פתיחת התפריט הראשי

לחצו כדי להקטין חזרה
מצפה רמוןחברוןערדאשקלוןאשדודיריחואריאלשכםנתניהחדרהג'ניןעפולהבית שאןטבריהצפתנהריהקצריןקריית שמונהבאר שבעאילתתל אביבחיפהירושליםכביש 1כביש 1כביש 1כביש 1כביש 2כביש 3כביש 3כביש 4כביש 4כביש 4כביש 4כביש 5כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 12כביש 12כביש 13כביש 10כביש 22 - נתיבי המפרץכביש 23 - מנהרות_הכרמלכביש 25כביש 25כביש 25כביש 31כביש 31כביש 35כביש 35כביש 38כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 55כביש 57כביש 60כביש 60כביש 60כביש 60כביש 60כביש 65כביש 65כביש 65כביש 66כביש 70כביש 70כביש 71כביש 75כביש 77כביש 77כביש 85כביש 87כביש 89כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 57כביש 91כביש 92כביש 98כביש 98כביש 99כבישי ישראל ללא מספר6.jpg
לדף הקובץ

מפה הכוללת חלק מן הכבישים המרכזיים של ישראל. לחץ על כביש כדי לעבור לדף הערך שלו.
כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי

תשתית הכבישים בישראל החלה להתפתח בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות, ולבסוף, משרד התחבורה, עד לסגירתה בשנת 2004 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל.

נכון לשנת 2017 יש בישראל 19.5 אלף ק"מ כבישים סלולים.[1]

תוכן עניינים

סימון ושילוט בכבישיםעריכה

מספורעריכה

השיטה הישנהעריכה

 
שילוט מדריך בירוק (רגיל) ובכחול (מהיר)

השיטה הישנה היא שיטת מספור כבישים שהונהגה משלטון הבריטים בארץ ישראל ועד אמצע שנות השבעים.

מספור כבישים בישראל החל בשנות ה-50 של המאה ה-20. במפה שיצאה לאור ב-1953 הוסברה שיטת סיווג הכבישים וסימון הקילומטרים.[2] הכבישים חולקו לשלוש קבוצות: כבישים ראשיים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים.

בשיטה הישנה לכל עיר גדולה (מלבד ירושלים) כגון: תל אביב, חיפה ועפולה נקבע מספר. הכבישים הראשיים מוספרו בשתי ספרות (למעט באזור ירושלים, שבו הכבישים הראשיים מוספרו בספרה אחת בלבד), שהראשונה שבהם הייתה ספרת העיר ממנה יצא הכביש. מהכבישים הראשיים יצאו כבישים אזוריים בעלי שלוש ספרות ששתי ספרותיהם הראשונות היו מספר הכביש הראשי ממנו יצאו, בהתאם לשיטה זו נקבעו גם מספרי הכבישים המקומיים - שלושת הספרות הראשונות היו ספרותיהם של הכביש האזורי ממנו יצאו.

הכבישים הראשיים ששויכו לאזור ירושלים היו חד-ספרתיים.

דוגמאות לסימון כבישים, על פי שיטת המספור מ-1953:

  • הכביש העולה לירושלים (החופף בחלקו לכביש 1 של ימינו), סומן ככביש 1
  • הכביש מתל אביב לחדרה (קטע מכביש 2 של ימינו) ומשם לחיפה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 11
  • כביש חיפה – ראש הנקרה (קטע מכביש 4 של ימינו), סומן ככביש 21
  • הכביש מצומת נחל עמוד לחדרה (כביש 65 של ימינו), סומן ככביש 32, והקילומטרים בו נמנו מכיוון מזרח למערב (בניגוד לכיוון המקובל בימינו)

השיטה החדשהעריכה

בשנת 1979 הונהגה שיטת מספור כבישים חדשה. מספור הכבישים נעשה על פי סיווגם של הכבישים הבינעירוניים לשלוש קטגוריות: כבישים ארציים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים. נוסף על כבישים אלו, קיימים הכבישים שבתוך הערים והיישובים, הכבישים העירוניים, שאינם מקבלים מספר, ונקראים בשמות הרחובות שבהם הם עוברים.[3] שיטת המספור הנוכחית הונהגה בשנת 1980.‏[4][5]

כבישים בעלי מספר זוגי נעים מדרום לצפון (למשל, כביש 2 מתל אביב לחיפה) וכבישים בעלי מספר אי-זוגי נעים ממערב למזרח (למשל כביש 5 – חוצה שומרון).

כבישים זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יהיו מערביים, וככל שעולה מספר הכביש כך הוא מזרחי יותר. באופן דומה כבישים אי-זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יימצאו בדרום, בעוד שכבישים שספרתם הראשונה גבוהה יימצאו בצפון. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר, כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש פנימי יותר הוא כביש 4, כביש פנימי עוד יותר הוא כביש 6, וכביש הנושק לגבולה המזרחי של המדינה הוא כביש 90.

הספרה האחרונה במספריהם של כבישי הרוחב אמורה לציין את עומקם או את מרחקם מן הים, אך חוקיות זו מיושמת בעיקר בכבישים האזוריים והמקומיים ופחות בכבישים הארציים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי האורך (אך כפי שצוין לעיל, בהבדל אחד; הספרות המסיימות את מספריהם של כבישי האורך הן זוגיות). לכן, כבישי מישור החוף כוללים את כביש 780, את כביש 652, את כביש 410 ואת כביש 232; כבישי ההר כוללים את כביש 784, את כביש 754 ואת כביש 356; וכבישי רמת הגולן וכבישי מזרח הארץ כוללים את כביש 918, את כביש 978, את כביש 808 ואת כביש 258.

שיטת מספור הכבישים אינה מיושמת תמיד לכל פרטיה. אחת הסיבות לכך היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין (כדוגמה, ניתן להביא את התוואים הקדומים והמפותלים של כביש 89 או של כביש 211; פיתולי התוואי עשויים להקשות על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב), אינם בהכרח מקבילים זה לזה (כדוגמה, ניתן להביא את הכבישים 4 ו-44, שאף שהם אמורים להיות כבישי אורך, ולפיכך מקבילים זה לזה, הם מצטלבים זה עם זה כמעט במאונך; דרומה ממקום הצטלבותם של הכבישים, מצטלב כביש 44 עם כביש האורך האזורי 412), ואף אינם מקבילים או מאונכים תמיד לצירי האורך או לצירי הרוחב (כדוגמה, ניתן להביא את כביש 10, הנע במעין אלכסון על ציר דרום-מזרח – צפון-מערב, בסמוך לגבול עם מצרים; אלכסון כזה מקשה על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב). סיבה נוספת לכך היא הרצון לתת לכבישיה העיקריים של המדינה, מספרים נמוכים. כך לדוגמה, הדרך הראשית שבין ירושלים לתל אביב סומנה ככביש 1, מתוך רצון לציין, כי דרך זו המקשרת בין בירת המדינה לבין מרכזה התרבותי-כלכלי, היא הדרך הראשית והראשונה של המדינה (אם כי, ניתן לטעון כי כביש 1 פשוט שימר את מספרו מן השיטה הקדומה). על פי שיטת המספור החדשה, מספר זה היה צריך להיות מוקצה לכביש רוחב הנמצא בדרום המדינה (למשל, כביש 13, שהוא כביש הרוחב הארצי, הדרומי ביותר).

על פי שיטת הסימון החדשה, סימונו של כביש כלשהו לא אמור להיות מושפע מסימונו של כביש אחר שממנו הוא יוצא. אף על פי כן, ניתן לראות דוגמאות רבות לכבישים שזו בדיוק הייתה הסיבה למספר שקיבלו. כביש 406, לדוגמה, קיבל את מספרו בשל העובדה שהוא יוצא מכביש 40, אף שרוב הכבישים באזורו מסומנים במספר הפותח בספרה 2. חריגה כזו נובעת כנראה מחוסר הכרות מספקת של פקידי ועדת השילוט של משרד התחבורה עם שיטת הסימון החדשה, והיצמדות מוטעית לשיטת הסימון הישנה, שבה, כך פעלו הדברים.[7]

בעשור הראשון והשני של המאה ה-21, עם התפתחותה של רשת הכבישים בישראל, נוצר מצב שבו סימונם של מספר כבישים אינו מותאם לתפקידם הנוכחי ברשת. כדוגמה מרכזית ניתן לראות כבישים שהושפעו מהתארכותו של כביש 6 צפונה ודרומה. בעבר כביש 40 היה הדרך העיקרית שקישרה בין מרכז הארץ לבין הנגב והערבה. כביש 70 שימש ככביש הראשי המחבר בין מישור החוף התיכון לבין הגליל המערבי, מבלי לעבור בחיפה ובקריות. לכן ניתנו לכבישים אלו, לכל אורכם, מספרים המתאימים לכבישים ארציים. עם סלילתו של כביש 6 צפונה ודרומה, מספר קטעים מכבישים ותיקים אלו 'אוחדו' לתוך תוואי כביש 6. כתוצאה מכך, כבישים 40 ו-70 חולקו לקטעי משנה, שלכל אחד מהם מאפיינים ותפקידים משלו. במצב השורר כעת, מספר אחד, ובפרט מספר התואם כביש ארצי, לכל הקטעים הללו של כביש 40 או של כביש 70, אינו הולם את המציאות.

במסגרת התפתחות רשת הכבישים במרכז הארץ, ישנם גם מספר כבישים שסומנו בעבר ככבישים אזוריים בעלי מספר תלת-ספרתי, ובפועל כיום משמשים ככבישים ארציים לכל דבר ועניין ולעיתים אף ככבישים מהירים. כדוגמה לכך, ניתן לראות את הכבישים הפרווריים-המהירים החוצים לרוחב את גוש דן: 431, 471 ו-531; ואת כביש 443, המשמש נהגים רבים כחלופה חשובה לכביש 1 המקשר בין גוש דן לבין ירושלים וסביבתה הצפונית.

כמו כן, ביהודה ושומרון, הסכמי אוסלו הביאו לכך שכביש 57 וכביש 60 אינם עוד דרכים רציפות לתנועת ישראלים, והם מקוטעים למספר קטעי כביש נפרדים. מספר אחד לכל אורכו של כביש 57 או לכל אורכו של כביש 60, מייצג אפוא, מציאות שכבר אינה קיימת בפועל.

לאור שינויים אלה בתפקידם של כבישים רבים, בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה כי הוא מתכוון להוציא לפועל תוכנית לשינוי ולעדכון של סימון הכבישים בישראל, כך שיותאם למצב רשת הכבישים הנוכחי, כולל פיצולם של כבישים לכמה קטעי כביש שיקבלו מספרים שונים.[8] בנוסף, כבישים רבים חסרי מספר, המשמשים ככבישי גישה ליישובים קטנים יקבלו מספר בעל ארבע ספרות, ויסווגו ככבישים מקומיים. על פי התוכנית, עם שינוי הסימון בכל קטע כביש, יבוצע עדכון ביישומוני הניווט כדי למנוע בלבול ממשתמשי הדרך. התוכנית צפויה להיות מושלמת בתוך כשנתיים.

השינויים הצפויים במספרי הכבישיםעריכה

להלן השינויים הצפויים במספרי הכבישים בישראל כפי שפורסמו בכמה כלי תקשורת בישראל בשנת 2018:

לפני תוכנית העדכון לאחר תוכנית העדכון
הקטע מספר הכביש בקטע סיווג הדרך בקטע מספר הכביש בקטע סיווג הדרך בקטע
ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גלילות   כביש 2 ארצי ראשי ללא מספר כביש עירוני בתל אביב-יפו
מצומת אבא הלל עד צומת מלאכי   כביש 3 ארצי ראשי לא ידוע, כנראה   כביש 37 לא ידוע, כנראה ארצי
מצומת ראם עד מחלף שורק ארצי ראשי לא ידוע לא ידוע, כנראה אזורי
ממחלף אשדוד עד מחלף שורק   כביש 7 ארצי ראשי   כביש 3 ארצי ראשי
מצומת סיירים עד מעבר כרם שלום   כביש 10 ארצי   כביש 110 אזורי
מאילת עד צומת שיזפון   כביש 12 ארצי   כביש 112 אזורי
מצומת ציחור עד צומת מנוחה   כביש 13 ארצי   כביש 101 אזורי
מנחל עוז עד צומת נתיבות   כביש 25 ארצי לא ידוע לא ידוע, כנראה אזורי
מצומת נתיבות עד באר שבע ארצי   כביש 34 ארצי
מצומת קטורה עד צומת אוהלים   כביש 40 ארצי   כביש 26 ארצי
מצומת אוהלים עד צומת גורל ארצי   כביש 28 ארצי
מצומת גורל עד מחלף רהט ארצי   כביש 30 ארצי
ממחלף רהט עד מחלף מאחז ארצי ראשי מהיר   כביש 6 ארצי ראשי מהיר
מנמל אשדוד עד מחלף אשדוד   כביש 41 ארצי   כביש 3 ארצי ראשי
מצומת אל על עד צומת ברקת   כביש 46 ארצי לא ידוע לא ידוע
מנתניה עד מחלף נתניה   כביש 57 ארצי ללא מספר כביש עירוני בנתניה
ממחלף נתניה עד מחלף ניצני עוז ארצי   כביש 7 ארצי ראשי
ממחלף ניצני עוז עד צומת ענב ארצי ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
מצומת ענב עד צומת שבי שומרון ארצי   כביש 557 אזורי
מצומת שבי שומרון עד דיר שרף ארצי לא ידוע, כנראה   כביש 62 לא ידוע, כנראה ארצי
מדיר שרף עד צומת בקעות ארצי ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
מצומת בקעות עד גשר אדם ארצי   כביש 577 אזורי
ממחלף רוזמרין עד מעבר קלנדיה   כביש 60 ארצי ללא מספר כביש עירוני בירושלים
ממעבר קלנדיה עד מחלף גבע בנימין ארצי   כביש 45 ארצי
ממחלף גבע בנימין עד שבי שומרון ארצי   כביש 62 ארצי
משבי שומרון עד מעבר מוקיבלה ארצי ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
ממעבר מוקיבלה עד עפולה ארצי   כביש 712 אזורי
מעפולה עד צומת נצרת ארצי   כביש 68 ארצי
ממחלף זכרון יעקב עד מחלף עין תות   כביש 70 ארצי   כביש 67 ארצי
ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם ארצי   כביש 6 ארצי ראשי מהיר
ממחלף יקנעם עד צומת התשבי ארצי   כביש 722 אזורי
מצומת התשבי עד מחלף תל קשיש ארצי   כביש 66 ארצי
ממחלף תל קשיש עד מחלף העמקים ארצי   כביש 6 ארצי ראשי מהיר
ממחלף העמקים עד מחלף יגור ארצי   כביש 75 ארצי
מעפולה עד מחלף נבות   כביש 71 ארצי   כביש 711 אזורי
מצומת נהלל עד צומת עדשים   כביש 73 ארצי   כביש 681 אזורי
מצומת תל עכו עד צומת עכו מזרח   כביש 85 ארצי   כביש 850 אזורי
מצומת כפר נחום עד צומת יהודיה    כביש 87 ארצי   כביש 900 אזורי
ממעבר מנחם בגין עד מטולה   כביש 90 ארצי   כביש 8 ארצי ראשי
מצומת צמח עד צומת יהודיה   כביש 92 ארצי   כביש 900 אזורי
ממחלף שפירים עד צומת יהוד מערב   כביש 412 אזורי   כביש 46 ארצי
ממחלף מבוא איילון עד מודיעין-מכבים-רעות   כביש 431 אזורי מהיר   כביש 43 ארצי מהיר
ממחלף גבע בנימין עד צומת מישור אדומים   כביש 437 אזורי   כביש 45 ארצי
ממחלף בן שמן עד צומת גבעת זאב   כביש 443 אזורי   כביש 45 ארצי
מצומת יהוד מערב עד צומת הטייסים   כביש 461 אזורי   כביש 46 ארצי
ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים   כביש 471 אזורי מהיר   כביש 47 ארצי מהיר
ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חורשים   כביש 531 אזורי מהיר   כביש 51 ארצי מהיר
ממחלף פולג עד יעף   כביש 553 אזורי   כביש 59 ארצי
מצומת הסרגל עד מחלף נבות   כביש 675 אזורי   כביש 71 ארצי
מאזור התעשייה עטרות עד מעבר קלנדיה ללא מספר כביש ללא שימוש   כביש 45 ארצי

צבע השילוטעריכה

  • לצבעו של השילוט יש משמעות הנקבעת הן מתוכנו של השלט והן מאופייה של הדרך:
    • שילוט בצבע ירוק – משמש להדרכה בדרכים שאינן מהירות
    • שילוט בצבע כחול – משמש להדרכה בדרכים מהירות (בכביש עירוני משמעותו: היעד נמצא מחוץ לעיר)
    • שילוט בצבע חום – משמש להכוונה ליעדים תיירותיים
    • שילוט בצבע צהוב – משמש כתמרור הוריה או איסור כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
    • שילוט בצבע לבן – משמש כתמרור אזהרה או הודעה כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
    • שילוט בצבע כתום – משמש לכל המטרות בדרכים הנמצאות בעבודה
  • צבע השלטים של מספרי הדרכים נקבע לפי אופייה של הדרך:
    • בכביש ארצי, הצבע אדום והמספר הוא חד-ספרתי או דו-ספרתי –    
    • בכביש אזורי, הצבע ירוק והמספר הוא תלת-ספרתי –  
    • אם הכביש הוא כביש מהיר (גם אם הוא כביש מהיר אזורי), צבע השילוט הוא כחול –      
      • אם יש בכביש קטעים מהירים וקטעים שאינם מהירים, בכל קטע מקטעי הכביש ייקבע צבע השילוט לפי אופיו של הקטע (כדלעיל, כחול לקטע כביש מהיר, אדום לקטע כביש ארצי שאינו מהיר, ירוק לקטע כביש אזורי שאינו מהיר)
    • בכביש מקומי, הצבע שחור (בשלטים שהוצבו לפני שנת 2010 – חום) והמספר הוא ארבע-ספרתי –  

מתגים (אבני קילומטר)עריכה

 
מתג על כביש 90, סמוך לכפר גלעדי, המציין 473 ק"מ מתחילתו של הכביש. החץ הקטן כלפי מעלה מסמן שהנסיעה בצד זה של הכביש היא בכיוון העולה של מניית הקילומטרים, כלומר, מדרום לצפון

מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש (נקודת התחלת הכביש נקבעת לקצהו המערבי בכבישי רוחב ולקצהו הדרומי בכבישי אורך) ועד לנקודה שבה הם מוצבים. השלטים כוללים גם חץ עולה או יורד: אם החץ עולה, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותגדיל את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש; אם החץ יורד, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותקטין את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש. במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל, באמצע צומת גדול). בחלק מן הכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה, בכביש 431) או אף בכל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול – מהיר, אדום – ארצי, ירוק – אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.

חוקי תנועה בישראלעריכה

אף על פי שהתפתחות התשתיות בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצדו הימני של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ואמריקה. הסיבה לכך היא שהתנועה המוטורית החלה כשהארץ הייתה תחת שלטון האימפריה העותמאנית, שהנהיגה נסיעה בצדו הימני של הכביש, ושבדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) נקבע שהחוקים שחלו בארץ בטרם הקמת המנדט יישארו בתוקפם. לעומת זאת, במסילות הרכבת הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

מהירות מרבית מותרתעריכה

 
תמרור 426 – תמרור מהירות מיוחדת

בישראל, אם אין תמרור "מהירות מיוחדת", המהירות המרבית המותרת היא:[9]

  • בדרך מהירה – 110 קמ"ש
  • בדרך שאינה עירונית, שיש בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 90 קמ"ש
  • בדרך שאינה עירונית, שאין בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 80 קמ"ש
  • בדרך עירונית – 50 קמ"ש
  • ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה – 30 קמ"ש

בדרכים רבות נקבעת מהירות מרבית שונה באמצעות תמרור "מהירות מיוחדת" (תמרור 426). אם הוצב תמרור כזה, אסורה הנסיעה במהירות העולה על מספר הקמ"ש הרשום בתמרור.

  • בדרך מהירה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־120 קמ"ש לכל היותר
  • בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, אך יש בה שטח הפרדה בנוי ולפחות שני נתיבים לכל כיוון נסיעה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־110 קמ"ש לכל היותר
  • בדרך אחרת שאינה עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־100 קמ"ש לכל היותר
  • בדרך עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־80 קמ"ש לכל היותר

למרות האמור לעיל, כלי רכב מסוימים, כגון משאית, אוטובוס או טרקטור חייבים לנסוע במהירות הנמוכה ממהירויות אלה.

קיימים מקרים שבהם המהירות הסבירה נמוכה מהמהירות המרבית המותרת בכביש. בהתאם לכך, החוק קובע שמותר לנהוג רכב רק במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות (לרבות תנאי הדרך והתנועה בה), המאפשרת לנהג שליטה מוחלטת ברכב.[10]

כבישים מהירים בישראלעריכה

 
כביש מהיר בתל אביב. מבט דרומה על נתיבי איילון סמוך לרכבת האוניברסיטה

ב-10 באוקטובר 2010 הוחלט להעלות את המהירות המותרת ל-110 קמ"ש במספר דרכים מהירות (קטעים מכביש 1, מכביש 431 ומכביש 4, בנוסף לרובו של כביש 6), ו-100 קמ"ש בדרכים בין-עירוניות ממוחלפות (קטעים מכביש 2, ומכביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל, וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע). בחודש ינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה.[11] עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.

ב-25 בדצמבר 2012 הודיע שר התחבורה על העלאת המהירות בקטעי כביש נוספים מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וכן מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש.

ב-2 בדצמבר 2015 עלתה מהירות הנסיעה המותרת בקטע כביש 6 שבין מחלף בן שמן למחלף עירון מ-110 קמ"ש ל-120 קמ"ש.

הרשימה הבאה, כוללת את כל הכבישים בישראל המוגדרים כדרכים מהירות. כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-216). פרטי הכבישים ופרטי התכנונים העתידיים נכונים לשנת 2016.

מספר הכביש מסומן כמהיר בקטעים מהירות מרבית מותרת הערות
120 קמ"ש 110 קמ"ש 100 קמ"ש פחות מ-100 קמ"ש
   כביש 1 ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף ענבה
לכיוון מזרח: לכל אורך הקטע המהיר
לכיוון מערב: ממחלף ענבה עד מחלף גנות
לכיוון מערב: ממחלף גנות עד מחלף קיבוץ גלויות

וכן בנתיב המהיר לכל אורכו, ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות

   כביש 2 ממחלף קיסריה
עד מחלף עתלית
לכל אורך הקטע המהיר בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר,
ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש
   כביש 4 ממחלף אשדוד
עד מחלף חולון מזרח
ממחלף אשדוד
עד מחלף עין הקורא
ממחלף עין הקורא
עד מחלף חולון מזרח
   כביש 5 ממחלף גלילות
עד מחלף הכפר הירוק;
ממחלף קסם
עד מחלף שער שומרון
לכל אורך הקטע המהיר
   כביש 6 ממחלף שוקת
עד מחלף קמה,
ממחלף מאחז
עד מחלף עין תות

וממחלף יקנעם

עד מחלף העמקים

ממחלף בן שמן
עד מחלף עירון
לכל אורך הקטע המהיר,
למעט קטעים שבהם הותרה נסיעה ב-120 קמ"ש, ובמנהרות לאורכו
במנהרות חדיד, דליה, ניל"י ויקנעם נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;[12]
קטעי כביש מהירים נוספים נבנים בצפון;
נקרא גם כביש חוצה ישראל
   כביש 9 מצומת יער חדרה
עד צומת חביבה
לכל אורך הקטע המהיר הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014;
צומת חביבה עתיד להפוך למחלף
 
כביש 20
לצפון: ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף רשפון-געש;

וכן לדרום בלבד: ממחלף משה דיין עד מחלף חולות

90 קמ"ש:
לכל אורכו
נקרא גם נתיבי איילון;
דרך פרוורית מהירה;
 
כביש 22
לכל אורכו ממחלף ההסתדרות
עד מחלף כרי נעמן
70 קמ"ש:
ממחלף חירם
עד מחלף גשר פז
90 קמ"ש:
ממחלף גשר פז עד מחלף ההסתדרות
נקרא גם נתיבי המפרץ;
דרך פרוורית מהירה
 
כביש 40
ממחלף רהט
עד מחלף קמה
לכל אורך הקטע המהיר קטע הכביש המהיר החליף סימון,
וכולו מסומן כעת ככביש 6
 
כביש 50
לכל אורכו 80 קמ"ש: לכל אורכו
 
כביש 77
ממחלף תל קשיש

עד מחלף ישי

לכל אורך הקטע המהיר, למעט באזור כפר יהושע ושדה יעקב שם טרם הסתיימו העבודות תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר
 
כביש 431
ממחלף מבוא איילון
עד מחלף ענבה
ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה ממחלף מבוא איילון
עד מחלף נס ציונה
דרך פרוורית מהירה;
נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה
 
כביש 471
ממחלף בר-אילן
עד מחלף נחשונים
לכל אורך הקטע המהיר דרך פרוורית מהירה
 
כביש 531
לכל אורכו לכל אורכו דרך פרוורית מהירה

למרות שבעבר הותרה מהירות מרבית של 100 קמ"ש בכבישים מהירים בלבד, ישנם כיום כבישים שאינם מסומנים ככבישים מהירים אך המהירות המרבית המותרת בהם היא 100 קמ"ש: כביש 2 ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום; כביש 5 ממחלף הכפר הירוק עד מחלף קסם וממחלף שער שומרון עד צומת גיתי; כביש 40 מצומת אוהלים עד צומת גורל; וכביש 77 מצומת ישי עד מחלף המוביל.

כבישי אגרה בישראלעריכה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נדונה האפשרות לסלול כבישי אגרה בישראל,[13] בין השאר לגבי כביש 2 מחדרה לחיפה ולגבי כביש 4 מראשון לציון לאשדוד,[14] אולם הרעיון נזנח.

בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה:

  • כביש 6, כביש חוצה ישראל – התשלום הוא על פי כמות הקטעים שבהם עובר הרכב ועל פי סוגו של הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך אליו נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום, ולהפך. בנוסף, תשלום נפרד נגבה עבור נסיעה בקטעי כביש 6 העוברים במנהרות יקנעם, רכסים ואיבטין. הקטע המרכזי של כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2028, לאחר שלושים שנות זיכיון. תום תקופת הזיכיון של הקטע הצפוני, אשר נמצא בבעלות חברת שפיר הנדסה ותעשייה, יהיה בשנת 2049.
  • מנהרות הכרמל בחיפה – מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית של חיפה לבין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית של העיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010. תקופת הזיכיון של חברת כרמלטון בכביש תסתיים בשנת 2040
  • הנתיב המהיר בכביש 1 – בקטע שבין מחלף בן-גוריון לבין מחלף קיבוץ גלויות לכיוון מערב, מוגדר ככביש מהיר באורך של 13 ק"מ.

תכנון והקמהעריכה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורהעריכה

  ערך מורחב – נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עוסקת בתכנון, בפיתוח ובאחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 8,500 קילומטר.

עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.

תוכנית החומש של 2006עריכה

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים או הארכת תוואי לכבישים קיימים, מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים, כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש 40 ("עוקף באר שבע"), סלילת כביש 9 ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.

רשימת כבישיםעריכה

רשימת כבישים ארצייםעריכה

מספר הכביש תוואי ערים ראשיות אורך (בקילומטרים)
   כביש 1 תל אביבים המלח תל אביב, לוד, ירושלים, מעלה אדומים 96
   כביש 2 תל אביבחיפה תל אביב, הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה 90
   כביש 3 אשקלוןמבוא חורון אשקלון, קריית מלאכי, מודיעין-מכבים-רעות 46
   כביש 4 ארזראש הנקרה אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, כפר סבא, רעננה, חדרה, אור עקיבא, טירת כרמל, חיפה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, נהריה 200
   כביש 5 הרצליהאריאל תל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, כפר קאסם, אריאל 40
   כביש 6 שוקת – שער העמקים קריית גת, פתח תקווה, ראש העין, באקה אל-גרביה, להבים 163
  כביש 7 יסודותמחלף אשדוד גדרה, אשדוד 14
   כביש 9 באקה אל-גרביה – מפעלי חפר חדרה, באקה אל-גרביה 12
   כביש 10 בקעת סייריםניצנה 147[15]
   כביש 12 אילתשיזפון אילת 70
   כביש 13 נחל ציחורנחל מנוחה 12
   כביש 20 ראשון לציוןרשפון ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, רמת השרון, הרצליה 34.5
   כביש 22 חיפהקריית ביאליק חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק 18
  מת"םצ'ק פוסט חיפה 8
   כביש 25 נחל עוזהערבה נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה 119
   כביש 31 לקיהנווה זהר חורה, כסייפה, ערד 63
   כביש 34 נתיבותיד מרדכי נתיבות, שדרות 19
   כביש 35 אשקלוןחברון אשקלון, קריית גת 58
   כביש 38 בית גובריןשער הגיא בית שמש 27
   כביש 40 קטורהכפר סבא באר שבע, קריית גת, קריית מלאכי, גדרה, רחובות, רמלה, לוד, יהוד, פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא 302
   כביש 41 נמל אשדודמחלף אשדוד אשדוד 6
   כביש 42 אשדודראשון לציון אשדוד, יבנה, ראשון לציון 20
   כביש 44 אשתאולחולון רמלה, לוד, ראשון לציון, חולון 40
   כביש 45 גבעת זאבמחסום קלנדיה 5
   כביש 46 נתב"גטירת יהודה 4
   כביש 50 גילהעטרות ירושלים 12
   כביש 55 כפר סבאשכם כפר סבא, אלפי מנשה, קרני שומרון 27
   כביש 57 נתניהמחלף ניצני עוז נתניה 14
עינבשבי שומרון 4
חמרהגשר אדם 16
   כביש 60 באר שבעמחסום קלנדיה באר שבע, עומר, חברון, ירושלים 100
גבע בנימיןדיר שרף/עראבה שכם,[16] ג'נין[17] 91[18]
מוקייבלהנצרת עפולה, נצרת 37
   כביש 65 חדרהקדרים חדרה, אום אל-פחם, עפולה 91
   כביש 66 מעלה עירוןיקנעם יקנעם 18.5
   כביש 67 זכרון יעקבעין תות זכרון יעקב 13
   כביש 70 יגורשלומי נשר, קריית אתא, שפרעם, טמרה 44
   כביש 71 עפולההירדן עפולה, בית שאן 32.5
   כביש 73 נהללתל עדשים מגדל העמק 11.5
   כביש 75 חיפהנצרת עילית חיפה, נשר, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית 36.5
   כביש 77 תל קשישטבריה טבריה, טורעאן, כפר כנא 48
   כביש 79 קריית ביאליקמשהד קריית ביאליק, קריית אתא, שפרעם, נצרת, נצרת עילית 28.5
   כביש 80 ערערה בנגבמצדות יהודה 34
   כביש 85 עכועמיעד עכו, כרמיאל 46
   כביש 87 כפר נחוםאלוני הבשן 35
   כביש 89 נהריהאליפלט נהריה, מעלות תרשיחא, צפת 58.5
   כביש 90 מעבר גבול טאבהמטולה אילת, בית שאן, טבריה, קריית שמונה 477[19]
   כביש 91 חצור הגליליתעין זיוון 30
   כביש 92 צמחבקעת בית צידה (צומת יהודיה) 26
   כביש 98 מעגןהר החרמון 99
   כביש 99 קריית שמונהמסעדה קריית שמונה 24

רשימת כבישים אזורייםעריכה

רשימת כבישים מקומיים (רשימה חלקית)[20]עריכה

כבישי ישראל בתרבות הישראליתעריכה

כבישים במוזיקהעריכה

ניתן למצוא במוזיקה הישראלית, לכל תקופותיה, אזכורים למספר כבישים. לעיתים, נמצא מספרו הרשמי של הכביש או שמו העממי בשם השיר:

כבישים בקולנועעריכה

  • הסרט "כביש 40 דרום", המספר על שבעה סיפורי אהבה המתרחשים במספר יישובים שלאורך דרום כביש 40 . יוצרים: אלדד בוגנים וישראל וינקלר 2014 .

כבישים בציורעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שנתון סטטיסטי לישראל, 2018, לוח 24.1 - תחבורה -נתונים פיזיים, למ"ס
  2. ^ סיוג ומספור רשת הכבישים בארץ (מחלקת עבודות ציבוריות, אוקטובר 1953) (הקישור אינו פעיל, אוקטובר 2017) באתר מורשת של המרכז למיפוי ישראל
  3. ^ זהו המצב לרוב, אך כביש בינעירוני שחלק מהתוואי שלו עובר בעיר, מקבל באזור מעברו בעיר גם את שמות הרחובות שבהם הוא עובר, וגם את מספרו ככביש בינעירוני; כזה לדוגמה הוא כביש 2 שתחילת התוואי שלו עוברת ברחובותיה של תל אביב
  4. ^ מ.ע.צ. מפעילה שיטת מיספור בדרכים חדשה, דבר, 11 בדצמבר 1980
  5. ^ על פי מפת ישראל של חברת דלק ועיתון מעריב, פברואר 1981; בגב המפה נכתב: "זוהי המפה הראשונה בה מצוינים מספרי הכבישים שהונהגו בשנת 1980"
  6. ^ אבחנה זו בין כבישים ארציים ראשיים לשאינם כאלה, תהיה נכונה רק לאחר הטמעת שינויי מספרי הכבישים שתוכננה בדצמבר 2018, ולפניה היא אינה מדויקת. לדוגמה, כביש 90 הוא ראשי לאין ערוך יותר מכביש 3
  7. ^   כאן סקרנים | איך נקבעים מספרי הכבישים בישראל?, סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ עופר פטרסבורג, תתחילו לחשב מסלול מחדש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
  9. ^ לפי תקנה 54 "מהירות מרבית מותרת" לתקנות התעבורה
  10. ^ תקנה 51 "מהירות סבירה" לתקנות התעבורה
  11. ^ אתר משרד התחבורה
  12. ^ דניאל שמיל, בקרוב: המהירות המותרת בכביש 6 תעלה ל-120 קמ"ש, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2014
  13. ^ תכנית אב לפיתוח רשת הכבישים, דבר, 13 ביולי 1965
  14. ^ אוטוסטרדה בתשלום תסלל בין ת"א לאשדוד, דבר, 15 באפריל 1965
  15. ^ ללא קטע ניצנה - כרם שלום הסגור
  16. ^ קטע הכביש הנכנס לשכם דרך דיר שרף, חסום לתנועת ישראלים
  17. ^ קטע הכביש בעיר ג'נין, חסום לתנועת ישראלים
  18. ^ למעט קטעי הכביש הסגורים בפני ישראלים
  19. ^ הכביש הארוך במדינה
  20. ^ הופעתו או אי הופעתו של כביש כלשהו ברשימה זו, אינה מלמדת דבר על חשיבותו