כיסא הכבוד

מקום מושבו של אלוהים

על פי ספרות חז"ל והמיתולוגיה היהודית, כיסא הכבוד הוא מקום מושבו של אלוהים בשמיים.[1][2] לפי פרשנים מדובר רק בסמל אלגורי לגדולתו של אלוהים, שאינה נפרדת ממנו.[3]

חזון יחזקאל בציורו של פון קרולספלד, בין 1851 ל-1860. בו נראה דמות האל על הכסא.

במקרא עריכה

בתנ"ך נכתב כי הנביאים מיכיהו בן ימלה,[4] ישעיהו,[5] יחזקאל,[6] ודניאל[7] ראו כיסא רם ונישא שעליו יושב אלוהים. הכס מוזכר גם בתורה בפי משה, ”כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ”,[8] ומוזכר כמה פעמים בספר תהלים.[9]

על פי ספר יחזקאל בתיאור מעשה המרכבה, את כיסא הכבוד נושאות ארבע דמויות: אדם, אריה, שור ונשר.[10] לפי אזכורים בתהלים הכסא נמצא בשמים, ”יְהֹוָה בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ”.[11]

בספרות חז"ל עריכה

במסכת ברכות מובאת ברייתא שבה מתאר רבי ישמעאל בן אלישע את אלוהים יושב בקודש הקודשים על כיסא רם ונישא,[12] ודרשה של רב אחא בר יעקב על כי אלוהים לעיתים דוחק את רגליו תחת כיסא הכבוד, וגורם בכך רעידות אדמה.[13]

על הנאמר בספר בראשית (פרק א פסוק ב) "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים", דרשו חז"ל שהכוונה היא לכיסא הכבוד, ומכאן שכיסא הכבוד הוא בין הדברים שקיומם קדם לבריאת העולם.[14] במדרש מובא שאלוהים לקח עפר מתחת הכסא וזרק אותו למים, וכך נבראה הארץ, ועליה ההרים והגבעות.[15]

מיקומו של כיסא הכבוד הוא ברקיע השביעי והעליון ביותר, הנקרא "ערבות",[16] צבעו דומה לרקיע,[17] ועליו חקוק דיוקנו של יעקב.[18]

נשמותיהם של הצדיקים חצובות מאוצר הנשמות הנמצא תחת כיסא הכבוד,[19] ונפשו של משה שוכנת שם.[1] במכת שחין, משה זרק אפר שהגיע עד לכסא הכבוד.[20] מתחת הכיסא משה חצב את לוחות הברית,[21] ומשם גם לקח אלוהים מטבע של אש כדי להראות למשה דוגמה למחצית השקל.[22]

עוד מסופר במדרש כי משה ירד מהשמים דרך פשפש מתחת כסא הכבוד, ונאחז בכסא מפחד המלאכים שרצו להרגו:

פָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּשְׁפֵּשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאָמַר לֶךְ רֵד... כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה לֵירֵד, בָּאוּ הַמַּלְאָכִים לְהָרְגוֹ. מֶה עָשָׂה, אָחַז בַּכִּסֵּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּפָרַשׂ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַלִּיתוֹ עָלָיו שֶׁלֹא יְחַבְּלוּהוּ

שמות רבה מב ד, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

בספרות ההיכלות והמרכבה מופיעים תיאורים מאגיים של עליות נפש לצפייה בכיסא הכבוד.[23]

לעתיד לבוא אלוהים יציג את כסא הכבוד לכל באי העולם:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת כְּבוֹדוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וּלְהוֹרִיד כִּסְאוֹ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ

מדרש תנחומא שופטים ט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

מידות הכסא עריכה

בספרו של חגי דגן "המיתולוגיה היהודית", גודלו של כיסא הכבוד מוערך בכמאתיים וארבעים מיליון ק"מ על 20 מיליארד ק"מ. למעשה היו בהיכלות השמימיים כיסאות כאלה רבים מספור, אבל רק אחד שימש את האל בפועל ולכן רק אחד הוקף בכל תועפות האש.[24]

בימי הביניים עריכה

הרמב"ם בספרו מורה נבוכים כתב כי כיסא הכבוד הוא רק סמל אלגורי לגדולתו של אלוהים, שאינה נפרדת ממנו.[3] לדבריו, המקדש או השמים נקראו כך על דרך משל, ואין באמת דבר בעולם שיכול לשאת את אלוהים, שכן הוא עצמו מכיל ומהווה את העולם כולו.

על פי הקבלה, כיסא הכבוד מקביל ל"עולם הבריאה" הנקרא מחמת כך גם בשם "עולם הכיסא", מתוך ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

בעת החדשה עריכה

יסוד כסא השם בעולם עריכה

הרב אברהם יצחק הכהן קוק טבע מטבע לשון ביחס למדינת ישראל שהתעתדה לקום בזמנו: "יסוד כסא השם בעולם". הביטוי נמצא בפסקה המדברת על המדינה, שנדפס לראשונה בספר "אורות ישראל" ונכתב כ-30 שנה לפני הכרזת המדינה. הביטוי התפרסם ונחרט בחוגי תלמידיו, כשחלקם רואים בו התייחסות למדינת ישראל הנוכחית והוא משמש בפיהם לעיתים כתיאור תמציתי להוויתה.

בספרות העברית המודרנית עריכה

המחזה "לפני כס הכבוד" על אדם המתיישב על כס הכבוד, מאת חנוך לוין[25].

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 דברים רבה י, ד, טקסט דיגיטלי באתר ספריא. "אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֵין בְּרִיָּה שַׁלִּיט עַל נַפְשֶׁךָ, וְהֵיכָן הִיא מֻנַּחַת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בַּשָּׁמַיִם".
  2. ^ במדבר רבה ד יג: "רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חָבִיב מַעֲשֶׂה הָאָרוֹן כְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה וכו'"
  3. ^ 1 2 רמב"ם, ‏מורה נבוכים א ט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  4. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק י"ט: "רָאִיתִי אֶת־יְהֹוָה יֹשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ וְכׇל־צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ"
  5. ^ ספר ישעיה, פרק ו', פסוק א': "וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל"
  6. ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוקים כ"וכ"ח: "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה".
  7. ^ ספר דניאל, פרק ז', פסוק ט': "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב".
  8. ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ט"ז
  9. ^ ספר תהלים, פרק צ"ג, פסוק ב': "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה". תהלים, מ"ה, ז': "כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד". תהלים, פ"ט, ט"ו: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ" ועוד.
  10. ^ ספר יחזקאל, פרק א', פסוקים ג'כ"ו
  11. ^ ספר תהלים, פרק י"א, פסוק ד', ספר תהלים, פרק ק"ג, פסוק י"ט
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד א'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'
  15. ^ שמות רבה יג א, טקסט דיגיטלי באתר ספריא: "נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָפָר מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה אֶרֶץ, וּצְרוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁהָיוּ בֶּעָפָר נַעֲשׂוּ הָרִים וּגְבָעוֹת".
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד ב'
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב'
  18. ^ מדרש אגדה, בראשית כח יג: "ובשעה שעלו בשמים וראו דיוקנו של יעקב אבינו חקוק בכסא הכבוד, אמרו: והלא למטה הוא ומי הביאו כאן. ירדו וראו אותו. ורצו להזיקו, מיד ירד הקב"ה להצילו".
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד ב'
  20. ^ שמות רבה יא ד: "אמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בשחין, שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות, ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו, דבר שלא היה בו ממש, וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד".
  21. ^ ילקוט שמעוני על התורה תתנד ג: "א"ל משה מאין אני מביא לוחות. א"ל אני מראה לך את המחצב. אמר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא: מתחת כסא הכבוד הראה לו הקב"ה למשה את המחצב".
  22. ^ במדבר רבה יב ג: "אָמַר רַבִּי מֵאִיר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין מַטְבֵּע שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ."
  23. ^ ראו מדרש משלי י: "...שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה, מציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה: כסא כבודי היאך הוא עומד, רגל הראשונה - במה היא משמשת, שנייה במה היא משמשת" וכו'.
  24. ^ עמ' 16
  25. ^ לפני כס הכבוד | חנוך לוין, באתר www.hanochlevin.com