פתיחת התפריט הראשי

הרב ישראל נח שניאורסון (מכונה: מוהרי"נ מניעז'ין; ה'תקע"ו, 1816 (בערך[1]) - י"ז בניסן ה'תרמ"ג, 1883) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד - ניעז'ין.

אדמו"ר מחב"ד ניעזין
ישראל נח שניאורסון
אין תמונה חופשית
לידה 1815
סביבות[1] תקע"ה
לובביץ'
פטירה 1883 (בגיל 68 בערך)
י"ז בניסן תרמ"ג
מקום קבורה ניעז'ין
חסידות חב"ד-ניעז'ין
מקום מגורים לובביץ', נעזין
מקום פעילות ניעז'ין
מספר בשושלת רביעי בחב"ד, יחיד בניזעין
הקודם אביו מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
אב הצמח צדק
אם חיה מושקא
בת זוג פריידא. חיה חישא. נחמה דינה
ילדים הרב אברהם - חותן אדמו"ר הריי"צ.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נישא לנחמה דינה[2]. והיה נשוי גם לפריידא[3], בת דודתו ביילא ובעלה דודו רבי יקותיאל זלמן ולס (חתנו של האדמו"ר האמצעי), שנפטרה לאחר זמן קצר. והיה נשוי גם לחנה חיקע[4] בת דודו רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (בנו של אדמו"ר האמצעי).

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה 26 שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. עבודתו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בי"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים, אחיו המהר"ש נפטר חצי שנה לפניו. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט. ענף חצר ניעזין פעל למעשה במשך כחמש עשרה שנים.


תקופת חייו של הרב ישראל נח שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


צאצאיועריכה

  • בנו רבי אברהם (י"א סיון תר"כ, 1860 - ב' חשון תרצ"ח, 1937).
    • בתו נחמה דינה שניאורסון, אשת הריי"צ.
  • שניאור דובער.
  • רבי משה.
  • רבי נחום.
  • רבי יעקב.
  • בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון, אחיו של שלום דובער שניאורסון.
  • בתו אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח מבאברויסק. (חתנו זה התבקש על ידי חסידי חותנו למלא מקום חותנו בניעזין, אך לפי המסופר "לא אסתייעא מילתא" כלומר: לא הסתייע הדבר. ובהמשך השנים בפועל היה אדמו"ר לחסידי קאפוסט).
  • חתנו רבי שניאור זלמן אהרן (הרז"א) - בן אדמו"ר המהר"ש.
  • בתו שיינא שיינברג.
  • בתו פרלה דבורה (זלמנסון).

אילן שושלת אדמו"רי חב"דעריכה

|}

לקריאה נוספתעריכה

  • עמרם בלוי, תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע, היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קצח-קצט, על תולדות אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
    • מיכאל רון, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ד, עמודים קפ-קפ, זוטות - נספח לתלודות אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין
    • יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ה, עמודים קצא-קצב, בני אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
    • יהושע מונדשיין היכל הבעשט, גיליון כה, עמוד קצב, בעניין הנל
  • נחלת צבי, חלק י, מכתב קודש מרבי ישראל נח, עמודים קנב קנג
  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66, אך לפי התאריך שמופיע על מאמר שאמר אביו ביום הברית שלו כתוב שברית שלו הייתה ביום ג' פרשת עקב תקע"ז ("מאמרי אדמו"ר האמצעי-הנחות").
  2. ^ כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד X. ראה דיון לגבי שמות נשיו וכמה נשים היו לו בגיליונות היכל הבעש"ט המצטיינים ב'לקריאה נוספת' שבערך זה
  3. ^ "ספר הצאצאים" עמוד 134 ועמוד 136 נכתב שמה: פריידא.
  4. ^ לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב ובמהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24.
  5. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  6. ^ טיוטה
  7. ^ בעלה רבי יעקב ישראל טברסקי. לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  8. ^ הבן הגדול, 'רבי ברוך שלום' בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן 'רבי יוסף יצחק' נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו והבן 'רבי יעקב' נפטר בחיי אביו
  9. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636. ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם. וראה בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד. חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35-38
  10. ^ כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל והתחיל כהונה בחיי אביו - נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאציהם ראה עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס
  11. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקם היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. ולא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידוע במדויק שמותם. לכן לא הוכנס לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים הבנות דודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (בהמבשר: שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד" (קמינצקי, תשס"ד) עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד מופיע שאשתו מנשואים שני נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  12. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112) נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ.
  13. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  14. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  15. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי 'שלמה זלמן'. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי 'שלום דובער מרציצה' לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי 'שמריה נח' גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראה. אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראה: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  16. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30.)
  17. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  18. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  19. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    5] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    6] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    7] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג - כתבה המלאה איכותי, כתבה מלאה לפי סדר בזה אחר זה, העץ יוחסין עצמו ישיר איכותי (לחץ שם להגדלה)
    8] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    9] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122.
    10] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    11] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד