כושרות

כושרות, אלות הפריון הכנעניות שמופיעות כסנוניות. מכונות בשם "הסנוניות - בנות הלל". היחידות בין האלים הכנענים שמופיעות כקבוצת אלות.

סנונית במעופה

בשירה האוגריתית באגדת אקהת מסופר כי שופט הצדק דנאל הערירי שמתבשר כי ייוולד לו ילד, מבצע פולחן מקדים להתעברות של אשתו, שבו הוא מכניס לביתו את אלות הפריון וההריון - הכושרות, הסנוניות - בנות הלל, שוחט למענן פר כמקובל, מאכילן ומשקן במשך ששה ימים, וביום השביעי הוא שולחן מביתו, ומתחיל לספור את חודשי ההריון. לאחר תשעה חודשים נולד לו בן ששמו אקהת (לוח KTU 1.17).

בנישואי נכל ואיב עם האל ירח, הן מגיעות כמבשרות על לידת הבן של נכל ואיב - אלת הבוסתנים, ומודיעות "הלוא הנערה תלד בן." (לוח KTU 1.24) עוד מופיעה שם השירה:

אשירה אלוהי הכושרות

בנות הלל הסנוניות

בנות הלל בעלות המגל

ברדתן לערוגות הפרחים

לגני ... הבושם.

בתרגומו של דוד אמיר. (אלים וגיבורים עמ' 74)

יש הסוברים כי הביטוי "הסנונית הראשונה" כמבשרת תופעה, קשור לאלות הללו, שכאמור מבשרות על ההריון.

בתנ"ך נמצא ביטוי זה באופן יחידאי, במה שיש מפרשים כקשור לזיווג. "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה" (ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק ז'). חז"ל פירשו את הפסוק על פי המשך הפרק שעוסק ביציאת מצרים כקשור למעמד של היציאה, והאסירים הם למעשה ישראל, שיוצאים בזמן כשר[1].

הערות שולייםעריכה