כאפייה
כאפייה (בערבית: كُوفِيَّة, תעתיק מדויק: כּוּפִיַּה, מן כופה שבעיראק); נקראת גם "חַטַּה" (בערבית: حَطَّة) היא כיסוי ראש מסורתי לגברים ערבים או מוסלמים, אשר נפוץ בעיקר בירדן, בעיראק, בחצי האי ערב ובסיני, במדינות הערביות והמוסלמיות באזור המפרץ הפרסי כולל איראן, ובקרב הפלסטינים והבדואים. הוא עשוי בדרך כלל מכותנה או מפשתן. הכאפייה מלופפת סביב הראש באופנים שונים, בעיקר כדי לספק הגנה מפני חשיפה לשמש. באזורים מדבריים הכאפייה גם יעילה במיוחד משום שהיא מספקת הגנה על אזור הפה והעיניים מאבק ומחול. משום כך, הכאפייה נפוצה בעיקר באזורי אקלים מדברי.
.jpg)
הכאפייה מוצמדת לראש באמצעות פתיל בצורת טבעת (בדרך כלל מחבל כותנה) הנקרא "עִקַאל" בערבית, או "עָקָל" בעברית. מידת העיטור של העקל (כמו גם השימוש בעקל כפול ואף משולש) משמשת לראיה למעמדו של החובש.
צבעי הכאפייה, הדוגמה שעליה וקיום שנצים מעידים לרוב על שיוך שבטי או מדיני. בירדן, למשל, נפוצות כאפיות בצבע אדום (על בד לבן), באיחוד האמירויות הערביות נפוצות הכאפיות הלבנות ללא צבע בולט אחר ואילו בשטחי הרשות הפלסטינית - בשחור.
כאפייה לבנה עם עקל וסמל צה"ל הייתה חלק ממדי א' של חיילים דרוזים ובדווים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל (ראה תמונה בגלריה).
דימויי כאפייה באמנות ובאופנה הישראלייםעריכה
דימויי הכאפייה מופיעים באמנות ובאופנה הישראליים ואצל אמנים רבים, כגון ציבי גבע[1] שאף צייר סדרה של כאפיות[2].
בסוף שנות ה-1960-תחילת שנות ה-1970, יצרה האופנאית רוז'י בן יוסף סדרת שמלות עשויות מבד כאפייה. ב-2008 השיקה חברת קסטרו הישראלית סדרה של צעיפים שנראו ככאפיות[3].
גלריהעריכה
-
יהודים בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני חובשים כאפייה
-
קצינים דרוזים בצה"ל חובשים כאפייה, בשנת 1949
-
יאסר ערפאת נהג לחבוש כאפיית רשת שחורה, כשהיא תלויה על כתפו הימנית
-
צעירים בדואים בבאר שבע, 1960
-
סלמאן, מלך ערב הסעודית חבוש בכאפייה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
איל שגיא ביזאוי, מירי רגב, בואי תִלמדי כמה דברים על הכאפייה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2014- איתי יעקב, הכאפייה היא שלנו? הפריט הטעון במזרח התיכון חוזר לאופנה בישראל, באתר Xnet, 25 ביוני 2015
- חיכמה - בית הספר ללימודי המזרח התיכון, כאפייה או כופייה? אדומה או שחורה?
- שיר אהרון ברם, יהודים עם כאפייה? סיפורו של כיסוי ראש שהפך לסמל, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, פברואר 2022
הערות שולייםעריכה
- ^ הילה שקולניק -ברנר, מאחורי הסורגים של ציבי גבע, באתר הארץ, 6.12.2008
- ^ מוניקה לביא, רשום ברשת , דימויי סריג בציור הישראלי, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2002, 2002, פרק דברים שרואים מכאן, עמ' 23, מסת"ב 965-7230-01-2. (בעברית , אנגלית)
- ^ איתי יעקב, הכאפייה היא שלנו? הפריט הטעון במזרח התיכון חוזר לאופנה בישראל, באתר Xnet, 25/6/2015
