כילדריך הראשון
כילדריך הראשון (Childeric; בערך 440–481) היה אביו של כלוביס הראשון ומלכם המרובינגי של הפרנקים הסאלים משנת 457 ועד מותו.
 | |||||
| לידה | 437 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
481 (בגיל 44 בערך) טורנה, האימפריה הפרנקית  | ||||
| מקום קבורה |
טורנה | ||||
| בן או בת זוג |
בסינה מתורינגיה | ||||
| השושלת המרובינגית | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
כילדריך ירש את כיסאו מאביו מרובך הראשון, שעל שמו קרויה השושלת המרובינגית, וישב עם לוחמיו בעיר בירתו טורנה על קרקע שאותה ירש כתוצאה של הסכם פוידרטוס בין הפרנקים הסאלים לבין הרומאים. כמו ראשי שבטים רבים אחרים, כילדריך שיתף פעולה עם הרומאים בהגנה על האימפריה הרומית.
בערך ב-463 הוא שיתף פעולה עם הגנרל הרומאי אגידיוס, ששנתיים קודם לכן הכריז על עצמו כקיסר ממלכת סואסון. הם הביסו באורליאן את הויזיגותים שקיוו להרחיב את שלטונם לאורך הנהר לואר. כילדריך ואנשיו גירשו את הבורגונדים מן העיר ליון והתאחדו עם כוחותיו של אגידיוס בעיר ארל. ב-464 נרצח אגידיוס, ופאול מאנז'ה, שהיה בן לווייתו, תפס את מקומו. כילדריך בא לעזרתו של פאול מאנז'ה ולחם נגד הוויזיגותים בראש כוחות משולבים פרנקים וגאלו-רומים.
ב- 469 אודואקר מלך איטליה הגיע לאנז'ה ובעזרתם של הסקסונים לחם שם נגד כילדריך הראשון. פאול מאנז'ה נהרג בקרב זה, אך כילדריך הצליח להשתלט על אנז'ה, ולאחר מכן דלק בעקבותיהם של הסקסונים והצליח להביסם באיים שלחוף האוקיינוס האטלנטי מול שפך הלואר. בהתאם להיסטוריון גרגוריוס מטור מאוחר יותר אודואקר כרת ברית עם כילדריך הראשון במטרה לעצור את שבט האלמאנים שאיים לפלוש לאיטליה.
על פי אותו מקור, כילדריך הראשון עורר את זעמם של הפרנקים אחרי שחילל את כבודן של נשותיהם, והם גירשו אותו מטורנה. הוא התגורר בתורינגיה במשך שמונה שנים בחצרו של המלך בסין (אנ') והצליח לפתות גם את המלכה בסינה. אחרי שעבדו הנאמן של כילדריך שלח לו פיסת זהב והודיע לו כי הפרנקים קוראים לו לשוב לטורנה, הוא שב לשם בחברתה של בסינה שהפכה לאשתו. מנישואים אלה נולד כלוביס (לימים כלוביס הראשון).
ב-27 במאי 1653 התגלה קברו של כילדריך הראשון בעת שנעשו תיקונים בכנסיית סנט-בריס בטורנה. נמצאו שם מטבעות זהב וחפצים יקרי ערך רבים עשויים זהב ואבני חן, ובהם טבעת עם הכתובת בלטינית "של המלך כילדריך" (Childerici Regis). נמצאו גם כ-300 דבורים עשויות זהב. אוצר זה הועבר תחילה לרשותו של בית הבסבורג בווינה, ואחרי כן נשלח כמתנה ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת שלא גילה בו עניין רב ושם אותו בספרייה המלכותית.
בתקופת המהפכה הצרפתית הספרייה המלכותית הפכה לספרייה הלאומית. נפוליאון בונפרטה התרשם מאוד מן הדבורים של כילדריך והכריז עליהן כסמלי גבורה של האימפריה הצרפתית במקום הפלר דה ליס של השושלת הקאפטינגית. בלילה שבין 5 ו-6 בנובמבר 1831 נגנבו מן הספרייה הלאומית בפריז כ-80 ק"ג של חפצים יקרי ערך ובהם האוצר של כילדריך. כמה מחפצים אלה התגלו מאוחר יותר ובהם שתיים מן הדבורים של כילדריך.
קישורים חיצוניים עריכה
- כילדריך הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)