כיכר הכנסת
כיכר הכנסת נמצאת במפגש הרחובות אלנבי ורציף הרברט סמואל (הטיילת) בתל אביב, בסמוך לשפת הים. היא נקראה בתחילה בשם: "כיכר הרברט סמואל" כשם הרחוב שנסלל בסמוך - רציף הרברט סמואל. לאחר קום המדינה הוחלף שמה ל-כיכר הכנסת על שם: "הכנסת הראשונה" שהתארחה בבניין[1] למשך תשעה חודשים עד דצמבר 1949 שאז עלתה לירושלים. לאחר מעברה של האופרה הישראלית לבניין קולנוע קסם ב-1958 כונתה גם "כיכר האופרה".
כיכר הכנסת ומגדל האופרה בתל אביב, יולי 2023 | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | "בניין הכנסת הראשונה" שהיה בכיכר |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
עיר | תל אביב-יפו |
רחובות מסתעפים | רחוב הירקון, רחוב אלנבי |
קואורדינטות | 32°04′25″N 34°45′55″E / 32.0736°N 34.7653°E |
היסטוריה
עריכהראשית הכיכר בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשנחנך קזינו גלי אביב על שפת הים, ורחוב אלנבי הוסט מערבה ממסלולו המקביל לים, כדי לקשר את העיר לקזינו. מקום זה (שעדין לא היה צומת) היה בשנות העשרים הנקודה היחידה בתל אביב שבה רחוב ראשי הגיע לחוף הים. ב-1924 נפתחו בסמוך לנקודת המפגש של רחוב אלנבי עם הקזינו חוף רחצה מסודר ובתי מרחצאות. עם הזמן נבנו מתקני חוף נוספים, ורחוב מקביל לחוף הים, הוא רחוב הרברט סמואל של ימינו. בעקבות זאת הפך המקום לכיכר בעל מבנה של מניפה, ונבנה בו מעגל תנועה.
ב-1939 נהרסו בניין הקזינו ומתקני החוף, ונבנתה טיילת. בהזדמנות זו גם שונה עיצובה של הכיכר, ואי התנועה הורחב והפך לכיכר של ממש.
בתחילת שנות ה-30 נבנו בצד הצפוני ובצד הדרומי של הכיכר שני בתי מלון. הבניין הצפוני היה מלון וקפה סן רמו. בשנת 1949 התקיימו ישיבות הכנסת הראשונה בבניין קולנוע קסם, עד שהכנסת עלתה לירושלים בדצמבר אותה שנה. חדריו של מלון סן רמו שימשו לשכות לחברי הכנסת ובו החל דרכו מזנון הכנסת. לאחר מכן השתכנה בבניין האופרה הישראלית מייסודה של אדיס דה פיליפ, אשר פעלה במקום עד לשנת 1982.
כבר בשנות ה-50 החל האזור להידרדר, והציבור הדיר רגליו ממנו. הרחצה בחופים הסמוכים נאסרה בשל זיהום המים. בתי הקפה שלצד הכיכר הפכו לברים מפוקפקים ולמרכזי הימורים וזנות. בתקופה זו גם בוטל מעגל התנועה שהיה בכיכר והורחבו הרחובות.
בשנות ה-80 הוחלפה הטיילת המוזנחת בטיילת חדשה ורחבה, החופים נוקו, והציבור שב לפקוד את המקום. בשנת 1988 שונתה שוב חזות הכיכר. הכבישים הוצרו, נחסם הכביש מחוף הים אל רחוב אלנבי לצורך הקמת רחבה ומזרקה. בניין קולנוע קסם נהרס, ובמקומו נבנה מגדל האופרה, שכולל מספר קומות מסחריות ומגדל מגורים. הבניין משמר את עיצוב הקשתות של הבניין שנהרס, וכולל פינת הנצחה שמאזכרת את התקופה שבה שימש הבניין הישן כמשכן הזמני של הכנסת. בשנות ה-90 שופצו גם בניינים נוספים סמוך לכיכר.
בחודש ינואר 2022 נהרסה הכיכר לטובת מדרחוב שיוקם ברחוב אלנבי הסמוך במסגרת פרויקט הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב.
-
המזרקה בכיכר עם החזית אל חוף ירושלים
-
אזור כיכר הכנסת ב-1932
-
ארונו של ב"ז הרצל בכיכר הרברט סמואל, אוגוסט 1949, מבט מדרום
-
כיכר הכנסת, מבט מהטיילת
-
המזרקה בכיכר הכנסת
-
חיילים מצבא פולין בכיכר האופרה, 1942. ברקע משמאל - בניין מלון סן רמו
הנצחה
עריכהלאחר הריסתו של בניין קולנוע קסם והכנסת הראשונה הוצבה לוחית זיכרון בבניין מגדל האופרה לציון מושבה של הכנסת הראשונה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מעוז עזריהו, תל אביב העיר האמיתית-מיתוגרפיה היסטורית, 2005, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- עופר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
- יעקב שביט, גדעון ביגר, ההיסטוריה של תל אביב: עיר מטרופולין 1974-1993, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב.
- יעקב שביט, גדעון ביגר, ההיסטוריה של תל אביב: משכונות לעיר 1909-1936, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב.
- אורי דביר, נקודת חן-תל אביב, הוצאת מודן.
קישורים חיצוניים
עריכה- על הכיכר ובניין האופרה באתר עיריית תל אביב יפו
- מלון סן רמו בכיכר האופרה (כולל תמונות), מאתר נוסטלגיה
- צילום של כיכר האופרה ובנין קולנוע קסם משנות ה-50, משני צידי הכיכר נראים שני הבניינים עם חזיתות הקשתות התואמות. מאתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות
- כיכר הכנסת בכרזה לחברת "עסיס", האחים שמיר, הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מפת 'תל אביב יפו' מאת קלאוזנר, בהוצאת סטימצקי, 1952 בערך, עם סימון המבנה 'כנסת' (סריקה זמינה לצפייה מתוך בניין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור