כד (גדעון גכטמן)
"כד" (1992) הוא פסל מאת גדעון גכטמן המוצב בתל אביב-יפו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | גדעון גכטמן |
| תאריך יצירה |
1992  |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן ולכה על פיברגלס |
| ממדים בס"מ | |
| גובה |
400 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | רחוב ויצמן 1, תל אביב-יפו |
| קואורדינטות | 32°04′40″N 34°47′17″E / 32.077897222222°N 34.788122222222°E |
 | |
  | |
תיאור עריכה
הפסל הוצב בשנת 1992 הוצב הפסל ב"ככר פרוכטר" שבפינת הרחובות אבן גבירול, פנקס והבשן. הפסל היה חלק מקבוצת 15 פסלים שהוצבו בתל אביב-יפו באותה עת ושאת מימונם תרם משולם ריקליס. באפריל 2021, בעקבות העבודות לסלילת הרכבת הקלה, הועבר הפסל ממקומו ושופץ על ידי סשה סרבר. בנובמבר 2021 הוצב במדרכה שליד בית המשפט המחוזי, ברחוב ויצמן בתל אביב-יפו.
דימוי הכד החל להופיע ביצירותיו של האמן גדעון גכטמן במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. צורת הכד שבה השתמש היא כצורת אמפורה חסרת ידיות ופתח. מעין מיכל סגור, המאזכר את השימוש בתרבות הקלאסית בכדים גם כסממן של אבל. על הכד מופיעה חיקוי ציורי של שיש ירוק, העשוי בעזרת צבע שמן. השימוש בחיקוי של שיש מהווה לא רק אזכור לתרבות האירופית, בה נעשה שימוש בטכניקה זו, כי אם גם לעיסוקו של גכטמן ביחס שבין מקור להעתק בתרבות הפוסטמודרנית.
על פי משה ניניו, יצירתו של גכטמן באותה עת נעה בין "שני המוטיבים המרכזיים מהתקופה המוקדמת - תודעת המוות והשניות מלאכותי / טבעי - מוכלאים לאובייקטים, המציגים, בהכללה, התנגשות בין שאיפה להנצחה דרך חומר, בהקבלה אירונית לתרבויות הנצחה קדומות לבין האפשרויות החומריות ואופני העשייה המוצעים על ידי תרבות הבנייה והמלאכה הישראליים".[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "1986-1977", בתוך: ניניו, משה (עורך), גדעון גכטמן: עבודות 1986-1971, הוצאת סתוית, תל אביב, 1986 (ללא מספרי עמודים)