ישראל פלדי
ישראל פלדי (פלדמן) (14 במרץ 1892 - 21 באוגוסט 1979) היה צייר ישראלי יליד האימפריה הרוסית. יצירתו של פלדי מזוהה עם "אסכולת ארץ ישראל", שהתפתחה בארץ ישראל החל משנות העשרים של המאה ה-20. על יצירתו זכה פלדי מספר פעמים בפרס דיזנגוף.
ישראל פלדי (1979) | |
לידה |
14 במרץ 1892 האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
21 באוגוסט 1979 (בגיל 87) ישראל |
לאום | ישראלי |
תחום יצירה | ציור |
פרסים והוקרה | פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול |
ביוגרפיה
עריכהפלדי נולד בברדיאנסק שבאימפריה הרוסית, כיום באוקראינה, בשנת 1892. בשנת 1900 היגרה משפחתו לשווייץ, שם גדל והתבגר. הוא עלה לארץ ישראל ב-1909 וב-1911 חזר לאירופה כדי להשתלם באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. הוא סיים לימודיו בהצלחה ב-1914 ועבר להתגורר בקושטא, שם לימד ציור בבית הספר "עזרה" ולימד גם גרמנית בגימנסיה העברית בעיר. בשנת 1920 הורה במשך שנה ציור וכיור בגימנסיה העברית "תרבות" בעיר קובל שבווהלין ואחר כך, ב-1921 חזר שוב ארצה.
בשנת 1927 עיצב פלדי תלבושות ותפאורה עבור המחזה "הדייגים", מאת הרמן הרמאנס, שהוצג בתיאטרון "האהל".[1]
בשנת 1929 היה שותף לפעילות קבוצת "מסד", שהציגה תערוכה של אמנות בהשפעה מודרניסטית בשנה זו בתל אביב.
פלדי נמנה עם הבולטים ב"מודרניסטים" מקרב אמני ישראל של שנות העשרים. בציוריו מתקופה זו ניתן לחוש בהשפעות שספג מסזאן ומפיקאסו. במחצית השנייה של שנות העשרים צייר נופים אידיליים ממראות הארץ, מלחים ערבים חסונים המשיטים סירות בנמל יפו (סדרת "ספנים ערבים"), דיוקנאות ועוד. בשנת 1929 יצא להשתלמות בפריז ולקח עמו לשם כשלושים מציוריו. אלה אבדו, ועל פי גרסה אחת - בלתי מאומתת - פלדי עצמו העלה אותם באש בהתקף של תסכול שחווה משנוכח בפער בין איכות ציוריהם של גדולי האמנים לאיכות עבודותיו שלו. לאחר שובו מפריז השתנה סגנונו לחלוטין. במשך עשרות בשנים צייר ציורים "מתיילדים" שנושאיהם חיות, יצורים פנטסטיים ומעין מפלצות מפרי דמיונו. בציורים אלה שילב לעיתים כפתורים וחפצים קטנים נוספים.
בשנת 1957 שכל את בנו, רמאון פלדי, שנפל בהיאחזות הנח"ל כרם אבשלום. בין השנים 1958–1960 שהה בפריז לצורך השתלמות בציור. בתקופה זו אף הציג מעבודותיו שם.
לאורך הקריירה שלו הציג פלדי את יצירותיו במוזיאונים רבים, בין השאר במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל. ישראל פלדי נפטר בתל אביב ב-1979 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בעיר. הוא הותיר אחריו את רעייתו מרים 1906–2005).
בשנת 1982 הפיק דואר ישראל בול הנושא את ציורו של פלדי "פסטורלה" מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.
במסגרת המיזם של עיריית תל אביב להנצחת אמנים ואנשי במה, נקבעה לוחית זיכרון על ביתו של ישראל פלדי ברחוב הירקון 264 בתל אביב.
גלריה
עריכההשכלה
עריכהפרסים
עריכה- 1943 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו, תל אביב.
- 1953 פרס דיזנגוף לציור ופיסול, עיריית תל אביב-יפו.
- 1959 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו, תל אביב.
קטלוגים מתערוכות יחיד
עריכה- יונה פישר, ציורים ותבליטים נבחרים מאת פלדי, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1967.
- חיים גמזו, ישראל פלדי - תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1972.
לקריאה נוספת
עריכה- חיים גמזו, ציור ופסול בישראל, הוצאת אשכול, תל אביב, 1951. הוצאה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, 1957.
- גבריאל טלפיר, מאמר בכתב העת גזית, כרך כ"ט, חוברות א-ד, עמ' 31, 1972.
- אמנון ברזל, "פלדי - להפוך חומר לחלום", בתוך כתב העת: ציור ופיסול, חוברת מס' 1, קיץ תשל"ב (1972), עמ' 6–12.
- בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
- מארק שפס (אוצר), גילה בלס, יגאל צלמונה, שנות העשרים באמנות ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1982.
- דוד גלעדי, מסילות באמנות - 82 ציירים ישראלים, יהושע אורנשטיין, הוצאת יבנה, 1989.
- יגאל צלמונה (אוצר), יעקב שביט ואחרים, מגדל דוד - מלחמת התרבות הראשונה באמנות ישראל, מגדל דוד - המוזיאון לתולדות ירושלים, 1991.
- שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת - סיפורו של דור הציירים הראשון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992.
- גדעון עפרת, "תיק פלדמן: שנות ה-20", בתוך: ביקורי אמנות - פרקים על אמנים ישראלים, הוצאת הספרייה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 2005.
- גליה בר אור, אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, המשכן לאמנות עין חרוד, 2009.
- יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.
קישורים חיצוניים
עריכה- ישראל פלדי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ישראל פלדי באתר ארופיאנה (באנגלית)
- עדית זרטל, פלדי - אמן מחוץ לשורה, דבר, 13 באוקטובר 1967
- ביוגרפיה ורשימת תערוכות של הצייר ישראל פלדי באתר Art Pane
- ישראל פלדי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: עפרת, גדעון, "תיאטרון המודרניזם הארצישראלי", באתר המחסן של גדעון עפרת