כדורגל בקנדה
כדורגל הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בקנדה. על פי נתוני פיפ"א, 2,695,712 אנשים בקנדה שיחקו את המשחק בשנת 2006.[1]
היסטוריה עריכה
אחד ממשחקי הכדורגל הראשונים שתועדו נערך בטורונטו בשנת 1859, בין קבוצת "סנט ג'ורג' סוצייטי" לבין קבוצת אירים. בנוסף, נערכו משחקים בניו וסטמינסטר ב-1862 ובויקטוריה ב-1865. המשחק הראשון תחת חוקי הכדורגל המודרניים נערך בטורונטו בשנת 1876, ולאחריו הוקמה באותה עיר "התאחדות הכדורגל המלכותית" - התאחדות הכדורגל הראשונה שתועדה מחוץ לאיים הבריטיים. מטרת ההתאחדות הייתה ליצור תחרות בין קבוצות מהאזור.[2][3]
בשנת 1880 הוקמה "התאחדות הכדורגל המערבית" בברלין (כיום קיצ'נר) שבאונטריו, והייתה האחראית העיקרית להתפתחותו של המשחק ברחבי דרום אונטריו. בסביבות שנת 1890 החלה התאחדות הכדורגל המערבית, שנקראה בקיצור WFA, לכלול גם קבוצות ממערב אונטריו שמוקמו בערים שונות. בשנים 1885 ו-1886 שלחה ההתאחדות קבוצות לניו ג'רזי הן בכדורגל במגרש פתוח והן בכדורגל אולמות, על מנת להתמודד נגד קבוצות שייצגו את התאחדות הכדורגל האמריקאית - הגוף שניהל באופן לא רשמי את הכדורגל בארצות הברית. המשחק הבינלאומי הראשון בין המדינות נערך ב-1885, כאשר נבחרת קנדה ניצחה 0-1 את נבחרת ארצות הברית בניוארק שבניו ג'רזי. שנה לאחר מכן ניצחה ארצות הברית 3-2 באותו מגרש, ובשנים הבאות המשיכו קבוצות משתי המדינות להתמודד אחת מול השנייה.
ב-19 במרץ 1896 נוסדה "התאחדות הכדורגל של מניטובה" בעיר ברנדון. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1901, נוסדה "התאחדות הכדורגל של אונטריו" בטורונטו והקימה את תחרות גביע אונטריו. מועדון הכדורגל גאלט (Galt Football Club) זכה במהדורה הראשונה של הטורניר, שממשיך להתקיים עד היום. גאלט ייצגה את ה-WFA גם באולימפיאדת סנט לואיס ב-1904 וזכתה במדליית הזהב. מלבדה השתתפו שתי קבוצות נוספות בלבד בטורניר, שתיהן מארצות הברית.[4] במהלך ראשית המאה ה-20 הוקמו מספר התאחדויות אזוריות נוספות ברחבי קנדה.
משחק הכדורגל המקצועני הראשון בקנדה נערך בוונקובר בשנת 1910, בין קבוצות "קאלייס" ו"רוברס". בשנת 1912 הוקמה התאחדות הכדורגל של קנדה (DFA) במפגש שנערך בטורונטו ב-24 במאי, וכעבור שנה הפכה לחברה בפיפ"א. ב-1926 הוקמה "התאחדות הכדורגל הלאומית" שכללה קבוצות מאונטריו ומקוויבק. עם זאת, בשנת 1928 עזבה ה-DFA את פיפ"א בעקבות מחלוקת שהתעוררה לגבי תשלום שכרם של שחקנים חובבים, ונותרה מחוץ לארגון הכדורגל העולמי עד ל-1946. הכדורגלן הקנדי הראשון שעבר לשחק באירופה היה רוברט מקדונלד, שהוחתם על ידי גלאזגו ריינג'רס במהלך שנות ה-20 לאחר שזוהה על ידה במסע משחקים בצפון אמריקה.
בעקבות השפל הגדול בשנות ה-30 סבלה ה-DFA מקשיים כלכליים כבדים ולא עלה ביכולתה לארגן מפגשים בשנים 1932-1933 ו-1935-1940. אף על פי כן הכדורגל הקנדי זכה להצלחה במהלך שנים אלו. השוער יליד מונטריאול, ג'ו קנאווי, עבר לשחק בהצלחה בקבוצה הסקוטית הבכירה סלטיק, וקבוצת טורונטו סקוטיש זכתה באליפות צפון אמריקה למועדונים לאחר ניצחון בתוצאה 1-2 על קבוצת "סנט לואיס סטיקס" במשחק שהתקיים בשיקגו.
בשנת 1957 נכנסה נבחרת קנדה לראשונה בתולדותיה למוקדמות גביע העולם בכדורגל. היא פגשה את נבחרות ארצות הברית ומקסיקו בבית המוקדמות על ההעפלה למונדיאל 1958 שנערך בשוודיה. קנדה ניצחהבמשחקה הראשון בטורניר המוקדמות, 1-5 מול ארצות הברית, אך לאחר מכן הפסידה פעמיים למקסיקו, ועל אף ניצחון נוסף על ארצות הברית במשחקה האחרון לא הצליחה לסיים במקום הראשון בבית שהוביל למונדיאל, בו סיימה מקסיקו.
בעקבות הצמיחה בפופולריות של המשחק שנבעה מהשידור הגלובלי של משחקי מונדיאל 1966, הוקמה ליגת הכדורגל הצפון אמריקאית (NASL) ב-1968. הליגה כללה קבוצות מארצות הברית ומקנדה, וכדורגלנים מקצוענים רבים צורפו גם מאירופה על מנת להוות תוספת לכישרונם של השחקנים המקומיים. במהלך שנות ה-70 וה-80 יוצגה קנדה בליגה הצפון אמריקאית על ידי קבוצות מחמש ערים שונות: קלגרי, אדמונטון, מונטריאול, טורונטו וונקובר. הליגה נסגרה בשנת 1985.
המשחקים האולימפיים נערכו במונטריאול בשנת 1976, אך בטורניר הכדורגל השתתפו 13 נבחרות במקום הכמות הרגילה של 16, לאחר שהנבחרות האפריקאיות פרשו ממנו במחאה על האפרטהייד בדרום אפריקה. נבחרת קנדה פתחה את משחקיה מול נבחרת ברית המועצות באצטדיון האולימפי, והפסידה 2-1. לאחר שהפסידה גם במשחק השני, מול צפון קוריאה, היא הודחה מהטורניר. באותה שנה זכתה קבוצת טורונטו מטרוס-קרואטיה באליפות ליגת הכדורגל הצפון אמריקאית, ובכך הפכה לקבוצה הקנדית הראשונה שזוכה בתואר. טורונטו, אשר בשורותיה שיחק בין היתר החלוץ הפורטוגלי אאוזביו, ניצחה במשחק הגמר 0-3 את מינסוטה קיקס. ונקובר וייטקאפס זכתה באליפות הליגה ב-1979, וב-1983 הגיעה קבוצת טורונטו בליזארד (השם החדש של טורונטו מטרוס-קרואטיה) עד למשחק הגמר בו הפסידה.
נבחרת קנדה העפילה לטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984, אשר נערכה במדינה השכנה, ארצות הברית. בסיבוב הראשון של הטורניר היא סיימה בתיקו מול עיראק, הפסידה ליוגוסלביה וניצחה את קמרון, ובכך עלתה לשלב רבע הגמר. בשלב הבא עלתה הנבחרת הקנדית ליתרון מול ברזיל, אך לבסוף הפסידה בתום דו-קרב בעיטות עונשין.
הישג נוסף של הנבחרת הקנדית הגיע בשנת 1985, עת זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות CONCACAF לאחר ניצחון 1-2 על נבחרת הונדורס במשחק הגמר. מאחר שהאליפות היוותה גם את טורניר המוקדמות למונדיאל 1986, הבטיחה קנדה את העפלתה הראשונה בהיסטוריה למונדיאל. קנדה אף הציעה את מועמדותה לאירוח טורניר הגביע העולמי, אך לבסוף הוחלט שהטורניר יתקיים במקסיקו. במונדיאל עצמו הפסידה קנדה בכל משחקיה - 1-0 מול צרפת ו-2-0 מול נבחרות הונגריה וברית המועצות. בהמשך אותה שנה השעתה התאחדות הכדורגל הקנדית לשנה ארבעה משחקני נבחרת קנדה, שנתפסו בהטיית תוצאת משחק בטורניר שהתקיים בסינגפור. בעקבות הופעתה של קנדה בגביע העולם הוקמה ליגת הכדורגל הקנדית (CSL) בשנת 1987, וב-1989 הוקם איגוד השופטים של הכדורגל הקנדי.[5]
ליגת הכדורגל הקנדית החליפה את ליגת ה-NASL וכללה קבוצות משמונה ערים שונות בקנדה.[6] קבוצת ונקובר 86' זכתה באליפות צפון אמריקה למועדונים בשנת 1990, לאחר ניצחון 2-3 על מרילנד בייס במשחק הגמר. באותה שנה השתתפה נבחרת קנדה לראשונה בגביע צפון אמריקה לאומות, כאשר אירחה את הטורניר שכלל שלוש נבחרות. נבחרותיהן של קנדה ושל מקסיקו שלחו סגלים בכירים, אך ארצות הברית שלחה לטורניר נבחרת משנית ולא כללה את משחקי הטורניר כרשמיים בתיעוד ההיסטורי שלה.[7] קנדה זכתה בטורניר לאחר שניצחה בשני משחקיה, כאשר כל שלושת שעריה הובקעו על ידי ג'ון קטליף. ב-1991 השתתפה קנדה בטורניר בפעם השנייה אך סיימה במקום השלישי בלבד, בעוד מקסיקו זכתה בטורניר. בשנת 1992 נאלצה ליגת ה-CSL להיסגר ומרבית קבוצותיה עברו לליגות של ארצות אחרות.
הכדורגל הקנדי המשיך להגיע להישגים במהלך שנות ה-90 וראשית שנות האלפיים. נבחרת הנשים של קנדה העפילה לראשונה בתולדותיה לגביע העולם בכדורגל נשים ב-1995, בו הפסידה בשניים מתוך שלושת משחקיה, מול אנגליה ונורווגיה, וסיימה בתיקו מול ניגריה. ב-1999 העפילה קנדה פעם נוספת לגביע העולם בכדורגל נשים, שנערך בארצות הברית, אך שוב נותרה ללא אף ניצחון. בשנת 2000 זכתה נבחרת הגברים של קנדה בפעם השנייה בגביע הזהב של CONCACAF, לאחר ניצחון 0-2 על נבחרת קולומביה במשחק הגמר. בעקבות הכתרתה כאלופת צפון אמריקה השתתפה נבחרת קנדה בגביע הקונפדרציות ב-2001, בו השיגה תיקו 0-0 זכור מול נבחרת ברזיל החזקה. ב-2002 הגיע קנדה עד לחצי הגמר בגביע הזהב, שם הפסידה לארצות הברית בדו-קרב בעיטות עונשין. על אף הצלחתה ברמה היבשתית, נבחרת הגברים של קנדה לא העפילה לגביע העולם מאז 1986 ומעולם לא התקדמה מעבר למקום ה-40 בדירוג העולמי של פיפ"א.
בשנת 2002 אירחה קנדה את גביע העולם בכדורגל נשים עד גיל 19 הראשון אי פעם, ומשחקי הטורניר נערכו באדמונטון, ויקטוריה וונקובר. נבחרת הנשים של קנדה העפילה פעם נוספת לגביע העולם לנשים ב-2003. ניצחונותיה על נבחרות יפן וארגנטינה בשלב הבתים היו הראשונים אי פעם של קנדה בטורניר הגביע העולמי, הן ברמת הגברים והן ברמת הנשים. ברבע הגמר ניצחה את נבחרתה של סין, לפני שהפסידה בשלב חצי הגמר לשוודיה.
ב-2007 הצטרף מועדון הכדורגל טורונטו לליגת ה-MLS האמריקאית ובכך הפך למועדון הראשון מחוץ לארצות הברית שמשחק בליגה זו. באותה שנה אירחה קנדה לראשונה בהיסטוריה את גביע העולם בכדורגל עד גיל 20. על אף שהנבחרת הקנדית הפסידה בכל שלושת משחקיה מבלי להבקיע שער וסיימה במקום האחרון, הטורניר עצמו זכה להצלחה גדולה - הוא שבר את שיא הצופים בטורניר והעמיד אותו על 1.2 מיליון אוהדים. משחק הגמר של הטורניר נערך בטורונטו, ובו ניצחה ארגנטינה בתוצאה 1-2 את צ'כיה. בספטמבר אותה שנה השתתפה נבחרת הנשים של קנדה פעם נוספת בגביע העולם בכדורגל נשים.
תחרויות עריכה
קבוצות כדורגל קנדיות רבות מתחרות בליגות המקצועניות של ארצות הברית. מועדון כדורגל טורונטו הפך ב-2007 למועדון הקנדי הראשון המשחק בליגת ה-MLS, הדרגה הגבוהה ביותר של הכדורגל המקצועני בארצות הברית. במרץ 2009 הוענק לוונקובר וייטקאפס זיכיון של קבוצת MLS, והיא משחקת בליגה זו משנת 2011. מונטריאול אימפקט משחקת גם היא ב-MLS מאז עונת 2012.
הטורניר החשוב ביותר לקבוצות קנדיות הוא האליפות הקנדית (Canadian Championship), שהוקמה בשנת 2008 בהחליפה את גביע הסוחרים הקנדי, וקובעת את זהות הקבוצות הקנדיות המשתתפות בליגת האלופות הצפון-אמריקאית. בטורניר זה משתתפות הקבוצות הבכירות, המשחקות בליגות הכלל-צפון-אמריקאיות. במאי 2009 הקימה התאחדות הכדורגל של אונטריו מחדש את ליגת הכדורגל הקנדית (CSL), שמהווה את הדרגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הקנדי. על אף שהליגה כוללת כיום קבוצות מאונטריו בלבד, נשקלת אפשרות להרחבתה גם למערב קנדה. מועדוני טורונטו ומונטריאול אימפקט שלחו בעבר את קבוצות המילואים שלהן לשחק בליגת הכדורגל הקנדית, על אף שקבוצות הבוגרים שלהם משחקות בארצות הברית.
בקנדה משוחקים מספר טורנירי גביע, כדוגמת "גביע האתגר הקנדי הלאומי" - טורניר הכדורגל המרכזי בקנדה לחובבים. טורנירים נוספים המתקיימים הם "גביע היובל", טורניר עבור נשים חובבות, וכן "גביע האתגר של ויקטוריה", טורניר בו משתתפות קבוצות המשחקות ב-USL וקבוצות מאונטריו.
