פתיחת התפריט הראשי

כוח 17 ערבית: القوة 17) הוא חלק מהמשמר הנשיאותי הפלסטיני. בעבר היה ארגון טרור המסונף לפת"ח, והוגדר כיחידת העילית שלו. ייעודו המקורי של הארגון היה אבטחת אישים בצמרת פת"ח.

כוח 17
القوة 17
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
Fateh-logo.jpg פת"ח
שנות פעילות 1972-הווה
אידאולוגיה לאומיות פלסטינית חילונית
מנהיגים עלי חסן סלאמה
מטה רמאללה
קרבות מלחמת לבנון הראשונה האינתיפאדה השנייה

מקור השם של הארגון הוא כנראה במספר שלוחת הטלפון שלו במפקדת הפת"ח בביירות בשנות ה-70.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הארגון הוקם בשנת 1972 על ידי עלי חסן סלאמה, בהוראתו של מייסד הפת"ח ויו"ר אש"ף, יאסר ערפאת. המטרה המקורית של הארגון הייתה אבטחת אישים, אולם בפועל עסק הארגון לכל אורך שנות קיומו במגוון רחב של פעולות, ובהן פעולות טרור נגד מטרות ישראליות, איסוף מודיעין, ושיטור באזורים שהיו בשליטת הפת"ח בלבנון ובירדן בשנות ה-70 וה-80.

ב־1979 חיסל המוסד את סלאמה. מחמוד אלנאטור, שומר ראשו של ערפאת, מונה להחליפו. אחרי גירוש מנהיגי הפת"ח מלבנון ב-1983 ירדה רמת פעילותו של הארגון במידה ניכרת, אולם ב-1984 התייצבו היחסים בין אש"ף לבין ירדן, התפתחות שאיפשרה לפעילים של הארגון להתמקם בשטח ממלכת ירדן ולתקוף את ישראל באמצעות פיגועים. הארגון שם לעצמו למטרה את חיזוק פעילות ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, שפעל עד אז נגד ישראל מטעם הפת"ח. פעולת הטרור המשמעותית ביותר שביצע הארגון לפני קום הרשות הפלסטינית הייתה הרג הימאים הישראלים בלרנקה, קפריסין, בספטמבר 1985.

הארגון התפרש גם באירופה, שם הקים תשתית לגיוס כספים וכלי נשק. ב-1984 איתרה המשטרה הרומנית מצבור גדול של כלי נשק בביתו של פעיל כוח 17, אבו סלים. במהלך ניסיונות של הארגון להחדיר נשק לישראל ולשטחים דרך הים, נתפסו סירות רבות על ידי צה"ל.

פתחלנד ומלחמת לבנוןעריכה

בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 התעצם הפת"ח בדרום לבנון צבא של ממש, שכונה "אסעאפה". כחלק מתהליך ההתעצמות הזה היה אז גם כוח 17 בשיאו. ברישומי הפת"ח נכתב שבהתקפות צה"ל על ביירות במהלך מלחמת לבנון הראשונה מנה הארגון 3,600 לוחמים, מהם נהרגו 500. על פי אותם רישומים הורכב אז הארגון מתשעה גדודים, שלושה מהם לחמו בדרום-מערב לבנון, ושישה גדודים נוספים ניסו להגן על מפקדת הפת"ח בדרום ביירות. גורמים בישראל נוטים להטיל ספק במספרים האלה, ומעריכים שמספר אנשי הכוח היה קטן יותר.

בזמן מלחמת לבנון הראשונה (1982) חומשו אנשי הארגון ברובי סער מתקדמים ובנשק נגד טנקים[1]. כוח 17 היה בין הארגונים הפעילים באינתיפאדה הראשונה, ועמד מאחורי התקוממויות רבות בשטחים במהלך אותה אינתיפאדה.

ברשות הפלסטיניתעריכה

עם הקמת הרשות הפך הארגון לחלק ממנגנוני הביטחון בה. משימתו הרשמית של הארגון היא אבטחת האישים. בנוסף, עסק הארגון באבטחה של מעברי הגבול בין הרשות הפלסטינית לבין מצרים וירדן, אולם למעשה עושים זאת צה"ל ומשמר הגבול הישראלי. ההיבט הזה בפעילותו קיבל משמעות מהותית יותר אחרי נסיגת ישראל מציר פילדלפי, בעקבות ההתנתקות, אז כוח 17 קיבל לידיו את מעבר רפיח. בהיות הארגון חלק ממנגנוני הביטחון ברשות, קיבלו חיילי הארגון נשק ישראלי במסגרת הסכמי אוסלו.

כפראפרזה על "כוח 17" הפלסטיני, כונו כך גם 17 חברי חזית ארץ ישראל שהצביעו בכנסת נגד הסכם חברון[2].

האינתיפאדה השנייהעריכה

במהלך האינתיפאדה השנייה יזם הארגון התקפות על אזרחים ישראלים ועל חיילי צה"ל. פעולותיו התמקדו בעיקר בפיגועי ירי בשטחים נגד כלי רכב ישראליים, לרבות צבאיים. מאפיין נוסף של פעילות הארגון היה הטמנת מטעני חבלה בתוך הכפרים הפלסטיניים, שהופעלו עם הגעת כוחות צה"ל למקום. בנוסף יזם הארגון וארגן משלוחי נשק לארגוני טרור המסונפים לפת"ח, לצורך תקיפת ישראלים במהלך האינתיפאדה.

מבצע חומת מגן היווה נקודת מפנה מבחינת הארגון. מסמכים שנחשפו במוקטעה ברמאללה, בה ישב ערפאת, הוכיחו מעורבות חזקה מאוד של הארגון בביצוע פעולות טרור. בעקבות זאת הכריז צה"ל מלחמה עיקשת בפעילי הארגון ובמוסדותיו, ובשל כך נחלש הארגון באופן משמעותי בגדה המערבית. לאורך שנות האינתיפאדה עצר צה"ל או הרג רבים ממנהיגי הארגון.

אחרי ניצחון החמאסעריכה

בינואר 2006 ניצח חמאס את פת"ח בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. החמאס קיבל לידיו את רוב המושבים בפרלמנט, בעוד מחמוד עבאס (אבו מאזן), יושב ראש פת"ח, נותר בתפקיד יושב-ראש הרשות. מצב-דברים זה הביא למתיחות רבה בין תומכי פת"ח לבין תומכי חמאס, מתיחות שהגיעה לשיאה בחודש דצמבר 2006, אשר במהלכו הגיעה הרשות לסף מלחמת אזרחים.

מאז הבחירות משמש כוח 17 כמיליציה של ארגון הפת"ח במלחמותיו הפנימיות עם ארגוני החמאס. תפקיד דומה מבצעים ארגונים נוספים של הפת"ח, כמו התנזים וגדודי חללי אל אקצא. עם ההשתלטות המוחלטת של החמאס על רצועת עזה במאי 2007, גם היבט זה בפעילות הארגון ירד. כוח 17 נותר הארגון הדומיננטי בגדה המערבית, והוא מסייע בביסוס שלטון הפת"ח שם.

ב-23 בדצמבר 2006 נפגשו ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. במהלך הפגישה הסכימה ישראל להעברתם של אלפי כלי נשק לידי כוח 17 מירדן וממצרים, ולהגדלתו של הארגון ב-3,000 לוחמים. בתום התהליך ימנה הארגון 10,000 לוחמים בסך הכל. הסכם זה אושר שנית במפגש בין עבאס לאולמרט באפריל 2007 [3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה