ישראל פורת

מתלמידי הראי"ה קוק

הרב ישראל פורת (כ"ט בסיוון ה'תרמ"ו, 2 ביולי 1886 - שביעי של פסח ה'תשל"ד, 12 באפריל 1974) היה רב ירושלמי ומתלמידי הראי"ה קוק. הרב האשכנזי היחיד שהוצע אי פעם לכהן במשרת החכם באשי. כיהן במשך כחמישים שנה כרב מרכזי בקליבלנד, אוהיו. מחבר הספר "מבוא התלמוד".

הרב ישראל פורת
הרב ישראל פורת, ארץ ישראל (1920 לערך)
לידה 1886
תמוז ה'תרמ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1974 (בגיל 88 בערך)
שביעי של פסח ה'תשל"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אברהם יצחק הכהן קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד בירושלים לרב אריה ליב ב"ר יוסף. תחילה למד בישיבת עץ חיים ולאחר מכן בישיבת "אוהל משה" של הרב יהושע לייב דיסקין. עם הגעת הרב אברהם יצחק הכהן קוק לארץ ישראל בשנת ה'תרס"ד, הפך הרב פורת להיות תלמידו, ונמנה עם בחירי תלמידיו - יחד עם הרב יעקב משה חרל"פ. על שניהם אמר הרב קוק "מכל תלמידי - יש לי סיפוק נפש מרובה משניהם, בני חמד של ירושלים". בשנת ה'תרס"ה התחתן הרב פורת עם פשה מרים טיקטין - אחותו של המשגיח והבוחן הראשי של ישיבת עץ חיים - הרב דוד טיקטין.

הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק, רבי חיים ברלין והרידב"ז. הרב פורת למד שפות זרות (טורקית, ערבית, אנגלית וצרפתית), ושימש כנציג העדה האשכנזית בפני הממשל. פעמים מספר הוא אף נסע לקושטא, שם נפגש עם שרי הממשלה ועם הפאשה. בעקבות פעילותו הציבורית, הוא הוצע בשנת ה'תרע"א על ידי כל העדות האשכנזיות של היישוב החדש בארץ ישראל לתפקיד חכם באשי[1] למרות היותו ממוצא אשכנזי - דבר שהיווה תקדים שלא חזר על עצמו בהמשך. אך לבסוף נבחר במקומו רב ספרדי בהתאם למסורת.

בשנת ה'תרע"ד נוסד ועד הרבנים לירושלים שאיחד את חשובי הרבנים האשכנזים והספרדים תחת ארגון גג אחד. פורת התמנה למזכיר הכבוד של הארגון, ולנשיאות הוועד נתמנה הרב דיסקין והרב חיים משה אלישר. בשנה זו יצא יחד עם הרב יוסף מרדכי הלוי בשליחות לממשלה המרכזית באיסטנבול שבטורקיה מטעם הוועד הנ"ל, בבקשה לפטור את רבני ירושלים משירות צבאי, ולאשר את הישיבות כבעלות זכויות. הודות לסיועו של הרב חיים נחום אפנדי, הוכתרה שליחותם בהצלחה.

בשנת ה'תרפ"ג הוזמן הרב פורת לכהן כרב באנגליה, ומאוחר יותר עבר לכהן כרב בארצות הברית. הוא כיהן כחמישים שנה כרב מרכזי בעיר קליבלנד, וביוזמתו הוקמה שם ישיבת טלז בקליבלנד - המשכה של ישיבת טלז הליטאית.

על שמו רחוב בשכונת רמות בירושלים.

כתיבת "מבוא התלמוד" עריכה

באיגרת מחודש סיוון ה'תרע"ג ביקש ממנו הרב קוק לכתוב מבוא חדש לתלמוד, בו תיערך השוואה שיטתית בין התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, והתייחסות למקורות קדומים נוספים.[2] כאשר בא להיפרד מרבו לקראת נסיעתו לאנגליה, חזר הרב קוק על הבקשה ואמר "דע לך כי ספרים מתחברים לפי צורך הדורות. דורנו זקוק למבוא חדש לתלמוד. לך והתחל בעבודה...". גם כאשר שהה בחוץ לארץ הוא דחה את כתיבת המבוא במשך זמן רב, אך לאחר מות הרב קוק הוא ראה בכך צוואה שלו - והחל בכתיבתו. משיצא לאור, עשה הספר רושם גדול בעולם התורני.

הסדרה מכילה שבעה כרכים למסכתות שונות, ובהם מביא הרב פורת את תמצית הסוגיות: הכרך הראשון (יצא לאור בשנת תש"ב) הוא על מסכת גיטין (פרקים א ו-ב); הכרך השני (תש"ג) על מסכת גיטין (פרקים ג ו-ד) וסוגיות נוספות; הכרך השלישי (תש"ה) על בבא קמא; הכרך הרביעי (תש"ח) על בבא מציעא; הכרך החמישי (תשי"א) על מסכת סנהדרין; הכרך הששי (תשט"ו) על מסכת חולין; הכרך השביעי והאחרון (תש"ך) על מסכת כתובות. בין השנים תש"מ - תש"ו, הוציאו בניו של המחבר את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת.

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים אודותיו עריכה

ספריו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 9, הרב ישראל פורת, עמ' 3347. על מועמדותו לתפקיד החכם באשי ר' עמ' 3348. ור' גם האנציקלופדיה יהודית, מכללת הרצוג, באתר דעת, המפנה לישע שלנו 42, ניסן תשס"ז, שנעזר בנכדו של הרב, יואל אריה פורת, כמקור מידע.
  2. ^ ראו: אגרות הראי"ה איגרת תקנ"ב.
  3. ^ קישור לספר , בפורום אוצר החכמה.