כיכר רבין

הכיכר העירונית הראשית של תל אביב
(הופנה מהדף כיכר מלכי ישראל)

כיכר רַבִּין (או בשמה המלא כיכר יצחק רבין) היא אחת הכיכרות העירונית המרכזיות של תל אביב ואחת הכיכרות החשובות בישראל. הכיכר, שצורתה מלבנית, נתחמת על ידי בית העירייה מצפון ורחוב אבן גבירול ממזרח. היא נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל ושמה הוסב ב-11 בנובמבר 1995[1] לזכרו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, שנרצח בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

כיכר יצחק רבין
Yitzhak Rabinsquare
מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב, אפריל 2014
מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב, אפריל 2014
מידע כללי
על שם יצחק רבין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה
תקופת הבנייה ?–1964
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר תל אביב-יפו
רחובות מסתעפים רחוב מלכי ישראל, רחוב אבן גבירול, שדרות דוד בן-גוריון, רחוב פרישמן, רחוב גורדון, רחוב דוד המלך, רחוב דוד בלוך
קואורדינטות 32°04′51″N 34°46′50″E / 32.080833333333°N 34.780555555556°E / 32.080833333333; 34.780555555556
(למפת תל אביב רגילה)
 
כיכר רבין
כיכר רבין
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שטח הכיכר הוא כ-17 דונם, והוערך כי יש לה תפוסה של כ-30,000 בני אדם.[2] רוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. חלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה אחת הכיכרות הגדולות של העיר, היא שימשה לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא שימשה לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים.

הסרט התיעודי "הזירה" (2001) עוסק בתפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי.[3]

בנובמבר 2021 הופקעה מחצית משטח הכיכר לטובת שטח התארגנות לקו הירוק של הרכבת הקלה המיועדת להקמת תחנה תת קרקעית[4]. על כן מאז אירועים המוניים עברו למקומות אחרים בעיר.

תכנון המתחם

עריכה

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. כבר בתוכנית גדס תוכננה במקום כיכר ציבורית גדולה. לקראת סוף שנות הארבעים החלו לעקור את הפרדסים ולבנות סמוך לאזור הכיכר. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבה בריכת ההשקיה של הפרדס, ששימשה לאחר עקירתו כבריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב, ובה התאמנו אגודות הספורט וכן ילדי בתי הספר למדו בה שחיה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה.

לקראת בניית הכיכר נערכו שלוש תחרויות שעיצבו את המקום. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1947 על תכנון בינוי ערים לכיכר. התחרות הייתה ברמת הגושים בלבד וזכו בה האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין (שזכו באותה תחרות במקום הרביעי עם הצעה נוספת למתחם). התוכנית הזוכה הציעה את שורת הבניינים המקיפה את הכיכר כשבקומתם הראשונה מיועד השטח למסחר והמעבר הוא מקורה. מרכז הככר מגונן ובו בריכת מים עם מזרקה.

מספר שנים לאחר מכן התקיימה תחרות לתכנון עיצוב הכיכר עצמה. בתחרות זו זכו האדריכלים אברהם יַסקי ושמעון פובזנר.

התחרות השלישית שהוכרזה על המתחם, נסובה על תכנון בניין העירייה שתוכנן מצפון לכיכר. בתחרות זו זכה בשנת 1957 האדריכל מנחם כהן. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965, רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר פסל השואה של תומרקין.

בשנת 2001 החלו דיונים בהצעה להקים מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, ובו 2,000 מקומות חניה. תוכנית זו מעוררת התנגדות רבה מצד אלה החוששים מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בחניון ענק כזה. בעתירה בעניין זה (עת"מ (ת"א) 1320/03 'ישראל גודוביץ ונתן זך נ' רון חולדאי ושמואל לסקר'), שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב–יפו, טענו העותרים:

"כיכר רבין היא אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, אירועים, מופעים וכיוצא בזה ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל אביב לאתר הנצחה ומוקד עלייה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'."

שיפוץ מזרקת המים והאנדרטה

עריכה

בשנת 2010 נערך שיפוץ בכיכר. במשך שנים היוותה המזרקה בדרום הכיכר מחסום בין רחוב אבן גבירול לכיכר. במסגרת השיפוץ נחתכו קירות הבריכה ונוצרה בריכה אקולוגית. כמו כן שוחזר מבנה המזרקה מתמונות שהיו בעיריית תל אביב. בנוסף, שופצה האנדרטה לשואה ולגבורה: הורדו ממנה לוחות הפרספקס והגן סביבה אף הוא הוסר כדי לאפשר גישה חופשית לאנדרטה. בניגוד לעבודות שיפוץ אחרות בתל אביב, עבודות אלו היו בתכנון ויוזמת האגף לשיפור פני העיר של עיריית תל אביב ולא של אדריכל חיצוני.

תכנון מחודש ותחנת הרכבת הקלה

עריכה

בשנת 2016 הזמינה עיריית תל אביב שבעה צוותי תכנון לתחרות חדשה לתכנון הכיכר. המתכננים נדרשו להתייחס לשלושה אלמנטים מרכזיים: הקמת תחנת רבין כחלק מהקו הירוק של הרכבת הקלה (אחת מארבע התחנות התת־קרקעיות לאורך הקו), מרפסת רבין וחניון תת־קרקעי (שאושר על אף מחאה שהוביל מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ).[5].

אירועים מסחריים בכיכר

עריכה

בעשור השני של המאה ה-21 עיריית תל אביב אפשרה לגורמים מסחריים להשתמש בכיכר רבין למטרותיהם, לעיתים עבור הסכם חסות לאירועים עירוניים גדולים (מרוץ המרתון השנתי, למשל). ב-2017 נחשף כי בשנה החולפת הייתה הכיכר "תפוסה" למטרות מסחריות במשך 50 יום[6]. במהלך תקופה זו, הוקמו מאהלים מסחריים גדולים של החברות המעורבות (סמסונג, אדידס ועוד), כך שהגישה לכיכר החשובה נחסמה לציבור למשך כמעט חודשיים בשנה, נתונים שפרסומם הביא לביקורת על העירייה. בסך הכל, התקיימו באותה שנה 68 אירועים שונים בכיכר - כולל אירועים לא-מסחריים, כמו הפגנות, עצרות וחגיגות, שחסמו אותה ל-118 יום.

אירועים בולטים והיסטוריים

עריכה

אירועים קבועים

עריכה

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נדב רוזמן, כיכר מלכי ישראל - כיכר יצחק רבין | ההכרזה על שינוי שם הכיכר, באתר YouTube
  2. ^ אבי אשכנזי ודנה ירקצי‏, כמה מפגינים באמת נכנסים בכיכר רבין?, באתר וואלה‏, 8 במרץ 2015.
  3. ^ ראו הזירה באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה; שחר מגן, רצח בכיכר ביום שבת, באתר ynet, 29 באוקטובר 2001.
  4. ^ עבודות הרכבת הקלה מגיעות לכיכר רבין, באתר עיריית תל אביב
  5. ^ נעמה ריבה, עיריית תל אביב עורכת תחרות לתכנון מחודש של כיכר רבין, באתר הארץ, 7 בפברואר 2016
  6. ^ "למה כיכר רבין תפוסה 118 ימים בשנה?". טיים אאוט. 2017-04-05. נבדק ב-2018-06-10.
  7. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1962
  8. ^ דנה אינטרנשיונל: אין לאף אחד מונופול על אלוהים ואלוהים הוכיח את עמדתו, באתר גלובס, 11 במאי 1998
  9. ^ אסף פרי, ‏כולם אנטישמים: חמש מהדרמות הגיאו-פוליטיות של תחרות הזמר הגדולה בעולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באפריל 2018
  10. ^ מועצת יש"ע: נצא עם ילדינו לגוש קטיף, באתר וואלה‏, 12 באוגוסט 2005
  11. ^ עידן דורנר‏, מוצ"ש: הפגנה נגד עסקת הטיעון עם קצב, באתר וואלה‏, 28 ביוני 2007
  12. ^ מופע פתיחת שנת המאה באתר הרשמי של העירייה
  13. ^ ליה פן‏, תל אביב חגגה מאה לעיני רבע מיליון צופים, באתר וואלה‏, 4 באפריל 2009
  14. ^ צפו בתקציר הטקס: עצרת הגאווה בכיכר רבין, באתר ‏מאקו‏, 10 באוגוסט 2009
  15. ^ אסף קמר, חגיגות הניצחון בכיכר: "סוף סוף אפשר לשמוח", באתר ynet, 15 במאי 2018
  16. ^ איתי בלומנטל ואטילה שומפלבי, אחד ממארגני עצרת "משיח בכיכר": "האירוע יתקיים, לא נבטל הפרדה בין גברים לנשים", באתר ynet, 19 ביוני 2018
  17. ^ טל שניידר, ‏מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
  18. ^ בר פלגו נעה שפיגלו ג'קי חוריו יהונתן ליס, עשרות אלפים הפגינו נגד חוק הלאום: "נלחמנו על קיום המדינה ונילחם על אופייה", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2018
  19. ^ בר פלגו צפריר רינת, אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2018
  20. ^ הילה ויסברג, ‏אלפים מוחים נגד אלימות כלפי נשים; שיבושים בנתב"ג: המשטרה עוצרת מפגינות בת"א, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2018
  21. ^ נערכו כמה הפגנה בכיכר בזמן הגל הראשון
כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
 אנדרטה לשואה ולתקומהשדרות ח"ןכיכר מסריקשדרות בן-גוריוןשדרות דוד המלךרחוב אבן גבירולכיכר רביןגן העיר (תל אביב)‏בית עיריית תל אביב-יפורחוב גורדוןרחוב שלמה המלךרחוב פרישמןהלל צייטליןרחוב דוד בלוךקריית מאיר

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת