ישראל לבנון

פוליטיקאי ישראלי

ישראל לבנון (בלועזית: Israel Levanon-Leiwandman) ‏19102000, היה פעיל ציוני דתי ברומניה, המזכיר הראשי של הרב הראשי של יהדות רומניה בתקופת השואה, אלכסנדר שפרן, סגן ראש עיריית חיפה וראש המועצה הדתית שלה, פובליציסט ומחבר ספר זכרונות.

ישראל לבנון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1910
בוקובינה
פטירה 9 בנובמבר 2000 (בגיל 90 בערך)
י"א בחשוון ה'תשס"א
בני ברק ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה רב
מפלגה המזרחי, הפועל המזרחי
סגן ראש עירייה במשך 18 שנה של עיריית חיפה
ראש המועצה הדתית חיפה
עסקן יהודי ציוני דתי בגולה, פובליציסט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד לאביו הרב ר' דוב בער ופסיה לייבנדמן, במיכְילן (Michăileni), שבבוקובינה, אך במהרה עברה משפחתו לרומניה. למד בבית המדרש לרבנים בסוצ'אבה, הוסמך לרבנות, אך מעולם לא השתמש בתוארו. ייסד ביאשי את תנועת הנוער הדתית "תורה ועבודה" וב-1934 התמנה לנשיא התנועה ברומניה כולה.

ב-1940 עבר לבוקרשט, שם הצליח לאחד את התנועות המזרחי, הפועל המזרחי, "תורה ועבודה" ובני עקיבא לתוך מסגרת אחת. היה פעיל בתנועת העלייה וחבר בוועד העלייה, גם בתקופה בה העלייה נאסרה. התמנה למזכיר הראשי של הרב אלכסנדר שפרן וסייע בידו בתקופת שואת יהודי רומניה. פעל למען הצלת פליטים וסיפק להם מקלט אצל האדמו"ר מבוהוש, שהתגורר באותה תקופה בבוקרשט.

ב-1950 עלה לישראל והתחיל בפעילות פוליטית בחיפה. נבחר למועצת העיר והיה חבר בה במשך 18 שנים וכיהן כסגן ראש העירייה וכראש המועצה הדתית.

ישראל לבנון פרסם מאמרים רבים בעיתונות וספר זיכרונות בשם "עם שרידי חרב", שזכה לשלוש מהדורות ("החן במדבר", מצא חן במדבר" ו"עם שרידי חרב").

נשא לאישה את ציפורה, בת האדמו"ר דוד פרידמן מפלוישט לבית רוז'ין (אחיו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש-ת"א). לזוג היו שני ילדים, הרב דוד דב לבנון - לשעבר אב בית דין בית הדין הרבני באשקלון, ופנינה, אשת הרב יהושע קמפינסקי, לשעבר מנהל אולפנת הרא"ה ברמת גן.

קברו בחלקת אדמור"י בית רוז'ין בבית הקברות נחלת יצחק, סמוך לקבר אשתו[1] וחותנו.

לקריאה נוספת עריכה

  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מודעות אבל, באתר ערוץ 7