כדורת

משחק בו מפילים 10 פינים באמצעות כדור

כדורת (כַּדֹּרֶת) (בלעז: באולינג; מאנגלית: Bowling) הוא משחק כדור ליחיד או לקבוצה, הדורש מיומנות, דיוק וריכוז. מטרת המשחק היא לצבור מקסימום נקודות על ידי הפלת מרב הפינים. תוך כדי משחק עם שולי המגרש עשרת הפינים מסודרים בסוף המסלול והפלתם נעשית על ידי גלגול כדור כבד לעברם. גלגול מדויק וחזק יביא להפלת כל הפינים.

מסלול באולינג. בסופו ישנם עשרה פינים
כדור באולינג בעת גלגולו לעבר הפינים
אולם באולינג

ליגת הכדורת הטובה בעולם היא Professional Bowlers Association (אנ') ובקיצור PBA המתקיימת בארצות הברית.

שחקן הכדורת הטוב בהיסטוריה הוא וולטר ריי ויליאמס המחזיק ב-47 תארים.[1] אור אבירם הוא שחקן הכדורת הישראלי היחיד שזכה בגביע העולם (2013) והיה אלוף אירופה.

בכדורת מקובל לגלגל את הכדור ביד אחת אולם ניתן גם לגלגלו בשתי הידיים. הטכניקה המקובלת לגלגלו בשתי ידיים הומצאה על ידי ג'ייסון בלמונטי (אנ') מאוסטרליה.[2]

מושגי יסוד עריכה

  • מסלול - שביל עץ ארוך, מלוטש היטב ותחום משני צדדיו בתעלות (ראו להלן), שבסופו עומדים הפינים (ראו להלן).
  • תעלה - (באנגלית: Gutter), מצויות משני צדי המסלול ונמוכות ממנו. משמשות כמלכודות לכדור (ראו להלן). אם הוא נופל לתוכן, כבר אין ביכולתו לחזור למסלול, והתוצאה היא הפלת אפס פינים בזריקה (ראו להלן) זו.
  • פינים - ישנם 10 פינים, המסודרים בסוף המסלול בצורת משולש שווה-צלעות מרווח (שאחד מקודקודיו פונה אל הזורק; דהיינו פין יחיד, אחריו 2 פינים בשורה, אחריהם 3 פינים בשורה ואחריהם 4).
  • כדור - כדור באולינג הוא כדור גדול, לרוב כבד, בעל 3 חורים לאצבעות לאחיזתו. ישנם כדורים במשקלים שונים, החל מ-6 ליבראות (כ-2.7 ק"ג) ועד 16 ליבראות (כ-7.2 ק"ג), המסומנים על גבי הכדור.
  • זריקה - גלגול של כדור לאורך המסלול, בניסיון להפיל באמצעותו כמה שיותר פינים.
  • משחקון/פריים - כולל 2 זריקות להפלת מרב הפינים (3 זריקות במשחקון/פריים האחרון ב"משחק מושלם"; הזריקה השנייה לא מבוצעת אם בראשונה הושג "סטרייק" (ראו להלן)).
  • משחק - כולל 10 משחקונים (פריימים).
  • סטרייק - הפלת כל הפינים בזריקה הראשונה בפריים. מעניק בונוס (אופציונלי) בניקוד.
  • דאבל סטרייק - 2 סטרייקים רצופים.
  • סטרייק משולש - 3 סטרייקים רצופים ידוע כ"סטרייק טורקי".[3]
  • 4 סטרייקים ומעלה ברצף - 4 סטרייקים ומעלה ברצף, ידועים כ"פור באגר" ("four bagger" - "ארבעה בשק"), "פייב באגר" ("five bagger" - "חמישה בשק") וכן הלאה, ובהתאם לשמות ומניית המספרים בשפה האנגלית.[4]
  • ספייר - הפלת יתרת הפינים שנותרו עומדים אחרי הזריקה הראשונה בזריקה השנייה בפריים. מעניק בונוס (אופציונלי) ניקוד.
  • ספליט (פיצול) - הפלת חלק מהפינים כך שיישארו פינים (חוץ מהפין המרכזי (1)) עם רווח ביניהם.
  • באולינג קנדי - באולינג המשוחק עם 5 פינים ועם כדור קטן במיוחד .
  • משחק מושלם - משחק שבו הושג סטרייק בכל הזריקות (12 במספר: 9 בתשעת הפריימים הראשונים ו-3 בפריים העשירי) ומזכה בניקוד המקסימלי האפשרי: 300 נקודות.

אופן המשחק עריכה

אחיזת הכדור מתבצעת עם שתי האצבעות האמצעיות (אמה וקמיצה) והאגודל, שמיועד לתמיכה בלבד (מומלץ שלא להכניס את האגודל לגמרי, על מנת שהזריקה תהיה קלה). ישנה אפשרות לכפפת -יד, אשר אוחזת את פרק כף -היד, כדי לשלוט טוב יותר בכדור.

מיקום הפגיעה המומלץ הוא בצידו הימני של הפין הראשון ובזווית אליו. זריקה זאת (בעוצמה מספקת) יכולה לגרוף איתה את כל הפינים.

בתחילת המסלול מצויר קו, אשר נקרא "קו פסילה". בעת הטלת הכדור אין לעבור אותו, כיוון שמשטח המסלול משומן וחלק ודריכה עליו עשויה להביא למעידה.

ציוד עריכה

לציוד כדורת יש תקן שנקבע על ידי קונגרס הכדורת של ארצות הברית, United States Bowling Congress,USBC ופדרציית הכדורת הבינלאומית, IBF.[5]

 
כדור אישי שבו רואים סימני שמן מהמסלול, מה שמעיד על זריקה לא ישרה.

כדור עריכה

כדור תקני שוקל פחות מ־16 פאונד (7.3 ק"ג), והקוטר שלו נע בין 8.5 אינצ'ים (21.59 ס"מ) ל-8.595 אינצ'ים (21.83 ס"מ). ישנן מגבלות בנוגע לקושי החומר שממנו מורכב הכדור, מרקם החומר, מיקום החורים והמשקולת, סימונים חיצוניים, וגם מגבלות הנדסיות בנוגע לרדיוס סיבוב מקסימלי ומינימלי ומקדם חיכוך (≤0.32). בחלק מהכדורים ישנה משקולת המאפשרת סטייה של הכדור באופן מבוקר לאחר הזריקה. מרכז הכובד של המשקולת מופיע עם סימון על דופן הכדור. ככל שהמרחק בין המשקולת לחורי האצבעות גדול יותר, כך הכדור נוטה להסתובב יותר לכיוון המשקולת. אם המשקולת נמצאת בקו ישר מול החורים, הכדור ייטה לתנועה ישרה.

ישנם סוגים רבים של כדורים, אך ישנם הבדלים משמעותיים בין כדורים אישיים (שנקנו על ידי השחקן והותאמו לצורת הזריקה והיד שלו) לבין כדור בית (Houseball). כדורי בית הם כדורים הנמצאים במתקן הכדורת, הם בנויים לרוב עם משקולת מרכזית, ללא סטייה, וקידוח החורים לאצבעות יהיה על פי ממוצע של יד המתאימה לאותו משקל כדור. לרוב הם מיוצרים מחומרים פשוטים יותר, כגון פלסטיק או פוליאוריטן. כדורים אישיים נקדחים על פי סוג הזריקה של השחקן, ויכולים להיות שונים במיקום המשקולת, צורת החורים, מיקום החורים, צבע, ולחלקם ישנם "אינסרטים" מגומי בתוך החורים בכדי להגן על האצבעות.

 
כדור אישי עם אינסרטים.
 
פין באולינג בשלבים שונים של ייצור (מימין לשמאל).

פינים עריכה

פין באולינג תקני שוקל 1.6 קילוגרם (עם סטייה מקסימלית של 57 גרם). גובה הפין הוא 380 מ"מ ורוחבו המקסימלי הוא 121 מ"מ. פין באולינג עשוי לרוב מעץ מייפל שנחתך על ידי סיבוב במחרטה. לאחר החריטה הוא מצופה בפלסטיק, נצבע ומכוסה בשכבה של חומר מבריק. בשל נדירותו היחסית של עץ המייפל, ישנם תחליפים סינתטיים לחומר הגלם של הפין.[6]

מסלול עריכה

המסלול בנוי מעץ או מתחליפי עץ סינתטיים העומדים בתכונות ההנדסיות שהוגדרו על ידי ארגון ה־IBF.

חלקי המסלול עריכה

- אזור הגישה (Approach), האזור שבו השחקן מבצע את ההליכה והזריקה.

- קו העונשין (Foul Line), הקו שבתחילת המסלול, שאותו אין לעבור.

- המסלול עצמו.

- אזור הפינים והמכונה (Pin Deck).

אורכו של המסלול מקו העונשין ועד הפין האחרון הוא 62.848 רגל, או 19.15 מטרים.[5]

טכניקת ההטלה עריכה

טכניקת הטלת הכדור כוללת בדרך כלל 4 צעדים מדודים בתיאום עם טלטול הכדור והטלתו. על משטח הגישה למסלול יש 3 קווים. הקו הראשון במרחק שלושה צעדים מהמסלול, השני ארבעה והשלישי חמישה.

משמעות הצעדים הנוספים היא הנפה גבוהה יותר של הכדור לאחור בזמן הטלטול לקבלת תיזמון טוב יותר, מה שיאפשר דיוק רב יותר. אין חשיבות רבה לעוצמת הגלגול אל הפינים, הדיוק וזווית כניסת הכדור (6.8 מעלות) חשובים יותר. אין לרוץ עם הכדור אלא לבצע הליכה רציפה תוך טלטולו ושיחוררו בצעד האחרון שהוא צעד הגלישה וההתייצבות.

עבור 3 צעדים יש לפתוח ברגל שמאל, להמשיך בימין תוך הרמת הכדור אחורה, ולסיים שוב עם רגל שמאל תוך הורדת הכדור חזרה והטלתו אל המסלול.

מומלץ להטות את רגל ימין שמאלה מאחורי הגוף עם ההטלה על-מנת לשמור על שיווי משקל ועל-מנת להטות את הגוף כך שיהיה כמעט מאונך למסלול.

עבור 4 צעדים יש להוסיף רגל ימין פותחת, ועבור 5 רגל שמאל פותחת (שמאל, ימין, שמאל, ימין תוך הרמה, שמאל תוך הטלה).

על גבי המסלול יש 7 חיצים. החצים מסייעים בכיוון הכדור אל מיקום הפגיעה הרצוי בפינים. בזריקה להפלת כל הפינים כדאי לכוון אל השליש הימני של הפין האמצעי כשהכדור חולף כשני לייסטים מימין לחץ האמצעי.

גלגול דרך החץ האמצעי לפין האמצעי ישאיר בדרך כלל את שני הפינים שבקצוות (7,10) או אף את 4 הפינים שבקצוות (4,7,6,10) ללא סיכוי להפלת כולם בזריקה השנייה (ספליט).

בחירת כדור עריכה

שחקנים קבועים משחקים בכדור קבוע משלהם, ואף מזמינים כזה במיוחד. שחקנים מזדמנים דואגים להימצאות של לפחות כדור אחד המתאים להם בין הכדורים במסלול בו הם משחקים.

יש לוודא כי האצבעות אוחזות בנוחות בחורי הכדור, לא נמתחות מדי כדי להגיע לחורים (כי הכדור מיועד ליד גדולה יותר) ולא עלולות להיתפס בחור האגודל, אבל מסוגלות להיכנס לחור.

יש לבחור כדור שניתן להרימו כלפי מעלה בנוחות. מספר הכדור, המייצג את משקלו בליברות (2.2 ליברות = 1 ק"ג), רשום על הכדור ומיוצג בדרך כלל גם צבעו (באותו אולם כדורת יהיו בדרך כלל כל הכדורים באותו משקל גם באותו צבע).

לאחר כמה זריקות ניתן לברר האם המשקל באמת מתאים: אם הקטנת משקל הכדור מביאה לשיפור היכולת לכוון, הרי שהכדור כבד מדי. מצד שני, אם הכדור כבד מספיק, והשחקן מצליח לכוונו באופן סביר, גם אם מהירות הכדור נמוכה, יש לכדור סיכוי טוב להפיל פינים רבים. ככלל, משקל הכדור צריך להיות כ-10% ממשקל הזורק.

טכניקת הכדור המסובב עריכה

טכניקת הכדור המסובב היא טכניקה שמטרתה להפיל כמה שיותר פינים בפעם אחת. זוהי טכניקה מתקדמת שלרוב שחקנים מתקדמים משתמשים בה, ולוקח זמן ללמוד אותה.

כך היא פועלת: השחקן זורק את הכדור כשהזרוע ישרה אך כף היד מתעקמת עם זריקת הכדור. לאחר שהכדור נזרק לצידו של המסלול הוא נכנס במהירות למרכז המסלול ומפיל יותר פינים מבמכה רגילה.

הכדור מסתובב מכיוון שיש בתוכו משקולת לצד הנגדי, כלומר אם אדם ימני זורק אז המשקולת בצד שמאל, כך שהוא זורק את הכדור רחוק אז הכדור יחזור ויכנס דרך צד שמאל ולכן הטכניקה נקראת סיבוב.

הטכניקה מתקדמת ודורשת ריכוז רב וגם חישובים מדויקים.

שיטת הניקוד עריכה

על כל פין שנופל מקבלים נקודה. על ספייר וסטרייק מקבלים תוספת ניקוד באופן הבא:

  • ספייר – מזכה את הפריים בתוספת ששווה למספר הפינים שייפלו בזריקה הבאה אחרי פריים זה. דהיינו, ספייר בפריים אחד ובפריים שאחריו 5 בזריקה ראשונה ו-3 בזריקה שנייה, נותן 10 נקודות (על 10 הפינים של הספייר עצמו) ועוד 5 על הזריקה הבאה של הפריים שבא אחריו. כלומר, התוספת שהפריים של הספייר קיבל היא 5 נקודות, ביחד 15 נקודות. הפריים השני יקבל 8 נקודות (על 8 הפינים בו). סך הכל, שני הפריימים יקבלו 23 נקודות ביחד.
  • סטרייק – הפריים יקבל תוספת השווה לכמות הפינים שייפלו בתור הבא (להבדיל מהזריקה הבאה בספייר), יוצא מן הכלל הוא התור העשירי והאחרון שבו הסטרייק שבוצע לא יזכה הכפלה בניקוד. בדוגמה הנ"ל, תוספת הניקוד לפריים הראשון תהייה 8 נקודות, מספר הפינים שהופלו בפריים השני, כך שהפריים הראשון יקבל 18 נקודות. יחד עם הפריים השני (8 נקודות), שני הפריימים יקבלו 26 נקודות.
  • דאבל סטרייק – נותן בסך הכל 30 נקודות, והסטרייק הבא יהיה שווה 30 נקודות.
  • סטרייק משולש – נותן 60 נקודות בסך הכל, וכל סטרייק נוסף שישמור על רצף הסטרייק יהיה שווה 30 נקודות.

מרב הנקודות שאפשר להגיע אליהן בבאולינג הוא 300. משחק זה מכונה "משחק מושלם", ועל-מנת להגיע לתוצאה זו, יש לזכות בסטרייק בכל הזריקות.

קישורים חיצוניים עריכה

  • כדורת, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 50 Greatest Players in PBA History | PBA.com, PBA.com (באנגלית) (ארכיון)
  2. ^ The Official Website of Jason Belmonte, Official Website of Jason Belmonte (באנגלית)
  3. ^ אין קשר למדינה טורקיה.
  4. ^ עם השנים, נוספו כינויים נוספים באנגלית לרצפי סטרייקים, הנפוצים בעיקר בארצות הברית, אך אלו הנפוצים והמקובלים ביותר.
  5. ^ 1 2 [https://web.archive.org/web/20181229031504/https://bowl.com/uploadedFiles/Equipment_Specs/Information/2012FebESManualWEBINTERACTIVE.pdf USBC Equipment Specifications and Certifications Manual], Bowl.com, ‏פברואר 2012 (ארכיון)
  6. ^ Steven Andrews, Making a Bowling Pin, Bowling2U, ‏2019-11-23 (באנגלית אמריקאית)