כוזרית הייתה שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.

כוזרית
מילה בכוזרית המופיעה בסוף מכתב קייב
מילה בכוזרית המופיעה בסוף מכתב קייב
מדינות ממלכת הכוזרים עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים דרום רוסיה, צפון הקווקז ובחלקים ממרכז אסיה.
כתב גרסת אלפבית רוני, אלפבית עברי, ייתכן אף בכתב הקירילי, הלטיני, היווני, הערבי או הגאורגי
משפחה

אלטאיות (במחלוקת)

טורקית
מערבית
בולגרית
כוזרית
לאום ממלכת הכוזרים
קוד ISO 639-3 zkz עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיווג עריכה

קיימת מחלוקת באשר לאיזו קבוצה מהשפות הטורקיות שייכת השפה, והאם זוהי שפה טורקית בכלל. בלשנים אחדים סוברים כי זו שפה איראנית או קווקזית.

בימי הביניים, סיווגו מלומדים ערבים את הכוזרית כדומה, אך עם זאת לא זהה, לניב הטורקי בו השתמשו עמים טורקים אחרים בסביבתם, כגון האוע'וז. כיום, הדעה הרווחת בקרב בלשנים היא שהכוזרים דיברו בשפה טורקית, אשר הייתה דומה להונית ולשפת הבולגרים העתיקים, וככל הנראה הושפעה מהטורקית העתיקה ומאויגורית.[דרוש מקור]

היסטוריה עריכה

מסמכים מעידים כי היו יחסים מדיניים בין הכוזרים וההונגרים, והשפה דוברה בהונגריה עד המאה ה-10, אז נטמעה בהונגרית.[1]

על-פי ה"כארתליס צחוברבה" ("ქართლის ცხოვრება"- חיי כארתלי), ספר ההיסטוריון הגאורגי לאונטי מרובלי, בן המאה ה-11, הייתה הכוזרית אחת משפות הארץ יחד עם ארמנית, גאורגית, עברית, ארמית ויוונית שהיו שגורות על בני בית המלוכה הגאורגי[2].

מעט מאוד דוגמאות מהשפה הכוזרית קיימות כיום, רובן הן שמות ששרדו במקורות היסטוריים, אך רוב העבודות הכתובות שנשתמרו נכתבו בעברית. המלה הכתובה היחידה בכוזרית הידועה כיום היא "HWQWRWM" שמשמעותה "קראתי זאת". המלה מופיעה בסוף מכתב קייב, ונכתבה באלפבית הרוני, מה שככל הנראה מעיד על כך שאופן כתיבת השפה לא השתנה עם גיור הכוזרים, אך עדיין סביר כי בתקופות שונות ובמקומות שונים נכתבה הכוזרית בכתבים הקירילי, העברי, הלטיני, היווני, הערבי או הגאורגי.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Khazars, אורכב בארכיון האינטרנט, 9 במאי 2017
  2. ^ אלה היו שש השפות שהיו מדוברות באזור, באותן הזמנים. ראו גם במאמרם של גרשון בן אורן, וולף מוסקוביץ, מאפייני לשון הדיבור של יהודי גרוּזיה עמ' 95-119, עמ' 96 למטה, פורסם במאפייני לשון-הדיבור של יהודי גרוזיה, פעמים 31, תשמ"ז 1987, מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב