כיוון תנועה

רשימת ערכים

המונח כיוון תנועה מתייחס לחוקים הקובעים את כיוון נסיעתם של כלי רכב בדרכים. ברוב מדינות העולם, הכוללות כ-66% מאוכלוסיית כדור הארץ, מתנהלת התנועה בצד ימין של הדרך, ובייתרתן, בחלקן הגדול מדינות החברות בחבר העמים הבריטי, התנועה היא בצדו השמאלי של הכביש. במונחי קילומטראז', בכ-72% מכבישי העולם הנסיעה היא בימין הדרך.

  מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד ימין
  מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד שמאל
שלט באוסטרליה בדרך האוקיינוס הגדולה, מיקום אליו מגיעים תיירים רבים מרחבי העולם, אשר מזכיר לנהגים שהתנועה באוסטרליה מתנהלת בשמאל הדרך
הלוגו של יום ה-H בשוודיה, בו הוחלף כיוון התנועה בשוודיה משמאל לימין

היסטוריהעריכה

בעת העתיקה לא הייתה כל חשיבות לכיוון התנועה. התנועה בדרכים התנהלה לרוב ברגל, כאשר רק לבעלי האמצעים ולשליטים היו כרכרות ועגלות, ולאלה ניתנה זכות קדימה כאשר יתר העוברים בדרך סטו לשולי הדרך. רק במקומות בהם הייתה תנועה רבה לשני הכיוונים (דבר נדיר ביותר בעת העתיקה) הייתה חשיבות לכיוון התנועה.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, שהתבססו על עקבותיהן של עגלות מטען, התנועה בדרכים הרומאיות התנהלה מצידה השמאלי של הדרך. עדות לכך נמצאה במחצבה בסווינדון, אנגליה: ב-1998 נמצאו עקבות עמוקים של עגלות בימין הדרך שהובילה למחצבה. בהנחה שהעגלות יצאו מהמחצבה כשהן טעונות וכבדות, הסיקו שהתנועה התנהלה בצד שמאל של הדרך.

מאחר שלפני עידן המכונית עיקר התנועה בדרכים התנהלה באמצעות סוסים ועגלות, הרי שמאחר ומרבית בני האדם הם ימניים, הם מטפסים על גב הסוס מצד שמאל הקרוב לשפת הדרך ומעדיפים שבמקרה של עימות עם אדם אחר בדרך, יד ימינם האוחזת בשוט ועשויה לאחוז חרב תפנה אל מרכז הדרך. לכן ניתנה העדפה לתנועה בשמאל הדרך.

החלפת הנתיב במעברי הגבולעריכה

בעוד שתחומי השיפוט של חלק גדול מהמדינות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך נמצאים על איים, ישנם מספר מקרים בהם כאשר כלי רכב עוברים במעבר הגבול ממדינה בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך צריכים לשנות נתיב כאשר הם נכנסים למדינה הסמוכה בה התנועה מתנהלת בימין הדרך. מרבית מעברי הגבול מהסוג הזה נמצאים כיום באפריקה ובדרום אסיה.

לדוגמה, לתאילנד בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך יש שלוש מדינות שכנות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך - קמבודיה, לאוס ומיאנמר. ברוב מעברי הגבול ישנו שלט פשוט אשר מציין כי כל מי שחולף במעבר הגבול חייב להחליף את הנתיב כדי לבצע את המעבר, אך ישנם גם מעברי גבול עם מחלפים מיוחדים המאפשרים לכלי הרכב לבצע מעבר מהיר יותר לנתיב הנגדי.

גשר נהר טקוטו (אנ') המחבר בין גיאנה (בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך) לברזיל (בה התנועה מתנהלת בימין הדרך) הוא מעבר הגבול היחיד ביבשת אמריקה בו יש להחליף נתיב בעת המעבר למדינה השכנה.

אף על פי שתעלת למאנש מפרידה בין הממלכה המאוחדת ליבשת אירופה ישנה כמות גדולה של תעבורה שעוברת בין הממלכה המאוחדת לאירופה דרך מנהרת התעלה (בסביבות 3.5 מיליון כלי רכב עוברים במנהרת התעלה מדי שנה), כאשר כל כלי הרכב צריכים להחליף נתיב.

כיוון התנועה במדינות העולםעריכה

מתוך 195 מדינות, ב-141 מדינות התנועה מתנהלת בימין הדרך ו-54 מדינות התנועה מתנהלת בשמאל הדרך.

בריטניה, שבמאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בחלק גדול מאותן המדינות, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. על מדינות אלו נמנות בין היתר הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה, בנגלדש וסינגפור. גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון אירלנד ופקיסטן.

בעוד שרוב המדינות ששינו את כיוון התנועה, עברו לנסיעה בצד ימין, היו שני מקרים בהם נעשה מעבר לצד שמאל.

באסיהעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
אוזבקיסטן  אוזבקיסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות התנועה מתנהלת בימין הדרך 1 בספטמבר 1966[1] מדינת חסות בריטית לשעבר
אינדונזיה  אינדונזיה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[2] הכבישים ומסילות הברזל הוקמו במקור על ידי הולנד, כאשר התנועה מתנהלת בשמאל הדרך בכבישים על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים הבריטיים והיפנים והתנועה מתנהלת בימין הדרך במסילות ברזל על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים ההולנדיים. בניגוד להולנד, התנועה באינדונזיה מעולם לא עברה להתנהל בימין הדרך
איראן  איראן התנועה מתנהלת בימין הדרך
אפגניסטן  אפגניסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך בחלקים מסוימים של המדינה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
בהוטן  בהוטן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית לפני 1949
בחריין  בחריין התנועה מתנהלת בימין הדרך נובמבר 1967 מדינת חסות בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
בנגלדש  בנגלדש התנועה מתנהלת בשמאל הדרך הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
ברוניי  ברוניי התנועה מתנהלת בשמאל הדרך פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית עד 1984
הודו  הודו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
הונג קונג  הונג קונג התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית מ-1841 עד 1941 ומ-1945 עד 1997, ואז היא הועברה לשליטת סין
האיים המלדיביים  האיים המלדיביים התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1965
הפיליפינים  הפיליפינים התנועה מתנהלת בימין הדרך 1946 התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך התקופה הקולניאלית הספרדית ובמהלך התקופה הקולוניאלית האמריקנית. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1945 לאחר קרב מנילה.
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין התנועה מתנהלת בימין הדרך 1946 בהונג קונג ובמקאו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית התנועה מתנהלת בימין הדרך
וייטנאם  וייטנאם התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית עד 1945
טאיוואן  טאיוואן התנועה מתנהלת בימין הדרך 1946 התנועה בטאיוואן התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. בשנת 1946 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך[3]
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
טורקמניסטן  טורקמניסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
יפן  יפן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[4] התנועה התנהלת בשמאל הדרך באופן רשמי החל משנת 1924. אחת המדינות הבודדות שאינן קולוניות בריטיות לשעבר בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. התנועה באוקינאווה התנהלה בימין הדרך בין 24 ביוני 1945 ל-30 ביולי 1978 (השינוי בוצע על מנת ליצור אחידות כלל ארצית).
ירדן  ירדן התנועה מתנהלת בימין הדרך
ישראל  ישראל התנועה מתנהלת בימין הדרך
כווית  כווית התנועה מתנהלת בימין הדרך מדינת חסות בריטית לשעבר עד 1961
לאוס  לאוס התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית עד 1947
לבנון  לבנון התנועה מתנהלת בימין הדרך תחת שליטה צרפתית לפני 1946
מונגוליה  מונגוליה התנועה מתנהלת בימין הדרך בחלק גדול מהרכבים במונגוליה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן).
מזרח טימור  מזרח טימור התנועה מתנהלת בשמאל הדרך 1976 קולוניה פורטוגזית עד 1975. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1928, באותה העת בה המעבר בוצע בפורטוגל עצמה. בשנת 1976, כאשר מזרח טימור סופחה על ידי אינדונזיה, התנועה חזרה להתנהל בשמאל הדרך
מיאנמר  מיאנמר התנועה מתנהלת בימין הדרך 1970 קולוניה בריטית עד 1948. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1970
מלזיה  מלזיה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1957.
מקאו  מקאו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך הייתה תחת שלטון פורטוגזי עד 1999, ואז הועברה לשליטת סין
נפאל  נפאל התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
סוריה  סוריה התנועה מתנהלת בימין הדרך הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית
סינגפור  סינגפור התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית עד 1963
סרי לנקה  סרי לנקה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית בין השנים 1815 עד 1948
עומאן  עומאן התנועה מתנהלת בימין הדרך[5]
עיראק  עיראק התנועה מתנהלת בימין הדרך
ערב הסעודית  ערב הסעודית התנועה מתנהלת בימין הדרך 1942
פקיסטן  פקיסטן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית התנועה מתנהלת בימין הדרך 1946 התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. התנועה החל להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית התנועה מתנהלת בימין הדרך 1946 התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפני. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן
קזחסטן  קזחסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
קטר (מדינה)  קטר התנועה מתנהלת בימין הדרך מדינת חסות בריטית לשעבר. המעבר בוצע בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
קירגיזסטן  קירגיזסטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
קמבודיה  קמבודיה התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לפני 1953
תאילנד  תאילנד התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[2] אחת ממדינות היחידית שלא היו קולוניות בריטיות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. תאילנד חולקת גבול יבשתי עם מספר מדינות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך - מיאנמר, לאוס וקמבודיה
תימן  תימן התנועה מתנהלת בימין הדרך 1977 באזור דרום תימן, בה הייתה בעבר קולוניה בריטית, הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך רק בשנת 1977. באותה העת התנועה באזור צפון תימן כבר התנהלה בימין הדרך

באירופהעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
אבחזיה  אבחזיה התנועה מתנהלת בימין הדרך
אוסטריה  אוסטריה התנועה מתנהלת בימין הדרך בין השנים 1921 עד 1938 במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר שטחי האימפריה האוסטרו הונגרית. המעבר בוצע לאחר שאוסטריה סופחה על ידי גרמניה הנאצית
אוקראינה  אוקראינה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1922 בחלקים המערביים של המדינה התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן התנועה מתנהלת בימין הדרך
איטליה  איטליה התנועה מתנהלת בימין הדרך בין השנים 1924 עד 1926
איסלנד  איסלנד התנועה מתנהלת בימין הדרך 26 במאי 1968 היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H"
אירלנד  אירלנד התנועה מתנהלת בשמאל הדרך השתייכה לממלכה המאוחדת לפני 1922
אלבניה  אלבניה התנועה מתנהלת בימין הדרך[6]
אנדורה  אנדורה התנועה מתנהלת בימין הדרך[7]
אסטוניה  אסטוניה התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארמניה  ארמניה התנועה מתנהלת בימין הדרך[8]
בולגריה  בולגריה התנועה מתנהלת בימין הדרך
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1918 הוחלט להחליף את כיוון התנועה בכבישים בעקבות קריסת אוסטרו-הונגריה
בלארוס  בלארוס התנועה מתנהלת בימין הדרך[9]
בלגיה  בלגיה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1899[10]
גאורגיה  גאורגיה התנועה מתנהלת בימין הדרך בכ-40% מכלי הרכב בגאורגיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב בשל העלות הנמוכה של ייבוא מכוניות משומשות מיפן
גרמניה  גרמניה התנועה מתנהלת בימין הדרך[11]
דנמרק  דנמרק התנועה מתנהלת בימין הדרך כולל את איי פארו וגרינלנד
הולנד  הולנד התנועה מתנהלת בימין הדרך 1 בינואר 1906[12]
הונגריה  הונגריה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1941 במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר אזוריה אוסטרו-הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוחלט שהתנועה תעבור להתנהל בימין הדרך
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת התנועה מתנהלת בשמאל הדרך התנועה מתנהלת בשמאל הדרך גם בטריטוריות שמעבר לים, מלבד בגיברלטר בה התנועה מתנהלת בימין הדרך בגלל גבולותיה עם ספרד.
הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין  הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
טורקיה  טורקיה התנועה מתנהלת בימין הדרך
טרנסניסטריה   טרנסניסטריה התנועה מתנהלת בימין הדרך
יוון  יוון התנועה מתנהלת בימין הדרך 1926 במקור התנועה התנהלת בשמאל הדרך (אם כי באופן לא רשמי). ב-1926 הוחלט שכיוון התנועה הרשמי יתנהל בימין הדרך
לוקסמבורג  לוקסמבורג התנועה מתנהלת בימין הדרך
לטביה  לטביה התנועה מתנהלת בימין הדרך
ליטא  ליטא התנועה מתנהלת בימין הדרך
ליכטנשטיין  ליכטנשטיין התנועה מתנהלת בימין הדרך
מולדובה  מולדובה התנועה מתנהלת בימין הדרך
מונטנגרו  מונטנגרו התנועה מתנהלת בימין הדרך
מונקו  מונקו התנועה מתנהלת בימין הדרך הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית
מלטה  מלטה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1964
מקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית התנועה מתנהלת בימין הדרך
נורווגיה  נורווגיה התנועה מתנהלת בימין הדרך
סלובניה  סלובניה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1926 באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה
סלובקיה  סלובקיה התנועה מתנהלת בימין הדרך בין השנים 1939 עד 1941 הוחלט לבצע את המעבר במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה
סן מרינו  סן מרינו התנועה מתנהלת בימין הדרך
ספרד  ספרד התנועה מתנהלת בימין הדרך 1924
סרביה  סרביה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1926 באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה
פולין  פולין התנועה מתנהלת בימין הדרך באזור דרום מזרח פולין התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד שנות ה-20 של המאה ה-20.
פורטוגל  פורטוגל התנועה מתנהלת בימין הדרך[2] 1928
פינלנד  פינלנד התנועה מתנהלת בימין הדרך 8 ביוני 1858
צ'כיה  צ'כיה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1939 המעבר בוצע במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה
צרפת  צרפת התנועה מתנהלת בימין הדרך 1792 בצרפת היה המנהג שבעלי ממון, הנוסעים במרכבות, עושים זאת בצד שמאל של הדרך ודלת העם משתמשים בצד ימין של הדרך. לאחר המהפכה הצרפתית, ב-1794, חוקק חוק שבפריז הכל ישמרו על צד ימין, שכונה "צד העם". בעת כיבושיו ברחבי אירופה, נפוליאון בונפרטה שהיה דווקא איטר יד ימין, העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה.
קוסובו  קוסובו התנועה מתנהלת בימין הדרך
קפריסין  קפריסין התנועה מתנהלת בשמאל הדרך תחת שליטה בריטית לפני 1960
קרואטיה  קרואטיה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1926 היה אז חלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים
קריית הוותיקן  קריית הוותיקן התנועה מתנהלת בימין הדרך
רומניה  רומניה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1919 באזורים של רומניה שהשתייכו בעבר לאימפריה האוסטרו הונגרית התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד 1919
רוסיה  רוסיה התנועה מתנהלת בימין הדרך בחלק גדול מהרכבים באזור המזרח הרחוק של רוסיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן).
שוודיה  שוודיה התנועה מתנהלת בימין הדרך 3 בספטמבר 1967 היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H"
שווייץ  שווייץ התנועה מתנהלת בימין הדרך

באפריקהעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
אוגנדה  אוגנדה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית לשעבר בין השנים 1894 עד 1962
אלג'יריה  אלג'יריה התנועה מתנהלת בימין הדרך[13] עד 1962 הייתה חלק מהקולוניה הצרפתית אלג'יריה הצרפתית
אנגולה  אנגולה התנועה מתנהלת בימין הדרך[14] 1928 קולוניה בריטית עד 1975
אסוואטיני  אסוואטיני התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית עד 1968
אריתריאה  אריתריאה התנועה מתנהלת בימין הדרך 8 ביוני 1964 קולוניה איטלקית לפני 1942
אתיופיה  אתיופיה התנועה מתנהלת בימין הדרך 8 ביוני 1964
בוטסואנה  בוטסואנה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1966
בורונדי  בורונדי התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה בלגית לפני 1962
בורקינה פאסו  בורקינה פאסו התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
בנין  בנין התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
גאנה  גאנה התנועה מתנהלת בימין הדרך 4 באוגוסט 1974 קולוניה בריטית עד 1957. התנועה בגאנה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1974
גבון  גבון התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לפני 1960
ג'יבוטי  ג'יבוטי התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לפני 1977
גינאה  גינאה התנועה מתנהלת בימין הדרך
גינאה ביסאו  גינאה ביסאו התנועה מתנהלת בימין הדרך 1928 קולוניה פורטוגזית עד 1974. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
גינאה המשוונית  גינאה המשוונית התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה ספרדית לפני 1968
גמביה  גמביה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1 באוקטובר 1965 קולוניה בריטית עד 1965. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1 באוקטובר 1965 בעיקר משום שגמביה נמצאת ליד סנגל אשר היא קולוניה צרפתית לשעבר
דרום אפריקה  דרום אפריקה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[15][16] קולוניה בריטית לפני 1909
דרום סודאן  דרום סודאן התנועה מתנהלת בימין הדרך 1973 חלק מסודאן עד 2011
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה בלגית לפני 1960
הרפובליקה המרכז-אפריקאית  הרפובליקה המרכז-אפריקאית התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניות צרפתיות לפני 1960
הרפובליקה של קונגו  הרפובליקה של קונגו התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לפני 1960
זימבבואה  זימבבואה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1965 (דה פקטו), או לפני 1980 (דה יורה)
זמביה  זמביה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1964
חוף השנהב  חוף השנהב התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
טוגו  טוגו התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
טנזניה  טנזניה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית עד 1961
כף ורדה  כף ורדה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1928 קולוניה פורטוגזית לפני 1975
לוב  לוב התנועה מתנהלת בימין הדרך תחת שליטת איטליה בין השנים 1911 עד 1947
ליבריה  ליבריה התנועה מתנהלת בימין הדרך
לסוטו  לסוטו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית מ-1885 עד 1966
מאוריטניה  מאוריטניה התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
מאוריציוס  מאוריציוס התנועה מתנהלת בשמאל הדרך הייתה קולוניה בריטית לפני 1968
מאלי  מאלי התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
מדגסקר  מדגסקר התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לשעבר
מוזמביק  מוזמביק התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה פורטוגזית עד 1975. הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
מלאווי  מלאווי התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1964
מצרים  מצרים התנועה מתנהלת בימין הדרך
מרוקו  מרוקו התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לשעבר
ניגריה  ניגריה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1972 קולוניה בריטית עד 1960. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך בין היתר משום שניגריה הייתה מוקפת בקולניות צרפתיות לשעבר
ניז'ר  ניז'ר התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
נמיביה  נמיביה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך 1920 כאשר דרום אפריקה כבשה את אזור דרום-מערב אפריקה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, התנועה באזור זה עברה להתנהל בשמאל הדרך. נמיביה הייתה תחת שליטת דרום אפריקה בין השנים 1920 עד 1990
סאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1928 קולוניה פורטוגזית עד 1975
סהרה המערבית  סהרה המערבית התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה ספרדית עד סוף העשור הראשון של המאה ה-20.
סודאן  סודאן התנועה מתנהלת בימין הדרך 1973 בין השנים 1899 עד 1956 הייתה מדינת חסות משותפת של הממלכה המאוחדת ומצרים. 17 שנים מאוחר יותר הוחלט בסודאן שהתנועה תתנהל בימין הדרך על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
סומליה  סומליה התנועה מתנהלת בימין הדרך בעבר פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך - עד אשר אזור זה התאחד יחד עם הקולוניה האיטלקית הסמוכה סומליה האיטלקית בה התנועה התנהלה בימין הדרך
סיירה לאון  סיירה לאון התנועה מתנהלת בימין הדרך 1 במרץ 1971 קולוניה בריטית עד 1961[17]
סיישל  סיישל התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית עד 1976
סנגל  סנגל התנועה מתנהלת בימין הדרך עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
צ'אד  צ'אד התנועה מתנהלת בימין הדרך
קומורו  קומורו התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית לפני 1975
קמרון  קמרון התנועה מתנהלת בימין הדרך 1961
קניה  קניה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[18] לפני 1963 פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך
ראוניון  ראוניון התנועה מתנהלת בימין הדרך
רואנדה  רואנדה התנועה מתנהלת בימין הדרך
תוניסיה  תוניסיה התנועה מתנהלת בימין הדרך בעבר מדינת חסות של צרפת

באמריקה הצפונית ובקריבייםעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
איי בהאמה  איי בהאמה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[19] קולוניה בריטית לפני 1973
איי הבתולה הבריטיים  איי הבתולה הבריטיים התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי הבתולה של ארצות הברית  איי הבתולה של ארצות הברית התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי טרקס וקייקוס  איי טרקס וקייקוס התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי קיימן  איי קיימן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך טריטוריה בריטית
אל סלוודור  אל סלוודור התנועה מתנהלת בימין הדרך
אנגווילה   אנגווילה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך טריטוריה בריטית
אנטיגואה וברבודה  אנטיגואה וברבודה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[20] קולוניה בריטית עד 1958
ארובה   ארובה התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארצות הברית  ארצות הברית התנועה מתנהלת בימין הדרך התנועה מתנהלת בימין הדרך גם בטריטוריות שבשליטת ארצות הברית, מלבד באיי הבתולה של ארצות הברית בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך.

בשלהי המאה ה-18 עברו מדינות רבות, ובהן ארצות הברית לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-1806 כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-1792 בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר פילדלפיה-לנקסטר, ב-1804 עברה מדינת ניו יורק לנהיגה ימנית, וניו ג'רזי הצטרפה אליה ב-1813.
בונייר  בונייר התנועה מתנהלת בימין הדרך
בליז  בליז התנועה מתנהלת בימין הדרך 1961 קולוניה בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
ברבדוס  ברבדוס התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1966
גואטמלה  גואטמלה התנועה מתנהלת בימין הדרך
גוואדלופ  גוואדלופ התנועה מתנהלת בימין הדרך
ג'מייקה  ג'מייקה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1962
גרנדה (מדינה)  גרנדה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1974
דומיניקה  דומיניקה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1978
האיטי  האיטי התנועה מתנהלת בימין הדרך קולוניה צרפתית עד 1804
הונדורס  הונדורס התנועה מתנהלת בימין הדרך
הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית התנועה מתנהלת בימין הדרך
טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[21] קולוניה בריטית לפני 1962
מונטסראט  מונטסראט התנועה מתנהלת בשמאל הדרך טריטוריה בריטית
מקסיקו  מקסיקו התנועה מתנהלת בימין הדרך
מרטיניק  מרטיניק התנועה מתנהלת בימין הדרך חבל ארץ צרפתי
ניקרגואה  ניקרגואה התנועה מתנהלת בימין הדרך
סאבא  סאבא התנועה מתנהלת בימין הדרך
סן ברתלמי  סן ברתלמי התנועה מתנהלת בימין הדרך טריטוריה צרפתית
סנט וינסנט והגרנדינים  סנט וינסנט והגרנדינים התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
סנט לוסיה  סנט לוסיה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולניות בריטיות לפני 1979
סנט קיטס ונוויס  סנט קיטס ונוויס התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1983
סן מרטן  סן מרטן התנועה מתנהלת בימין הדרך
פוארטו ריקו   פוארטו ריקו התנועה מתנהלת בימין הדרך
פנמה  פנמה התנועה מתנהלת בימין הדרך 1943
קובה  קובה התנועה מתנהלת בימין הדרך
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה התנועה מתנהלת בימין הדרך
קוראסאו   קוראסאו התנועה מתנהלת בימין הדרך
קנדה  קנדה התנועה מתנהלת בימין הדרך בקנדה, שנותרה חברה בחבר העמים הבריטי, הושפע כיוון הנהיגה מהשליטה הצרפתית עד 1763. הצרפתים נהגו בימין הדרך באזור קוויבק, והבריטים לא שינו נוהג זה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עברו רוב פרובינציות (מחוזות) קנדה לנהיגה בימין, והאחרונה בהן הייתה ניופאונדלנד בשנת 1949.

באמריקה הדרומיתעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
אורוגוואי  אורוגוואי התנועה מתנהלת בימין הדרך 9 בספטמבר 1945 בשנת 1918 הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך, אך כפי שקרה במספר מדינות אחרות באמריקה הדרומית, במהלך 1945 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך
איי פוקלנד  איי פוקלנד התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
אקוודור  אקוודור התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארגנטינה  ארגנטינה התנועה מתנהלת בימין הדרך 10 ביוני 1945 10 ביוני, אשר הוא יום השנה לביצוע המעבר, עדיין מצוין מדי שנה בארגנטינה במסגרת "יום הבטיחות בדרכים" (Día de la Seguridad Vial).
בוליביה  בוליביה התנועה מתנהלת בימין הדרך
ברזיל  ברזיל התנועה מתנהלת בימין הדרך 1928 קולוניה פורטוגזית לפני 1822
גיאנה  גיאנה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית עד 1966. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא סורינאם)
גיאנה הצרפתית  גיאנה הצרפתית התנועה מתנהלת בימין הדרך
ונצואלה  ונצואלה התנועה מתנהלת בימין הדרך
סורינאם  סורינאם התנועה מתנהלת בשמאל הדרך שנות ה-20 של המאה ה-20 קולוניה הולנדית עד 1975. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא גיאנה). סורינאם בחרה שלא לבצע את המעבר, על אף שבהולנד עצמה בחרו לבצע את המעבר
פרגוואי  פרגוואי התנועה מתנהלת בימין הדרך 1945
פרו  פרו התנועה מתנהלת בימין הדרך
צ'ילה  צ'ילה התנועה מתנהלת בימין הדרך שנות ה-20 של המאה ה-20
קולומביה  קולומביה התנועה מתנהלת בימין הדרך

באוקיאניהעריכה

מדינה כיוון התנועה תאריך המעבר הערות
אוסטרליה  אוסטרליה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולניות בריטיות לפני 1901
איי מרשל  איי מרשל התנועה מתנהלת בימין הדרך הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית
איי קוק  איי קוק התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי קוקוס  איי קוקוס התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי שלמה  איי שלמה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית לפני 1975
ונואטו  ונואטו התנועה מתנהלת בימין הדרך[22] הייתה תחת שליטה משותפת של צרפת ובריטניה עד 1980
טובאלו  טובאלו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך בעבר קולוניה בריטית. הפכה למדינה עצמאית ב-1978
טונגה  טונגה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך מדינת חסות בריטית לפני 1970
טוקלאו  טוקלאו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
מיקרונזיה  מיקרונזיה התנועה מתנהלת בימין הדרך הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית
נאורו  נאורו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך 1918 עד 1968 המדינה הייתה תחת שליטת אוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה
ניו זילנד  ניו זילנד התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[23] קולניות בריטיות לשעבר
סמואה  סמואה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך 7 בספטמבר 2009 התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך בעיקר מטעמים כלכליים, שכן זהו כיוון התנועה בכבישי שכנותיה הגדולות, וההידמות לשכנות תאפשר להוזיל את יבוא המכוניות המשומשות - בעיקר יבוא זול יותר של מכוניות מאוסטרליה, ניו זילנד ויפן.[24]
פולינזיה הצרפתית  פולינזיה הצרפתית התנועה מתנהלת בימין הדרך תחת שליטה צרפתית
פיג'י  פיג'י התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1970
פיטקרן  פיטקרן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך טריטוריה בריטית
פלאו  פלאו התנועה מתנהלת בימין הדרך
פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך לאחר שאוסטרליה כבשה את גינאה החדשה הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך
קיריבטי  קיריבטי התנועה מתנהלת בשמאל הדרך קולוניה בריטית לפני 1979
קלדוניה החדשה   קלדוניה החדשה התנועה מתנהלת בימין הדרך תחת שליטה צרפתית

רכבותעריכה

ככלל, אחידות כיוון תנועת הרכבות פחות חשובה מאחידות כיוון תנועת כלי הרכב בכבישים. זאת משום שמסלול התנועה במסילות הרכבת נקבע מראש ואינו תלוי בהחלטות הנהג. על כן הנהגים אינם יכולים לגרום לאסון כשהם מתבלבלים בכיוון התנועה. חוסר אחידות בכיוון תנועת הרכבות ניתן לראות בפרוורי החוף הצפוני של שיקגו - במסילת הברזל הקרובה ביותר אל החוף כיוון התנועה הוא משמאל ואילו ברוב מסילות הברזל שבאילינוי כיוון התנועה הוא מימין.

במדינות רבות, ובהן ישראל, נוסעות הרכבות בצד שמאל, על אף שהתנועה של כלי הרכב היא בצד ימין.

כיוון תנועה ביהדותעריכה

לדברי המשנה[25] "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש (של מזבח העולה בבית המקדש) ויורדין במערבו", כלומר התנועה על כבש המזבח התנהלה בצד ימין.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Dennehey, John (1 בספטמבר 2021). "Remembering the day Dubai swapped left-hand driving for right". {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 "Right-Hand Traffic versus Left-Hand Traffic". The Basement Geographer. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Passed by the Legislative Yuan (1946). "違警罰法 (Act Governing the Punishment of Police Offences)". אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2013. נבדק ב-14 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Why Does Japan Drive on the Left". 2pass.co.uk. נבדק ב-11 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Travel advice by country, Oman". Foreign & Commonwealth Office (fco.gov.uk). אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2008. נבדק ב-8 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Driving Tips in Albania – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
  7. ^ "Andorra Driving Guide 2021". International Drivers' Association (באנגלית). 9 באפריל 2021. נבדק ב-2021-06-17. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  8. ^ Staff, Weekly (2018-01-10). "Armenian Government Plans to Ban Right-Hand Drive Vehicles; Drivers Protest Decision". The Armenian Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
  9. ^ "Driving in Belarus". autoeurope. נבדק ב-11 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "The history of left- and right-hand traffic". International Driving Authority. נבדק ב-11 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Hillger, Don; Toth, Garry. "Right-Hand/Left-Hand Driving Customs". Colorado State University. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Peter van Ammelrooy (12 בספטמבר 2009). "De Claim links rijden". De Volkskrant (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2021. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Driving in Algeria". adcidl.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
  14. ^ "Driving Tips in Angola – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
  15. ^ "Road Rules". SACarRental.com. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2013. נבדק ב-15 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Driving in South Africa Information". drivesouthafrica.co.za. נבדק ב-15 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ de Vries, Nina (17 בספטמבר 2013). "Sierra Leone Bans Right-Hand Vehicles as Hazards". Voice of America. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Customs Services Department – Frequently Asked Questions". KRA. נבדק ב-12 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Compilation of Foreign Motor Vehicle Import Requirements" (PDF). United States Department of Commerce International Trade Administration Office of Transportation and Machinery. בדצמבר 2015. נבדק ב-9 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Road Safety Guidelines For Visitors – Drive-a-Matic Car Rentals Antigua". antiguarentalcar.com. נבדק ב-2019-04-03.
  21. ^ O'Donnell, Kathleen; Pefkaros, Stassi (2000). Trinidad and Tobago Adventure Guide. Hunter Publishing, Inc. p. 53. ISBN 9781556508868.
  22. ^ "RHD/LHD Country Guide". toyota-gib.com. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "2.1 "Keeping Left" – Land Transport (Road User) Rule 2004 – New Zealand Legislation". New Zealand Government. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "הנהגים מתבקשים לעבור לנתיב השמאלי", באתר ynet, 7 בספטמבר 2009
  25. ^ מסכת יומא פרק ד' משנה ה'