פתיחת התפריט הראשי

כַּחְלִיל קְלֵאוֹפַּטְרָה (שם מדעי: Plebejus pylaon cleopatra) הוא פרפר-יום המשתייך למשפחת הכחליליים, תת-מין של המין Plebejus pylaon המעופף בדרום ארץ ישראל באזור ספר המדבר. תת-מין נוסף המעופף בארצנו הוא כחליל ניקול (Plebejus pylaon nichollae)[1] אשר ניתן לראותו במרומי הר חרמון. בעבר צוין כחליל צפרירי (Plebejus pylaon philbyi) כתת-מין שלישי,[2] אך עתה הנטייה של סיסטמטיקאים לראות בו מין נפרד (Plebejus philbyi).[3][4][5] כחליל קלאופטרה הוגדר בישראל על-פי נקבה שנתפסה באפריל 1923 באזור תל קואילפה (Khuweilfe) הוא תל חליף (מצפון ובסמוך לקיבוץ להב).[2]

קריאת טבלת מיוןכחליל קלאופטרה
כחליל קליאופטרה (f) Plebejus pylaon cleopatra.jpg
כחליל קלאופטרה נקבה.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: כחליליים
תת־משפחה: Polyommatinae
סוג: Plebejus
מין: Plebejus pylaon
תת־מין: כחליל קלאופטרה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Plebejus pylaon cleopatra
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צולם בבקעת קריות - זכר כחליל קלאופטרה Plebejus pylaon cleopatra

כחלילי קלאופטרה גדולים באופן יחסי מתת-המין הצפוני (כחליל ניקול) וגם מהכחליל הצפרירי - המין המדברי. כחליל קלאופטרה הוא בעל דו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית וקיים הבדל צבעוני בין הזכרים לנקבות. כנפי הזכר בחלקן העליון כחולות מבריקות עם שוליים שחורים בולטים וכתמים כתומים בחלקן התחתון. הכנפיים בצידן התחתון אפורות ומעוטרות בנקודות כתומות ושחורות. הנקבה בעלת כנפיים חומות בצידן העליון ומעוטרות בכתמים כתומים, ודומה לזכר בצידן התחתון של כנפיה. הנקבה גדולה מעט מהזכר.

תוכן עניינים

אזור מחיהעריכה

כחליל קלאופטרה מעופף בחודשים מרץ-אפריל בקרבת הצמח הפונדקאי שלו - מינים שונים של קדד (קדד פיינברון - המהווה מין ויקרי לקדד גדול-פרי, קדד באר שבע, קדד משולחף).

כחליל קלאופטרה הוא מין מובהק של ספר מדבר החודר גם לאזורים ים תיכוניים. גבולות תפוצתו בירדן אזור העיר הקדומה פטרה ובישראל באזור הר חברון והבקעות. באזור ערד ניתן לראותו מעופף סמוך לקדד פיינברון בבקעת קריות שבקרבת תל ערד.[2]

סיפור מציאת תת-המיןעריכה

מציאת כחליל קלאופטרה הוא סיפור המאפיין את חקר הטבע של ארץ ישראל והמזרח התיכון לפני כמאה שנים. כחליל קלאופטרה נתפס לראשונה בתאריך 17 באפריל 1923 בתל קואילפה (תל חליף) אשר שוכן כ-18 קילומטרים מצפון-מערב לבאר-שבע. סרן לוקהרט מהז'נדרמריה הבריטית לכד פרט אחד - נקבת כחליל קלאופטרה. הוא ראה עוד שני זכרים של הכחליל, אך לדאבונו הוא לא הצליח ללכדם משום שרשת הפרפרים שלו הייתה רחוקה ממנו, בקרבת הסייס שלו אשר באותה שעה התקין פרסה לסוסו שהעיף את פרסתו. ההזדמנות של לוקהרט ללכוד פרטים נוספים של הפרפר הוחמצה והסרן הבריטי לא ראה יותר את הכחליל הזה - שבועיים לאחר מכן, הוא הועבר מאזור באר שבע ליעד אחר בממלכה.

בפרסום של חוקר הפרפרים רב-סרן גרייבס משנת 1925 על פרפרי "פלשתינה וטרנסג'ורדניה" (ארץ ישראל ועבר הירדן) מתייחס גרייבס לנקבת הכחליל שגילה לוקהרט, אולם גרייבס מציין שזו נקבת הכחליל הצפרירי והוא לא רואה בה מין נפרד.[6]

אוסף הפרפרים של גרייבס מהשנים 1922–1924 הגיע לידיו של סרן פרנסיס המינג (Captain A. F. Hemming).[7] המינג היה סיסטמטיקאי ובקיא בטקסונומיה של מיני פרפרים.[8] בבחינה טקסונומית של הפרט, הבין המינג שאין מדובר בכחליל צפרירי, ובשנת 1934 תיאר את נקבת הכחליל שגילה לוקהרט כמין חדש למדע ונתן לו את השם: Plebejus cleopatra. כיום ידוע שהמינג טעה ואין מדובר במין חדש אלא בתת-מין מהמין Plebejus pylaon. הבחירה בשמה של קלאופטרה אינו ברור דיו, אך ידוע שחוקרי פרפרים לעיתים מעניקים שמות של נשים יפות מן ההיסטוריה לפרפרים יפים.[9]

בוועדת הלשון למתן שמות לפרפרי ישראל, שהתכנסה בשנת 1989 לבקשתו של דובי בנימיני סמוך להוצאת המגדיר המקיף לפרפרי ארץ ישראל,[10] המליץ בנימיני לתת לפרפר את השם "כַּחְלִיל קְלֵאוֹפַּטְרָה" בהמשך ישיר להמינג שהעניק לפרפר את השם חמישים וחמש שנים קודם לכן.

 
כחליל קלאופטרה זכר Plebejus pylaon cleopatra male
 
Plebejus pylaon cleopatra כחליל קלאופטרה זכר

שלבי התפתחותעריכה

הביצהעריכה

ביצה לבנה הדומה בצורתה לביצים של מיני כחלילים רבים.[2]

הזחלעריכה

הזחל הבוגר ירוק ומעט שעיר. הוא מתגלם מתחת לקרקע שם הוא מוגן מפני מזיקים וטורפים. הוא נמצא באדמה בדיאפאוזה של עשרה חודשים עד האביב הבא ובהתאמה להתפתחות הקדד. בתקופות שחונות כאשר המזון מועט קיימת תופעה של קניבליזם ביחס לבני מינם.[2][11]

 
קדד פיינברון Astragalus aleppicus מהווה צמח פונדקאי מרכזי עבור זחלי כחליל קלאופטרה, צולם בגן הבוטני בהר הצופים בירושלים.

הגולםעריכה

הגולם חום ונמצא מתחת לקרקע. הבוגר מגיח לאחר כשבועיים.[2][11]

השמירה על כחליל קלאופטרה בישראלעריכה

כחליל קלאופטרה הוא תת-מין נדיר המצוי בסכנה ונמצא בין 14 מיני הפרפרים המוגנים בישראל.[12]

לקריאה נוספתעריכה

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 185-184.
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 216.
  • Butterflies of EUROPE ,Tom Tolman ,Princeton 1997 ,p102 - אודות הכחליל הצפרירי.
  • בטאון אגודת חובבי הפרפרים, כרך 26 מאי 2009, עמ' 18.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, עמ' 183-182
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, עמ' 184
  3. ^ Butterflies of EUROPE - Tom Tolman - Princeton 1997 - p102
  4. ^ Zephyr blue - Plebejus pylaon, בהוצאת Captain's European Butterfly Guide
  5. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 218
  6. ^ Graves, P.P., 1925. The Rhopalocera and Grypocera of Palestine and Transjordania, Trans. Ent. Soc. London 80:17-124. איזכור הנקבה מופיע בעמוד 55 במין מס' 29
  7. ^ http://images.peabody.yale.edu/lepsoc/jls/1960s/1964/1964-18%284%29237-Riley.pdf p 237 - 239 Journal of the Lepidopterist Society 1964
  8. ^ Hemming, F., 1934. Notes on two collections of butterflies made in Palestine with a note on the occurrence in Transjordan of an unrecorded species. The Entomologist 67:1-32, 135-137 & 196-199 - תיאור המין החדש כחליל קלאופטרה מופיע בעמוד 30 מין מס' 24 (מתוך 60 המינים שהמינג מצא בשני האוספים
  9. ^ בטאון אגודת חובבי הפרפרים, כרך 26 מאי 2009, עמ' 18 – "על סיסטמאטיקה, נומנקלטורה, אטימולוגיה ופרפרים" מאת אופיר תומר
  10. ^ דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל[דרוש מקור: מראה מקום מדויק]
  11. ^ 11.0 11.1 כחליל קלאופטרה, באתר "פרפרי ארץ ישראל" של עוז בן יהודה
  12. ^ nrg מעריב, לראשונה: פרפרים הוכרזו כערכי טבע מוגנים, באתר nrg‏, 7 באפריל 2009