ישראל פלינר
ישראל ישראלייביץ' פלינר (ברוסית: Изра́иль Изра́илевич Пли́нер; 1896 – 23 בפברואר 1939) היה אישיות בגופי הביטחון הממלכתיים של ברית המועצות, ראש הגולאג (1937–1938).
 | |
| לידה |
1896 פסטאווי, בלארוס  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
23 בפברואר 1939 (בגיל 43 בערך) גיא ההריגה בקומונרקה, רוסיה |
| מדינה |
ברית המועצות, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
גיא ההריגה בקומונרקה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| פרסים והוקרה | |
|
עיטור לנין | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד בכפר פסטוי, מחוז וילנה במשפחה של פקיד יהודי. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר. הוא עבד במבשלה, כפקח רכבת, ולאחר מכן בשדה. בשנת 1919 התגייס לצבא האדום, בשנת 1922 - הצטרף למפלגה הקומוניסטית. מאז שנת 1922, שקד בפעילות מפלגתית וכלכלית. בשנת 1924 סיים את לימודיו באקדמיה הכלכלית הצבאית של הצבא האדום.
בשנת 1926 מונה לראש מחלקת האספקה של המשטרה החשאית, ואז הפך לעוזרו של ראש המשרד המוסקבאי של אוגפא"ו. מאז 1933 - עוזר בכיר, מאז 1935 - סגן ראש הגולאג. באוקטובר 1936, מונה לראש מחלקת היישוב מחדש של הנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות.
מאז אפריל 1937 - שימש כיו"ר ועדת ההסמכה של גולאג. מאז 21 באוגוסט 1937 שימש כראש הגולאג. עם כניסתו לתפקיד הציב את מטרתו העיקרית לזהות את היסוד המהפכני במערכת המחנות.
הוא היה אחד המקורבים העיקריים של ניקולאי יז'וב ומארגני הטרור ההמוני. הוא הוביל את גירוש הקוריאנים במזרח הרחוק בשנת 1937.
לראש מועצת מחנות הריכוז הקומוניסטיים של הגולאג מונה ב-16 באוגוסט 1937, חמישה ימים לאחר תחילת המבצע הפולני של הנ.ק.ו.ד. (1937-1938) .
על פי מסמכי שירותי הביטחון, בשנת 1937 הורשעו 139,835 פולנים, אזרחי ברית המועצות. מתוך המספר הזה נהרגו 111,091 פולנים, ו-28,744 פולנים נשלחו למחנות הריכוז של הגולאג.
לאחר שמונה למשנה לראש הנקוו"ד לברנטי בריה, החלו הטיהורים.
ב-14 בנובמבר 1938, פוטר, בשל היותו תומך של יז'וב ונעצר.
הוא נשפט על ידי בית המשפט העליון של ברית המועצות ב-22 בפברואר 1939 בסעיף 1–58 "ב" לחוק הפלילי ("בגידה מצד אנשי צבא") וב-23 בפברואר 1939 נורה למוות בגיא ההריגה בקומונרקה.