ישראל פורת

הרב ישראל פורת (כ"ט בסיוון ה'תרמ"ו, 2 ביולי 1886 – שביעי של פסח ה'תשל"ד, 12 באפריל 1974) היה תלמיד חכם ירושלמי, רב בארץ-ישראל ובאמריקה, מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק. הרב האשכנזי היחיד שהוצע אי פעם לכהן במשרת חכם באשי. שימש במשך כחמישים שנה כראש רבני קליבלנד, אוהיו. מחבר סדרת הספרים "מבוא התלמוד".

הרב ישראל פורת

הרב ישראל פורת, ארץ ישראל (1920 לערך)
לידה	1886 תמוז ה'תרמ"ו
פטירה	1974 (בגיל 88 בערך) שביעי של פסח ה'תשל"ד
רבותיו	אברהם יצחק הכהן קוק

תולדות חייו

נולד בירושלים לרב אריה ליב ב"ר יוסף, תלמיד חכם ירושלמי שהוריו באו לירושלים מליטא. מילדותו התפרסם כעילוי, ובגיל חמש נכנס ללמוד גמרא בתלמוד תורה שבשכונת "מזכרת משה". בגיל עשר עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", ולאחר מכן בישיבת "אוהל משה" של הרב יהושע לייב דיסקין, שם למד אצל רבי יעקב אורנשטיין ורבי משה בלוי.

עם עליית הרב אברהם יצחק הכהן קוק לארץ ישראל בשנת ה'תרס"ד, הרב ישראל פורת נסע ליפו, דבק בו, ונמנה עם קבוצה קטנה נבחרת של שבעה תלמידים מובהקים שלמדו ישירות מהרב קוק בתלמוד תורה "שערי תורה" ובדירתו שביפו. לאחר מכן הרב ישראל פורת נהג לחתום את שמו במילה "י-פו" - ישראל פורת, אות לכך שתורתו שאובה מתורת הראי"ה קוק.

הרב ישראל פורת והרב יעקב משה חרל"פ היו מבחירי תלמידיו של הראי"ה קוק, והוא אמר עליהם: "מכל תלמידי, יש לי סיפוק נפש מרובה משניהם, בני חמד של ירושלים". בשנת ה'תרס"ה הרב ישראל פורת נשא לאשה את פשה מרים טיקטין, אחותו של המשגיח והבוחן הראשי של ישיבת עץ חיים הרב דוד טיקטין. בשנת תרס"ו ייסד עם חבריו את "בית ועד חכמים", מוסד לטיפוח המצטיינים מבין אברכי ירושלים, בו תלמידי חכמים מובהקים היו מתכנסים לדון בנושאים הלכתיים; ובעקבותיו את אגודת "בני תורה".

הרב ישראל פורת הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק, רבי חיים ברלין והרידב"ז. בהסכמת רבותיו הוא למד שפות זרות (טורקית, ערבית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), ושימש כנציג העדה האשכנזית בירושלים בפני הממשלה העות'מאנית. פעמים מספר הוא אף נסע לקושטא, שם נפגש עם שרי הממשלה ועם הפאשה. הוא גם גישר בין היישוב הישן לבין היישוב החדש. הרב ישראל פורת נודע כגדול בתורה, דרשן, סופר, מחנך, ועסקן. הוא היה ראש הישיבה והמנהל של בית המדרש "דורש ציון" שכלל גם רשת תלמודי תורה לעדות התימנים, הגרוזינים, והבוכרים. בעקבות פעילותו הציבורית, הוא הוצע בשנת ה'תרע"א על ידי כל העדות האשכנזיות של היישוב החדש בארץ ישראל לתפקיד חכם באשי ליפו וסביבותיה, למרות היותו ממוצא אשכנזי, מה שהיווה תקדים שלא חזר על עצמו בהמשך. לבסוף נבחר לתפקיד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ברוב של עשרים מתוך שלושים ושניים קולות.

בשנת ה'תרע"ד נוסד ועד הרבנים לירושלים שאיחד את חשובי הרבנים האשכנזים והספרדים תחת ארגון גג אחד. הרב ישראל פורת התמנה למזכיר הכבוד של הארגון, ולנשיאות הוועד נתמנה הרב דיסקין והרב חיים משה אלישר. בשנה זו הוא יצא עם הרב יוסף מרדכי הלוי בשליחות לממשלה המרכזית באיסטנבול שבטורקיה מטעם הוועד הנ"ל, בבקשה לפטור את רבני ירושלים משירות צבאי, ולאשר את הישיבות כבעלות זכויות. הודות לסיועו של הרב חיים נחום אפנדי, הוכתרה שליחותם בהצלחה.

בשנת ה'תרפ"ג הרב ישראל פורת הגיע לאנגליה, מטעם מוסדות ישיבת עץ חיים שבירושלים, לשמש כרב ראשי של ליברפול. כעבור זמן-מה עבר לארצות הברית לשמש כראש לשכה של ישיבת "עץ חיים" בניו יורק, ושימש כרב בקהילת "בני ישראל" בניו ג'רזי. בשנת תרפ"ה עבר לעיר קליבלנד, ושימש כרב קהילת "אוהב צדק" במשך ארבע-עשרה שנים, כרב קהילת "נווה צדק" במשך שנים, וכחמישים שנה כראש רבני קליבלנד. עסק בפעילות ענפה שכללה את כל צורכי הדת והקהילה, הקמת תלמודי תורה ומוסדות צדקה וחסד, והקמת ישיבת טלז בקליבלנד - המשכה של ישיבת טלז הליטאית. בשנת תש"ה התמנה לראש ישיבת ישראל סלנטר בניו יורק.

הרב ישראל פורת הגיע לארצות הברית מתוך כוונה להישאר שם שנה, אלא שנשתהה שם שנים רבות משהרגיש שאינו יכול לעזוב את קהילתו. במהלך מגוריו בארצות הברית, היה תומך מכספו הפרטי בתלמידי חכמים מהיישוב הישן בירושלים ובצפת, ששלחו לו חידושים תורניים, או שסבלו דחקות עצומה. הוא היה מתכתב בדברי תורה עם ידידיו גדולי תורה, בהם הרב פנחס אפשטיין, הרב משה רוזין, הרב יוסף אליהו הנקין, הרב ישראל ריף, הרב משה אריה ליב שפירא, הרב משה פיינשטיין, הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב אפרים בורודיאנסקי, ואחרים.

הרב ישראל פורת היה מתון בהליכותיו, ומקובל על כל העדות וכל הזרמים.

הוא חיבר, על פי הוראת רבו, את סדרת הספרים "מבוא התלמוד". כן פרסם מאמרים בעיתונים ובכתבי-עת.

הרב ישראל פורת נפטר ב-1974 ונקבר בהר המנוחות.

על שמו רחוב בשכונת רמות בירושלים.

חיבור "מבוא התלמוד"

באיגרת מחודש סיוון ה'תרע"ג ביקש ממנו הרב קוק לכתוב מבוא חדש לתלמוד, המבוסס על השוואה של כל עניין בתלמוד הבבלי לעומת התלמוד הירושלמי, תוך חיפוש בכל המקורות השייכים לו מהקדמונים עד דברי האחרונים. כאשר בא להיפרד מרבו לקראת נסיעתו לאנגליה, חזר הרב קוק על הבקשה ואמר "דע לך כי ספרים מתחברים לפי צורך הדורות. דורנו זקוק למבוא חדש לתלמוד. לך והתחל בעבודה...". גם כאשר שהה בחוץ לארץ הוא דחה את כתיבת המבוא במשך זמן רב, אך לאחר מות הרב קוק הוא ראה בכך צוואה שלו - והחל בכתיבתו. הספר הוא ניסיון לתת סיכום של סוגיות התלמוד עם כל הוויכוחים והפלפולים של התנאים והאמוראים, וכל המסקנות, כפי שנלמד מתוך התלמוד, ועל פי ביאורי הראשונים וגדולי המפרשים. הרב ישראל פורת שאף שהספר יהיה ספר קריאה מושך, מעניין ומאלף לבעלי בתים; וספר עזר להכנת שיעורים ולחזרה, באופן המועיל לזיכרון, למורים ולתלמידי ישיבות. משיצא לאור, הספר עשה רושם גדול בעולם התורני, ובכלל.

אף על פי שהספר נקרא בשם "מבוא", הוא אינו פרוזדור אלא חלק הגון מהטרקלין עצמו, בהיותו תוכן וסיכום סוגיות התלמוד. הרב ישראל פורת חיבר שבעה כרכים למסכתות שונות, ובהם סיכם את תמצית הסוגיות בסגנון נאה מהקל אל הכבד ומהמוקדם אל המאוחר, בסידור לפי סדר דורות החכמים תוך השלמת הסוגיה ממסכתות אחרות, ובבהירות: הכרך הראשון (יצא לאור בשנת תש"ב) הוא על מסכת גיטין (פרקים א ו-ב); הכרך השני (תש"ג) על מסכת גיטין (פרקים ג ו-ד) וסוגיות נוספות; הכרך השלישי (תש"ה) על בבא קמא; הכרך הרביעי (תש"ח) על בבא מציעא; הכרך החמישי (תשי"א) על מסכת סנהדרין; הכרך הששי (תשט"ו) על מסכת חולין; הכרך השביעי והאחרון (תש"ך) על מסכת כתובות. בין השנים תש"מ - תש"ן, הוציאו בניו של המחבר את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת.

הרב משה אריה ליב שפירא כתב על "מבוא התלמוד" למסכת סנהדרין: 'מאוד נהניתי לעיין בו כי כל הסוגיא כולה מתבארת על כל פרטיה בסגנון יפה ונעים. וחן מיוחד שפוך על כל סעיף וסעיף שבו. ואמרתי: מי יתן שכל סוגיות שבש"ס תהיינה מסודרות באופן זה, וספרותינו התלמודית הייתה מתעשרת ברכוש רב ערך'.

והרב יהושע זליג דיסקין כתב על חמישה הספרים הראשונים: 'הספרים האלה הם קילורין לעיניים ללומדים וגם לבעלי בתים. נכונים הם למבין, כי כל סוגיא מסובכת מתבהרת כאן בהסברה מובנת ומוצלחת עד שהיא מעמידה את הלומד על יושר מיצוי הסוגיא... כוונתו הרצויה היא להקל על הלומדים והמעיינים. נזהר הוא מאוד מלהביע הכרעות ומלהיות פוסק ומכריע לרבים. בגישה הנכונה הדרושה לאוצר החיים של עמנו הוא נכנס לפני ולפנים ומהפך בדברי רבותינו הקדושים ז"ל'.

ספריו

• ספר מבוא התלמוד, חלק ראשון: למסכת גיטין, באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, חלק שני (למסכת גיטין), באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, (כרך שלישי) למסכת בבא קמא, באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, (כרך רביעי) למסכת בבא מציעא, באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, (כרך חמישי) למסכת סנהדרין, באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, (כרך ששי) למסכת חולין, באתר היברובוקס.
• ספר מבוא התלמוד, (כרך שביעי) למסכת כתובות, באתר היברובוקס.
• משכנותיך ישראל: חידושי תורה, אגרות ומאמרים בהלכה ואגדה מאוצרו הגנוז של הרב ישראל פורת זצ"ל, בעריכת יואל פורת (עורך אחראי) והרב יחיאל שטרנברג (עורך ראשי) ועוד, ירושלים, תשע"ז (2017)

לקריאה נוספת

• קונטרס "ישראל בתפארתה" לזכרו של הגאון רבי ישראל פורת זצ"ל, ישורון, ל, ע' תרפט - תשמג, ניו-יורק ירושלים, תשע"ד (2014).

קישורים חיצוניים

• הלכה שוחקת ואגדה קפדנית, באתר דעת. מאמר מאת הרב ישראל פורת, מתוך מבוא התלמוד למסכת סנהדרין, בהוצאת הרב גבריאל פורת.
• קטעים מזיכרונות הרב פורת, צפונות, י"ג
• יצחק גולדשלג, הרב ישראל פורת: סדרן ופרשן, הצופה, 13 ביוני 1958
• י. ה. ריבלין, הרב י. פורת, הארץ, 10 באוגוסט 1960
• ש. קורא, 'סדרן קודם לפלפלן', הצופה, 22 באוגוסט 1969, עמ' 5
• נעמי אופן (נינת הרב פורת), הרב ישראל פורת וירידתו מהארץ
• ש. ב. פ., "מבוא התלמוד", ההד, שנה יז, ט-י, ירושלים, תש"ג, עמ' יד, באתר אוצר החכמה
• ישעיה אפשטיין, בקורת ספרים, קול תורה, שנה ד, בן-ציון שזורי, תש"י, עמ' כ, באתר אוצר החכמה
• יהושע זליג דיסקין, "מבוא התלמוד", שערים, 15 באוגוסט 1958
• יהודה אידלשטיין, משולחן הסופרים, הַבֹּקֶר, 19 בספטמבר 1952

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישראל פורת שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 97–98, באתר היברובוקס
• דוד תדהר (עורך), "ישראל פורת", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3347
• ישראל פורת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ישראל פורת (1886-1974), דף שער בספרייה הלאומית