כיכר הסיניוריה

כיכר הסיניוריה (באיטלקית: Piazza della Signoria) היא כיכר מרכזית בעיר פירנצה, לצד פאלאצו וקיו החולש על הכיכר עם מגדל השעון שלו, ומשמרת את שמו הקודם, ארמון הסיניוריה. הסיניוריה הייתה ממשלת הרפובליקה של פירנצה. צורת הכיכר כצורת ר והיא מוקפת במספר בניינים בעלי חשיבות ועניין אדריכלי ואמנותי, בהם גלריית אופיצי, לוג'ה דיי לאנצי (Loggia dei Lanzi), שמכילה ארקדה פתוחה ובה מוצגים פסלים מתקופת הרנסאנס, בניין חברת הביטוח ג'נרלי ועוד. בכיכר מוצג העתק שיש של פסל "דוד" של מיכלאנג'לו, הפסל המקורי ניצב בכיכר בין 1502 ל-1882, אז הועבר לאקדמיה לאמנות של פירנצה, על מנת שלא יפגע מזיהום האוויר. הכיכר מהווה מוקד תיירותי ואזרחי לעיר.

כיכר הסיניוריה

מידע כללי
סוג	כיכר עירונית
על שם	Signoria of Florence
מיקום	פירנצה
מדינה	איטליה
מידות
אורך	220.9 מ'
שטח	300 מ"ר
קואורדינטות	43°46′11″N 11°15′20″E
(למפת פירנצה מוגדלת)   כיכר הסיניוריה (למפת פירנצה רגילה)   כיכר הסיניוריה

פאלאצו וקיו בכיכר

לוג'ה דיי לאנצי

לוג'ה דיי לאנצי

בחזית המבנה, הקרוי גם לוג'ה דלה סניוריה, שלוש קשתות גדולות התוחמות גלריית פסלים. הקשתות נשענות על עמודים בסדר הקורינתי. בימיו של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה שימש המבנה למושב הלאנדסקנכט (שכירי החרב הגרמנים), שנקראו באיטלקית "לנציקנקי" ("Lanzichenecchi"), שם שקוצר ל"לנצי".

לאחר מכן שימש המבנה כמרפסת ממנה צפו בני מדיצ'י ונכבדים אחרים באירועים שנערכו בכיכר. מאז המאה ה-19 משמשת החזית כגלריה ציבורית פתוחה לפיסול.

בין שלוש הקשתות מצויים תבליטים אלגוריים המציגים את "ארבע המידות הטובות" (חוסן, מתינות, צדק וזהירות) מעשה ידי אניולו גאדי (Agnolo Gaddi; ‏1350–1396).

בין הפסלים שמתחת לארקדה:

בנוונוטו צ'ליני: פרסאוס

פרסאוס

הפסל פרסאוס מאת בנוונוטו צ'ליני עשוי ברונזה ומתאר את הגיבור המיתולוגיה היוונית פרסאוס מניף את ראשה הכרות של מדוזה.

הפסל ניצב על כן עשוי שיש, גם הוא מאת צ'ליני, בו מפוסלות בברונזה דמויותיהם של יופיטר, מרקוריוס, דנאה ומינרווה.

צ'ליני עבד על הפסל משך כעשור (1545–1554), לפי הזמנתו של קוזימו הראשון שאישר אישית את המודל.

ג'יאמבולוניה: חטיפת הסבינות

חטיפת הסבינות

פסל שיש מאת ג'אמבולוניה המתאר אירוע מהמיתולוגיה הרומית שבו חטפו (למרות השימוש במילה rapio שמשמעותה המודרנית אונס, הכוונה לחטיפה בכוח ללא הקשר של אונס) בני הדור הראשון של הרומאים נשים מקרב השבטים הסביניים, ששכנו סמוך לרומא לפני בואם של הרומאים.

גוש השיש הלבן ממנו עשוי הפסל הוא גוש השיש הגדול ביותר ממנו נעשה פסל בפירנצה. ג'אמבולוניה יצר פסל מתפתל (figura serpentina) שניתן להתבונן בו מכל צדדיו באופן שווה. זהו הפסל הראשון המציג קבוצת דמויות ללא חזית ואחור באמנות האירופאית. הפסל מוצב בלוג'ה מאז 1583.

לצידו פסל שיש פחות ידוע של ג'אמבולוניה, הרקולס מכה את הקנטאור נסוס מ-1599.

מנלאוס תומך בגופתו של פרוקלוס

מנלאוס תומך בגופתו של פרוקלוס

הסצנה מתוך האיליאדה מתארת את מנלאוס (מלך ספרטה) התומך את גופתו של פרוקלוס.

פסל רומאי מקורי המתאר סצנה זו, שניצב ככל הנראה בפורום טראיאנוס ברומא, נרכש ב-1579 על ידי קוזימו הראשון באישורו של האפיפיור פיוס החמישי והובא לפירנצה. מן הפסל העתיק הוכן העתק, שהוצג בפאלאצו פיטי, בעוד ראשו של מנלאוס הוצג בגומחה על גשר פונטה וקיו.

בשנת 1841 שוקם העתק הפסל הרומי על ידי סטפנו ריצ'י והוצב בלוג'ה.

חטיפת פוליקסנה ופסלים אחרים

הפסל שנעשה בשנת 1865 על ידי פיו פדי, מתאר סצנה ממחזהו של אוריפידס, נשות טרויה. בסצנה זו, פוליקסנה, נסיכה טרויאנית, בתם הצעירה של פריאמוס והקובה, מועלית כקרבן אדם על קברו של הגיבור היווני אכילס על מנת שהיוונים יוכלו לשוב לביתם.

בנוסף מוצגים באחורי הארקדה מספר שחזורים מן המאה ה-19 של פסלי נשים רומאיים עתיקים.

פאלאצו וקיו

ערך מורחב – פאלאצו וקיו

פאלאצו וקיו (מילולית: "הארמון הישן") הוא מוזיאון ובית העירייה של פירנצה. שמו הקודם של הארמון ארמון הסיניוריה נקרא על שום מושבה של ממשלת הרפובליקה של פירנצה שהתקיימה במאה ה-13 וה-14, לאחר מכן שימש כמשכנם הרשמי של שליטי פירנצה. שמו הנוכחי נקבע כאשר דוכסי בית מדיצ'י העבירו באמצע המאה ה-16 את משכנם מארמון זה לפאלאצו פיטי מצידו הדרומי של הארנו.

לפני הארמון ניצבים מספר פסלים.

משני צידי שער הכניסה ניצבים העתק של הפסל דוד מאת מיכלאנג'לו (בין 1504 ו-1882 ניצב שם הפסל עצמו) והפסל "הרקולס וקאסוס" של ברתולומאו באנדילני. לצידם העתק של פסל "יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס" מאת דונטלו (1460), המקור מוצג ב"חדר החבצלות" בפאלאצו וקיו.

מזרקת נפטון

מזרקת נפטון

בפינת הארמון מצויה מזרקה שבמרכזה פסל גדול של נפטון, אל הים. המזרקה, שהוקמה בין השנים 1563 – 1565 היא עבודתו של ברתולומאו אמנטי (Bartolomeo Ammannati) יחד עם ג'אמבולוניה ואחרים. המזרקה הוקמה לכבוד חתונתו של פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י עם יוהאנה מאוסטריה, אחותו של מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

פניו של נפטון מזכירים את פניו של אביו של פרנצ'סקו, קוזימו הראשון והפסל מרמז לשליטתה של פירנצה בים. הפסל הניצב בכיכר כיום הוא העתק שהוכן במאה ה-19. לרגליו של נפטון מפוסלות דמויותיהן של סקילה וכריבדיס, מפלצות מהמיתולוגיה היוונית, שישבו במיצר מסינה, ומנעו מספינות לעבור במיצר.

במשך עשר השנים הבאות נוספו למזרקה דמויות נוספות מברונזה בסגנון המנייריזם, בהם אלות-נהר, סאטירים, סוסי-ים ודמויות נוספות.

הפסל לא נחשב לאהוד על ידי תושבי העיר שכינו אותו "הענק הלבן" ("Il Biancone"). מי המזרקה שימשו כאגן כביסה עד המאה ה-16 והיא ספגה התעללויות שונות החמורה בהן בינואר 1580, סאטיר נגנב במסגרת פסטיבל ב-1830 והיא נפגעה גם מהפצצות הבורבונים ב-1848, באוגוסט 2005 טיפסו עליה ונדליסטים ופגעו בקילשונו של נפטון.

גלריית אופיצי

טריבונל דלה מרקנציה

ערך מורחב – גלריית אופיצי

גלריית אופיצי (מילולית:"גלריית המשרדים") היא מוזיאון לאמנות, אחד הידועים והעתיקים ביותר בעולם והוא מכיל יצירות אמנות רבות שרובן נאספו על ידי משפחת מדיצ'י, פטרונית האמנות החשובה ביותר של הרנסאנס האיטלקי. מבנה המוזיאון, שהושלם ב-1560 על ידי האדריכל ג'ורג'ו ואזארי, נחשב על ידי חוקרי אדריכלות רבים לאחד המבנים המרשימים בעולם ומקרה מבחן חשוב גם בהתפתחות התכנון העירוני במאה ה-16.

טריבונל דלה מרקנציה

פסל קוזימו הראשון

בית המשפט למסחר (באיטלקית: Tribunale della Mercanzia), הוא בניין בית משפט שנבנה ב-1359, בו התבררו סכסוכים בין סוחרים.

בעבר הייתה לבניין מרפסת שעוטרה על ידי אניולו גאדי, כמו כן עוטר המבנה בסמלי הגילדות ובציורים מאת סנדרו בוטיצ'לי הנמצאים כיום בגלריית אופיצי.

הבניין שוחזר ב-1905 והוא שייך כיום למשרד החקלאות.

פסל קוזימו הראשון על גבי סוס

לפני חזית המבנה מוצב פסלו של קוזימו הראשון, דוכס פירנצה רכוב על סוס, מעשה ידיו של ג'אמבולוניה. הפסל הוזמן ב-1587 ידי בנו של קוזימו, פרדיננדו, והוצב במקומו ב-1594. על כן הפסל תבליטים המתארים סצנות מחייו של קוזימו הראשון: בחירתו לדוכס פירנצה, כיבוש סיינה והכתרתו לדוכס גדול של טוסקנה.

ארמון חברת הביטוח ג'נרלי

ארמון חברת הביטוח ג'נרלי

הארמון נבנה בשנת 1871 בסגנון נאו-רנסאנסי, המתאים באופיו לאופי הארמונות הסובבים את הכיכר עבור חברת הביטוח אסיקורציוני ג'נרלי.

בעבר היו במקום כנסיית סנטה צ'צ'יליה והמרכז הפיזאני (של סוחרי פיזה). המבנה משמר את מסורת החברה, שנוסדה בטריאסטה ב-1831 להקים מבנים מונומטליים במרכזי ערים חשובות, בהם ארמון ג'נרלי ברומא, ארמון ג'נרלי במילאנו ואף בניין ג'נרלי במרכז ירושלים.

את קומתו התחתונה של הבניין מאכלסים בתי קפה בהם קפה ריבורי (Rivoire) שנוסד ב-1872 ומתקיים מאז ברציפות במקום.

לקריאה נוספת

• Pope-Hennessy, John, Italian Renaissance Sculpture. London: Phaidon, 1996.
• Zucconi, Guido (1995). Florence: An Architectural Guide. San Giovanni Lupatoto, Vr, Italy: Arsenale Editrice srl. ISBN 88-7743-147-4
• The statues of the Loggia della Signoria in Florence: masterpieces restored מאת Giovanna Giusti Galardi