שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ,[1] 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז,[2] ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל. מחבר "פירוש השמ"ש"[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש",[4] עם כוונות התפילה.
 | |
| קבר הרש"ש בהר הזיתים | |
| לידה |
1720 ה'ת"פ צנעא או שרעב  |
|---|---|
| פטירה |
1777 (בגיל 57 בערך) י' בשבט ה'תקל"ז ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
| כינוי | אור השמ"ש, הרש"ש הקדוש, השר שלום |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תקופת הפעילות |
? – 18 בינואר 1777  |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה |
| תלמידיו | החיד"א, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר |
| בני דורו | רבי גדליה חיון |
| חיבוריו | סידור הרש"ש, הקדמת רחובות הנהר ועוד |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשרעב[5] או בצנעא[6] שבתימן לרבי יצחק. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי.[7] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל. בדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדאד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.[8] משם המשיך לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הוא עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.
על פי המסופר[9] הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, הרב גדליה חיון. לאחר פטירת ראש הישיבה מונה לראשות הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה. השמועה שלפיה נשא לאישה את בתו של הרב חיון ככל הנראה אינה מבוססת.[10]
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[11] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' אברהם גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.
הרבנים דוד בצרי ויצחק בצרי הקימו ישיבת מקובלים "השלום" בירושלים הנקראת על שמו.
תיקן כי מקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי[דרוש מקור].
מספריו
עריכה- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
- ייראוך עם שמש -קבלה נהר שלום
לקריאה נוספת
עריכה- הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית אל, תשמ"ח(הספר בקטלוג ULI)
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, ירושלים תש"ל (הספר בקטלוג ULI)
- Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
| תקופת חייו של הרב שלום שרעבי על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
עריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלום שרעבי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר היברובוקס (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
- הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי, בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
- המקובל שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש באתר "MyTzadik"
- רבי שלום שרעבי באתר שאו מרום עיניכם
- דוד הלחמי, רבי שלום שרעבי, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, 1930.
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
- יניב מזומן, מקומן של כוונת התפילה של הרש"ש בתולדות הקבלה עבודה לשם קבלת תואר דוקטור
שלום בן יצחק מזרחי שרעבי (1720-1777), דף שער בספרייה הלאומית.- סיפור גילויו של הנער מוכר הסדקית מתימן שהפך לאחד מגדולי המקובלים בירושלים באתר עיר דוד
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם אלנדאף, חוברת שרידי תימן, דף ה'.
- ^ על מצבתו נכתב 'שנת מנוחתו כבוד (542) לפ"ג', ולפי ספר התקנות של הרב חיים אברהם גאגין (דף כ"ח עמוד ב') שנת 'ישראל (541) לפ"ג' היא ה'תקל"ו, כי מוסיפים 5 כנגד האלפים. וכן כתב הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי בשם הרב יום-טוב אלגאזי (דברי שלום דף כ"ב עמוד ד') שנפטר בשנת השמיטה.
- ^ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
- ^ לכתב יד סידור הרש"ש, אתר כתיב- הספריה הלאומית
- ^ יעקב ספיר, ספר מסע תימן פרק ל"ג; משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א' עמוד 639
- ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון עמוד 2055
- ^ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ו, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב.
- ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, מסכת פסחים, דף ס"ו. אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, עמוד 117.
- ^ ראו דיון בפורום 'אוצר החכמה'
- ^ החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|