ישראל טייבר

ישראל טייבר (תרנ"ד, 1894 - תש"י, 29 ביוני 1950) היה תעשיין בולט ביישוב וממקימי העיר גבעתיים. כונה "מוכתר גבעת רמב"ם".

ישראל טייבר
אין תמונה חופשית
לידה 1894 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 1950 (בגיל 56 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע תעשיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית טייבר בגבעת רמב"ם
לוחית זיכרון בכניסה לבית טייבר בגבעת רמב"ם

ביוגרפיהעריכה

טייבר נולד ללאה ואברהם באוקראינה, בעיירה דונייבצי, הבכור למשפחה חסידית בת עשרה ילדים. לאביו היו שלוש מזקקות לייצור כוהל ובנוסף עסק במסחר בעץ ובקרקעות. בגיל 14 הצטרף ישראל לפעילויות אגודת "פרחי ציון". אביו מת ב-1912, בגיל 44, מסוכרת. ישראל היה אז בן 16 ונרתם לעול פרנסת המשפחה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל. ב-1920 עלו שלושה מאחיו לארץ ישראל ולאחר שעבדו בסלילת כבישים בגליל, הצטרפו לדגניה ולכנרת. ביולי 1921 עלו אחריהם גם ישראל, שאר האחים ואמם.[1] ישראל השתקע בתל אביב והחל לעסוק בבניה, ובמסחר בחומרי בנייה. בתשלום שקיבל על סלילת המדרכה מרחוב אלנבי עד הים רכש חצי מגרש לבנייה ברחוב גאולה וכל המשפחה הקימה בו בית בן ארבעה חדרים. תחילה ניסתה המשפחה לעסוק בגידול טבק אך הניסיון נכשל וטייבר החל לעבוד ב"משרד העבודה" שקדם לסולל בונה. במשרה זו עבד בשנים 1923-1927. בקיץ 1924 רכשה המשפחה בתשלומים קרקע בשכונת נחלת יצחק, אז מחוץ לעיר ומעבר לנחל איילון. בזמנו, השכונה הייתה מבודדת, לא הייתה כל תחבורה למקום וגם לא אספקת מים וחשמל. בשנה שלאחר מכן נישא ישראל לעטרה, עולה מוויטבסק. תחילה הקימה המשפחה רפת במקום. אולם, המשק נקלע לקשיים. במקביל, החלו לקום מפעלים בנחלת יצחק והמקום איבד את צביונו החקלאי. כאן החל טייבר בפיתוח עסקיו והיה מעורב בתעשייה וברכישת קרקעות.[1]

ישראל טייבר רכש בשנת 1933 גבעת טרשים בלתי מעובדת מחוץ לתל אביב, שכונתה על ידי ערביי האזור "תל אל-הווה" - תל הרוחות, בשל היותה חשופה לרוחות הים. בשטח נבנתה בהמשך שכונת גבעת רמב"ם, מפעל חייו של ישראל טייבר. לאחר הרכישה מכרה המשפחה את המשק בנחלת יצחק. יחיאל, צעיר האחים, היה מראשוני המתיישבים בגבעת רמב"ם בשנת 1934 והראשון מבני המשפחה. בשנת 1941 הקים עם רעייתו את ביתו (כיום "בית טייבר") ברחוב ביאליק בגבעתיים. בני הזוג בנו גם מגדל מים בסמוך לו. לבית החדש עברו אמו של ישראל, הוריה של עטרה, וגם בת דודתה של עטרה. הבית היווה מרכז חברתי ותרבותי לתושבי השכונה. במגדל המים עצמו שכנה תחנת נוטרים, שפעלה גם כמרכז אימונים של חברי ההגנה.

כחלק מעיסוקיו ברכישת קרקעות ובדאגה לפיתוחם היה מעורב בסלילת כביש תל אביב-הרצליה, שנסלל ככביש פרטי באותם ימים.[2]

בשנות ה-40 רקם טייבר חלום ליישב מחדש את פוריה ולהקים בה עיר קיט שתתבסס על חמי טבריה ועל האקלים הנוח יותר של פוריה. התוכנית החלה לקרום עור וגידים ו-40 משפחות התיישבו בבניינים חדשים שנבנו. אולם, מותו הפתאומי של טייבר הפסיק את פיתוח היישוב וזה נקלע למשבר דמוגרפי שנמשך שנים רבות.[3]. אכסנית הנוער במקום, נקראת על שמו.

שימש עד מותו כמנהלן של חברות הביטוח "יהודה" ו"ציון".[4] חברת הביטוח "יהודה" נמכרה בשנת 1943 על ידי בעלי המניות האמריקאיים למשפחת טייבר, הבעלים של חברת הביטוח "ציון".[5] "ציון חברה לביטוח" הוקמה בשנת 1935 ומ-1940 הייתה בבעלות ישראל טייבר ואחיו חיים טייבר.[6] אחותו, רינה, נישאה למדען אהרן קציר.

ישראל טייבר נפטר בירושלים בי"ד בתמוז תש"י מאוטם שריר הלב, בגיל 56. הוא נטמן בבית העלמין נחלת יצחק. הותיר אחריו את רעייתו, עטרה (1900-1975).

על שמו קרויים מושב ניר ישראל וכן רחוב טייבר בגבעתיים. בשנת 1999 מכרו בני הדור השני של משפחת טייבר את מלוא הבעלות ב"ציון" להראל השקעות.[7] "בית טייבר" משמש כיום את החברה להגנת הטבע.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה