יששכר

דמות מקראית, בנם של יעקב ולאה

יִשָּׂשכָר (מבטאים יִשָּׂכָר[1]) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל[2].

יששכר
The Phillip Medhurst Picture Torah 263. Issachar. Genesis cap 49 vv 14-15. De Geyn.jpg
יששכר. אוסף פיליפ מדהרסט
לידה פדן ארם
פטירה מצרים העתיקה
אב יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם לאה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ארידה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים תולע, יוב, פוה, שמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרטוט פורטוגזי

מדרש שמועריכה

שמו מוסבר בספר בראשית: "יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶל-לֵאָה; וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב, בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר[3]". בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר' . על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה. אף שבשם מופיעה האות שׂי"ן פעמיים, הוא נהגה כאילו יש בו רק שׂי"ן אחת.

על פי מדרש תדשא פרק ח' נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

את שמו "יששכר" יש לקרוא לפי אהרן בן אשר כ"ישכר" (וכך היא הקריאה המקובלת ברוב העדות בקריאת התורה) ואילו לפי משה בן נפתלי יש לקרוא "יששכר".

צאצאיועריכה

  ערך מורחב – שבט יששכר

וְלִבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפוּאָה ישיב [יָשׁוּב] וְשִׁמְרוֹן אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם לְתוֹלָע גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם. וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף כִּי הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים. וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל.

ברכת יעקב ליששכרעריכה

ברכת יעקב ליששכר מופיעה בבראשית, מ"ט, י"דט"ו: יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד[4]. ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה[5]. ברכתו של יששכר הוא החמור אשר בתרבויות מסופוטמיה, להבדיל מהתרבויות האירופאיות, היה נחשב לחיה בעלת כוח סיבולת וחוסן נפשי[6]. זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר[7]. אם ברכת יעקב הציגה את מלאכת המשא של יששכר, באה ברכתו של משה, והציגה אותו כיושב אהלים: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ"[8].

עץ משפחהעריכה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

נחור
 
 
תרח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטורההגר
 
אברהם
 
שרהנחורהרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מילכה
 
לוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישמעאליצחק
 
רבקהלבן הארמי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשמת
 
עשו
 
יעקב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאה
 
 
רחל
 
 
בלהה
 
 
זלפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן
 
 
יוסף
 
 
דן
 
 
גד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמעון
 
 
בנימין
 
 
נפתלי
 
 
אשר
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי
 
 
 
 
 
יהודה
 
 
 
 
 
יששכר
 
 
 
 
 
זבולון
 
 
 
 
 
דינה
 

מקום קבורתועריכה

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יששכר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כיצד הוגים את השם יששכר?, דף פייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 22 בינואר 2020
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט
  3. ^ בראשית, ל', י"זי"ח
  4. ^ על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ' 431-425.
  5. ^ להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: משה וינפלד, עולם התנ"ך ספר בראשית, תל אביב ,דודיזון עתי, 1993, עמ' 250. וראו: אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים מוסד ביאליק, 1983, עמ' 92.
  6. ^ משמעות הכינוי חמור בתרבויות העתיקות
  7. ^ זאב ויסמן, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, עמ' 23-22.
  8. ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ח