורן ורדי, לוחם שייטת 13 שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בשכם, טענו כי אמר להם שהסיבה שבגללה לא ירו על הבית בו הסתתר המחבל, היא ש"אזרחי האויב לא פחות חשובים מחיילי צה"ל"[19].

זיו היה ממתכנני ביצוע תוכנית ההתנתקות. על המשימה זיו אמר שהייתה הקשה ביותר שעבר בצבא, שהוא אינו גאה בה ושתכליתה הפוליטית והמדינית לא הייתה ברורה לו[1]. לאחר ביצוע ההתנתקות, ומשהתחדש ירי הקסאמים על שדרות, הזהיר זיו שישראל תהפוך את בית חאנון לשטח מפורז אם לא ייפסק ירי הרקטות. הוא גם העריך שלטווח הארוך הביטחון של הישראלים ישתפר בעקבות ההתנתקות[20].

ב-2 באוקטובר 2005 הוחלף כראש אגף המבצעים על ידי האלוף גדי איזנקוט, ויצא לתקופת לימודים. במלחמת לבנון השנייה ייעץ למפקד אוגדת הגליל, גל הירש[21]. לאחריה השתחרר מצה"ל.

חברת גלובל CST

עריכה

בשנת 2006 הקים זיו את חברת גלובל CST‏ (Global CST), המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים לכוחות ביטחון במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה. החברה מספקת גם ייעוץ אסטרטגי במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה[22]. בנוסף, החברה מספקת ניהול פרויקטים בעלי אופי אזרחי ברחבי העולם [דרוש מקור]. החברה סיפקה שירותי ייעוץ וניהול לקידום מאזן אסטרטגי חיובי ויציבות לאומית בקרב מדינות רבות סביב פיתוח תשתיות ומתמקדת בפיתוח פתרונות לתחום החקלאות, טיהור ואספקת מים, תחבורה וערים חכמות. בין השאר, לקחה החברה חלק בקידום פרויקטים חקלאיים בדרום סודן[23], בהקמת מפעל מים באפריקה ובניית ותפעול מסילות רכבת באמריקה הלטינית.

על פי פרסומים, החברה אימנה את צבא קולומביה ואת צבא גאורגיה וחתמה על חוזים לאימון יחידות לוחמה בטרור בטוגו, בגינאה, בגבון ובניגריה[24][25].

החברה העניקה ייעוץ תדמיתי לנשיא דרום סודאן, סאלווה קיר מאיארדיט[26] בעקבות הריגתם של 300 איש ביולי 2016.

פרשת עסקאות הנשק והטלת סנקציות

עריכה

ב-2011 הממשל האמריקני הטיל סנקציות על מדינות ששיתפו פעולה עם זיו, בגין אינטרסים כלכליים וביטחוניים[27]. בנוסף פורסם שמשרדי הביטחון והחוץ הישראלים הטילו קנס על זיו, לאחר שלמרות האיסור שהטילו, הוא חתם על חוזה לאספקת נשק והקמת משמר מיוחד למען הנשיא מוסה דדיס קמרה, שהיה קצין שב-2008 תפס את השלטון בגינאה בכוח[24].

בדצמבר 2018 משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על זיו בשל טענות כי חברת גלובל CST מכרה לממשלת דרום סודאן נשק בשווי של 150 מיליון דולר ובמקביל סייעה למורדים בממשלה להתקיף שדות נפט[28]. בעקבות זאת סגר בנק לאומי את החשבונות של זיו, של רעייתו, ושל חברות בבעלותו[29].

בפברואר 2020 הודיע משרד האוצר האמריקאי על הסרה של כלל העיצומים כלפי זיו לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענות[30][31].

פרשן ביטחוני

עריכה

זיו הופיע בתקשורת כפרשן לענייני ביטחון והעימות בין ישראל והפלסטינים. הוא טען שיש לחזק את הרשות הפלסטינית כדי להחליש את חמאס, התנגד להרחבת ההתנחלויות והזהיר מכך שייווצר רוב ערבי בארץ ישראל[32]. במאי 2018 אמר "צריך להתייחס לחמאס כדבר הכי פחות גרוע שאיתו צריך להגיע לאיזשהו פתרון אסטרטגי", וכי זו תהיה טעות לנסות להפיל את שלטון חמאס[33]. הוא ציין שיחיא סינוואר פועל לתפוס הנהגה על העניין הפלסטיני ובמסגרת זאת פתח בלחימה במבצע שומר החומות. במאי 2022, בעקבות פיגוע הגרזנים באלעד, שבא בסמיכות ל״נאום הגרזנים״ של סינוואר, תמך זיו בחיסולו הממוקד[34], אך גם הזהיר שלא נדע אם הבא אחריו יהיה טוב יותר[32].

בפברואר 2022, בעת הפלישה הרוסית לאוקראינה, טען זיו כי לנשיא וולודימיר זלנסקי יש אחריות בעניין וכי ״התנהלותו הייתה לא נכונה״, באשר לניסיונו לצרף את אוקראינה לנאט"ו ש״שמה את פוטין במבחן״, וכי על שני הצדדים להגיע לעבר הפסקת אש, ושעל אף שאין לו סימפתיה לנשיא פוטין, הוא מאמין שטענתו שנאט"ו אינה יכולה להתקרב לגבול רוסיה היא מוצדקת, כשם שישראל אינה רוצה את אויביה על גבולותיה. הוא ביקר את הטענה שישראל צריכה להצטרף לקואליציה נגד רוסיה כ״חוסר אחריות״[35].

ביולי 2023 חתם על מכתב בו עשרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון הביעו תמיכה בלוחמים המשעים את התנדבותם לשירות במילואים כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית[36].

מלחמת חרבות ברזל

עריכה

במתקפת הפתע על ישראל, שנערכה ב-7 באוקטובר 2023, חדרו המחבלים גם לקיבוץ נחל עוז, וערכו בו טבח. זיו הגיע לקיבוץ יחד עם נעם תיבון, ויחד עם כוח של יחידת מגלן, הצליחו לחלץ את תושבי הקיבוץ ובהם בנו של נעם, אמיר תיבון, ומשפחתו, ולטהר את הקיבוץ מהמחבלים.[37]

במהלך מלחמת חרבות ברזל, בסוף 2023, הביע עמדה שלא ניתן להשמיד לחלוטין את חמאס ויש לשקול סיום מוקדם של הלחימה ופנייה למאמץ בינלאומי ליצירת שלטון אחר ברצועה שיחליף את חמאס.[38] באפריל 2024 הצהיר שפלישה ישראלית לרפיח ללא הכנה של אלטרנטיבה שלטונית עבור רצועת עזה רק תחזק את המשך שלטון החמאס ולא תביא לביטחון לישראל.[39] עם תחילת המבצע ברפיח, אמר זיו כי "רפיח היא ספין שעוד יעלה לנו ביוקר", בטענה כי "אם היו פועלים ברפיח תוך כדי 'מטריית המלחמה', היה זה עניין אחר. כרגע החשיבות שולית".[40]

ב-28 באוקטובר 2024 אמר זיו בריאיון שנתן כי "טעה בגדול" – "אני דחפתי ללכת להסדרה בלבנון, טעיתי בגדול, לא הערכתי נכונה את ההכנות והכוונות של חזבאללה לפתוח במלחמה מול ישראל, התמרון שם כרגע חשוב מאוד".[41]

חיים אישיים

עריכה

זיו הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר קורס מנהלים מתקדם בבית הספר לעסקים של הארווארד.

זיו נשוי לעידית ואב לשלושה. מתגורר בשדה ורבורג[42].

קישורים חיצוניים

עריכה
עיינו גם בפורטלים:
  פורטל אישים
  פורטל צה"ל
  פורטל ישראל
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל זיו
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל זיו

מכּתביו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ריאיון עם ישראל זיו, על אזרחי, גלי צה"ל, 6 באוקטובר 2012
  2. ^ גל פרל פינקל, החלטות שמחכות לממשלה הבאה, או למלחמה הבאה, מה שיבוא קודם, באתר זמן ישראל, 6 בנובמבר 2020.
  3. ^ מבצע צלצל, באתר "סיירת צנחנים"
  4. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמ' 13–14
  5. ^ 1 2 3 אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2001
  6. ^ גל פרל פינקל, אנשים אחים אנחנו, הבלוג על הכוונת, 27 בפברואר 2022
  7. ^   "אחריות ויוזמה" – סקירת הספר "פיקוד במלחמה" – סרן (מיל.) גל פרל, באתר צה"ל, 23 ביוני 2023
  8. ^ הפרק הראשון מתוך הספר בומרנג מאת עפר שלח ורביב דרוקר, הוצאת כתר, 2005.
  9. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמוד 73.
  10. ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, ‏ 11 באפריל 2024.
  11. ^ באיחור של 15 שנה, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2002
  12. ^ אמיר אורן, מבצע שנולד לא בזעם רותח, אלא בשיקול קר, באתר הארץ, 10 במאי 2002.
  13. ^ גל פרל פינקל, ‏למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
  14. ^ אטילה שומפלבי, הרמטכ"ל: "החיילים והמפקד נכשלו בהגנה על מוצב מרגנית", באתר ynet, 28 באוקטובר 2001
  15. ^ עלי ואקד ופליקס פריש, 10 פלסטינים נהרגו בפעילות צה"ל ברצועה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2002.
  16. ^ פליקס פריש, מינויים: האלוף הראל - לפיקוד דרום; תא"ל זיו - למבצעים, באתר ynet, 3 בינואר 2003.
  17. ^ אמיר בוחבוט ואורי גליקמן, "נגרוס כל מה שקשור לחמאס", באתר nrg‏, 25 בספטמבר 2005.
  18. ^   זמן אמת עונה 3 | כיצד הוחמצה הזדמנות לחסל את צמרת החמאס? - פרק 9, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 49:49)
  19. ^ איתן רבין, 'אזרחי האויב חשובים כמו חיילים', באתר nrg‏, 3 באפריל 2005
  20. ^ אפרת וייס, האלוף זיו מזהיר: "ננקה" את בית חנון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2005
  21. ^ עפר שלח, בצבא של אשכנזי עושים, באתר nrg‏, 11 ביולי 2008.
  22. ^ ליטל דוברוביצקי, ישראל זיו: "הרגשתי כמו חולה קורונה שמתרחקים ממנו", באתר כלכליסט, 7 במרץ 2020
  23. ^ Agricultural Development, South Sudan, TerraVerde Agriculture (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ 1 2 ברק רביד, ארה"ב וקולומביה נגד האלוף (מיל') ישראל זיו, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
  25. ^ שי אספריל, ישראל בעלייה: המקפצה הקולומביאנית של ישראל זיו, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2011
  26. ^ חדשות 2, ‏"העזרה לנשיא דרום סודאן - מחווה אישית", באתר ‏מאקו‏, 8 בדצמבר 2016
  27. ^   ארה"ב הטילה סנקציות על אלוף במיל' ישראל זיו עקב מעורבותו במלחמה בדרום סודאן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018.
  28. ^ סוכנויות הידיעות, ‏"ניצל סבל בשביל רווחים": סנקציות אמריקאיות על האלוף במיל' ישראל זיו, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2018
  29. ^ ליטל דוברוביצקי, העליון דחה את ערעור ישראל זיו - חשבונותיו בלאומי יישארו מוקפאים, באתר כלכליסט, 14 במאי 2019
  30. ^   news/status/1232714044999634945 ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 בפברואר 2020
  31. ^ ארה"ב הסירה סנקציות מעל האלוף במיל' ישראל זיו שנחשד בסחר בנשק, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  32. ^ 1 2   המתיחות הבטחונית נמשכת - האלוף ישראל זיו, ערן עציון ושלומי הלר בפאנל בטחוני, סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב (אורך: 27:08)
  33. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, האלוף במיל' זיו: "חמאס הוא הכי פחות גרוע", באתר ynet, 30 במאי 2018
  34. ^ רבקי גולדפינגר, סיכול מול סיכון, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2022
  35. ^ ראיון ברדיו 103fm
  36. ^ מואב ורדי, עשרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון תומכים באי ההתייצבות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 ביולי 2023
  37. ^ אילן לוקאץ', ‏"אבא הגיע": האלופים שהתגייסו למלחמה משחזרים את שאירע, באתר ‏מאקו‏, 21 באוקטובר 2023
  38. ^ 103FM, ‏ישראל זיו מסביר: הפצצה המתקתקת שלא מדברים עליה במלחמה בעזה, באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2023
  39. ^ פעולה ברפיח היא טעות? "חמאס מכין מארב אסטרטגי שיהווה אסון לישראל", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
  40. ^ האלוף במיל' ישראל זיו: "רפיח היא ספין שעוד יעלה לנו ביוקר", באתר וואלה, 26 במאי 2024
  41. ^ אלוף במיל' ישראל זיו מכה על חטא: "טעיתי בגדול", באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2024
  42. ^ התכנית פגישה עם רוני קובן, עונה 9 פרק 16 ישראל זיו
ישראל זיו - תבניות ניווט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_זיו&oldid=41006220"