כיכר רבין

הכיכר העירונית הראשית של תל אביב
(הופנה מהדף כיכר מלכי ישראל)

כיכר רַבִּין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב. הכיכר, שצורתה מלבנית, נתחמת על ידי בית העירייה מצפון ורחוב אבן גבירול ממזרח. היא נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל ושמה הוסב לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

שלט רחוב.svg
כיכר יצחק רבין
Yitzhak Rabinsquare
Rabin-square-tel-aviv-april-2014.jpg
מבט על כיכר רבין מכיוון גג עיריית תל אביב
מדינה ישראל
עיר תל אביב
קרוי על שם יצחק רבין
רחובות מסתעפים רחוב מלכי ישראל, רחוב אבן גבירול, שדרות דוד בן-גוריון, רחוב פרישמן, רחוב גורדון, רחוב דוד המלך, רחוב דוד בלוך
קואורדינטות 32°4′51″N 34°46′49″E / 32.08083°N 34.78028°E / 32.08083; 34.78028
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
כיכר רבין
כיכר רבין

שטח הכיכר הוא כ-17 דונם, והוערך כי יש לה תפוסה של כ-30,000 בני אדם.[1] רוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

הסרט התיעודי "הזירה" (2001) עוסק בתפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי.[2]

תכנון המתחםעריכה

אזור הכיכר היה בתקופת המנדט אזור של פרדסים. כבר בתוכנית גדס תוכננה במקום כיכר ציבורית גדולה. לקראת סוף שנות הארבעים החלו לעקור את הפרדסים ולבנות סמוך לאזור הכיכר. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבה בריכת ההשקיה של הפרדס, ששימשה לאחר עקירתו כבריכת השחייה העירונית הראשונה של תל אביב, ובה התאמנו אגודות הספורט וכן ילדי בתי הספר למדו בה שחיה. בריכה זו נהרסה כשהוקם בניין העירייה.

לקראת בניית הכיכר נערכו שלוש תחרויות שעיצבו את המקום. התחרות הראשונה התקיימה בשנת 1947 על תכנון בינוי ערים לכיכר. התחרות הייתה ברמת הגושים בלבד וזכו בה האדריכלים חנן פבל, דן טנאי ודוד קיסין (שזכו באותה תחרות במקום הרביעי עם הצעה נוספת למתחם). התוכנית הזוכה הציעה את שורת הבניינים המקיפה את הכיכר כשבקומתם הראשונה מיועד השטח למסחר והמעבר הוא מקורה. מרכז הככר מגונן ובו בריכת מים עם מזרקה.

מספר שנים לאחר מכן התקיימה תחרות לתכנון עיצוב הכיכר עצמה. בתחרות זו זכו האדריכלים אברהם יַסקי ושמעון פובזנר.

התחרות השלישית שהוכרזה על המתחם, נסובה על תכנון בניין העירייה שתוכנן מצפון לכיכר. בתחרות זו זכה בשנת 1957 האדריכל מנחם כהן. לקראת חנוכת בניין העירייה ב-1965, רוצף שטח הכיכר ונבנו המזרקות בהתאם לתוכנית. בשנת 1975 הוצב בכיכר פסל השואה של תומרקין.

בשנת 2001 החלו דיונים בהצעה להקים מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי בן חמש קומות, ובו 2,000 מקומות חניה. תוכנית זו מעוררת התנגדות רבה מצד אלה החוששים מהמפגעים הסביבתיים הכרוכים בחניון ענק כזה. בעתירה בעניין זה (עת"מ (ת"א) 1320/03 'ישראל גודוביץ ונתן זך נ' רון חולדאי ושמואל לסקר'), שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב–יפו, טענו העותרים:

"כיכר רבין היא אתר לאומי. עוד בעבר כאשר נקראה 'כיכר מלכי ישראל' יצא שמה למרחוק כמקום להצהרות ולהפגנות, אירועים, מופעים וכיוצא בזה ברמה הארצית, לא מעט לאור העובדה כי לא קיים כל אתר חליפי לו בנושאים אלו. לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בכיכר זו, שונה שמה לכיכר רבין, והפכה היא בחלקה הצמוד לכניסה לעיריית תל אביב לאתר הנצחה ומוקד עליה לרגל למוקירו, והתחזק מעמדה ככיכר לאומית 'של כל העם'."

שיפוץ מזרקת המים והאנדרטהעריכה

בשנת 2010 נערך שיפוץ בכיכר. במשך שנים היוותה המזרקה בדרום הכיכר מחסום בין רחוב אבן גבירול לכיכר. במסגרת השיפוץ נחתכו קירות הבריכה ונוצרה בריכה אקולוגית. כמו כן שוחזר מבנה המזרקה מתמונות שהיו בעיריית תל אביב. בנוסף, שופצה האנדרטה לשואה ולגבורה: הורדו ממנה לוחות הפרספקס והגן סביבה אף הוא הוסר כדי לאפשר גישה חופשית לאנדרטה. בניגוד לעבודות שיפוץ אחרות בתל אביב, עבודות אלו היו בתכנון ויוזמת האגף לשיפור פני העיר של עיריית תל אביב ולא של אדריכל חיצוני.

תכנון מחודש ותחנת הרכבת הקלהעריכה

בשנת 2016 הזמינה עיריית תל אביב שבעה צוותי תכנון לתחרות חדשה לתכנון הכיכר. המתכננים נדרשו להתייחס לשלושה אלמנטים מרכזיים: הקמת תחנת רבין כחלק מהקו הירוק של הרכבת הקלה (אחת מארבע התחנות התת־קרקעיות לאורך הקו), מרפסת רבין וחניון תת־קרקעי (שאושר על אף מחאה שהוביל מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ)[3].

אירועים מסחריים בכיכרעריכה

בשנים האחרונות החלה עיריית תל אביב לאפשר לגורמים מסחריים להשתמש בכיכר רבין למטרותיהם, לעיתים עבור הסכם חסות לאירועים עירוניים גדולים (מרוץ המרתון השנתי, למשל). ב-2017 נחשף כי בשנה החולפת הייתה הכיכר "תפוסה" למטרות מסחריות במשך 50 יום[4]. במהלך תקופה זו, הוקמו מאהלים מסחריים גדולים של החברות המעורבות (סמסונג, אדידס ועוד), כך שהגישה לכיכר החשובה נחסמה לציבור למשך כמעט חודשיים בשנה, נתונים שפרסומם הביא לביקורת על העירייה. בסך הכל, התקיימו באותה שנה 68 אירועים שונים בכיכר - כולל אירועים לא-מסחריים, כמו הפגנות, עצרות וחגיגות, שחסמו אותה ל-118 יום.

אירועים בולטים והיסטורייםעריכה

אירועים קבועיםעריכה

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבי אשכנזי ודנה ירקצי‏, כמה מפגינים באמת נכנסים בכיכר רבין?, באתר וואלה! NEWS‏, 8 במרץ 2015.
  2. ^ ראו הזירה באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה; שחר מגן, רצח בכיכר ביום שבת, באתר ynet, 29 באוקטובר 2001.
  3. ^ נעמה ריבהעיריית תל אביב עורכת תחרות לתכנון מחודש של כיכר רבין, באתר הארץ, 7 בפברואר 2016
  4. ^ "למה כיכר רבין תפוסה 118 ימים בשנה?". טיים אאוט (בעברית). 5 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2018. 
  5. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1962
  6. ^ "דנה אינטרנשיונל: אין לאף אחד מונופול על אלוהים ואלוהים הוכיח את עמדתו". Globes. 11 במאי 1998. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2020. 
  7. ^ כולם אנטישמים: חמש מהדרמות הגיאו-פוליטיות של תחרות הזמר הגדולה בעולם, דבר העובדים בארץ ישראל
  8. ^ מועצת יש"ע: נצא עם ילדינו לגוש קטיף, באתר וואלה! NEWS
  9. ^ מוצ"ש: הפגנה נגד עסקת הטיעון עם קצב, באתר וואלה! NEWS
  10. ^ מופע פתיחת שנת המאה באתר הרשמי של העירייה
  11. ^ תל אביב חגגה מאה לעיני רבע מיליון צופים, באתר וואלה! NEWS
  12. ^ צפו בתקציר הטקס: עצרת הגאווה בכיכר רבין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 באוגוסט 2009‏
  13. ^ אסף קמר, חגיגות הניצחון בכיכר: "סוף סוף אפשר לשמוח", באתר ynet, 15 במאי 2018
  14. ^ איתי בלומנטל ואטילה שומפלבי, אחד ממארגני עצרת "משיח בכיכר": "האירוע יתקיים, לא נבטל הפרדה בין גברים לנשים", באתר ynet, 19 ביוני 2018
  15. ^ טל שניידר, ‏מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
  16. ^ בר פלגו נעה שפיגלו ג'קי חוריו יהונתן ליס, עשרות אלפים הפגינו נגד חוק הלאום: "נלחמנו על קיום המדינה ונילחם על אופיה", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2018
  17. ^ בר פלגו צפריר רינת, אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2018
  18. ^ הילה ויסברג, ‏אלפים מוחים נגד אלימות כלפי נשים; שיבושים בנתב"ג: המשטרה עוצרת מפגינות בת"א, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2018
  19. ^ נערכו כמה הפגנה בכיכר בזמן הגל הראשון
כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומהשדרות ח"ןכיכר מסריקשדרות בן-גוריוןשדרות דוד המלךרחוב אבן גבירולכיכר רביןגן העיר (תל אביב)‏בית עיריית תל אביב-יפורחוב גורדוןרחוב שלמה המלךרחוב פרישמןהלל צייטליןרחוב דוד בלוךקריית מאיר 
אודות התמונה

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת