כחליל השברק
כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק (שם מדעי: Polyommatus icarus) הוא מין של פרפר יום המשתייך למשפחת הכחליליים. נבחר להיות "הפרפר של ישראל" [1] אחד מהסמלים הלא רישמיים של ישראל.
 כחליל השברק
| |
|---|---|
כחליל השברק. | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Polyommatus |
| מין: | כחליל השברק |
| שם מדעי | |
 Polyommatus icarusRottemburg, 1775 | |
| |
הוא אחד ממיני הפרפרים הנפוצים בעולם ומצוי באסיה ובאירופה, דבר הבא לידי ביטוי בשמו האנגלי של המין Common Blue ("כחול נפוץ"). בעבר כינויו העברי היה "כחליל מצוי" בדומה לשם האנגלי. תת-המין המעופף בישראל הוא Polyommatus icarus zelleri והוא הוגדר על-פי פרטים שנתפסו בדרום אירופה.[2][3][4][5][6]
כחלילי השברק בולטים בצבעם הכחול. הם בעלי דו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. כנפי הזכרים בחלקן העליון כחולים-תכולים ובעלי סיומת בעלת קו שחור ותיחום לבן. חלקן התחתון של כנפי הזכרים אפור בגוון קרמי ומעוטר בכתמים כתומים ובנקודות שחורות. צדן העליון של כנפי הנקבות חום-תכול עם כתמים כתומים אשר יוצרים מעין פס כתום רציף, ובחלקן התחתון של כנפי הנקבות ישנו דמיון לחלקן התחתון של כנפי הזכרים רק שהגוון נוטה יותר לחום ושל הזכרים נוטה לאפור-תכול. ישנו קושי מסוים להבחין בין נקבות כחליל השברק לכחליל הגרניון - מה שעוזר בזיהוי הוא שימת לב למיקום הנקודות או העדרן בהשוואה בין כנפיהם התחתונות של שני מיני הכחלילים.
שם הסוג Polyommatus פירושו "רב-עיניים" והוא ניתן לו בשל הכתמים העגולים אשר מזכירים אישוני עיניים. שם המין Icarus מתייחס לאיקרוס הגיבור מהמיתולוגיה היוונית אשר היה בנו של הרב-אמן דדלוס. על-פי הסיפור בנה דידלוס לו ולבנו כנפיים אשר אפשרו להם לעופף אל-על. דידלוס אסר על בנו להתקרב לשמש בשל החשש שחומה ימיס את הדונג ששימש כדבק בכנפיים. איקרוס אשר הוקסם מאורה של החמה עופף קרוב מידי, הדונג הותך, הוא איבד את כנפיו ונפל אל מותו בטביעה בים. ייתכן שהבחירה בשם הגיבור הנקשר בשמש היא ציון הכחליל כאחד מפרפרי היום אשר זקוקים לפעילותם לחומה של השמש.[7]
.jpg)
אזור מחיה עריכה
תפוצת המין רחבה והוא מעופף בצפון אפריקה, באירופה, במזרח התיכון, בקווקז ובאזורים ממוזגים נרחבים של אסיה עד לסיביר. [8][9][10] בארץ ישראל הוא שכיח למדי עד לגבול המדבר. בסיני הוא נמצא לאורך אזורי החופים ונדיר במרכז חצי-האי.[8]
שלבי התפתחות עריכה
הביצה עריכה
הנקבה מטילה ביצים יחידות על מיני שברק, אספסת, לוטוס, דבשה ותלתן. ביצה קמורה, ועגולה בבסיסה צבעה ירקרק ומשתנה לגוון ירוק אפור לקראת בקיעת הזחל.[11][12]
הזחל עריכה
הזחל בצבע לבן קרם וראשו שחור.[13][14] בדומה למיני פרפרים רבים ישנה סברה שגם כחלילי השברק מקיימים קשר סימביוטי עם נמלים.[15]
הגולם עריכה
בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחליל השברק הוא מטיפוס גולם החגורה - הפרפר הבוגר מגיח בפרק זמן של עשרה ימים.[16][17]
הפרפר של ישראל עריכה
ב-23 באפריל 2023 הוכרז כחליל השברק כ"פרפר הלאומי של ישראל", לאחר הצבעה שהתקיימה במסגרת חגיגות שנת ה-75 למדינת ישראל.[18]
לקריאה נוספת עריכה
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 174–175.
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 205.
- יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 325–326.
- (81-82)Princeton field guide by Tom Tolman - Butterflies of Europe
- "זחלים" הוצאת "טבע ישראלי", עורך: נועם קירשנבאום - מדריכי כיס לזחלים של הפרפרים הנפוצים בארץ ישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- כחליל השברק, באתר NCBI (באנגלית)
- כחליל השברק, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כחליל השברק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחליל השברק, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות פרפרים - אתר דיווח ומידע
- כחליל השברק - עמותת מן השדה
הערות שוליים עריכה
- ^ כחליל השברק נבחר לפרפר הלאומי של ישראל - וואלה! תיירות, באתר וואלה!, 2023-04-23
- ^ (134-135)-Princeton field guide by Tom Tolman - Butterflies of Europe
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
- ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 209
- ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 - 201
- ^ Kimmo Saarinen Pekka jalainen Hannu Aarinio Tari Haahtela p. 158 Buterflies of Britain and Europe
- ^ ביטאון האגודה לחובבי פרפרים בישראל, כרך 26, מאי 2009, מאמר של אופיר תומר אודות שמות הפרפרים - על סיסיטמטיקה, נומנקולטורה, אטימולוגיה ופרפרים.
- ^ 1 2 "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009. עמ' 205.
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010. עמ' 190–191.
- ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003. עמ' 200–201.
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
- ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 - 201
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 174-175
- ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 -201
- ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 209
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
- ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200-201
- ^ אסף גולן, בצבעי הדגל: הכירו את המנצח בתחרות "הפרפר של ישראל", באתר ישראל היום, 23 באפריל 2023