כיבוש חבל הרוהר

כיבוש חבל הרוהר (בגרמנית: Ruhrbesetzung) הייתה תקופה של כיבוש צרפתי ובלגי במרכז התעשייתי של העיר דיסבורג בחבל הרוהר של רפובליקת ויימאר שהתרחשה בין 11 בינואר 1923 ועד 25 באוגוסט 1925.

כיבוש חבל הרוהר
מערכה: תוצאות מלחמת העולם הראשונה
Bundesarchiv Bild 183-R09876, Ruhrbesetzung.jpg
תאריך התחלה: 11 בינואר 1923
תאריך סיום: 25 באוגוסט 1925
משך הסכסוך: שנתיים ו-32 שבועות
מקום: חבל הרוהר, רפובליקת ויימאר
עילה: עצירת העברת התשלומים של גרמניה לצרפת עקב משבר כלכלי פנימי
תוצאה: תוכנית דוז
הצדדים הלוחמים
ראשי מדינה
פרידריך אברט, נשיא גרמניה  רמון פואנקרה, אלברט הראשון, מלך הבלגים 
אבדות

130 אזרחים

0 אבידות

לאחר מלחמת העולם הראשונה לפי הסכם ורסאי גרמניה הייתה צריכה לשלם דמי פיצויים לבעלות הברית וביניהם צרפת במיוחד. לאורך שנת 1922–1923 גרמניה שקעה באינפלציה כלכלית קשה. לאור האינפלציה גרמניה עצרה את שילום הפיצויים בגלל אי יכולתה לעמוד בהם.

ראש ממשלת צרפת, רמון פואנקרה שהיה אנטי גרמני במוצהר דחף את הממשלה הצרפתית לשלוח את הצבא, ובעקבות כך כוחות צרפת פלשו לגרמניה וכבשו את חבל הרוהר, שם הם השתמשו בכוח התעשייה ואוצרות הטבע שרוכזו בעיר דיסבורג לטובתם. בנוסף כוחות בלגים השתתפו גם הם בכיבוש ונהנו אף הם ממשאבי גרמניה. בתוך הכיבוש היו מספר אירועי פגיעה של חיילים צבאיים באזרחי גרמניה, המפורסם שבהם אירע בעיר אסן בבוקר 31 במרץ 1923 בעוד פיקוד צבאי צרפתי קטן השתלט על מפעל המכוניות של קרופ על מנת להחרים מספר כלי רכב. אירוע זה גרם ל-13 מקרי מוות ו-28 פצועים. הכיבוש הסתיים בקיץ 1925. במהלך הכיבוש 130 אזרחים גרמניים נהרגו בידי הצרפתים, ואילו גרמניה לא יכלה להגיב בכוח נגד הצרפתים עקב נטרול כוחה הצבאי של גרמניה.

כתוצאה מהכיבוש ומאי הפעילות הממשלה הגרמנית, רגשות פטריוטים לאומיים פרחו בגרמניה מה שגרם לניסיון הפיכה של המפלגה הנאצית בהמשך השנה.

הכיבוש הצרפתי באזור נמשך למשך שנה וחצי עד שבסופו של דבר חבר הלאומים, ובייחוד בריטניה וארצות הברית לחצו על צרפת לשחרר את חבל הרוהר. פואנקרה הסכים לבסוף והכוחות הצבאיים עזבו את האזור שחזר לידי גרמניה. לאחר מכן נוצר הסכם כלכלי לשיפור מצבה של גרמניה הידוע כתוכנית דוז.