מערכת הביטחון הישראלית

כלל הגופים בישראל האמונים על הגנת מדינת ישראל ותושביה ושמירה על ביטחונם
(הופנה מהדף כוחות הביטחון)

מערכת הביטחון היא מכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת ישראל ותושביה מפני אויבים מבחוץ ומבית.

לוחמי חיל הרגלים של צה"ל.
מטוסי קרב F-16I סופה ו-F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי.
טנק מרכבה ברק - פרי תכנון וייצור ישראלי. בעשורים האחרונים משקיעה מדינת ישראל בפיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה כמכפיל כוח לשמירת היתרון הצבאי של צה"ל מול אויבי מדינת ישראל.
כיפת ברזל - מערכת הגנה אווירית וטיל נגד טילים שפותחה בידי ישראל והפכה למערכת ההגנה האווירית המוצלחת והיעילה ביותר בהיסטוריה.
סער 6 - סדרה של ארבע קורבטות טילים של חיל הים הישראלי, גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשווייג הגרמנית
שוטרי מג"ב בירושלים. משמר הגבול משלב בין תפקידים משטרתיים להכשרה קרבית והיררכיה צבאית למחצה.
הימ"מ, היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל (משמר הגבול).

לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעיתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים. בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות. בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים. במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.

כוחות הביטחון עריכה

הארגונים הנכללים במערכת הביטחון בישראל הם:

צבא עריכה

  צבא הגנה לישראל (צה"ל)
צבאה של מדינת ישראל.

ביון עריכה

  המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד")
ארגון הביון של המדינה, הממונה על איסוף מידע אזרחי וצבאי, דיפלומטיה חשאית ופעולות ביטחון חשאיות מחוץ לגבולות המדינה.
  שירות הביטחון הכללי (השב"כ)
נועד להגן על המדינה מפני חתרנות פנימית המסכנת את ביטחונה או מפרה את חוקיה. הוא אחראי בין השאר על סיכול טרור, אבטחה, סיכול ריגול ואבטחת מידע. בפועל תפקידו כולל גם סיכול טרור פלסטיני שמקורו ביש"ע.

משטרה עריכה

  משטרת ישראל
המשטרה של מדינת ישראל, העוסקת בביטחון פנים, שמירה על הסדר הציבורי, מניעה של מעשי פשע, לכידת עבריינים ואכיפת החוק.

ארגונים נוספים עריכה

  שירות בתי הסוהר (שב"ס)
ארגון הכליאה הלאומי האחראי על הפעלת בתי הסוהר בישראל.
  משמר הכנסת
גוף האבטחה הממלכתי האחראי על אבטחת משכן הכנסת.
  משמר בתי המשפט
גוף האבטחה הממלכתי האחראי על אבטחת בתי המשפט ושופטים בישראל.

יש המחשיבים גם גופי חירום והצלה כגון הרשות הארצית לכבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים (אשר מהווה בעצמו חלק ממערכת הביטחון הישראלית) ובאה להגן מפני שריפות וכדומה ואף את מגן דוד אדום ואת איחוד הצלה (ארגון הצלה התנדבותי המעניק בעיקר שירותים פרטיים של עזרה ראשונה) הכפופים למשרד הבריאות ובאים להעניק בעיקר טיפולי עזרה ראשונה, ארגון זק"א האמון על סיוע למשטרת ישראל בזיהוי קורבנות בזירות אסון, שירותים רפואיים אחרים ומגנים גם בעיקר מפני פגיעות העלולות להביא למחלות, לפציעות ולמוות, כחלק ממערכת הביטחון הישראלית. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוקמה רשות חירום לאומית כגוף נפרד ממשרד הביטחון אך לבסוף פעילותה כגוף עצמאי הופסקה והיא אוחדה לתוך משרד הביטחון.

מפעם לפעם עולות הצעות לארגון חדש במערכת הביטחון, לשם מילוי פונקציה שחסרה במערכת זו, כפיצול של יחידה ארגונית קיימת והפיכתה ליחידה עצמאית, או לשם שינוי יחסי הכוחות בין המרכיבים השונים של מערכת הביטחון. בחודש מרץ 2004, למשל, הציעה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את אחת מיחידות המודיעין של הצבא, יחידה 8200, לגוף אזרחי נפרד מהצבא (בדומה למקבילתה האמריקאית, ה-NSA).

גופים ממשלתיים עריכה

משרדו של ראש ממשלת ישראל האחראי על שלל ארגונים ממלכתיים אשר כפופים ישירות לראש הממשלה ובין היתר על ארגוני ביטחון ואכיפה כגון המוסד, השב"כ, המל"ל וסוכנות הסייבר הממשלתית.
המשרד הממשלתי המפקח על פעולת הצבא, ועוסק בפעולות אזרחיות הקשורות לתפעול הצבא, כגון רכש ושיקום. במסגרת משרד הביטחון פועל המלמ"ב - הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שאחראי על אבטחת משרד הביטחון עצמו ועל אבטחת התעשיות הביטחוניות. המשרד גם מופקד על רשות חירום לאומית (רח"ל).
המשרד הממשלתי המפקח על פעולתם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי כבאות והצלה.
גוף מייעץ לראש הממשלה בנושאים הקשורים לקהיליית המודיעין הישראלית ובנושאי אסטרטגיה מבוססת מודיעין.
גוף מייעץ ומתאם בענייני ביטחון ואסטרטגיה במשרד ראש הממשלה.
גוף המתאם את הגנת הסייבר ואבטחת המידע של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון - בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד - יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה.
גוף מודיעין בעל אחריות על מאגרי המודיעין הפיננסי הלאומי ומתכלל את תמונת המודיעין בתחום זה עבור רשויות אכיפת החוק וגופי הביטחון בישראל. בנוסף עוסק במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, פעילות ארגוני טרור ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה.

פיקוח פרלמנטרי עריכה

הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון מבוצע על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדות המשנה שלה:

מערכת הביטחון כפופה לביקורת מטעם מבקר מערכת הביטחון (הממונה על ידי משרד הביטחון), מבקר פנים (בצה"ל ובגופים האחרים) ומבקר המדינה. בנוסף קיימים המטה לביטחון לאומי ותפקידי המזכיר צבאי שתפקידם לתאם ולייעץ לממשלה, ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא. כמו כן קיים הקבינט המדיני-ביטחוני שמטרת הקמתו הייתה קבלת החלטות מושכלת ומקצועית יותר מטעם הממשלה, עקב היעדר ניסיון של מרבית השרים (שהם חסרי ניסיון צבאי משמעותי).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה