כוכב בית לחם
כוכב בית לחם הוא גרם שמימי שעל פי הברית החדשה הופיע מעל שמי בית לחם לבשר על הולדתו של ישו ולהורות לשלושת האמגושים את הדרך למקום הולדתו של ישו.
תיאור זה מנסה להתאים עצמו לנבואת הכוכב המופיעה בספר במדבר ומאוזכרת במגילות מדבר יהודה.
תיאור האירוע על פי הברית החדשה עריכה
בבשורה על-פי מתי שבברית החדשה מתואר כי הגיעו אנשים חכמים מן המזרח לעיר ירושלים ושאלו: "מי הוא זה אשר נולד מלך היהודים? אשר ראינו את כוכבו אשר זרח, ובאנו לעבוד אותו" (פרק ב' פסוק 2). בספר "הבשורה על פי לוקאס" מופיעים פרטים נוספים, לפיהם בעת הלידה הופיע כבוד ה' ומלאכים בשמיים בישרו על הלידה לרועים בשדה: "בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה. לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ ה' וּכְבוֹד ה' נָגַהּ סְבִיבָם..." (פרק ב' פסוק 9).
כוכב בית לחם באמנות עריכה
תיאורים של כוכב בית לחם ניתן לראות לרוב באמנות המתארת את סגידת האמגושים בצורה כזאת או אחרת. בציור פרסקו של האמן ג'וטו די בונדונה, כוכב בית לחם מתואר ככוכב שביט. בעבודת הטפטין (אריגה) של האמן אדווארד ברן-ג'ונס (28 אוגוסט 1833 - 17 יוני 1989, אנגליה), מופיע הכוכב כאשר הוא מוחזק בידיו של המלאך.
בכנסיית המולד, כוכב בעל ארבע עשרה אלומות, מציין על פי המסורת את מקום הולדות של ישו.
כוכב בית לחם משמש כאביזר קישוט עבור צליינים נוצרים המבקרים בארץ הקודש, הוא מיוצר בעיקר מעץ זית, ניתן למצוא אותו בחנויות מזכרות לתיירים בעיר העתיקה בירושלים ובעיר בית לחם. בעץ חג המולד נהוג לשלב קישוטים מוזהבים מנייר, פלסטיק או מתכת בדגם כוכב בית לחם. בנוסף משמש כקישוט המיוצר על ידי צורפים כעגילי אוזניים ותליונים לצוואר.
בעבודות השחזור והשימור של מלון דריסקו במושבה הגרמנית ביפו, אשר נקרא בעבר מלון ירושלים, נעשה שחזור של כוכב בית לחם על פי תמונה המתוארכת לסביבות שנת 1910, המראה את ראשי קהילת הטמפלרים ביפו ושרונה בחזית המלון. הכוכב, אשר שוחזר על ידי סטודיו תכלת לשימור ציורי קיר, נעשה על פי התמונה היחידה וכוכבי בית לחם דומים אחרים, בטכניקה של יציקת פליז. עם חניכת מלון ירושלים החדש בשנת 2018, הושב אחר כבוד כוכב בית לחם למקומו מעל דלת הכניסה למלון.
ניסיונות מדעיים להסביר את האירוע עריכה
אף שהאירוע מתואר רק בברית החדשה, ואין עדויות חיצוניות המתארות אותו, ניסו מדענים נוצרים להסביר את התופעה כתופעת טבע מדעית. הדבר נעשה בהתעלמות מאגדות דומות בדבר הופעת כוכב בעת הולדתו של הקיסר הרומי אלכסנדר סוורוס.
בין התאוריות שהוצעו היו ליקוי כוכבי לכת כגון הליקוי של צדק ושבתאי בשנת 7 לפנה"ס, וכן הליקוי בין שבתאי ונגה בשנת 2 לפנה"ס. הסבר נוסף מתייחס לשביט היילי שעבר בקרבת כדור הארץ בשנת 12 לפני הספירה. יוהאנס קפלר הציע שמדובר היה בסופר נובה.
על פי תאוריה נוספת, בשנת 5 לפנה"ס היו הכוכבים צדק ונגה קרובים זה לזה ועשויים היו להיראות יחד עם הירח ככוכב אחד.
קישורים חיצוניים עריכה
- ניסיונות להסביר את הופעת הכוכב באופן מדעי
- אתר אסטרונומי על הכוכב
- כוכב בית לחם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)