כיכר לסטראנגלית: Leicester Square) היא כיכר להולכי רגל בלבד, באזור וסט אנד שברובע וסטמינסטר של לונדון, אנגליה.

כיכר לסטר
מידע כללי
סוג כיכר עירונית, מדרחוב עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Leicester House עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הסיטי של וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1670
תאריך פתיחה רשמי 1670 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Robert Sidney, 2nd Earl of Leicester עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′37″N 0°07′49″W / 51.510277777778°N 0.13027777777778°W / 51.510277777778; -0.13027777777778
(למפת לונדון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כיכר לסטר
כיכר לסטר בשנת 1750 - מבט לכיוון צפון. המבנה הגדול בפינה הצפון מזרחית של הכיכר היא ביתו של פרדריק, הנסיך מוויילס

הכיכר נמצאת מערבה לדרך צ'רינג קרוס, צפונה לכיכר טרפלגר, מזרחה לכיכר פיקדילי. במרכז הכיכר פארק קטן, ובו פסל של ויליאם שייקספיר וסביבו דולפינים. בכל אחת מפינותיו של הפארק הקטן הוצב פסל. הפסלים הם של סר אייזק ניוטון, סר ג'ושואה ריינולדס, ג'ון האנטר וויליאם הוגארת. בהמשך הוצבו ברחבי הכיכר פסלי מתכת של צ'ארלי צ'פלין, ג'ין קלי מתוך "שיר אשיר בגשם", הארנב מבאגס באני, מיסטר בין, מרי פופינס, הארי פוטר ועוד.

כיכר לסטר היא המרכז הקולנועי של לונדון. בכיכר מספר רב של בתי קולנוע, בהם בית הקולנוע עם המסך הגדול בבריטניה, ובית הקולנוע עם מספר המושבים הרב ביותר. בכיכר נערכות כל הקרנות הבכורה בבריטניה. כמו כן יש בה מספר מועדוני לילה אופנתיים.

היסטוריה של הכיכר עריכה

הכיכר הוקמה על שדות שהיו שייכים לרוזן רוברט סידני, הרוזן השני מלסטר, שהיו ממוקמים מול אחוזתו של הרוזן. הרוזן רכש את האדמות שנקראו אז שדות מרטין הקדוש (St. Martin's Field) בשנת 1630, ובשנת 1635 בנה לעצמו בית אחוזה גדול שכונה אז בית לסטר (Leicester House) בחלקו הצפוני של הרחוב. הרוזן תחם את האזור בגדר ומנע בכך מתושבי המחוז הכנסייתי סנט מרטין ( St. Martin's Parish) להשתמש באזור. התושבים פנו למלך צ'ארלס הראשון אשר מינה שלושה מחברי מועצת המלך לנהל בוררות בין הרוזן לבין תושבי המחוז, בסיומה ציווה המלך על הרוזן להשאיר חלק משטחו כשטח פתוח לטובת כל תושבי המחוז.

בשנת 1670 הותוותה צורת הכיכר והחלו להיבנות סביבה בתים. האזור נחשב לאזור אופנתי במיוחד למגורים, ובאחד הבניינים אף התגורר יורש העצר, פרדריק, הנסיך מוויילס. החל מסוף המאה ה-18 פחתה הפופולריות של האזור והוא החל לשמש אזור בו התמקמו מוסדות בידוריים. בית לסטר הפך למוזיאון לטבע שכונה הולופוסיקון ב-1780, ונהרס בשנת 1791 או 1792.

בשנת 1848 הייתה הכיכר בסיס לסכסוך משפטי. בפסק דין טולק נגד מוקסהי נדונה השאלה האם מחויבים דיירים חדשים שמתגוררים בכיכר לציית להסכם שנעשה על ידי הבעלים הקודמים של מבני הכיכר שהסכים לא להקים בניינים נוספים בכיכר. על פי החוק שהיה קיים באותה עת, לא ניתן היה לחייב אדם בגין חוזה שעשה אדם אחר. הלורד צ'ארלס פיפס, הלורד הראשון של קוטנהאם, פסק שבעלים של נכסים מחויבים להתחיבויות של הבעלים הקודמים, משהם רוכשים את הנכס עם התחייבויות אלה. בשל פסיקה זו נותרה הכיכר בצורתה המקורית כפי שהייתה במאה ה-18. במאה ה-19 נפתחו בכיכר מספר מלונות, וכן תיאטראות ואתרי בידור. תיאטרון אלהמברה נבנה בכיכר בשנת 1854.

הכיכר נותרה עד ימינו כבסיס לתעשיית הבידור, וכיום מצויים בכיכר בתי קולנוע רבים ותיאטראות.

קישורים חיצוניים עריכה