פתיחת התפריט הראשי

כביש 443

כביש בישראל

כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד למודיעין-מכבים-רעות. המשכו של הכביש בהרי בנימין ומשם הוא מתחבר לכביש 45 ובהמשך לכביש 50 (דרך בגין) החוצה את ירושלים מצפון לדרום. כך, הוא הופך לחלק מציר חלופי לכביש 1 לנסיעה בין ירושלים וגוש דן.

כביש 443
ISR-HW-443.svg
Israel-road443.jpg
מראה קטע בכביש
סיווג כביש אזורי
ציר כביש רוחב
כינוי מעלה בית חורון
אורך 28.3 ק"מ
נקודת התחלה צומת גינתון
ערים ראשיות לוד, מודיעין-מכבים-רעות
נקודת סיום צומת גבעת זאב
פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007
מחסום צה"לי בסמוך ליישוב מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007
קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל")
קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לירושלים. הציור בוצע במקור על ידי הקבלן הבונה
המעיין בשולי הכביש

אורכו הכולל של כביש 443 הוא כ-28 קילומטר, מצומת גינתון במערב ועד צומת גבעת זאב במזרח. רוב הכביש מואר, ובכל 500 מטר ישנו שלט המציין את מספר קטע הכביש (ממזרח למערב).

חלקי הכביש העוברים בשטחי יהודה ושומרון עוררו מחלוקת עקב מספר סיבות:

  • שטחים שהופקעו מתושבים מקומיים פלסטינים לצורך הקמת הכביש.
  • איסור תנועה בכביש לנהגים פלסטינים, החל משנת 2002, בעקבות מספר פיגועי ירי בו.
  • פתיחתו מחדש לנהגים פלסטינים בשנת 2010, לאחר פסיקת בג"ץ בנושא.

הכביש חוצה את גדר ההפרדה בשני מקומות: במחלף בית חורון, סמוך לבית חורון, ובסמוך למחסום מכבים.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

החלק המזרחיעריכה

תוואי הכביש עתיק מאוד, ורובו קדם להקמת מדינת ישראל. חלקו העליון, בין היישובים ספא וגבעת-זאב, עולה במעלה בית חורון, הנזכר במלחמות יהושע בן נון ויהודה המכבי. קטעים מהמעלה העתיק נחשפו ליד בית עור אל-פוקא[1]. בתקופה הרומית נסללה הדרך יחד עם דרכים רבות נוספות, כאחת מ־3 דרכים רומיות שהובילו לאזור ירושלים (השתיים האחרות הם דרך אמאוס – ירושלים (בתוואי דומה לכביש 1) ודרך עמק האלה – בית לחם (כביש 375). עד המאה השמינית הכביש היה הדרך הראשית לירושלים. בעקבות הקמת רמלה והפיכתה לבירת האזור הפכה דרך שער הגיא (כביש 1) לדרך הראשית ומצב הדרך הלך והדרדר עד שבראשית המאה ה־19 ניתן היה לנוע בדרך רק באמצעות רכיבה על בעלי חיים.

בתקופה העות'מאנית התפתחה רשת של מסלולי-שיירות מערי החוף לעבר במת ההר. בגין הטופוגרפיה של הרי בנימין, המסלולים באזור היו מעטים מאוד. לכן דרכי בנימין היו עמוסות נוסעים, וגם משום היותן בין מרכזי אוכלוסייה ונמלי-החוף (לכן שימשו כדרכי מסחר), והובילו למוקדי עלייה-לרגל וצליינות. בעיקר החל מאמצע המאה ה-19, עבר מסלול-שיירות מערי החוף לעבר רמאללה ויריחו בדרך זו. שיירות משא העדיפו את השימוש בתוואי זה על פני תוואי כביש 1 בשל השיפוע המתון יותר והמסלול הנח ביותר מבחינת טופוגרפית, למרות שתוואי הדרך ארוך יותר מתוואי כביש 1. למעלה בית חורון היה חלופה דרומית שהתפצלה מהדרך באזור גמזו (מושב), ועלתה בתוואי ודאי סאלמאן (נחל איילון) עד שהתחברה מחדש עם החלופה הצפונית באזור אל-ג'יב.

עם התפתחות היישוב היהודי באזור כביש 1 של ימינו, ובהיעדר יהודים בצפון בנימין והרי אפרים, העדיפה התנועה היהודית את העלייה לירושלים דרך שער הגיא, בעוד דרך-בית-חורון התאפיינה בתנועת מוסלמים מלוד ומג'דל (היום אשקלון) במערב אל עבר אזור רמאללה במזרח.

בתקופת המנדט הבריטי נסללה דרך מאל-מג'דל (כיום אשקלון) לרמאללה-אל בירה, דרך לטרון ומעלה בית חורון, והיא הייתה לאחד מכבישי-הרוחב העיקריים בארץ. בימי שלטון ירדן באזור, נסלל כביש מאל-בירה לעבר מעברות הירדן דרך ביתין, יישובי רמת חצור ויריחו. בראשית שנות ה-70 כינתה המדינה כביש זה, מים לירדן, בשם כביש 3.

סלילת הכביש, מעטרות ללוד דרך מעלה בית חורון הוצע על ידי שר השיכון עוד באמצע שנות ה-70[2]. בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה, תוואי הכביש הוסט מעט דרומה אל מחוץ לכפרים בית עור אל-פוקא ובית עור א-תחתא ולצורך כך הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ואורך של 10 קילומטרים.

בראשית שנות ה-2000, עקב חציבה בהר לצורך הרחבת הכביש ליד בית חורון, התגלתה נביעת מעיין בשולי הכביש. עוברים ושבים שמו לב לנביעת המים הרציפה בכל ימות השנה ובמגזר היהודי והערבי התפרסמו סיפורים שייחסו למים אלה קדושה. ברבות הימים נקדח לנביעה צינור, הוקם אגן בטון והוכשרה רחבת חנייה קטנה ותחנת עצירה לאוטובוסים[3]. איכות המים נבדקה ואושרה לשתייה על ידי רשות שמורות הטבע לפי בקשת סגן קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון[4]. מבדיקה שנערכה על ידי משרד הבריאות נמצא שהמים מזוהמים ואינם ראויים לשתייה.

שימוש בכביש על ידי פלסטיניםעריכה

בשנות ה-80 הופקעו אדמות של כפריים באזור לצורך סלילת הכביש. הכפריים עתרו לבג"ץ נגד המפקד הצבאי שהפקיע את האדמות, ובתשובה לעתירה, טענו המשיבים מטעם המדינה כי מטרתה של תוכנית הדרכים היא לשרת את צורכי האזור, והיא תשרת את אוכלוסיית הכפרים המקומיים לאורך התוואי. המשיבים הדגישו, כי מערכת הדרכים ביהודה ובשומרון היא מיושנת, ואין היא יכולה לשאת עוד את הכמות הרבה של מכוניות הנעות עליה[5]. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה וכתב:

"בנסיבות אלה מוסמך ממשל צבאי להשקיע השקעות יסוד ולבצע תכנונים ארוכי טווח לטובתה של האוכלוסייה המקומית... אין כל פגם בהכנתה של תוכנית הכבישים הארצית: צורכי התחבורה של האוכלוסייה המקומית גברו והלכו; את מצב הכבישים אין להקפיא. על-כן מוסמך היה הממשל הצבאי להכין תוכנית דרכים שתיקח בחשבון את ההתפתחויות בהווה ובעתיד... אין בעצם העובדה, כי תכנון זה נעשה בשיתוף פעולה עם ישראל, כדי לפסול תוכנית זו, ובלבד שהיא נעשתה למען האוכלוסייה המקומית."

[6]

במהלך האינתיפאדה השנייה התרחשו לאורך הכביש מספר פיגועי ירי, בעיקר מרכב חולף[7], בהם נהרגו מספר ישראלים. בעקבות פיגועים אלה תושבי מודיעין והסביבה מיעטו לנסוע בכביש והעדיפו את כביש 1 ובהוראת מערכת הביטחון אוטובוסים הפסיקו לנסוע בו לאחר השעה 16:00. צה"ל הציב מספר עמדות תצפית לאורך הכביש, ובכל עמדה הוצב טנק. בנוסף, צה"ל חסם את הגישה לכביש מהכפרים לידו והציב קוביות בטון ותלוליות עפר על כבישים שהתפצלו מהכביש לכיוון כפרים פלסטיניים, והוטלו מגבלות על תנועת תושביהם בכביש, אשר בשיאן, ב-2002, כללו איסור כללי על שימוש בכביש על הפלסטינים.

בעקבות חסימת דרכי הגישה לכביש מכבישים בשימוש פלסטינים, וההגבלות המשמעותיות על שימוש של פלסטינים בכביש, הגישו פלסטינים תושבי האזור עתירה לבג"ץ, ובה נטען שהחסימה וההגבלות אינן חוקיות, בין השאר, כיוון שהכביש נסלל חלקית על אדמות שהופקעו בהבטחה שישמשו את תושבי האזור. בתשובת המדינה נטען שפתיחת הכביש תהיה סכנה חמורה לאזרחי ישראל והוצג תצהיר של אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, בו נכתב ש"כביש 443 מהווה יעד מרכזי ואסטרטגי מועדף לפעילות ארגוני הטרור". במרץ 2008 דחה בג"ץ בשישה חודשים את המשך הדיון בעתירה כדי לאפשר זמן לבדוק את הכבישים החלופיים הנסללים עבור הפלסטינים ואת גיבושם של הסדרים לתנועה מוגבלת של פלסטינים על כביש 443. בדצמבר 2008 נפתח לתנועה "ציר מרקם חיים", המקשר בין הכפרים הפלסטיניים שבאזור מודיעין לבין אזור רמאללה[8].

ב-29 בדצמבר 2009 קיבל בג"ץ את העתירה ברוב של שניים נגד אחד, ונתן ארכה של חמישה חודשים לגיבוש פתרון צבאי אשר יוכל לספק הגנה לתושבים הישראליים העושים שימוש בכביש, תוך מתן אפשרות לתושבי הכפרים הפלסטינים שסביבו להשתמש בכביש.[9] על פי ההסדר שגובש, הותר לפלסטינים לנסוע על הכביש ממחסום מכבים עד מחסום מחנה עופר, שהוקם במקום מחסום רמות שבוטל. נקבעו שתי נקודות בידוק ביטחוני מאוישות בחיילים לעליית פלסטינים על הכביש, אחת ליד בית סירא, והשנייה ליד בית עור אל פוקא ושתי נקודות ירידת פלסטינים מהכביש המבוקרות בעזרת מצלמות ודוקרנים, אחת ליד חרבתא אל-מצבאח והשנייה ליד טירה, בצומת בית חורון (לשעבר קצהו הצפון-מזרחי של כביש 3). עתירה בה נטען שההסדר לוקה בפרצות ביטחוניות רבות נדחתה על ידי בג"ץ שקבע שהוא סומך על שיקול הדעת של גורמי הביטחון.[10][11]

ב-5 בפברואר 2014 פורסם באתר "ערוץ 7" מסמך האוסר על שרי הממשלה את הנסיעה בכביש 443, בשל חשש לזריקת בקבוקי תבערה. ההוראה יצאה לאחר מספר תקריות של ידויי אבנים ובקבוקי תבערה אל עבר רכבים שנסעו בכביש, וכן גילוי מטען חבלה בכביש, שנוטרל בידי חבלני משטרה.[12]

החלק המערביעריכה

החלק המערבי של הכביש תוכנן בשנות ה-50 לצורך פיתוח אזור מודיעים שהיה אזור ריק מהתיישבות[13]. הכביש נסלל בשנת 1964[14][14][./כביש_443#cite_note-14 [14]] ועד אז שימש את האזור משעול הררי שלא התאים לתנועה מהירה[15]. הכביש נקרא על שם הנשיא יצחק בן צבי שהיה פעיל בעידוד ההתיישבות במקום[16][17].

קטע הכביש ממחלף בן שמן למודיעין שופר בשנים 19921993 בהרחבת שוליים ומיתון העקומות והורחב לכביש דו-מסלולי כמה שנים מאוחר יותר כאשר החל אכלוסה של העיר מודיעין. בהמשך שנות ה-90 הורחב הכביש לדו-מסלולי לכל אורכו.

בסוף 2013 החלו בכביש עבודות להוספת נתיב שלישי המיועד לתחבורה ציבורית בקטע בין צומת מודיעים לנאות קדומים. לפי תוכנית משרד התחבורה[18] ההרחבה תתבצע עד לצומת מכבים-רעות, ובאזור מצפה מודיעין יבנה חניון חנה וסע. עבודות אלו נועדו להקל את העומס הצפוי בכביש במקביל לביצוע עבודות הרחבה ומנהור של כביש 1. עבודות ההרחבה של החלק הראשון, ממערב לנאות קדומים, הושלמו ביולי 2014.

מחלפים וצמתים לאורך הכבישעריכה

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 443 (ממערב למזרח)
0 צומת גינתון   לוד    כביש 40
0.8 כניסה למושב בן שמן   בן שמן כניסה למושב בן שמן
1 כניסה לגינתון   גינתון כניסה למושב גינתון
1.6 כפר הנוער בן שמן   כפר הנוער בן שמן גישה לכפר הנוער בן שמן
3 מחלף בן שמן   בן שמן    כביש 1,    כביש 6,    כביש 444
3.3 צומת מודיעים   בן שמן    כביש 40
3.4 צומת גמזו   בן שמן    כביש 4314
5 נאות קדומים   נאות קדומים גישה לפארק נאות קדומים
8.7 כניסה למבוא מודיעים   מבוא מודיעים כניסה למבוא מודיעים
10.2 צומת מכבים   מודיעין-מכבים-רעות    כביש 4466
11 צומת מודיעין מערב   מודיעין-מכבים-רעות כביש גישה לאזור התעסוקה
12.8 צומת שילת   שילת    כביש 446
13 כניסה למודיעין   מודיעין-מכבים-רעות שדרות החשמונאים
14.3 צומת מכבים רעות   מודיעין-מכבים-רעות דרך יאיר פרג
15.9 מחסום מכבים   מודיעין-מכבים-רעות לכיוון מערב
16 צומת סאפא   סאפא    כביש 446 (  פתוח לפלסטינים בלבד)
16.1 צומת בית חורון   בית סירא    כביש 3 (  פתוח לפלסטינים בלבד)
19.8 מחלף בית עור א-תחתא   בית עור א-תחתא, ח'רבת אל-מצבאח, בית ליקיא דרך לכפרים
22.3 צומת מעלה בית חורון   בית עור אל-פוקא, בית עור א-תחתא דרך לכפרים
23.4 מחלף בית חורון   בית חורון, טירה כניסה לבית חורון
27.9 מחסום מחנה עופר   מחנה עופר לכיוון מזרח
28.3 צומת גבעת זאב   גבעת זאב, מחנה עופר, ביתוניא    כביש 45,    כביש 436

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אליצור י',מעלה בית חורון הקדום - שרידים והצעות איתור, מחקרי יו"ש תשנ"ד, עמ' 31-39
  2. ^ טוביה מנדלסון, עופר מציע שורת יישובים בין עטרות ולוד ובמרכזם העיר גבעון, דבר, 18 בפברואר 1976
  3. ^ עמנואל וייזר, ‏נפלאות המים בבית חורון, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2003
  4. ^ חוה פנחס-גן, דרך לא דרך: על נסיעה יומית בכביש 443, 6 ביולי 2010
  5. ^ בג"ץ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, פ"ד לז(4) 785, עמ' 790
  6. ^ שם, עמ' 811
  7. ^ האם ייפתח כביש 443 לתנועת פלסטינים?, מקומון מודיעין mcity
  8. ^ דפנה לוי, הכביש החדש שמפוצץ את אנשי החאמס
  9. ^ בג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה, ראש מועצת הכפר בית סירא ו-24 אחרים נ' שר הביטחון ואחרים
  10. ^ בג"ץ 3607/10
  11. ^ שמואל מיטלמן שופטי בג"ץ: פסק הדין על כביש 443 – מאוזן, nrg
  12. ^ מסמך שהגיע לערוץ 7: איסור הנסיעה הגורף לשרים, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  13. ^ כפר מודיעין ישוקם מחדש, הצופה, 15 ביוני 1954
  14. ^ נאות קדומים - שמורה במודיעים, דבר, 3 ביוני 1965
  15. ^ מ. סייר, פיתוח לעבר מודיעין, מעריב, 28 ביולי 1963
  16. ^ שני יישובים חדשים באיזור מודיעים, הצופה, 26 במאי 1953
  17. ^ היאחזויות מודיעים ובירנית יעלו על הקרקע בסוף החודש, דבר, 6 בנובמבר 1964
  18. ^ נחשפות העבודות לאורך כביש מספר 1. הכביש החדש לירושלים: גשרים, מנהרות ומחלפים, באתר משרד התחבורה