כאוס (מיתולוגיה)

בקוסמוגוניה, המונח "כאוס"יוונית: Χάος) מתייחס ל"תהום" או ה"ריק" הבראשיתי שעל פי דתות ומיתולוגיות רבות, קדם ליצירת העולם[1]. ה"כאוס", מונח שמקורו במיתולוגיה היוונית, הוא למעשה המקבילה לתוהו ובוהו שבספר בראשית, לתהום הראשוני במיתולוגיה הכנענית, ועוד.

כאוס

אטימולוגיהעריכה

המילה Χάος ביוונית עתיקה משמעותה: חלל פעור, ריקנות, או תהום פעורה. מקור המילה מהפועל "χαίνω" שמשמעותו "לפעור", פועל שהתגלגל מהשפה הפרוטו-אינדו-אירופית הקדומה, אם השפות ההודו-אירופיות. (heh2n-). [2] המילה גם יכולה להתפרש כ"חלל פתוח". פרקידס איש סירוס פירש את הכאוס כמעין מים, דבר חסר צורה שניתן להבדיל אותו מהמקיף אותו, ובכך לתת לו צורה.[1][3].

כאוסקאמפף ("מלחמה בכאוס")עריכה

במיתולוגיות וסיפורי עם רבים ניתן למצוא מוטיב חוזר של דמות גיבור (שיכולה להיות אנושית או אלוהית), המייצגת את הסדר, הטוב והצדק שבעולם, נאבקת כנגד דמות אחרת, לרוב מפלצתית ומרושעת בדמות נחש או דרקון, המייצגת את הרע, הכאוס והאי-סדר שבעולם (הקרויה "מפלצת כאוס"). בפי חוקרי המיתולוגיות, המוטיב הנ"ל נקרא Chaoskampf, מגרמנית: מלחמה, או מאבק בכאוס. המונח נטבע על ידי הרמן גונקל בספרו "בריאה וכאוס"[4]. בעוד שהמונח התייחס במקור למיתולוגיות של עממים אירופיים קדומים, עם הזמן הוא הורחב גם למיתולוגיות של עמים אחרים בעת העתיקה, דוגמת עממי המזרח הקדום וצפון אפריקה ואף המזרח הרחוק, שבמיתולוגיות שלהם ניתן למצוא את המוטיב הזה.

המוטיב הזה אינו זר גם לתרבויות יותר "חדשות", דוגמת התרבות הנוצרית (ראו למשל: גיאורגיוס נגד הדרקון), שהרי הן הושפעו במידה רבה מתרבויות קדומות יותר שסבבו אותן, ולעיתים היו צריכים להתאים את הסיפורים בהתאם לעקרונותיה של התרבות החדשה.

מיתוסים לדוגמה של כאוסקאמפף בתרבויות שונותעריכה

במיתולוגיה היוונית והרומיתעריכה

כאוס במיתולוגיה היוונית - מקורו של כל הקיים, ממנו נוצרו האלים הראשונים וחלוקת העולם הראשונה. הכאוס היה החומר הראשוני הזה היה (כל יכול) וחסר הצורה העשוי מערבוביה של ארבעת האלמנטים הבסיסיים של העולם: אדמה, אוויר, מים ואש. על פי סיפור הבריאה היווני המובא בתאוגוניה מאת הסיודוס, ממנו נוצרו הישויות הראשונות:

  • גאיה, התגלמות האדמה
  • ניקס, התגלמות הלילה
  • ארוס, יצר/התגלמות האהבה והתשוקה המינית
  • טרטרוס, התגלמות העולם התחתון; שאול, רוח התהום
  • ארבוס, התגלמות חשכת העולם והצללים
  • אורנוס, התגלמות השמיים

במיתולוגיה הרומיתעריכה

אובידיוס, בספרו מטמורפוזות מתחיל (שורות 5–31) בכאוס ובהתהוות היסודות ממנו. הכאוס אצל אובידיוס כבר אינו ריק, חלל, אלא, בדומה למסופר בספר בראשית - תוהו ובוהו. היסודות (עפר, אוויר, מים, אש) קיימים בכאוס בערבוביה

ים ויבשה בטרם יהיו, לא נברא עוד רקיע; עוד בתבנית עירבוביה ללא־תואר רבץ כל הטבע...
...יחד שכנו יסודות של עפר, של אויר ושל מים...
...אור לא היה באויר - וצורה לא הייתה עוד לחומר...

אובידיוס, מטמורפוזות ספר ראשון. תרגום שלמה דיקמן

הכאוס הוא מצב של מאבק תמידי בין ניגודים "חום נאבק עם קרה, הלחות נלחמה עם היובש, רב הקשה עם הרך וכבדים עם קלים לא השלימו". הכאוס בא לקיצו כאשר אל "שם קץ למדון ברקיע" והפריד בין היסודות על פי כובדם כך שה"אתר" הקל תופס את מקומו ברקיע עם גרמי השמים, מתחתיו האוויר והאדמה "נדחסה בכבדה והשפילה לשבת, מים נקוו מסביבה וחבקו בחיקם את הארץ"

הכאוס ביהדות: תוהו-ובוהועריכה

  ערך מורחב – תוהו ובוהו

המונח "כאוס" כפי שהוגדר לעיל, מזוהה לרוב עם התֹהוּ וָבֹהוּ המקראי מספר בראשית. על ביטוי זה נכתבו פרשנויות ומאמרים רבים. הפירוש הדתי הוא ריקנות ושיממון[5].

הפרשנות המסורתית מפרשת את המונח במספר דרכים. בבראשית רבה 1:14, רבי עקיבא מפריך דעות גנוסטיות ותפיסות כופרות אחרות, שטענו שהפסוק רומז שלא אלוהים לבדו יצר את העולם[6]. בבראשית רבה, פרשה ב', רב אבהו ורבי יהודה בן סימון המשילו את הארץ לעבד או שפחה שחווים אפליה, ולא מבינים מדוע היא קיימת; על כך הם אומרים: "כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא, אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת; העליונים חיים והתחתונים מתים. לפיכך: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ".

פרשנות יותר מודרנית, מזהה את המונח "תוהו ובוהו" דווקא עם השפעות זרות, ושהמונח מתייחס אל האלה תיאמת במיתולוגיה המסופוטמית והאלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית.[7][8][9][10][11].

בנוסף ל"תוהו ובוהו" הבראשיתי, "מפלצות כאוס" לא מעטות מופיעות בתנ"ך ובמקורות היהודיים, ביניהם הלווייתן מספר תהילים, "לווייתן נחש בריח" ו "לווייתן נחש עקלתון" ו"התנין הגדול אשר בים" מספר ישעיהו, בספר איוב, וכדומה. בעוד שחיות תחת שמות דומים מופיעות בספר בראשית כיצורים שנבראו על ידי ה' וכפופים למרותו, במקורות האלו הם מתוארים כאויבים ומפלצות, אותן ה' מביס (או עתיד להביס, באחרית הימים).

במיתולוגיה הסיניתעריכה

במיתולוגיה הסינית הונדון (Hùndùn 混沌: ; שמשמעו: 'בלבול') הוא גם "ישות חסרת פנים" וגם "הכאוס הקדמוני והמרכזי" בקוסמוגוניה הסינית, הדומה לסיפור "הביצה הקוסמית", או "ביצת העולם". בכתובים הסיניים מופיע הונדון לראשונה בקלאסיקות הסיניות בתקופת המדינות הלוחמות.

בעוד שבתורת קונפוציוס המונח כמעט ואינו נזכר, לא מעט מהיצירות הדאואיסטיות הקלאסיות מרבות להשתמש במונח. חלק מהטקסטים הסיניים מתארים את המונח כ"גן עדן אבוד"[12].

אלכימיה והרמטיקהעריכה

המונח היווני-רומי "פרימה מטריאה" (החומר הקדמוני, הבראשיתי) שהוזכר גם בכתבי כת האורפיזם מהמאה ה-6 לפנה"ס, התמזג עם הזמן יחד עם המונח "תוהו ובוהו" התנ"כי והגיע במרוצת השנים אל האלכימיה והכישוף בימי הרנסאנס. האלכימאים באותה תקופה, ביניהם האלכימאי הנודע פרסלסוס, האמינו כי השלב הראשון ביצירתה של "אבן החכמים" מתקשר ישירות לחומר הנקרא "כאוס", שהוא לטענתם "החומר הקדמוני" שנוצר עם בריאת העולם[13]. מהאלכימיה, התגלגל המונח "כאוס" אל הכימיה המודרנית, כאשר הכימאי ההולנדי יאן בפטיסט ואן הלמונט טבע לראשונה את המונח "גז" בהתבסס על המונח האלכימי "כאוס".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כאוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Regius Professor of Greek G. S. Kirk F.B.A, G. S. Kirk, J. E. Raven, M. Schofield, The Presocratic Philosophers: A Critical History with a Selection of Texts, Cambridge University Press, 1983-12-29, ISBN 978-0-521-27455-5. (באנגלית)
  2. ^ Irene Balles, BEEKES, ROBERT S. P.: Etymological Dictionary of Greek, Zeitschrift für celtische Philologie 58, 2011-01-14 doi: 10.1515/9783110223354.204
  3. ^ והשוו בין תפיסה זו לבין הכתוב בבראשית, א', ו'.
  4. ^ Rackley, Rosanna (ספטמבר 2014). Kingship, Struggle, And Creation: The Story Of Chaoskampf (MRes). בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2020. 
  5. ^ תבנית:ישיבה1
  6. ^ Louis Isaac Rabinowitz; Seymour Feldman; Yehoyada Amir (2007), "Creation And Cosmogony In The Bible", Encyclopaedia Judaica 5 (מהדורה שנייה), Gale, עמ' 273–280 
  7. ^ John G. R. Forlong 2008 Encyclopedia of Religions. First Edition 1906, p. 223 "Baau. Bau. Bahu. Bohu. A Babylonian godess ; and according to the Greco-Phcenician legend (Sanchoniathon in Cory's Ancient Fragments) the wife of Kolpias ('the voice of the wind'). The name appears to be Semitic, signifying — like the Hebrew Bohu — 'space', or 'the void'. The Babylonians called her 'the eldest daughter of heaven', and she apparently the sky. The earth is said in Genesis (1,2) to have been tohu-va-bohu, 'formless and void', before creation began."
  8. ^ A Phoenician Funereal Tablet. WSC Boscawen - Palestine Exploration Quarterly, 1882 - Taylor & Francis … of of Damacius, the Baau or Bahu of Phrenician cosmogony, the ,iT:J. of the Hebrew (Gen. i,2).
  9. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 (p. 375): "Like Gula, she was 'the great mother,' and in the era of totemism was known as 'the pure heifer.' Bau, or Bahu, is the bohu of the Old Testament, the Baau of Phoenicianu mythology, of whom Philon Byblios informs us that 'of the wind Kolpia and of his wife Baau, which is interpreted 'night' "
  10. ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University's "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003 "Bohu seems to be related to the Canaanite Baau, “goddess of the primal night, the mother of the first mortals.” p. 183 . https://books.google.ca/books?isbn=1134519222
  11. ^ "The Holy Spirit: The Growth of a Biblical Tradition" George T. Montague - 2006 "The second word is related etymologically to Baau, the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology." https://books.google.ca/books?isbn=1597529672
  12. ^ Girardot, Norman J. (1983). Myth and Meaning in Early Taoism: The Theme of Chaos (Hun-Tun). University of California Press.
  13. ^ De Nymphis etc. Wks. 1658 II. 391