כדורמים במשחקים האולימפיים
תחרויות כדורמים נערכו לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1900), ומאז אולימפיאדת לונדון (1908) הן נערכות ברציפות. טורניר כדורמים לנשים נערך מאז אולימפיאדת סידני (2000).






היסטוריהעריכה
בטורניר הכדורמים האולימפי הראשון, באולימפיאדת פריז (1900), לא השתתפו נבחרות לאומיות, אלא שבעה מועדוני כדורמים (ארבעה מצרפת, אחד מבלגיה, אחד מבריטניה ואחד מגרמניה). הם שיחקו בשיטת נוקאאוט, שכללה שלושה שלבים. לא נערך משחק על המקום השלישי, ושתי המפסידות בשלב חצי הגמר זכו במדליית ארד. אחד ממועדונים אלה, המועדון הצרפתי ליבלול דה פריז, העפיל אוטומטית לשלב חצי הגמר, וכך קרה ששחקניו זכו במדליית ארד אולימפית בגין משחק אחד בו השתתפו והפסידו.
באולימפיאדת לונדון (1908) נערך לראשונה טורניר בהשתתפות נבחרות לאומיות. חמש נבחרות היו אמורות להשתתף בטורניר, ולכן נערך משחק אחד בשלב רבע הגמר, בין נבחרות בלגיה והולנד, ושלוש הנותרות העפילו אוטומטית לחצי הגמר. במשחק אחד שיחקה בלגיה, שניצחה את הולנד, מול נבחרת שוודיה, ובמשחק השני אמורות היו להתמודד נבחרות בריטניה ואוסטריה, אלא שהאחרונה פרשה, ולכן בריטניה העפילה אוטומטית לשלב הגמר. היא זכתה בסופו של דבר במדליית זהב לאחר ששיחקה משחק אחד בלבד. נבחרת שוודיה, ששיחקה אף היא משחק אחד בלבד, בחצי הגמר בו הפסידה לבלגיה, זכתה במדליית ארד.
באולימפיאדת סטוקהולם (1912) השתתפו 6 נבחרות. בשלב רבע הגמר נערכו שלושה משחקים, אחת הנבחרות, אוסטריה, העפילה אוטומטית לשלב הגמר, ושתי הנותרות שיחקו בשלב חצי הגמר. המפסידות בכל שלב המשיכו להתחרות זו בזו, בטורניר על מדליית הכסף. שיטה זו הובילה לכך שהזוכה במדליית הכסף לא הייתה אוסטריה, אלא שוודיה, שניצחה בטורניר המפסידות. למעשה, אוסטריה נותרה ללא מדליה כלל.
באולימפיאדת אנטוורפן (1920) עלה מספר הנבחרות ל-12. שמונה מהן התחרו בשלב שמינית הגמר, וארבע העפילו אוטומטית לרבע הגמר. בריטניה זכתה במדליית הזהב, ולאחר מכן התמודדו הנבחרות שהפסידו לה בשלבים השונים, ספרד, ארצות הברית ובלגיה, בטורניר על מדליית הכסף. בהמשך, נערך גם טורניר על מדליית הארד. הטורניר באולימפיאדת פריז (1924) נערך במתכונת דומה, אלא שמספר הנבחרות המשתתפות עלה ל-15.
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) נערך טורניר במתכונת נוקאאוט רגילה. 14 נבחרות השתתפו בטורניר, שתיים מהן העפילו אוטומטית לשלב רבע הגמר. המנצחת בגמר זכתה במדליית זהב, המפסידה במדליית כסף, ושתי המפסידות בחצי הגמר התמודדו זו מול זו במשחק על מדליית הארד.
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) סבלה ממיעוט משתתפים בשל השפל הגדול, ורק חמש נבחרות השתתפו במשחקים, בבית אחד בו שיחקו אחת נגד השנייה. בנבחרת הונגריה שזכתה במדליית הזהב השתתפו 3 שחקנים יהודים אישטוואן ברטה, גאורג ברודי ומיקלוש שרקן. נבחרת ברזיל הודחה מהמשחקים כבר לאחר המשחק השני, מול נבחרת גרמניה, לאחר ששחקניה קיללו את השופטים.
באולימפיאדת ברלין (1936) השתתפו 16 נבחרות, שחולקו לארבעה בתים. שתי הראשונות בכל בית העפילו לשלב הבא, שכלל שני בתים בני ארבע נבחרות. התוצאה שהשיגו שתי נבחרות ששיחקו זו מול זו בבית המוקדם נחשבה גם לצורך דירוגה בבית חצי הגמר, ולא נדרש משחק נוסף ביניהן. שתי הראשונות בכל בית מבתי חצי הגמר העפילו לבית הגמר, שגם בו תוצאות קודמות נחשבו. במקביל, נערכו משחקי דירוג על מקומות 5 עד 8, בשיטה דומה. בנבחרת הונגריה שזכתה במדליית הזהב בפעם השנייה ברציפות השתתפו 2 שחקנים יהודים גאורג ברודי ומיקלוש שרקן שהשתתפו גם באולימפיאדה הקודמת.
באולימפיאדת לונדון (1948) השתתפו 18 נבחרות. השלב הראשון כלל שישה בתים של שלוש נבחרות. שתי הנבחרות הראשונות בכל בית העפילו לשלב השני. שלב זה כלל ארבעה בתים בני שלוש נבחרות. שתי הראשונות בכל בית עלו לשלב חצי הגמר, שכלל שני בתים בני ארבע נבחרות. בדומה לאולימפיאדת ברלין, העפילו שתי הראשונות בכל בית לבית הגמר, ושתי המפסידות לבית שבו נערכו משחקי דירוג על מקומות 5 עד 8.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) עלה מספר המשתתפות ל-21. בסיבוב הראשון התמודדו 20 נבחרות בשיטת נוקאאוט. 10 המנצחות העפילו אוטומטית לשלב הבתים. 10 המפסידות המשיכו לשלב נוסף, ו-5 המנצחות בו העפילו אף הן לשלב הבתים. בשלב הבתים השתתפו 15 נבחרות אלו, וכן נבחרת ארגנטינה שהעפילה אוטומטית. הן חולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות, ומכאן ואילך התנהל הטורניר כמו באולימפיאדת ברלין.
באולימפיאדת מלבורן (1956) פחת מספר המשתתפות משמעותית, ל-10 בלבד. הסיבוב הראשון כלל שלושה בתים. שתי הראשונות בכל בית העפילו לבית הגמר, והיתר התחרו בבית משחקי הדירוג על מקומות 7 עד 10. המשחק בין נבחרות הונגריה וברית המועצות בבית הגמר היא לאחד האירועים המשמעותיים ביותר באולימפיאדת מלבורן, ולאחד ממשחקי הכדורמים הידועים ביותר. המשחקים נערכו בצל הפלישה הסובייטית להונגריה, שהביאה לדיכויו של המרד ההונגרי. תחת הרושם של העימות הצבאי בין שתי המדינות, נפגשו שתי הנבחרות למשחק שהפך להיות אלים במיוחד, וזכה לכינוי "משחק הדם במים", לאחר שכוכב נבחרת הונגריה ארווין זאדור יצא מהבריכה כשהוא מדמם בעקבות אגרוף שקיבל מוולנטין פרוקופייב. בדקות הסיום נאלצה המשטרה המקומית לפנות את הקהל המשולהב, מחשש לתגרה המונית. הונגריה ניצחה במשחק 0-4, ולאחר שבמשחק הבא גברה גם על נבחרת יוגוסלביה, זכתה בתואר האולימפי.
באולימפיאדת רומא (1960) שוב השתתפו 16 נבחרות, באותה שיטה בה נערכו המשחקים באולימפיאדת ברלין. באולימפיאדת טוקיו (1964) השתתפו 13 נבחרות, שהתחרו אף הן באותה שיטה. באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) השתנתה שיטת המשחקים. 15 הנבחרות חולקו לשני בתים. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית המשיכו לשלב חצי הגמר, שנערך בשיטת הצלבה. יתר הנבחרות המשיכו לשחק במשחקי דירוג. השיטה השתנתה פעם נוספת באולימפיאדת מינכן (1972), אז חולקו 16 הנבחרות ל-3 בתים. שתי הראשונות בכל בית העפילו לבית הגמר, שכלל שש נבחרות, והשתיים שסיימו במקום השלישי ובמקום הרביעי בכל בית שיחקו בבית משחקי דירוג על מקומות 7 עד 12.
באולימפיאדת מונטריאול (1976) ירד מספר המשתתפות ל-12, ומאז זה מספר הנבחרות המשתתפות, אף שחלו שינויים רבים בשיטת המשחקים. במונטריאול חולקו 12 הנבחרות לשלושה בתים בני שתי נבחרות. בדומה למינכן, שתי הראשונות בכל בית העפילו לבית הגמר, שכלל שש נבחרות, והשתיים שסיימו במקום השלישי ובמקום הרביעי בכל בית שיחקו בבית משחקי דירוג על מקומות 7 עד 12. שיטה זו הונהגה גם בשתי האולימפיאדות הבאות.
באולימפיאדת סיאול (1988) חולקו 12 הנבחרות לשני בתים בני שש נבחרות. שתי הראשונות בכל בית העפילו לחצי הגמר ושיחקו בשיטת הצלבה. שתי הנבחרות שסיימו במקומות השלישי והרביעי בכל בית שיחקו בבית משחקי דירוג על מקומות 5 עד 8, וארבע הנותרות שיחקו בבית משחקי דירוג על מקומות 9 עד 12. זו הייתה השיטה גם באולימפיאדת ברצלונה (1992).
באולימפיאדת אטלנטה (1996) נערך שינוי נוסף. החל מאותם משחקים, ארבע הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית העפילו לשלב רבע הגמר, והמשיכו להתחרות בשיטת נוקאאוט. הנבחרות שדורגו אחרונות בשלב הבתים המשיכו לבית דירוג על מקומות 9 עד 12.
באולימפיאדת סידני (2000) נערכו המשחקים באותה שיטה, ולראשונה נערך גם טורניר לנבחרות נשים. שש נבחרות השתתפו בטורניר זה. הן שיחקו כולן זו מול זו, ולאחר מכן התמודדו בחצאי הגמר הנבחרת שסיימה ראשונה מול הנבחרת שסיימה רביעית, והנבחרת שסיימה שנייה מול הנבחרת שסיימה שלישית.
שינוי נוסף בשיטת התחרות נערך באולימפיאדת אתונה (2004). שתי הראשונות בכל בית העפילו אוטומטית לשלב חצי הגמר, והנבחרות שסיימו במקומות השני והשלישי בכל בית שיחקו בשלב רבע הגמר שנערך בשיטת הצלבה. משחקי הדירוג על מקומות 7 עד 12 נערכו בשיטה דומה, כאשר הנבחרות שסיימו במקום הרביעי העפילו אוטומטית למשחקי הדירוג על מקומות 7 עד 10. גם בטורניר הנשים חל שינוי. מספר הנבחרות עלה ל-8, והן חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות. בדומה לטורניר הגברים, הראשונות העפילו אוטומטית לשלב חצי הגמר, הנבחרות שסיימו במקום השני והשלישי בכל בית שיחקו בשלב רבע הגמר בשיטת הצלבה, והנבחרות שסיימו במקום הרביעי שיחקו זו מול זו על המקום השביעי.
באולימפיאדת לונדון (2012) שוב שונתה שיטת המשחקים בטורניר הגברים, והוחזרה לשיטה שהייתה נהוגה באטלנטה ובסידני, לפיה ארבע הראשונות בכל בית מעפילות לשלב רבע הגמר בשיטת הצלבה. בניגוד לעבר, לא נערכו משחקי דירוג על מקומות 9 עד 12. גם בטורניר הנשים נערך שינוי, וכל שמונה הנבחרות העפילו משלב הבתים לשלב רבע הגמר, שנערך כולו בשיטת הצלבה.
זכיותעריכה
גבריםעריכה
ב-26 הטורנירים שנערכו עד כה, ניצחו נבחרות מ-10 מדינות. הנבחרות עם מספר הזכיות הרב ביותר הן הונגריה (9), בריטניה (4), איטליה ויוגוסלביה (3 כל אחת).
נשיםעריכה
בחמשת הטורנירים האולימפיים שנערכו עד כה, זכו ארבע נבחרות שונות. נבחרת ארצות הברית זכתה במדליה בכל אחד מהם, ובשני האחרונים הייתה האלופה האולימפית.
אולימפיאדת סידני (2000) | אוסטרליה | ארצות הברית | 3-4 | רוסיה | הולנד | 3-4 |
אולימפיאדת אתונה (2004) | איטליה | יוון | 9-10 לאחר הארכה |
ארצות הברית | אוסטרליה | 5-6 |
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | הולנד | ארצות הברית | 8-9 | אוסטרליה | הונגריה | 9-9 לאחר הארכה 2-3 בזריקות הכרעה |
אולימפיאדת לונדון (2012) | ארצות הברית | ספרד | 5-8 | אוסטרליה | הונגריה | 11-13 לאחר הארכה |
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | ארצות הברית | איטליה | 5-12 | רוסיה | הונגריה | 12-12 6-7 בזריקות הכרעה |
אולימפיאדת טוקיו (2020) | ארצות הברית | ספרד | 5-14 | הונגריה | רוסיה | 9-11 |
מדליותעריכה
נבחרות המייצגות 20 מדינות זכו במדליות בכדורמים בטורנירים האולימפיים.
מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכל | |
---|---|---|---|---|---|
1. | הונגריה | 9 | 3 | 3 | 15 |
2. | איטליה | 4 | 3 | 3 | 10 |
3. | בריטניה | 4 | 0 | 0 | 4 |
4. | ארצות הברית | 3 | 5 | 4 | 12 |
5. | יוגוסלביה | 3 | 4 | 1 | 8 |
6. | ברית המועצות | 2 | 2 | 3 | 7 |
7. | סרביה | 2 | 0 | 2 | 4 |
8. | ספרד | 1 | 3 | 0 | 4 |
9. | גרמניה | 1 | 2 | 0 | 3 |
קרואטיה | 1 | 2 | 0 | 3 | |
11. | צרפת | 1 | 0 | 3 | 4 |
12. | אוסטרליה | 1 | 0 | 2 | 3 |
הולנד | 1 | 0 | 2 | 3 | |
14. | בלגיה | 0 | 4 | 2 | 6 |
15. | יוון | 0 | 2 | 0 | 2 |
16. | רוסיה | 0 | 1 | 3 | 4 |
17. | שוודיה | 0 | 1 | 2 | 3 |
18. | סרביה ומונטנגרו | 0 | 1 | 0 | 1 |
19. | גרמניה המערבית | 0 | 0 | 1 | 1 |
0 | 0 | 1 | 1 |
לקריאה נוספתעריכה
- מוטי בסוק, המשחקים האולימפיים אתונה - טוקיו (1896–2020), ספרי ניב, 2020; ספורט המים, כדור-מים, עמ' 407–416.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של כדורמים במשחקים האולימפיים