כדי אכילת פרס

יחידת זמן בהלכה היהודית

כדי אכילת פרס, הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר את הזמן המקסימלי, בהרבה מהמצוות והאיסורים התלויים באכילה, אשר יש לאכול תוך זמן זה את השיעור שנקבע (למשל כזית) על מנת לקיים את המצווה או להתחייב על העבירה. שיעור זמן זה נקבע על פי אכילת אדם בינוני.[1]

פרס (=פרוסה) הוא חצי כיכר לחם, שהיה בזמן התלמוד

מהות השם ומקור הדין עריכה

מקור המילה פרס הוא במילה "פרוסה", ופירושו חצי, והכוונה חצי מהכיכר של זמן התלמוד. בדיני עירובי תחומין, קבעו חז"ל ששיעור העירוב הוא בשיעור שתי סעודות לאדם, שהוא כיכר אחת.[2]

בשיעור הפרס עצמו נחלקו בתלמוד, ובעקבות זה בפסיקת ההלכה. לדעת הרמב"ם ופרשנים אחרים, כיכר שלם שיעורו 6 ביצים, וממילא פרס הוא 3 ביצים. לדעת רש"י ופרשנים אחרים שיעור כיכר הוא 8 ביצים, וממילא פרס הוא 4 ביצים. במשנה ברורה נטה הרב ישראל מאיר הכהן מראדין להכריע שבדיני תורה הולכים אחר המחמיר, ובדיני דרבנן הולכים אחר המקל.[3]

שיעור הזמן כדי אכילת פרס עריכה

בשיעור הזמן של כדי אכילת פרס באכילה של מצווה נחלקו האחרונים. דעת הרב אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש")[4] שהוא 2 דקות ועל כל פנים לא יותר מארבע דקות. ודעת הרב משה פיינשטיין[5] שהשיעור הוא פחות משלוש דקות. וכעין זה כתב הערוך השולחן שהוא כשלוש או ארבע דקות. וכן דעת רבים מהאחרונים ששיעורו הוא כשלוש דקות.[6]

לעניין שיעור זמן כדי אכילת פרס באכילה של איסור ,כגון לחולה ביום כיפור, כתב בחתם סופר שטוב להחמיר להמתין 9 דקות, אך לכל הפחות 2 דקות. ובאגרות משה כתב שלכל הפחות ימתין 4 וחצי דקות, ויש אומרים לא פחות מ-6 או 5 דקות[7]. יש שכתבו שיש להמתין 7 דקות.[8]

ממתי מחשבים הזמן עריכה

יש שכתבו שמשערים את שיעור 'כדי אכילת פרס' רק מתחילת הבליעה.[9] ויש שכתבו שמשעת הלעיסה יש להתחיל ולחשב הזמן.[10]

שיעור הזמן בסוגי מאכלים שונים עריכה

שיעור זה של כדי אכילת פרס כאילו אכל פת חיטין בהסיבה עם לפתן,[11] ויש שכתבו שבכל מאכל משערים לפי מינו.[12]

ויש שהוסיפו עוד שבדבר חם יש לשער אכילתו לפי דרכו,[13] ויש חולקים.[14]

מצוות איסורים ודינים התלויים באכילת פרס עריכה

מצוות ששיעור אכילתן הוא כדי אכילת פרס עריכה
איסורים ששיעור אכילתן כדי אכילת פרס עריכה
דינים שונים שתלויים כדי אכילת פרס עריכה
  • יש להרחיק מצואת הקטן, מזמן שאוכל כזית דגן תוך כדי אכילת פרס.
  • השוהה בבית המנוגע כדי שיעור אכילת כזית כדי אכילת פרס של פת חיטין בגדיו נטמאים (והאדם עצמו נטמא אף בשהיה כל שהיא)[17].

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך כתב במשנה ברורה לעניין קטן (סי' פ"א סק"ד), וכ"כ במנח"ח (מצווה שיג סק"ד), וחזו"א (או"ח סי' לט אות יט), אמנם במשנה ברורה סי' תרי"ח (ס"ק כא) משמע שמשערין לכל אדם לפי מה שהוא, וספר שיעורי תורה (סי' ג' סט"ו ס"ק לה הערה 5, עמ' רה) האריך בסתירה זו.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד א'
  3. ^ סי' תרי"ב סק"ח
  4. ^ שיעורין של תורה שיעורי המצוות אות ל'.
  5. ^ שו"ת אגרות משה (חלק ו) או"ח ח"ד סי מא.
  6. ^ כן כתב הרב שלמה זלמן אוירבך, ראו שמירת שבת כהלכתה פ' נ"ד הע' קל.
  7. ^ כן כתב הרב שלמה זלמן אוירבך (הליכות שלמה יו"כ פ"ה אורחות הלכה הע' 26).
  8. ^ ערוך השולחן (סי תרי"ח סע' יד).
  9. ^ שו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קעג אות ה) על פי החת"ס; שו"ת אור לציון (ח"ג תשובה יג).
  10. ^ שו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קיט אות ג') שכך משתמע מה"חק יעקב". וכן דעת הגרי"ש אלישיב הובא בהגדה של פסח "הלילה הזה" עמ' 19.
  11. ^ כן כתב בחזון איש, אורח חיים, קונטרס השיעורים, סימן ל"ט סעיף קטן י"ח.
  12. ^ דעת הרב ישראל מאיר הכהן, "משנה ברורה", סימן פ"א, סעיף קטן ג', לעניין קטן. כך כתב גם מחבר "מנחת חינוך", מצווה שי"ג, אות ה'.
  13. ^ מנחת חינוך, מצווה שי"ג, אות ה'
  14. ^ הלכות חג בחג, פרק כ"ב, הערה 25 בשם הרב יוסף שלום אלישיב.
  15. ^ בסוף "ספר הסוכה השלם" כתב בשם הגרש"ז אוירעבך שמאחר ששיעור כביצה הוא כפול משיעור כזית, אף שיעור כדי אכילת פרס הוא כפול
  16. ^ שולחן ערוך או"ח סימן תרי"ב ס"ג.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ו', עמוד א'