כבישי ישראל

רשימת ערכים

מערכת הכבישים בישראל היא המערך הסלול של הדרכים בתחומי מדינת ישראל[1], וכוללת כבישים שנסללו הן טרם קום המדינה הן על ידיה. הראשונים להשקיע במערך הכבישים בתחומי ארץ ישראל היו הבריטים במהלך שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל[2][3]. עם זאת, מרבית הכבישים בישראל נסללו על ידי ממשלות ישראל לאורך השנים, בעיקר באמצעות חברת נתיבי ישראל (שבעבר הייתה ידועה בשם מע"ץ). לקראת המאה ה־21 ובמהלכה החלה גם סלילת כבישים על ידי זכיינים במסגרת פרויקטים של בנה־הפעל־העבר (OBT).

לחצו כדי להקטין חזרה
מצפה רמוןחברוןערדאשקלוןאשדודיריחואריאלשכםנתניהחדרהג'ניןעפולהבית שאןטבריהצפתנהריהקצריןקריית שמונהבאר שבעאילתתל אביבחיפהירושליםכביש 1כביש 1כביש 1כביש 1כביש 2כביש 3כביש 3כביש 4כביש 4כביש 4כביש 4כביש 5כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 6כביש 12כביש 12כביש 13כביש 10כביש 22 - נתיבי המפרץכביש 23 - מנהרות_הכרמלכביש 25כביש 25כביש 25כביש 31כביש 31כביש 35כביש 35כביש 38כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 40כביש 55כביש 57כביש 60כביש 60כביש 60כביש 60כביש 60כביש 65כביש 65כביש 65כביש 66כביש 70כביש 70כביש 71כביש 75כביש 77כביש 77כביש 85כביש 87כביש 89כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 90כביש 57כביש 91כביש 92כביש 98כביש 98כביש 99כבישי ישראל ללא מספר6.jpg
לדף הקובץ

מפה הכוללת חלק מן הכבישים המרכזיים של ישראל. לחץ על כביש כדי לעבור לדף הערך שלו.
כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי

נכון לשנת 2019 יש בישראל 19.9 אלף ק"מ כבישים סלולים[4].

היסטוריהעריכה

דרכים עתיקות בארץ ישראלעריכה

תקופת המנדט הבריטיעריכה

בתקופת המנדט הבריטי נוסדה לראשונה רשת כבישים בארץ ישראל. בתחילת התקופה היו בארץ רק שלושה כבישים: כביש אורך אחד בתוואי נצרתג'ניןשכםרמאללהירושליםחברוןבאר שבע, ושני צירי רוחב: כביש יפו–ירושלים–יריחו וכביש חיפה–נצרת–טבריה[5]; כבישים אלו היו באורך כולל של 320 ק"מ. בסיומה של תקופת המנדט היו בארץ עשרות כבישים כמו: כביש יפו–חיפה (כביש החוף הישן), כביש לטרון–רמאללה (כביש 3), כביש אשקלון–חברון (כביש 35, חוצה יהודה) ועוד. מערכת הכבישים בסוף תקופת המנדט כללה 2695 ק"מ.

התרחבותה של רשת הכבישים הייתה בעיקר בשלוש תקופות[6]:

  1. התקופה האזרחית (1920–1936): כבישים שנסללו על ידי הממשלה הבריטית לטובת פיתוח הארץ והשליטה בה. לדוגמא כביש יפו–רחובותעזה או כביש עפולהסג'רה[6].
  2. התקופה הביטחונית (1937–1939): כבישים שנסללו בעקבות המרד הערבי כדי לאפשר שליטה ונגישות של כוחות הצבא והמשטרה לאזורים בעייתיים. לדוגמא כביש ואדי עארה (כביש 65) או כביש שכם–טובס–ג'נין[6].
  3. התקופה הצבאית (1940–1947): כבישים שנסללו בעיקר בשל מלחמת העולם השניה ולטובת צרכי הצבא האימפריאלי, לדוגמה: כביש אסדודג'וליסבריר–עזה (כביש 232) או כביש תרשיחאסאסא–מירון (כביש 89)[6].

לאחר הקמת מדינת ישראלעריכה

תוכנית החומש של 2006עריכה

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב־19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.


פירוט תוכנית החומש של 2006
* הנתיב המהיר בכביש 1 – ממחלף בן-גוריון ועד מחלף קיבוץ גלויות במימון בנה-הפעל-העבר (נפתח לתנועה)

תכנון, סלילה ותפעולעריכה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורהעריכה

  ערך מורחב – נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עוסקת בתכנון, בפיתוח ובאחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך מסלול הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 8,240 ק"מ. החל משנת 2012 מקימה חברת נתיבי ישראל תשתיות רכבת, עד כה הקימה החברה 3 פרויקטים מרכזיים ברשת המסילות הארצית: מסילת העמק, מסילת כרמיאל-תל אביב ומסילת השרון (531)[7]. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה־21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים. בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים או הארכת תוואי לכבישים קיימים, מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים, כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש 40 ("עוקף באר שבע"), סלילת כביש 9 ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.

חקיקה וסיווגעריכה

חוקי התנועה בישראלעריכה

כיוון הנסיעהעריכה

אף על פי שהתפתחות התשתיות בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצדו הימני של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ואמריקה. הסיבה לכך היא שהתנועה המוטורית החלה כשהארץ הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, שהנהיגה נסיעה בצדו הימני של הכביש, ושבדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) נקבע שהחוקים שחלו בארץ בטרם הקמת המנדט יישארו בתוקפם. לעומת זאת, במסילות הרכבת הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

מהירות מרבית מותרתעריכה

 
תמרור 426 – תמרור מהירות מיוחדת

בישראל, אם אין תמרור "מהירות מיוחדת", המהירות המרבית המותרת היא:[8]

  • בדרך מהירה – 110 קמ"ש.
  • בדרך שאינה עירונית, שיש בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 90 קמ"ש.
  • בדרך שאינה עירונית, שאין בה שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה – 80 קמ"ש.
  • בדרך עירונית – 50 קמ"ש.
  • ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה – 30 קמ"ש.

בדרכים רבות נקבעת מהירות מרבית שונה באמצעות תמרור "מהירות מיוחדת" (תמרור 426). אם הוצב תמרור כזה, אסורה הנסיעה במהירות העולה על מספר הקמ"ש הרשום בתמרור.

  • בדרך מהירה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־120 קמ"ש לכל היותר.
  • בדרך שאינה עירונית ואינה מהירה, אך יש בה שטח הפרדה בנוי ולפחות שני נתיבים לכל כיוון נסיעה, תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־110 קמ"ש לכל היותר.
  • בדרך אחרת שאינה עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־100 קמ"ש לכל היותר.
  • בדרך עירונית תמרור יכול להוריד את המהירות המרבית או להעלותה ל־80 קמ"ש לכל היותר.

למרות האמור לעיל, כלי רכב מסוימים, כגון משאית, אוטובוס או טרקטור חייבים לנסוע במהירות הנמוכה ממהירויות אלה.

קיימים מקרים שבהם המהירות הסבירה נמוכה מהמהירות המרבית המותרת בכביש. בהתאם לכך, החוק קובע שמותר לנהוג רכב רק במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות (לרבות תנאי הדרך והתנועה בה), המאפשרת לנהג שליטה מוחלטת ברכב[9].

כבישים מהיריםעריכה

 
כביש מהיר בתל אביב. מבט דרומה על נתיבי איילון סמוך לתחנת הרכבת תל אביב - אוניברסיטה

ב־10 באוקטובר 2010 הוחלט להעלות את המהירות המותרת ל־110 קמ"ש במספר דרכים מהירות (קטעים מכביש 1, מכביש 431 ומכביש 4, בנוסף לרובו של כביש 6), ו־100 קמ"ש בדרכים בין-עירוניות ממוחלפות (קטעים מכביש 2, ומכביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל, וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע). בינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה[10]. עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.

ב-25 בדצמבר 2012 הודיע שר התחבורה על העלאת המהירות בקטעי כביש נוספים מ־100 קמ"ש ל־110 קמ"ש וכן מ־90 קמ"ש ל־100 קמ"ש.

ב־2 בדצמבר 2015 עלתה מהירות הנסיעה המותרת בקטע כביש 6 שבין מחלף בן שמן למחלף עירון מ־110 קמ"ש ל־120 קמ"ש.

אף על פי שבעבר הותרה מהירות מרבית של 100 קמ"ש בכבישים מהירים בלבד, ישנם כיום כבישים שאינם מסומנים ככבישים מהירים אך המהירות המרבית המותרת בהם היא 100 קמ"ש: כביש 2 ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום; כביש 5 ממחלף הכפר הירוק עד מחלף קסם וממחלף שער שומרון עד צומת גיתי וכביש 40 מצומת אוהלים עד צומת גורל.

רשימת כל הכבישים בישראל המוגדרים כדרכים מהירות – כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-216). פרטי הכבישים ופרטי התכנונים העתידיים נכונים לשנת 2019.
מספר הכביש מסומן כמהיר בקטעים מהירות מרבית מותרת הערות
120 קמ"ש 110 קמ"ש 100 קמ"ש פחות מ-100 קמ"ש
   כביש 1 ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף ענבה
למזרח:
ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף דניאל

למערב (בנתיבים הרגילים):
ממחלף ענבה
עד מחלף גנות

למזרח:
ממחלף דניאל
עד מחלף ענבה;

למערב (בנתיבים הרגילים):
ממחלף גנות
עד מחלף קיבוץ גלויות;

למערב (בנתיב המהיר):
ממחלף בן-גוריון
עד מחלף קיבוץ גלויות

   כביש 2 ממחלף גלילות
עד מחלף עתלית[11]
לכל אורך הקטע המהיר בעתיד, יסומן גם הקטע ממחלף עתלית עד מחלף חיפה דרום ככביש מהיר, ותועלה המהירות המותרת בו מ-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש[11]
   כביש 4 ממחלף אשדוד
עד מחלף חולון מזרח
ממחלף אשדוד
עד מחלף גן רווה
ממחלף גן רווה
עד מחלף חולון מזרח
   כביש 5 ממחלף גלילות
עד מחלף הכפר הירוק;

ממחלף קסם
עד מחלף שער שומרון

לכל אורך הקטע המהיר
   כביש 6 ממחלף שוקת
עד מחלף קמה;

ממחלף מאחז
עד מחלף עין תות;

ממחלף אליקים
עד מחלף סומך

מצפונית למנהרת חדיד
עד מחלף עירון
ממחלף שוקת
עד צפונית למחלף קמה;

ממחלף מאחז
עד מחלף בן שמן;

ממחלף עירון
עד מחלף עין תות
(למעט במנהרות דליה וניל"י);

ממחלף יקנעם
עד מחלף סומך
(למעט במנהרות יקנעם, רכסים ואיבטין)

במנהרות חדיד, דליה, ניל"י, יקנעם, רכסים ואיבטין נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש בקטעים מהירים נוספים;[12]
קטעי כביש מהירים נוספים מתוכננים בצפון;
נקרא גם כביש חוצה ישראל
   כביש 9 מצומת יער חדרה
עד צומת חביבה
לכל אורך הקטע המהיר הכביש נפתח לתנועה ביולי 2014;
צומת חביבה עתיד להפוך למחלף
   כביש 20
ממחלף קיבוץ גלויות
עד מחלף רשפון-געש;

וכן לדרום בלבד:
ממחלף משה דיין
עד מחלף חולות

90 קמ"ש:
לכל אורך הקטע המהיר
נקרא גם נתיבי איילון;
דרך פרוורית מהירה
   כביש 22 לכל אורכו ממחלף ההסתדרות
עד מחלף כרי נעמן
70 קמ"ש:
ממחלף חירם
עד מחלף גשר פז

90 קמ"ש:
ממחלף גשר פז
עד מחלף ההסתדרות

נקרא גם נתיבי המפרץ וגם כביש עכו-חיפה;
דרך פרוורית מהירה
   כביש 70 ממחלף גבעות אלונים
עד מחלף סומך
לכל אורך הקטע המהיר קטע הכביש המהיר החליף סימון בשטח,
וכולו מסומן כעת ככביש 6
   כביש 77 ממחלף תל קשיש
עד מחלף ישי
לכל אורך הקטע המהיר תיבחן העלאת המהירות ל-110 קמ"ש, כולל סימון הקטע בין מחלף ישי למחלף המוביל לכביש מהיר
   כביש 431 ממחלף מבוא איילון
עד מחלף ענבה
ממחלף נס ציונה
עד מחלף ענבה
ממחלף מבוא איילון
עד מחלף נס ציונה
דרך פרוורית מהירה;
נבחנת העלאת המהירות המותרת ל-120 קמ"ש ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה
   כביש 471 ממחלף בר-אילן
עד מחלף נחשונים
לכל אורך הקטע המהיר דרך פרוורית מהירה
   כביש 531 לכל אורכו לכל אורכו דרך פרוורית מהירה

כבישי אגרהעריכה

בשנות ה־60 של המאה ה־20 נדונה האפשרות לסלול כבישי אגרה בישראל[13], בין השאר לגבי כביש 2 מחדרה לחיפה ולגבי כביש 4 מראשון לציון לאשדוד[14], אולם הרעיון נזנח.

בישראל קיימים ארבעה כבישי אגרה:

  • כביש 6, כביש חוצה ישראל – התשלום הוא על פי כמות הקטעים שבהם עובר הרכב ועל פי סוגו של הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך אליו נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום, ולהפך. בנוסף, תשלום נפרד נגבה עבור נסיעה בקטעי כביש 6 העוברים במנהרות יקנעם, רכסים ואיבטין. הקטע המרכזי של כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2028, לאחר שלושים שנות זיכיון. תום תקופת הזיכיון של הקטע הצפוני, אשר נמצא בבעלות חברת שפיר הנדסה ותעשייה, יהיה בשנת 2049.
  • כביש 6 הקטע הצפוני – ממחלף יקנעם ועד מחלף גבעות אלונים – סה"כ שני מקטעים.
  • מנהרות הכרמלכביש 23 בחיפה, מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית של חיפה לבין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית של העיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב־1 בדצמבר 2010. תקופת הזיכיון של חברת כרמלטון בכביש תסתיים בשנת 2040.
  • הנתיב המהיר בכביש 1 – בקטע שבין מחלף בן-גוריון לבין מחלף קיבוץ גלויות לכיוון מערב, מוגדר ככביש מהיר באורך של 13 ק"מ.

סימון ושילוטעריכה

מספור הכבישיםעריכה

השיטה הישנהעריכה

 
שילוט מדריך בירוק (רגיל) ובכחול (מהיר)

מספור כבישים בישראל החל בשנות ה־50, השיטה הישנה היא שיטת מספור כבישים שנהגה מימי המנדט ועד אמצע שנות השבעים.

במפה שיצאה לאור ב־1954 הוסברה שיטת סיווג הכבישים וסימון הקילומטרים – הכבישים חולקו לשלוש קבוצות: כבישים ראשיים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים[15]. לפי השיטה הישנה לכל עיר גדולה כגון: תל אביב, חיפה ועפולה נקבע מספר (מלבד ירושלים). הכבישים הראשיים מוספרו בשתי ספרות (למעט באזור ירושלים, שבו הכבישים הראשיים מוספרו בספרה אחת בלבד), שהראשונה שבהם הייתה ספרת העיר ממנה יצא הכביש. מהכבישים הראשיים יצאו כבישים אזוריים שמוספרו בשלוש ספרות, כששתי הספרות הראשונות היו מספר הכביש הראשי ממנו יצאו, ובהמשך, מספרי הכבישים המקומיים – שלוש הספרות הראשונות היו ספרותיהם של הכביש האזורי ממנו יצאו.

דוגמאות לסימון כבישים, על פי השיטה הישנה:

השיטה החדשהעריכה

בשנת 1980 הונהגה בישראל שיטת מספור כבישים חדשה. מספור הכבישים נעשה על פי סיווגם של הכבישים הבינעירוניים לשלוש קטגוריות: כבישים ארציים, כבישים אזוריים וכבישים מקומיים. נוסף על כבישים אלו, קיימים הכבישים שבתוך הערים והיישובים, הכבישים העירוניים, שאינם מקבלים מספר, ונקראים בשמות הרחובות שבהם הם עוברים[16][17]:

סוג הכביש אופן המספור צבע השילוט
כבישים ארציים ראשיים ממוספרים במספר חד־ספרתי (למשל, כביש 1ים המלחירושליםתל אביב־יפו).  
כבישים ארציים ממוספרים במספר דו־ספרתי (למשל, כביש 20 – נתיבי איילון)[18].  
כבישים אזוריים ממוספרים במספר תלת־ספרתי (למשל, כביש 412 העובר דרך רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וערים נוספות).  
כבישים מקומיים ממוספרים במספר ארבע־ספרתי (למשל, כביש 8510 העובר בעכו).  

כבישי אורך (כבישי דרום–צפון) – הם בעלי מספר זוגי (למשל, כביש 2 – כביש החוף), ואילו כבישי רוחב (כבישי מזרח–מערב) – הם בעלי מספר אי־זוגי (למשל כביש 5 – חוצה שומרון). כבישי אורך מערביים ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש מזרחי יותר עולה מספרו. ובאופן דומה כבישי רוחב דרומיים – ספרתם הראשונה נמוכה, וככל שהכביש צפוני יותר עולה מספרו. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר, כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש 4 פנימי יותר, כביש 6 פנימי עוד יותר וכביש 90 נושק לגבול המזרחי.

הספרה האחרונה במספריהם של כבישי הרוחב אמורה לציין את עומקם או את מרחקם מן הים, אך כלל זה מיושם בעיקר בכבישים האזוריים והמקומיים ופחות בכבישים הארציים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי האורך. לכן, כבישי מישור החוף כוללים את כביש 780, את כביש 652, את כביש 410 ואת כביש 232; כבישי ההר כוללים את כביש 784, את כביש 754 ואת כביש 356; וכבישי רמת הגולן וכבישי מזרח הארץ כוללים את כביש 918, את כביש 978, את כביש 808 ואת כביש 258.

כללים במספור הכבישים המהירים לא נכללו בשיטה בהנהגתה (לא הוגדרו כבישים מהירים אז), וכיוון שכך מספריהם ממוקמים היכן שנמצאו מספרים פנויים. הנוהל המקובל הוא נתינת מספרים נמוכים (ספרה אחת) לכבישים ארציים - ראשיים (כך הם כל הכבישים הממוספרים בספרה אחת פרט לכביש 3[19]), ומספרים מקומת העשרים לכבישים פרבריים מהירים המקשרים בין חלקי מטרופולין (כך כביש 20 בגוש דן 22 ו-23 בחיפה). בנוסף למספר כבישים אזוריים (בעלי מספר תלת-ספרתי) שהוגדרו ככבישים מהירים[20].

שיטת מספור הכבישים אינה מיושמת תמיד לכל פרטיה. אחת הסיבות לכך היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין (לדוגמה התוואים הקדומים והמפותלים של כביש 89 וכביש 211; פיתולי התוואי עשויים להקשות על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב), אינם בהכרח מקבילים זה לזה (כדוגמה, ניתן להביא את הכבישים 4 ו־44, שאף שהם אמורים להיות כבישי אורך, ולפיכך מקבילים זה לזה, הם מצטלבים זה עם זה כמעט במאונך; דרומה ממקום הצטלבותם של הכבישים, מצטלב כביש 44 עם כביש 412), ואף אינם מקבילים או מאונכים תמיד לצירי האורך או לצירי הרוחב (לדוגמה כביש 10, הנע במעין אלכסון על ציר דרום–מזרח – צפון-מערב, בסמוך לגבול עם מצרים; אלכסון כזה מקשה על הקביעה אם מדובר בכביש אורך או בכביש רוחב).

בשיטת הסימון החדשה, סימונו של כביש אינו מושפע מסימונו של כביש אחר שממנו הוא יוצא. אף על פי כן, ניתן לראות כבישים רבים הממוספרים בעקבות הסמוכים להם. כביש 406, לדוגמה, קיבל את מספרו בשל העובדה שהוא יוצא מכביש 40, על אף שרוב הכבישים באזורו מסומנים במספר הפותח בספרה 2[21].

עדכון השיטה (2018)עריכה

בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה כי הוא מתכוון לעדכן את סימון הכבישים בישראל, שלא עודכן בכללו מאז הנהגתו ב־1980, כשמאז התחוללו שינויים רבים ברשת הכבישים הישראלית. כדוגמה מרכזית ניתן לראות כבישים שהושפעו מסלילתו של כביש 6 והארכתו צפונה ודרומה. בעבר כביש 40 היה הדרך העיקרית שקישרה בין מרכז הארץ לבין הנגב והערבה. כביש 70 שימש כדרך ראשית המחבר בין מישור החוף התיכון לבין הגליל המערבי, מבלי לעבור בחיפה ובקריות. עם סלילתו של כביש 6 צפונה ודרומה, קטעים מכבישים אלו "אוחדו" אל תוואי כביש 6. כתוצאה מכך, הכבישים הללו התחלקו לקטעי משנה, שלכל אחד מאפיינים ותפקידים משלו, כך שמספר אחד לכל הקטעים הללו אינו הולם את המציאות[22]. חלק מהשינויים הם בכבישים שאוחדו באופן מלאכותי בעת הנהגת השיטה כמו כביש 90 הכולל את כביש הערבה, כביש הבקעה, סובב הכנרת ועוד – יפוצלו למרכיביהם. כן גם נכללו בתוכנית מכבישי יהודה ושומרון שהופרדו בגלל הקמת הרשות הפלסטינית והסכמי אוסלו (כך כבישים 57 ו־60).

שינוי נוסף במערכת הוא כבישים שקבלו בעבר מספרים ראשיים אך הם כיום כבישים עירוניים (כך בחלקים מכבישים 2, 4 ו־60) שמספורם צפוי להיות מוסר או מוחלף במספור אזורי (תלת ספרתי), או כבישי הערבה ודרום הנגב שמוספרו בעבר במספרים דו ספרתיים הפותחים בספרה 1 (כך כבישים 10, 12 ו־13) שכיום נחשבת ספרה נמוכה המשמשת לכבישים מהירים שיקבלו מספר הפותח ב־3, ככבישים בצפון הנגב[23]. לצד השינויים הללו, שעיקרם הנמכת מספר ופיצול, התכנית כוללת גם הגבהת מספר ואיחוד במספר כבישים. כך הכבישים הפרווריים-המהירים החוצים לרוחב את גוש דן: 431, 471 ו-531, הממוספרים ככבישים אזוריים במספר תלת ספרתי יקבלו מספר דו ספרתי ככבישים ארציים. כן נכללה בתוכנית תוכנית חדשה לכביש 45 שתכלול את כביש 443 המשמש ככביש ראשי בין גוש דן לבין ירושלים וסביבתה הצפונית, וכביש דרך קלנדיה יחד עם כביש 437 שישמשו כמעין כביש טבעת לירושלים. בנוסף, כבישים רבים חסרי מספר, המשמשים ככבישי גישה ליישובים קטנים יקבלו מספר בעל ארבע ספרות, ויסווגו ככבישים מקומיים.

בשעת פרסום התוכנית הוערכה השלמתה כבתוך שנתיים[דרוש מקור].

השינויים הצפויים במספרי הכבישיםעריכה

להלן השינויים הצפויים במספרי הכבישים בישראל כפי שפורסמו בכמה כלי תקשורת בישראל וכפי ששונו בשטח:

לפני תוכנית העדכון לאחר תוכנית העדכון
הקטע מספר הכביש בקטע סיווג הדרך בקטע מספר הכביש בקטע סיווג הדרך בקטע
ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גלילות    כביש 2 ארצי ראשי ללא מספר כביש עירוני בתל אביב-יפו
מצומת אבא הלל עד צומת מלאכי    כביש 3 ארצי ראשי    כביש 37 ארצי
מצומת ראם עד מחלף שורק    כביש 33 ארצי
ממחלף חיפה דרום עד מחלף כרי נעמן    כביש 4 ארצי ראשי ללא מספר כביש עירוני בחיפה
ממחלף כרי נעמן עד צומת שבי ציון    כביש 22 ארצי
מצומת שבי ציון עד מעבר ראש הנקרה    כביש 802 אזורי
ממחלף אשדוד עד מחלף שורק[24]    כביש 7 ארצי ראשי    כביש 3 ארצי ראשי
מצומת סיירים עד מעבר כרם שלום[24]    כביש 10 ארצי    כביש 110 אזורי
מאילת עד צומת שיזפון[24]    כביש 12 ארצי    כביש 112 אזורי
מצומת ציחור עד צומת מנוחה[24]    כביש 13 ארצי    כביש 113 אזורי
מנחל עוז עד צומת נתיבות    כביש 25 ארצי    כביש 341 אזורי
מצומת נתיבות עד באר שבע    כביש 34 ארצי
ממחלף עידן הנגב עד מחלף להבים   בוצע    כביש 31 ארצי    כביש 310 אזורי
ממחלף להבים עד מחלף לקיה   בוצע    כביש 6 ארצי ראשי מהיר
מצומת קטורה עד מחלף רהט    כביש 40 ארצי    כביש 30 ארצי
ממחלף רהט עד מחלף קמה   בוצע    כביש 6 ארצי ראשי מהיר
ממחלף קמה עד מחלף מאחז   בוצע    כביש 6 ארצי ראשי
מנמל אשדוד עד מחלף אשדוד[24]    כביש 41 ארצי    כביש 3 ארצי ראשי
מצומת אל על עד צומת ברקת[24]    כביש 46 ארצי    כביש 40 ארצי
מנתניה עד מחלף נתניה    כביש 57 ארצי ללא מספר כביש עירוני בנתניה
ממחלף נתניה עד מחלף ניצני עוז    כביש 7 ארצי ראשי
ממחלף ניצני עוז עד צומת ענב ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
מצומת ענב עד צומת שבי שומרון    כביש 557 אזורי
מצומת שבי שומרון עד דיר שרף    כביש 62 ארצי
מדיר שרף עד צומת בקעות ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
מצומת בקעות עד גשר אדם    כביש 577 אזורי
ממחלף רוזמרין עד מעבר קלנדיה    כביש 60 ארצי ללא מספר כביש עירוני בירושלים
ממעבר קלנדיה עד מחלף גבע בנימין    כביש 45 ארצי
ממחלף גבע בנימין עד שבי שומרון    כביש 62 ארצי
משבי שומרון עד מעבר מוקייבלה ללא מספר כביש בשטחי A ו-B
ממעבר מוקייבלה עד עפולה    כביש 712 אזורי
מעפולה עד צומת נצרת    כביש 68 ארצי
מעפולה עד מחלף נחל עמוד    כביש 65 ארצי    כביש 74 ארצי
ממחלף זכרון יעקב עד מחלף עין תות   בוצע    כביש 70 ארצי    כביש 67 ארצי
ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם   בוצע    כביש 6 ארצי ראשי מהיר
ממחלף יקנעם עד צומת התשבי   בוצע    כביש 722 אזורי
מצומת התשבי עד מחלף תל קשיש   בוצע    כביש 66 ארצי
ממחלף תל קשיש עד מחלף שער העמקים   בוצע    כביש 6 ארצי ראשי מהיר
ממחלף שער העמקים עד מחלף יגור   בוצע    כביש 75 ארצי
מעפולה עד מחלף נבות    כביש 71 ארצי    כביש 711 אזורי
מצומת נהלל עד צומת עדשים[24]    כביש 73 ארצי    כביש 681 אזורי
מצומת ערערה בנגב עד צומת ליד בית יתיר[24]    כביש 80 ארצי    כביש 314 אזורי
מצומת תל עכו עד צומת עכו מזרח    כביש 85 ארצי    כביש 850 אזורי
מצומת כפר נחום עד צומת יהודיה    כביש 87 ארצי    כביש 900 אזורי
ממעבר מנחם בגין עד צומת הערבה    כביש 90 ארצי    כביש 18 ארצי
מצומת הערבה עד צומת צמח    כביש 8 ארצי ראשי
מצומת צמח עד צומת כפר נחום    כביש 900 אזורי
מצומת צמח עד צומת יהודיה[24]    כביש 92 ארצי    כביש 900 אזורי
ממחלף שפירים עד צומת יהוד מערב    כביש 412 אזורי    כביש 46 ארצי מהיר
ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה    כביש 431 אזורי מהיר    כביש 43 ארצי מהיר
ממחלף ענבה עד מודיעין-מכבים-רעות    כביש 431 אזורי    כביש 43 ארצי
ממחלף גבע בנימין עד צומת מישור אדומים[24]    כביש 437 אזורי    כביש 45 ארצי
ממחלף בן שמן עד צומת גבעת זאב    כביש 443 אזורי    כביש 45 ארצי
מצומת יהוד מערב עד מחלף גבעת כ"ח    כביש 461 אזורי    כביש 46 ארצי מהיר
מצומת אריאל עד צומת פצאל    כביש 505 אזורי    כביש 5 ארצי ראשי
ממחלף בר-אילן עד מחלף נחשונים    כביש 471 אזורי מהיר    כביש 47 ארצי מהיר
ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חורשים[24]    כביש 531 אזורי מהיר    כביש 51 ארצי מהיר
ממחלף פולג עד יעף[24]    כביש 553 אזורי    כביש 59 ארצי
מצומת הסרגל עד מחלף נבות[24]    כביש 675 אזורי    כביש 71 ארצי
מצומת חריש עד חריש[24]   בוצע    כביש 6353 מקומי    כביש 611 אזורי
מאזור התעשייה עטרות עד מעבר קלנדיה ללא מספר כביש ללא שימוש    כביש 45 ארצי

צבע השילוטעריכה

  • לצבעו של השילוט יש משמעות הנקבעת הן מתוכנו של השלט והן מאופייה של הדרך:
    • שילוט בצבע ירוק – משמש להדרכה בדרכים שאינן מהירות
    • שילוט בצבע כחול – משמש להדרכה בדרכים מהירות (בכביש עירוני משמעותו: היעד נמצא מחוץ לעיר)
    • שילוט בצבע חום – משמש להכוונה ליעדים תיירותיים
    • שילוט בצבע צהוב – משמש כתמרור הוריה או איסור כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
    • שילוט בצבע לבן – משמש כתמרור אזהרה או הודעה כאשר אין תמרור ייעודי לאותו המסר
    • שילוט בצבע כתום – משמש לכל המטרות בדרכים הנמצאות בעבודה
  • צבע השלטים של מספרי הדרכים נקבע לפי אופייה של הדרך:
    • בכביש ארצי, הצבע אדום והמספר הוא חד-ספרתי או דו-ספרתי –    
    • בכביש אזורי, הצבע ירוק והמספר הוא תלת-ספרתי –  
    • אם הכביש הוא כביש מהיר (גם אם הוא כביש מהיר אזורי), צבע השילוט הוא כחול –      
      • אם יש בכביש קטעים מהירים וקטעים שאינם מהירים, בכל קטע מקטעי הכביש ייקבע צבע השילוט לפי אופיו של הקטע (כדלעיל, כחול לקטע כביש מהיר, אדום לקטע כביש ארצי שאינו מהיר, ירוק לקטע כביש אזורי שאינו מהיר)
    • בכביש מקומי, הצבע שחור (בשלטים שהוצבו לפני שנת 2010 – חום) והמספר הוא ארבע-ספרתי –  

מתגים (אבני קילומטר)עריכה

 
מתג על כביש 90, סמוך לכפר גלעדי, המציין 473 ק"מ מתחילתו של הכביש. החץ הקטן כלפי מעלה מסמן שהנסיעה בצד זה של הכביש היא בכיוון העולה של מניית הקילומטרים, כלומר, מדרום לצפון

מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש (נקודת התחלת הכביש נקבעת לקצהו המערבי בכבישי רוחב ולקצהו הדרומי בכבישי אורך) ועד לנקודה שבה הם מוצבים. השלטים כוללים גם חץ עולה או יורד: אם החץ עולה, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותגדיל את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש; אם החץ יורד, התקדמות בכיוון הנסיעה הנוכחי תלך ותקטין את המרחק מנקודת התחלתו של הכביש. במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל, באמצע צומת גדול). בחלק מן הכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה, בכביש 431) או אף בכל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול – מהיר, אדום – ארצי, ירוק – אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.

בתרבות הישראליתעריכה

במוזיקהעריכה

ניתן למצוא במוזיקה הישראלית, לכל תקופותיה, אזכורים למספר כבישים. לעיתים, נמצא מספרו הרשמי של הכביש או שמו העממי בשם השיר:

בקולנוע ובטלוויזיהעריכה

  • הסדרה התיעודית "כביש 90" (2014) של מודי בר-און וענת זלצר, המתעדת את ישראל לאורכו של כביש 90.
  • הסרט "כביש 40 דרום" (2014), המספר על שבעה סיפורי אהבה המתרחשים במספר יישובים שלאורך דרום כביש 40, יוצרים: אלדד בוגנים וישראל וינקלר.

באמנות ובציורעריכה

רשימת כבישיםעריכה

רשימת כבישים ארצייםעריכה

מספר הכביש תוואי יישובים מרכזיים אורך (בקילומטרים)
   כביש 1 תל אביבים המלח תל אביב, נתב"ג, רמלה, לוד, מבשרת ציון, קריית יערים, ירושלים, מעלה אדומים 92
   כביש 2 תל אביבחיפה תל אביב, רמת השרון, הרצליה, כפר שמריהו, נתניה, קיסריה, אור עקיבא, זכרון יעקב, חדרה, חיפה 89
   כביש 3 אשקלוןמבוא חורון אשקלון, קריית מלאכי, מודיעין-מכבים-רעות 47
   כביש 4 ארזראש הנקרה אשקלון, אשדוד, יבנה, ראשון לציון, חולון, אור יהודה, רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, קדימה צורן, אבן יהודה, חדרה, אור עקיבא, קיסריה, זכרון יעקב, טירת כרמל, חיפה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, נהריה 201
   כביש 5 הרצליהאריאל תל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, כפר קאסם, אלקנה, אורנית, אריאל 36
   כביש 6 שוקתסומך להבים, רהט, קריית גת, רמלה, טייבה, פתח תקווה, ראש העין, כפר סבא, באקה אל-גרביה, יקנעם עילית, קריית טבעון (בעתיד: עיר הבהדים, נאות חובב, נבטים, קריית אתא, שלומי) 188
   כביש 7 יסודותמחלף אשדוד גדרה, קבוצת יבנה, אשדוד, כנות 14
   כביש 9 באקה אל-גרביה – מפעלי חפר חדרה, באקה אל-גרביה 10
   כביש 10 בקעת סייריםכרם שלום כרם שלום, ניצני סיני, עזוז, בקעת סיירים 182
   כביש 12 אילתשיזפון אילת 69
   כביש 13 נחל ציחורנחל מנוחה 11
   כביש 16 ירושלים - מוצא ירושלים, מוצא 4.7
   כביש 20 ראשון לציוןרשפון ראשון לציון, חולון, בת ים, הרצליה, תל אביב, רמת גן, רמת השרון, הרצליה 35
   כביש 22 חיפהעכו חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, עכו 16
   כביש 23 פארק מת"םצ'ק פוסט חיפה (צ'ק פוסט, גרנד קניון, אצטדיון סמי עופר, קניון עזריאלי חיפה, מרכזית חוף הכרמל) 8
   כביש 25 נחל עוזהערבה נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה, נבטים, שגב שלום 114
   כביש 31 לקיהנווה זוהר להבים, לקיה, חורה, מולדה, כסייפה, ערד 70
   כביש 34 נתיבותיד מרדכי נתיבות, שדרות, ארז 19
   כביש 35 אשקלוןחברון אשקלון, קריית גת, חברון 57
   כביש 38 בית גובריןשער הגיא בית שמש, שריגים 27.5
  כביש 40 קטורהכפר סבא מצפה רמון, באר שבע, תל שבע, עומר, להבים, רהט, קריית גת, קריית מלאכי, גדרה, קריית עקרון, רחובות, רמלה, לוד, קריית שדה התעופה, נתב"ג, יהוד-מונוסון, פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא 298
   כביש 41 נמל אשדודמחלף אשדוד אשדוד, בני דרום 5
   כביש 42 אשדודראשון לציון אשדוד, יבנה, נס ציונה, ראשון לציון, רחובות 19
   כביש 44 אשתאולחולון בית שמש, רמלה, לוד, ראשון לציון, חולון, אזור, בת ים 40
   כביש 45 גבעת זאבמחסום קלנדיה עטרות (ירושלים) 5
   כביש 46 נתב"גטירת יהודה נתב"ג, קריית שדה התעופה 4
   כביש 50 גילהעטרות ירושלים (בנייני האומה, מכללת עזריאלי, האוניברסטה העברית גבעת רם, הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, בית המשפט העליון, קריית הממשלה, קניון מלחה, הגן הטכנולוגי, בית חולים שערי צדק, הספרייה הלאומית, גן החיות התנ"כי) 16
   כביש 55 כפר סבאשכם כפר סבא, אלפי מנשה, קרני שומרון 27.5
   כביש 57 נתניהגשר אדם נתניה, כפר יונה, טולכרם, אבן יהודה, ניצני עוז, נורדיה 49
   כביש 60 באר שבענצרת באר שבע, עומר, מיתר, אפרת, ביתר עילית, קריית ארבע, חברון, ירושלים, שכם, ג'נין, עפולה, נצרת 232
   כביש 61 מאור - באקה אל-גרביה באקה אל-גרביה 2
   כביש 65 חדרהקדרים חדרה, אום אל-פחם, פרדס חנה, כפר קרע, עפולה 91
   כביש 66 ג'ניןיקנעם ג'נין, משמר העמק, הזורע, יקנעם 31.5
   כביש 67 זכרון יעקבעין תות זכרון יעקב, פוריידיס, בת שלמה 12
   כביש 70 יגורשלומי יגור, כפר חסידים, קריית אתא, שפרעם, טמרה, כאבול, יסעור, אחיהוד, כפר יאסיף, כברי, שלומי 44
   כביש 71 עפולההירדן עפולה, בית שאן, בית השיטה, גבע, כפר יחזקאל, עין חרוד, שדה נחום, ניר דוד, בית אלפא, נורית, גדעונה 31.5
   כביש 73 נהללתל עדשים מגדל העמק, נהלל, רמת דוד, יפעת, גבת 12
   כביש 75 חיפהנוף הגליל חיפה, מגדל העמק, קריית טבעון, נהלל, נצרת, נוף הגליל 38
   כביש 77 תל קשישטבריה טבריה, טורעאן, רמת ישי, כפר כנא 47
   כביש 79 קריית ביאליקמשהד קריית אתא, ריינה, ביר אל-מכסור, שפרעם, עילוט, משהד, נצרת, נוף הגליל 28
   כביש 80 ערערה בנגבמצדות יהודה ערערה בנגב, כסייפה, בית יתיר 35
   כביש 85 עכועמיעד עכו, כרמיאל, ג'דיידה-מכר, מג'ד אל-כרום, סאג'ור, צורית 45
   כביש 87 כפר נחוםאלוני הבשן קצרין, אלוני הבשן, קשת 35
   כביש 89 נהריהאליפלט נהריה, מעלות-תרשיחא, כפר ורדים, חורפיש, ראש פינה, צפת, ג'ש (גוש חלב) 59
   כביש 90 מעבר גבול טאבהמטולה אילת, אילות, באר אורה, נמל התעופה רמון, יריחו, נאות הכיכר, מצדה, עין בוקק, בית שאן, טבריה, ראש פינה, חצור הגלילית, מחניים, קריית שמונה, כפר גלעדי, מטולה 478
   כביש 91 חצור הגליליתעין זיוון מחניים, אורטל, קצרין, חצור הגלילית 30
   כביש 92 צמחבקעת בית צידה (צומת יהודיה) האון, תל קציר, רמות, מעגן, עין גב 26
   כביש 98 מעגןהר החרמון חמת גדר, אלוני הבשן, קשת, כפר חרוב, אליעד, אבני איתן, רמת מגשימים, אורטל, אל-רום, בוקעאתא, מג'דל שמס 99
   כביש 99 קריית שמונהמסעדה קריית שמונה, הגושרים, שאר ישוב, דפנה, דן, שניר, מסעדה, בית הלל 23

רשימת כבישים אזורייםעריכה

רשימת כבישים מקומיים (רשימה שעלולה להיות חלקית)[25]עריכה

ראו גםעריכה

דרכים עתיקות ראשיות בישראלעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961, מוגדר כביש: "חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך".
  2. ^ מערכת הכבישים בפלשתינה (א"י), 1929, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
  3. ^ מערכת הכבישים בארץ ישראל בשלטון העות'מאני, 1917, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.
  4. ^ תחבורה - נתונים פיזיים - שנתון סטטיסטי לישראל 2020 - מספר 71, למ"ס
  5. ^ דו"ח ממשלת ארץ ישראל לממשלת הוד מלכותו לשנת 1921.
  6. ^ 1 2 3 4 יוחאי חלפון, התפתחות מערכת הכבישים בארץ ישראל 1920 - 1948, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה, 2020.
  7. ^ נתיבי ישראל - תכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל,תש"ע 2010 | מספר החלטה 1421, באתר GOV.IL
  8. ^ לפי תקנה 54 "מהירות מרבית מותרת" לתקנות התעבורה
  9. ^ תקנה 51 "מהירות סבירה" לתקנות התעבורה
  10. ^ אתר משרד התחבורה
  11. ^ 1 2 התימרור במחלף עתלית שגוי וסותר את עצמו: לחולפים במחלף מדרום לצפון, לא מוצב תמרור המודיע על קצה דרך מהירה וגם לא צפונית מהמחלף עד חיפה, אך למתחברים לכביש במחלף לכיוון צפון - אין תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה. לחולפים במחלף מצפון לדרום מוצב תמרור המודיע על כניסה לדרך מהירה, וכן למתחברים לכביש במחלף לכיוון דרום.
  12. ^ דניאל שמיל, בקרוב: המהירות המותרת בכביש 6 תעלה ל-120 קמ"ש, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2014
  13. ^ תכנית אב לפיתוח רשת הכבישים, דבר, 13 ביולי 1965
  14. ^ אוטוסטרדה בתשלום תסלל בין ת"א לאשדוד, דבר, 15 באפריל 1965
  15. ^ מחלקת המדידות ישראל, סיוג ומספור רשת הכבישים בארץ, באתר הספרייה הלאומית, ‏1954
  16. ^ זהו המצב לרוב, אך כביש בינעירוני שחלק מהתוואי שלו עובר בעיר, מקבל באזור מעברו בעיר גם את שמות הרחובות שבהם הוא עובר, וגם את מספרו ככביש בינעירוני; כזה לדוגמה הוא כביש 2 שתחילת התוואי שלו עוברת ברחובותיה של תל אביב
  17. ^ מ.ע.צ. מפעילה שיטת מיספור בדרכים חדשה, דבר, 11 בדצמבר 1980
  18. ^ אבחנה זו בין כבישים ארציים ראשיים לשאינם כאלה, תהיה נכונה רק לאחר הטמעת שינויי מספרי הכבישים שתוכננה בדצמבר 2018, ולפניה היא אינה מדויקת. לדוגמה, כביש 90 הוא ראשי לאין ערוך יותר מכביש 3
  19. ^ תוכנית שדרוג המספור - בסמוך - תהפוך אף אותו לכביש מהיר (בחלקו).
  20. ^ אף כאן, בתוכנית השדרוג הם צפוים לקבל מספר דו ספרתי.
  21. ^   כאן סקרנים | איך נקבעים מספרי הכבישים בישראל?, סרטון באתר יוטיוב
  22. ^ התכנית כוללת גם חלק מאיחודם של הכבישים הללו עם כביש 6.
  23. ^ עופר פטרסבורג, תתחילו לחשב מסלול מחדש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
  24. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 לכל אורכו
  25. ^ הופעתו או אי הופעתו של כביש כלשהו ברשימה זו, אינה מלמדת דבר על חשיבותו
  26. ^ כביש 4503 (או כביש נתב"ג) הוא כביש רוחב מקומי שנסלל ב-1966 והוא מהווה את הכביש הפנימי בנמל התעופה בן-גוריון ומקשר בין חלקיו. הכביש מחבר בין האזורים השונים בשדה התעופה ובינם לבין הכבישים הסובבים אותו.